 |
|
 |
||
|
||||
 |
ה"צרכים" וה"אילוצים" לא היו העיקר בטענה שלי. אני מתכוון שעצם העובדה שאתה עומד בפני הצורך להחליט היא מצב של אי-חופש. ז"א, ה"מצב" כופה עליך לשקול אפשרויות וחלופות שמוצגות לך או מתאימות למצב הדורש החלטה. אם אני חושב על דוגמה (והיא כנראה לא הכי טובה): אתה נוסע בכביש (סיבות: (1) אתה רוצה להגיע לקולנוע, (2) שלחו אותך למכולת, (3) אתה רוצה להתאוורר) ומגיע למזלג דרכים, ואתה חייב להחליט להיכן לפנות, והאפשרויות היחידות שנתונות לך זה ימין או שמאל. כמובן שאתה גם יכול להישאר במקום, וזו אולי פשוט אפשרות שלישית או שזוהי החלטה לא סבירה בהינתן שיצאת לדרך מסיבה כלשהי, וגם משום שהנסיון מראה שאנשים לא מחליטים להיתקע במקום אלא בוחרים באפשרות אחת מתוך המיגוון שהוצע להם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה, כמובן, נכון, אבל לא ברורה לי החשיבות. הרוב הגדול של חיינו מורכב מאילוצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוב הגדול? עפ"י הטענה שלך *כל* חיינו מורכבים מאילוצים (דטר' או הסתברותיים, זה לא משנה). זה נובע באופן טריוויאלי מההנחה שהטבע (=הכל) הוא בעצם מערכת אילוצים/מכונת מצבים אחת גדולה. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן. רק שהרבה פעמים נוח לתאר את המצב כאילו יש לנו בחירה, מאחר ותודעתית אכן יש לנו. התכוונתי להגיד שאפילו תחת האילוזיה הזאת, אנחנו יודעים שיש אילוצים רבים שהם מחוץ לתחום ה''חופש'' שלנו, ובפרט האילוץ להרגיש שיש לנו רצון חופשי (במאמר הבאתי את זה בשם אומרו, אבל בינתיים שכחתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קפיש, תודה. בחרתי היום לקרוא שוב את המאמר שלך (לא שהיתה לי ברירה). תענוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הלכתי בעקבותיך וראיתי שבעל האימרה הוא סארטר, כך שאני נותן לו את הכבוד המגיע לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, האם חוסר אפשרות בחירה מהווה יותר חופש? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |