בתשובה להאייל האלמוני, 19/11/06 1:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ברור לי מה העניין עם הדמיון לפין. להזכירך, אני מופיעה כאן רק בתגובה שמעליך ובזו שאליה קישרתי בה. ואני עדיין עומדת על דעתי שכשדורון היה ילד המלה פאלוס רווחה יותר מפינס, בניגוד לדידקטיקה של החשמנית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני הייתי ילד רווחו השמות "פין", "פאלוס","זין" (כן, כן, גם המילה הזאת היתה קיימת כבר אז. היתה לי מורה שביקשה מספרנית בית הספר את הספר החדש הזה, נו, לא שם והמילה הגסה), כמו גם "אבר" (עם או בלי ה"א הידיעה), "שמוק", "שוונץ", "בולבול", "פיפי" ועוד. לא כל המילים היו שקולות זו לזאת (למעשה, לא היו שתיים שקולות). רווחה אז אפילו בדיחה על אותו גבר שיחפש לו אישה בתולה, תמה ותמימה לאישה. כאשר היה נתקל באישה היה חושף בפניה את *אברו* ושואל אותה במה מדובר. כאשר נענה בתשובה *זין*, היה פוסל את המועמדת. יום אחד, הגיעה למושב נידח בגליל, ושם פגש בעלמה אשר כינתה את *זכרותו* בשם *בולבול*. שמח האיש, ויקדשנה לו לאשה ברוב פאר והדר. עם תום מסיבת הכלולות, כאשר הזוג הצעיר עלה על יצועו לחגוג את ליל כלולותיהם, חפנה הכלה הצעירה את אברו של בעלה הטרי, ואמרה "איזה בולבול חמוד". אמר לה בעלה: "כעת, כאשר את אשה נשואה, מותר לך לדעת שזה לא בולבול, אלא זין." "זין?" תהתה האשה? "אל תלמד אותי מה זה זין. מה שיש לך זה לא זין, אלא בולבול". מה שרציתי להגיד בכל הסיפור המיגע הזה, הוא שלכל אחת מהטרמינולוגיות היה (ויש) את השימוש שלה. המילה זין שימשה בין החבר'ה, "אבר" או "אבר מין" נועד לשימוש בעת סיפור בדיחות גסות בחברה מהוגנת (או לדיווח עיתונאי צהבהב), "פאלוס" בשיח הפסיכולוגי, ואילו "פין" או "פניס"1 בשיח הרפואי-פיזיולוגי. ___ 1 פינס הגיע מאוחר יותר, עם ההשפעה האמריקאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ו-פניס אנג'ליקוס בעקבות הסידרה היפיפיה "המקהלה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בן 53 ובאמת עכשיו כשאתה מזכיר את זה, אחד השמות הכי רווחים שאני שמעתי בצעירותי לאיבר המין היה "שמוק", בעיקר אצל אשכנזים, ן"זין" שכילד משום מה נשמע לי יותר "גס". אצל ילדים קטנים וגננות - בולבול ופיפי. אלה שהיו דוברי אידיש או סתם אשמאים זקנים אמרו גם "שלונג" ו"שטרונגול", וגם בצבא היו כמה כאלה ששני הכינויים האלה היו אהובים עליהם. אגב, "לא שם זין" של דן בן אמוץ הופיע בשנת 1973 כשהייתי כבר "זקן" בן 20 (ואתה בטח היית בתיכון). "פניס" הופיע בספר הדרכה מינית שהיה אצלנו בבית. "פין" ו"פניס" אמרו ברדיו ומאוחר יותר בטלויזיה בתכניות רציניות. בדיבור רציני שלא ברדיו או בטלויזיה היו אומרים "האיבר". בתיכון היתה פעם שיחה עם המחנכת וזה הגיע לנושא של אונס שהיה אז בחדשות, וכשמישהי אמרה בכיתה פין במקום "איבר", אני וחבר צחקנו, זה נשמע קצת כבד ורציני, כאילו היא מנסה לעשות על המורה רושם (מה שהיא כנראה באמת ניסתה, לא רק עם המילה הזאת). "פאלוס" שמעתי בפעם הראשונה כילד, כשאבי הקשיב לסדרת שיחות קצרות של איזה אינטלקטואל בגלי צה"ל (דוקטור רודי?), והמונח בדיבור הופיע הרבה בעניינים פרוידיאניים שהיו אז יותר אופנתיים מהיום, בעיקר בצירוף "סמל פאלי". זה מה שאני זוכר פחות או יותר. הנושא לא כל כך מייגע... :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את "שלונג" לא היכרתי עד שפגשתי באיבונה, אבל הצליל של השם הזה לא דורש פירוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. ''שמוק'' ו''שוונץ'' תפקדו אצלנו בילדותי רק בתקן של שמות תואר שליליים, משהו כמו ''מעצבן'' או ''מגעיל''. לקח זמן רב עד שהבנתי שהם מתייחסים גם ל''פאלוס''. משום מה את המלה ''פין'' נראה לי שלא היכרתי אז כלל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני התכוונתי רק לשפת המבוגרים. בשפת הילדים היו עוד שמות, כמובן. אבל ''שמוק'' כיכב רק בתור קללה או כינוי גנאי, למיטב זכרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם פאלוס וגם פניס הם נדירים יחסית מפני שההטיה שלהם עלולה לצאת מסורבלת. עיתונאי לא יכתוב "התוקף החדיר את פאלוסו" או "התוקף החדיר את פניסו", ויותר נוח לכתוב "התוקף החדיר את אברו" או "את פינו". אבל אם כבר מנסחים רק עם שם העצם בלי נטיה, יותר סביר לדבר על פניס מאשר על פאלוס, למשל "הנאשם טוען שלא ביצע החדרת פניס וכי לא הוא אחראי לביתוק בתולי התובעת". את טוענת שפעם, בילדותך, היו מנסחים משפט כזה: "הנאשם טוען שלא ביצע החדרת פאלוס"? זה די יפתיע אותי, אם זה היה ניסוח מקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כילדה לא מאוד התעניינתי בחדשות, אשר על כן לא זכור לי מישהו שהחדיר משהו למישהו/י. זכורים לי משפטים כמו "המכונית היא ממש הפאלוס שלו", או "הוא הראה להם איזה פאלוס יש לו". כפי שאמרתי, מדובר על שפת ה"מבוגרים" באותה תקופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם פרוש המשפט "הוא הראה להם איזה פאלוס יש לו" משמעו הוא התערטל בפניהם, הראה להם איזה זין גדול (פיזית) יש לו, או שמא כוונתו "הוא הראה להם איזה 'גבר' הוא"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השני, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמחזק את טענתי ש''פאלוס'' הוא חלק מהשיח הפסיכולוגי, בעוד ''פין'' או ''פניס'' הוא חלק מהטרמינולוגיה הפיזיולוגית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''המכונית היא הפאלוס שלו'', זה עוד איכשהו מתקבל על הדעת בתרבות שבה המכונית, ובייחוד מכוניות מפוארות ומהירות, באמת מקושרות עם דימוי גברי. על זה כבר דיברו כאן, כחלק מהשיח הפסיכולוגי ועולם הסמלים הפאליים. אבל לגבי ''הוא הראה להם איזה פאלוס יש לו'' - אני חייב להודות שמעולם לא שמעתי משהו בסגנון זה או שדומה לזה, ואני יותר מבוגר מדורון הגלילי. גם אם זה נאמר ע''י מישהו, זה נשמע לי צורת ביטוי חריגה, בין אם זה בכוונה ממשית (חשף את גופו פיזית) ובין אם זה בתור דימוי (הראה להם איזה גבר הוא). טוב, אולי אני גדלתי בסביבה יותר מדי פולנית, אבל בכל זאת זה, איך לומר, לא מצלצל, אפילו לא מבחינת מבנה המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסביבות שונות מדברים בשפות שונות. כפי שאמרתי, מדובר כמובן בדימוי. והורי ורוב חבריהם היו כמעט צברים (באו הנה כילדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך תגובה 420422: "בבית אמי, בילדותי...". אולי זאת פשוט היתה איזו התבטאות שזכורה לאלמונית מהסביבה הקרובה שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. אמרתי שאלה התבטאויות הזכורות לי משיחות מבוגרים בבית אמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי שהחשמנית דיברה בתגובות כאן על מה שיותר רווח אלא על ההבדלים בשימוש בין המילים פניס ופאלוס. הבלגן התחיל מתגובה 420355 ותגובה 420359. דורון דיבר על פניס, האיבר הפיזי, לא על דימוי, ןאיזה אלמונית קצת ירדה עליו. החשמנית אמרה בתגובה 420405, עוד לפני ההתייחסות של דורון, שהמילה פאלוס לא משמשת "לציון *אברו* של זכר אנושי חי וקיים [...] היא משמשת [...] בשיח בענייני *סימבוליקה פסיכולוגית*" (את ההדגשות אני הוספתי). לפי התגובות, כולם כאן מבינים ומסכימים על זה שלעומת המילה פניס שבה מדברים על האיבר הממשי, הפאלוס מוזכר בהקשרים של דימויים וסמלים פסיכולוגיים, ואת עצמך אישרת את עניין הדימוי בתגובה 420522, בתגובה לשאלתו של דורון. כך שבסופו של דבר, אם כבר דיברת על אגרסיות, אני לא מבינה מה את רוצה מהחשמנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 420364 החשמנית מודיעה שבימי הוריו של דורון, שאותו היא מכירה מילדות, כנראה, השמתשו במילה "פינס". בשלב זה אני נכנסת לראשונה לפתיל, ואומרת שבתקופה הנידונה השימוש היה יותר בפאלוס דווקא. בתגובה, החשמנית פוצחת בנאום מלומד בסוציולוגיה של הלשון, ומרביצה חוכמה בנו הפלבאים, בתוספת הטענה שאולי "קשה לי עם זה" (לא שיש לי מושג עם מה אמור להיות לי קשה). ואגב, דורון בעצמו אמר שהמלה Pינס" לא רווחה במיוחד בילדותו, אלא הופיעה בשלב מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו וואו, ואת עוד מדברת על אגרסיות של אחרים, אה? שתי נקודות! אבא ואמא והחברים של אבא ואמא הם באמת טיעון חזק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיעון חזק בהרבה מחוסר טיעון כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאמרתי הוא *שההגיה* פינס, בצורתה האנגלית, להבדיל מפניס, בצורתה הלטינית, הופיעה בשלב מאוחר יותר. אף אחת משתי המילים לא רווחה במיוחד אצלנו בחבר'ה (גם לא פאלוס, אגב), אבל הבטוי המוכר היה הלטיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא, ספר לנו על ילדותה של החשמנית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |