בתשובה להעלמה עפרונית, 30/12/06 16:50
427074
כאן הדוגמה של דורפל קצת "נתקעת", כי מחסניות באמת לא מהוות מחסנית. מצד שני, אולי אפשר להראות למה מחסנית כ"כ יעילה כאן.

בואי נניח שאת מכינה ספגטי, ואז שמה סימניה ועוברת לקרוא על הרוטב, ואז שמה עוד סימניה ועוברת לקרוא על איך קוצצים בצל. גמרת לקרוא על הבצל ואת רוצה לחזור אל הרוטב. יש כרגע שתי סימניות בספר: על אחת כתוב "ספגטי" ועל השניה כתוב "רוטב". את צריכה לבחור לאיזו מהן לחזור - מן הסתם תקראי את שתיהן ותבחרי את זו שכתוב עליה "רוטב".

עכשיו בואי נניח שאת צריכה הרבה יותר הסברים (בשביל לדעת איך קוצצים בצל צריך לדעת איך משייפים סכין, ובשביל זה צריך לדעת איך בודקים שסכין הוא חד, ובשביל זה צריך לדעת מה זה סכין, וכו') ויש לך מאה סימניות בספר. מכיוון שהן לא מסודרות באף דרך ברורה, כדי למצוא את הסימניה שמעניינת אותך צריך לעבור על כולן (עם קצת מזל תגלי את הסימניה הנכונה על ההתחלה - בלי מזל, היא תהיה האחרונה שתקראי). לכן מאוד נוח אם הסימניות יהיו מסודרות ב"ערימה" (כי בכל פעם מעניינת אותך רק סימניה אחת - האחרונה ששמת).
427078
אני חושב שההסבר שלי עדיין טוב, עם השינוי הבא - אמרנו שצריך לדעת מי הייתה הסימנית האחרונה, מי לפניה, וכו'. הפתרון, כמובן, הוא לא להשתמש בסימניות של ממש, אלא בפתקים שעליהם רושמים את מספר העמוד והשורה שאותן אמורות הסימניות לסמן, ולהניח את הפתקיות בערימה על השולחן, כשלוקחים ומוסיפים לערימה מלמעלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים