בתשובה לאסף ארצי, 31/12/06 12:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שווה לקרוא את מאמרו של וולקר פרתס, ראש המכון הגרמני לבטחון ויחסים בינלאומיים, שהתפרסם במגזין פוריין אפיירס של החודש שעבר (המאמר כולו הוא בתשלום). פרתס כותב למרות שהאינטרס הסורי היה להראות כאילו שהחיזבאללה פועלים עפ"י הוראותיהם, למעשה השליטה היא אירנית. השליטה הסורית התרופפה אחרי הנסיגה שלהם מלבנון ומותו של אסאד, למרות שעדיין סוריה עוזרת בדרכי האספקה. אלא שהסורים ניצלו את המצב כדי להצטייר כאילו הם כן שולטים בחיזבאללה, גם כדי להראות באיזו קלות המזרח התיכון עשוי לעלות באש כאשר מתעלמים מהיותה שחקנית עיקרית בעלת אינטרסים חיוניים משל עצמה. החישוב הסורי השתלם והביא לגישושים ומגעים אירופאים (ואני הייתי מוסיף שרק ארה"ב, עדיין מנותקת). סוריה של של בשאר אסאד עשתה כמה טעויות שגרמו לבידודה מהעולם וממדינות ערביות חשובות כמו מצרים וערב הסעודית, מה שלא תרם לשיפור מצבה הפנימי הרעוע. נקודה חשובה היא שהמתיחות הבין עדתית באזור גולשת גם לתחומי סוריה, ומובילה גם לחשש מפני הקמת קשת שיעית מאירן דרך עירק ועד לבנון, כשסוריה משמשת כגשר, אך היא תלויה בסיוע אירני ובברית עימה (למשל התנגדות סונית בסוריה להשתלטות אירנית-שיעית על נדל"ן בדמשק). מגעים עם סוריה לא יפרו את "הנישואים האינטרסנטיים" עם אירן (שמתנגדת קטגורית לשלום על ישראל, בעוד סוריה בעד שיחות), אבל הם יביאו למיתון וניטרליות בנקודות של אי-הסכמה ביניהן, כמו בעניין השלום. סוריה תיזכה בהסרת הנידוי העולמי, הסרת האיום האמריקאי ("שינוי משטר"), וכמובן תזכה בגולן בדרכי שלום (ולמרות שהוא לא כותב במפורש, הרמז למצרים של סאדאת הוא ברור). בהמשך פרתס מנתח את ההשלכות האירפאיות והבינלאומיות של מה שהוא קורה לו "מגע מקדים" (איזכור אנטונימי ל"מכה מקדימה"), ואני אשאיר לך לקרא את זה לבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שהניתוח הזה (''סוריה תזכה'') מתעסק במדינות ולא באנשים. אולי פעם מישהו יטרח לחשוב מה טוב לאנשים ולא למדינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מעניין, תודה. קישור למאמר המלא: מצד אחד הוא מפרט את האיום על סוריה והאיזור אם היא תישאר מנותקת - עימותים בין-עדתיים, סהר שיעי, איום על המשך השלטון. מצד שני הוא מפרט איך יכולה סוריה לתרום אם אירופה וארה"ב יסירו את החרם - למתן את החיזבאללה (או לפחות - להפסיק לתמוך בחתרנות של החיזבאללה), לשתף פעולה עם ממשלת לבנון, להעביר את חוות שבעא ללבנון באופן רשמי, 'לנצל את השפעתה על המפלגות הפלסטיניות כדי לעודד אותן לחזור לדיאלוג בונה על הקמת ממשלת אחדות', לשתף פעולה עם הממשלה החדשה בעירק, ועוד... אם האינטרס של סוריה כל כך מובהק, והתרומה של עשויה להיות כל כך משמעותית (עבור לבנון ועירק, בעיקר), למה הם (סוריה, האיחוד האירופי, ארה"ב) צריכים את ישראל? למה הכל תלוי בגולן? בסיכום הוא כותב שכל עוד השלטון הסורי לא רואה אפשרות לקבל את הגולן הם יעדיפו אי-שיתוף פעולה ועימות מילולי, אפילו במחיר המשך הבידוד. אבל אם הם יקבלו את הגולן (או לפחות - יראו שהם יכולים לקבל אותו) הם 'ינסו להראות שהם יכולים להיות שותף אמין בנסיון להשיג שלום איזורי'. הכל מסתכם ברצון הטוב של הסורים: אם הם לא ירצו - יהיה רע מאד, אם הם ירצו - יכול להיות טוב. לנו אין ברירה אלא להחזיר את הגולן, ולקוות שהם ירצו לעזור. למה אני חושש, בעצם? הרי עם מצרים היה הסכם דומה, והוא עבד יפה - עובדה, אין מלחמה עם מצרים. אני חושש כי יש מלחמה בעזה, שהמצרים יכולים לצמצם אם יחסמו את הברחות הנשק. אני חושש כי חיזבאללה הפכו לכח עצמאי (כפי שפרתס מציין) וסוריה עשויה להמשיך להיות נתיב ההברחות מאיראן ללבנון כדי לא לשבש את היחסים עם איראן. אני חושש כי נראה לי שסוריה צריכה את ההשפעה בלבנון יותר מאת הגולן, ולא תוותר עליה גם אחרי הסכם. התקווה הטמונה בהסכם עם סוריה הוא שבעקבותיו יבואו הסכם עם לבנון, ואז אולי אפילו עם איראן. תקווה שאין לזלזל בה (בלי הסכמים אלו ההסכם עם סוריה כמעט חסר ערך). הסיכון הטמון בהסכם עם סוריה הוא שלא יהיה הסכם בכלל, רק שיחות, שיסתיימו בדעיכה במקרה הטוב, או פיצוץ במקרה הרע. סיכון שאפשר לסבול אם מניחים שהימנעות משיחות ודאי תביא לפיצוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שהמערכת הפוליטית הישראלית איננה מסוגלת לפנות את הגולן.אם משא ומתן עם הסורים יכשל -זו תהיה הסיבה האמיתית. הזמן פעל לרעתנו ותקע אותנו יותר ויותר עמוק במצב כמעט ללא מוצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי נראה שהממשלה לא יכולה לפנות את הגולן, אבל נראה שהם גם לא יכולים להחזיק את הגולן. הצהרות כמו 'הגולן שלנו לנצח', 'אסד חלש', 'אין סיבה שאנחנו ניתן לסורים איזה שהוא תגמול שלא מגיע להם', 'ארה"ב מתנגדת להידברות עם סוריה' עלולות לגרום (בטעות? בכוונה?) לכך שישראל תוכרח לפנות את הגולן, בעקבות מלחמה או לחץ אמריקאי (או לחץ אמריקאי בעקבות מלחמה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |