בתשובה לshinnoon, 18/12/06 12:35
שמות בתעתיק לועזי 425038
תודה על המחמאות.

איות בשפת המקור של שמות הודים ויפאניים דווקא לא מוצג בספר, אלא איות בתעתיק לועזי. אני אישית מוצא שעברית מנוקדת עוזרת יותר בקריאת שמות כאלה מאשר אנגלית דווקא (Ramanujan זה ראמאנוג'אן או ראמאנוּיָאן? János יותר קל להגות נכון מאשר הכתיב העברי "יאנוֹש"?). האם לכלול את האיות הלועזי כחלק מהטקסט? עניין של טעם, אני מניח, אבל אני מעדיף את הגישה שהוצגה בספר "ההוכחה והפרדוקס", שם האיות הוצג אבל לא באופן הפוגע ברצף הקריאה, אלא כחלק מהאינדקס.

לגבי החלקים ה"צפויים": ראשית, אפשר בהחלט לדלג עליהם: מרביתם לא קשורים למהות הספר, ל"עלילה" המרכזית שלו, אלא הם נאמרים כבדרך-אגב; הזכרנו את המחשב, בואו נסקור לרגע את ההיסטוריה שלו. שנית, אפשר (גם אם קשה יותר) לגוון ולהראות מקוריות; מאז הצגת ההוכחות הממוחשבות היו הוכחות אחרות, בנוסף לצביעת המפות, שניתן היה לבחור בהן כדוגמא. נכון, הוכחת צביעת המפות היתה הראשונה, אבל מצד שני היו הוכחות אחרות הקשורות יותר לתחום בו עוסק הספר, ואת עצם השאלה לגבי תקפות ההוכחות הללו אפשר להציג גם עם דוגמאות מהסוג השני.

אבל אלה באמת נושאים משניים לעומת דעתי על הספר בכללותו, כפי שהוצגה בסקירה.
שמות בתעתיק לועזי 426868
''הזכרנו את המחשב, בואו נסקור לרגע את ההיסטוריה שלו.'' - תופעה מאוד מעצבנת שקיימת לא רק בספרים טכניים לקהל הרחב, אלא גם בספרי לימוד. אפשר להשתגע.
שמות בתעתיק לועזי 426875
למה, מה הבעיה בזה? זה לא שאתה נבחן על הסקירה ההיסטורית, ויש סטודנטים שזה מעניין אותם.
שמות בתעתיק לועזי 426881
אני אחד מאלה שזה מעניין אותם (חיי הנישואין של גאוס וכו'), אבל אני לא רוצה להתקל שוב ושוב ושוב באותן סקירות היסטוריות, הצגות מחדש של הגדרות בסיסיות וכו'. קשה לי מאוד לקרוא פסקה-כן, פסקה-לא. ההתלבטות מתי לדלג לוקחת יותר זמן מלקרוא הכל וזהו, אבל הקריאה של דברים פעמים נוספת מעצבנת ומוציאה לגמרי את החשק.
שמות בתעתיק לועזי 426882
פעמים נוספות באותו הספר או בכמה ספרים נפרדים? אם באותו ספר, איזה ספר זה?
שמות בתעתיק לועזי 426884
בספרים נפרדים. אבל הסקירות ההיסטוריות החוזרות פחות מפריעות לי מההרגשה של ''כבר הייתי פה'' במהלך התוכן עצמו - כשמסבירים לי בפעם המאה מה זו מחסנית (זה לא הספר הראשון בנושא שאני נתקל בו, כבר שמעתי מאה פעמים על ערימת המגשים בקפיטריה), או רשימה מקושרת, או מכונת טיורינג. כל דבר כזה הוא חלק קטן בספר, אבל יש הרבה כאלו, וכאמור, זה יותר עולה יותר בחשק מאשר בזמן.
שמות בתעתיק לועזי 426893
בסופו של דבר, אין הרבה דרכים יצירתיות לתאר מחסנית, ואין סיבה לדרוש מכל כותב ספר להמציא אחת חדשה כשכבר יש אחת סבירה. השאלה היא למה יוצא לך לקרוא על מה זה מחסנית מאה פעמים - אני משער שאתה לא לומד את אותו החומר ממאה ספרים שונים, ואין שום דבר רע בלקפוץ מעל חומר שאתה כבר מכיר אם אתה קורא ספר מתקדם יותר.
שמות בתעתיק לועזי 426901
לא ביקשתי הסברים חדשים למחסנית, ביקשתי להתקל בהסבר המספק פעם אחת בלבד, או מעט פעמים ככל האפשר. בהסבר על מחסנית נתקלתי כשלמדתי מבוא מורחב למדעי המחשב, מבני נתונים, מבנה מחשבים, אלגוריתמים, מודלים חישוביים, ובטח עוד כמה פעמים. בכל פעם ספרים (בעיקר) ומרצים (לעיתים רחוקות הרבה יותר) טרחו להסביר מחדש את הרעיון הפשוט הזה, ואת הטרמינולוגיה המקובלת עבורו (push ו-pop), למקרה שמישהו פספס. אפשר לקפוץ, אבל, כמו שאמרתי, זה לא פתרון מהיר וגם לא נוח.
שמות בתעתיק לועזי 426915
אתה מתעלם מכך שבדרך כלל ספרי לימוד בסיסיים מעדיפים להיות Self-Contained במידת האפשר, ולכן להסביר שוב מושג שעשוי להיות ברור לחלק מהקוראים. אפילו ספרים שמניחים ידע קודם נוהגים לתת סקירה בסיסית של המושגים שבהם הם משתמשים ואמורים להיות מכורים לקורא.

ספר על אלגוריתמים (למשל זה של קורמן, ריבסט ולייזרסון, שהוא מאוד Self-Contained ובעיני מהווה דוגמה לספר מבוא מעולה) לא בהכרח מניח שלמדת "מבוא למדעי המחשב" - מבחינתו ייתכן שאתה מגיע לנושא ללא שום הכנה מוקדמת שעוסקת במחסנית, ואת הנושא הזה חייבים להסביר, אפילו אם זה ישעמם חלק מהקוראים.

מה שכן, לטעמי לקרוא את אותו הדבר יותר מפעם אחת במקורות אחרים זה דווקא דבר בריא למדי; לפעמים (לא בהכרח במקרה של מחסנית) אתה מקבל זווית חדשה שעליה לא חשבת, וכמעט תמיד אחרי הקריאה החומר יושב אצלך בראש יותר טוב, אפילו אם אתה לא מרגיש בכך מייד.
שמות בתעתיק לועזי 426994
אני מבין שהכוונה כנראה איננה לעמוד במכסת דפים, אבל התוצאה עדיין אותה תוצאה מעצבנת. מי שקורא את (ב-) קורמן קורא בדרך כלל עוד כמה ספרים מהתחום, שמתמקדים בנושאים אחרים מקורמן, אבל נשענים על אותו הבסיס.
שמות בתעתיק לועזי 427016
כלומר, אתה מציע לקורמן לא להגדיר את המושגים שבהם הוא משתמש ולשלוח את הקורא לספרים אחרים? לא נראה לי רעיון טוב במיוחד.
שמות בתעתיק לועזי 427030
קורמן לא טורח להגדיר ''כפל'' וגם לא ''הסתברות'' (בעצם, נדמה לי שיש לו פרק מזורז על הסתברות, אבל בוא נשכח מזה לרגע), ובכל זאת אנשים מסתדרים מצויין.
שמות בתעתיק לועזי 427035
יש פרק מזורז על הסתברות (בלעדיו חייבים קורס שלם בהסתברות, שבו לומדים הרבה יותר ממה שצריך, כמובן). כפל הוא מושג בסיסי יותר ממחסנית - בדרך כלל הוא נלמד בכיתה ב' או ג'.
שמות בתעתיק לועזי 427038
מבוא להסתברות בדרך כלל לומדים בסמסטר א'.
שמות בתעתיק לועזי 427043
תלוי באיזו אוניברסיטה אתה. בטכניון זה לא כך, ומתוך ההיכרות ממקור שני שלי עם מה שלומדים באוניברסיטת תל אביב, כנראה טוב שכך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים