בתשובה לרון בן-יעקב, 07/11/01 23:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוקיי, אז אנחנו מסכימים: כמטראיליסט אני נאלץ מתוך עקביות שלא להאמין בבחירה. מעניין אותי איך מתקיימת אחריות בלא בחירה - אתה יכול להרחיב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אסתכן. ומה אם אין אחריות? עונשים בחוק נועדו להרתיע בלבד, ובכך להקטין את הסיכוי ש"תבחר" באופציה לא רצויה. כמובן שאתה לא בוחר, אתה פשוט _חייב_ להבליג ולא לשבור למטומטם שחתך אותך בצומת את שמשות רכבו, כי חבל לך על הכסף. היה וניפצת, יעניש אותך בית המשפט לא משום שאתה אחראי, אלא למען לא תפגע יכולת ההרתעה של החוק, למנוע ממך ומאחרים לשבור שמשות נוספות. בנוסף ישנו מוסר אישי, שאותו אתה מאמץ מהסביבה. אתה רואה, באופן טבעי, מעשה לא מוסרי בניפוץ שמשותיו כיון שכך חינכו אותך וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להבדיל בין אחריות למוסר. דעותי על המוסר הן ציניות באורח מעורר דאגה, כן שהדברים שאתה אומר מקובלים עלי - אבל האחריות כמושג לא חופפת למוסר. השאלה שלי היא כיצד ייתכן שאדם לא בוחר לעשות כך או אחרת, אלא פשוט מתקדם בזמן באופן מסויים, ועדיין יהיה אחראי למעשיו - הדבר דומה לאמירה ''האבן אחראית לחבורה במצחי''. רון בן יעקב, אם אני מבין נכון, לא אומר זאת, אלא אומר ''האדם שזרק את האבן אחראי לחבורה במצחי'' (ואולי אפילו ''והוא ישלם על זה ביוקר''), למרות שהוא מייחס לאבן ולאדם את אותה יכולת בחירה. או שסתם אני לא מבין אותו. נחכה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דבר אינהרנטי באבן שגורם לה לעוף לעברך מכוחה היא. לעומת זאת, לאדם שזרק עליך יש משהו אינהרנטי (מבנה המוח) שגרם לו לחשוב שלזרוק עליך אבן יהיה רעיון טוב. לכן, כדי למנוע ממנו לעשות זאת שוב, כדאי להסביר לו, בעזרת לחץ פיזי מתון, שזה לא מומלץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עונה לי על השאלה "באין בחירה, מהי אחריות"? אם כן, לא הבנתי את התשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה היא שאחריות נובעת ממקור הפעולה. הבחירה-הבלתי-נמנעת של חברך לזרוק עליך אבן נובעת ממבנה המוח שלו, ולכן יש להעניש את המוח שלו (ואותו יחד עימו). הבחירה הבלתי-נמנעת של האבן לעוף לעברך לא נבעה משום דבר שנמצא בתוך האבן, אלא בגורם חיצוני לגמרי, ולכן היא אינה אשמה. או, בעברית - אין שום סכנה שהאבן תבחר לעשות זאת שוב, אלא אם החבר שלך יבחר לעשות זאת שוב. יש הרבה סיבות להאמין שהחבר שלך יבחר לעשות זאת שוב, בגלל שככה המוח שלו בנוי. ולסיום, הרשה לי להמליץ לך לברור את חבריו ביתר קפידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה והאייל המזוקן מדברים מאוד בהיגיון, אבל אני לא רואה את ההקשר לחוסר הבחירה. כשהקומקום שלי ייתן לי זצים חשמליים אני אתקן אותו, כי אני מעדיף לא לקבל זצים חשמליים, וגם את מי שזורק עלי אבנים הייתי מעדיף לקנפג (מישהו השתמש במילה הזו היום? אם כן אני מתנצל) מחדש. זה טוב ויפה, אבל הכל התחיל מזה ששאלתי את רב"י איך הוא יכול להסביר את מושג האחריות באין בחירה חופשית. ודובי, אתה צריך counselling. אני לא כתבתי "חבר" בשום מקום, אתה הכנסת את המילה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זקוק לייעוץ. אני זקוק לזכרון חדש. למישהו יש איזה צ'יפ של 128 מגה שהוא לא משתמש בו? לא הבנתי מה הבעיה - אין אפשרות לקנפג מחדש בני אדם, ולכן אנחנו עושים את הדבר הקרוב ביותר - מטילים עליהם אחריות, ומוסיפים בכך עוד השפעה על מערך קבלת ההחלטות שלהם. אם ההשפעה מספיק גדולה, הם לא יעשו יותר מה שאנחנו לא רוצים שיעשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש להאשים את הרוח בשחיקת סלע והתמוטטותו על קבוצת נופשים? הסלע נפל בגלל פעולת הרוח עליו שהיא (אגב) בחירה בלתי-נמנעת הנובעת ממבנה (גוש של אויר הכפוף לחוקי הטבע), ולכן יש להעניש את הרוח. הבחירה הבלתי-נמנעת של הסלע ליפול על קבוצת הנופשים לא נבעה משום דבר שנמצא בתוך הסלע, אלא בגורם חיצוני לגמרי, ולכן הוא לא אשם. או בעיברית - אין שום סכנה שהסלע יבחר לעשות זאת שוב, אלא אם הרוח תבחר לעשות זאת שוב. יש הרבה סיבות להאמין שרוח לא תבחר לעשות זאת שוב, בגלל שככה היא בנוייה. ולסיום, הרשה לי להמליץ לך לבחור את הרוחות ביתר קפידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הרוח אשמה. ניתן בהחלט להטיל עליה אחריות מלאה לתקרית המצערת. להעניש אותה, אני חושש, יהיה די דבילי. הרי מלכתחילה אמרתי שמטרת הענישה היא להוסיף עוד גורם למערך קבלת ההחלטות. מכיוון שדבר כזה לא יקרה אם תאיים על הרוח בעונש - הרי שאין ממש פואנטה לנסיון לאיים עליה. כנ''ל לגבי חיות, מה שמחזיר אותנו לטענותי בדיון על ניסויים בבעלי חיים אודות אי-האפשרות לבוא בחוזה חברתי עם בעלי חיים, ומכאן - אי-האפשרות לכלול בע''ח במערך מוסרי שמבוסס על חוזה חברתי שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניתן להטיל על הרוח את האחריות, אחריות היא נגזרת של אפשרות למניעה על ידי עונש. לכן אדם יכול להיות אחראי ואילו רוח רק גורמת. הגורם לתופעה הופך לאחראי לה אם ניתן לשנות את מהלך החלטתו על ידי עונשים או חיזוקים חיובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כמו שאני מבין את המילה אחריות, אבל זה כבר ממש לא עקרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחריות היא מושג אנושי1 שנועד לקבוע האם בן אדם יכול להיות מואשם בעבירה מסוימת. אם נהגת על פי הכללים והרגת אדם אתה לא אחראי למותו, אם דרסת אותו כיוון שנהגת במהירות מופרזת אתה אחראי למעשה, לא כיון שבחרת לנהוג במהירות מופרזת אלא כיון שאנחנו, בית המשפט, יכולים לראות בך את האשם, כלומר האחראי. באם הינך לא שפיט, פסיכי בלע"ז, אין לך אחריות כיון שידוע לנו שאנשים במצבך לא יכולים לקחת במסגרת החישובים שלהם את החוק ועונשיו, ולכן צריך לטפל בך בדרך שאולי יכולה לעזור. 1 במושג אנושי כוונתי לומר שאין אמת באחריות יותר משיש אמת בחוק הבינלאומי, זוהי מוסכמה חברתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אין בחירה חופשית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם הבחירה שעשית לא היתה ''חופשית'' עדיין בחרת בה. מבחינת אחריות חוקית אין כאן בעיה, החוק יעניש אותך כדי שלהבא תימנע מבחירה דומה (גם אז הבחירה לא תהיה חופשית, אבל המצב הפנימי של המוח שלך יהיה שונה בעקבות הנסיון שעברת), וכדי למנוע מאחרים לבחור אותה בחירה (בנימוק הנ''ל). מבחינה מוסרית אתה אשם באותה מידה, אבל מבחינה רגשית (כלומר מבחינת הרגש שאני חש כלפיך) אתה אכן קורבן הנסיבות. כל הבעיה מצטמצמת, אם כן, לתחום הפסיכולוגיה. אין ויכוח על כך שהרגשת הרצון החופשי קימת אצל כולנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי מתוך נקודת הנחה שאין בחירה חופשית, קרא את הודעתי הקודמת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |