בתשובה לאסף ארצי, 01/05/07 19:00
בזיון של ועדה 441150
ממה שאני זוכר, המחאה היתה די חלשה ונמוגה די מהר, למרות שהתקשורת נתנה לה סיקור יתר. אבל אולי הזכרון שלי כבר לא מה שהוא היה פעם. ב"הנחתת פקודות סותרות ושינוי פקודות תוך כדי ביצוען" אתה מתכוון לממשלה? הממשלה נותנת פקודות לחטיבות ולאוגדות? זה חדש לי. הממשלה היססה אם להפעיל כוחות קרקע ואם לתפוס שטח בעומק לבנון. קשה, קשה. כשהם מחליטים במהירות הם פזיזים, כשהם דנים לעומק הם הססנים.
כאמור, אני לא מקבל את המסקנות של הועדה בנושא אופן ההחלטה על יציאה למלחמה. הממשלה כן הגדירה יעדים, אולמרט אפילו אמר אותם בפומבי. אם הרמטכ"ל חשב שאין אפשרות לעמוד בהם היה עליו לומר זאת. אם הרמטכ"ל חשב שהצבא אינו מוכן למשימה, היה עליו לומר זאת. בפועל הוא אמר ההיפך.
לגבי הקטיושות, הרמטכ"ל העריך שניתן לטפל בהן תוך זמן סביר והממשלה העריכה שהמחיר במקרה זה יהיה סביר. מאחר והצבא נכשל בטיפול בקטיושות, המחיר הפך ללא סביר.

בעיני הרקע - הזנחת צבא היבשה והבלגה על תקיפות החיזבאללה מאז שנת 2000, חשוב בהרבה מקבלת ההחלטות. לצערי לא ניתן לו משקל הולם לא בדוח ובעיקר לא בתקשורת. האשמים הגדולים - מופז ויעלון יצאו כמעט בלא כלום.

הצבא אשם. יש לממשלה הזאת ולקודמותיה אחריות מסויימת, אבל עיקר האשמה הוא בצבא, שהבטיח דברים שלא היה ביכולתו לקיים. המדינה צריכה לקבוע לצבא יעדים ותקציב והצבא צריך לעמוד בהם או להתריע שאינו יכול לעמוד בהם. במלחמה לא קרו לא זה ולא זה.

טיפול בכשלים הפוליטיים מתבצע בהפגנות, עצומות, סקרים ובסוף בבחירות. אם אולמרט או שריו חושבים שהם כשלו והם לא מתאימים לתפקידם, שיתפטרו. אם לא, הציבור יחליט בבחירות הקרובות.
הצבא לא נבחר ולכן צריך גוף חיצוני לבקר אותו ולודא שהכשלים שלו מטופלים.
חלשה ונמוגה די מהר 441227
זה גם מה שאני זוכר. אף נאמר בתקשורת יותר מפעם (אחת מהן נדמה לי בחדשות בערוץ 2), שהמחאה בפועל מועטה בהרבה "ממה שמצטייר בתקשורת".
לפחות פעם אחת אולמרט התקשר ישירות למפקדי האוגדות, 441257
אם כי כיוון שלא האזנתי לטלפון אני לא יודע מה הוא אמר שם.
בזיון של ועדה 441351
אתה זוכר נכון, באמת לא היו הפגנות המונים, ההערה שלי היתה שמי שכן מחו לא היו רק 'שכולים, כתומים, ותקשורת'.

הדו"ח המלא, הכולל את מהלך המלחמה, עוד לא יצא, לכן קשה לדעת אם ביטול פקודות ופקודות סותרות הגיעו מהממשלה או מהמפקדים. ועדת הבדיקה של הצבא כבר האשימה מפקדים במתן פקודות לא ברורות ו'ניתוק מהשטח', כך שגורם אחד כבר הואשם. אני משער שגם הממשלה היתה אחראית לחלק משינויי הכיוון.
'מחליטים במהירות' או 'דנים לעומק' - כשמתחרטים באמצע מהלך זו גם 'החלטה מהירה'.

לפי הממצאים הרמטכ"ל אכן הטעה את הממשלה, הוא טען שניתן להקטין את היקף הקטיושות, וללא צורך בכניסה יבשתית או גיוס מילואים. הטעות של הממשלה היתה שאישרו מה שהיה אמור להיות מתקפה רחבה, ובפועל היה מלחמה, בלי לדרוש תכניות, בלי לקבוע גבולות זמנים, ובלי לבדוק אם הצבא מוכן (כאן אני מסכים שהגיוני להאמין לרמטכ"ל) ויותר מזה - אם העורף מוכן. *

אתה צודק שהצבא במקרה זה אחראי יותר מהממשלה, כי הממשלה, כמו ממשלות קודמות, קיבלה את הצהרות הצבא בלי שאלות. ייתכן שגישה כזו היא גרועה, וראוי לבטלה. ייתכן שגם אנשים אחרים בממשלה לא היו פועלים טוב יותר, כי כך נוהגות ממשלות בישראל, זה לא פוטר את הממשלה הנוכחית מאחריות (כך נכתב גם בדו"ח עצמו, סעיף 133 בפרק 7).

הדו"ח מתרכז באולמרט-פרץ-חלוץ, וכמעט לא דן בקודמיהם, כי הוא לא דן במצב לפני החטיפה (הוא מצויין בממצאים, אבל כמעט לא מדובר עליו במסקנות), ורק מזכיר ששלושת ה'קודקודים' נקיים מאחראיות לאותו מצב. עיקר הדיון הוא תהליך קבלת ההחלטות ואופי הדיונים שקודם ליציאה למלחמה, תהליך חפוז ולקוי שראוי לתקנו. תהליך קבלת ההחלטות הוא חלק מה'רקע' שקדם למלחמה, וכנראה הוא זה שגרם למצב הבעייתי ערב המלחמה.

נכון שזה לא תפקידה של הוועדה לפטר את ראש הממשלה. הם גם טוענים (בהיתממות מסויימת) שאין המלצות אישיות בדו"ח. תפקידה לאתר בעיות באופן בו הממשלה מנהלת מלחמות.
הגוף החיצוני המבקר את הצבא אמור להיות (לפחות בשגרה) משרד הביטחון. הדו"ח מראה שמשרד הביטחון לא תמיד מנהל את הצבא.

---------------

* מעניין שבישיבת הממשלה שלפני המלחמה לא מדובר על החזרת השבויים. יותר מזה - הרמטכ"ל אמר 'אני אינני סבור, שיש מהלך צבאי, שמביא חזרה חטופים מלבנון'. גם השרים לא מדברים על זה אלא על הרתעה ופגיעה בחזבאללה. כנראה ההצהרה על השבת החטופים נועדה לאוזני הציבור, כדי לעורר הסכמה בעד התקיפה בלבנון.
בזיון של ועדה 441375
טוב, אז בסך הכל אנחנו די מסכימים.
בזיון של ועדה 441383
יש!
גם אני אתך!
++

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים