בתשובה לרון בן-יעקב, 19/05/07 15:53
חזונו של בעל הבית 443926
צמד המילים "אופק מדיני" הומצאו בהקשר ברור של נסיגה וויתורים, תמיד מדובר באיזו הצעה קוסמת שנגיש לצד השני שתשכנע אותו לקבלה, ולהפסיק את שפיכת הדם .
לכן, למרות שתמיד אני בעד הסדרים מדיניים, אני מסתייג בעת מלחמה מהצהרות חוזרות ונשנות בנושא זה. צווחות בעת מלחמה "אני רוצה הסדר. אני רוצה הסדר." כמוהן כהצעות כניעה, ומפריעות בפרוש למטרות המלחמה. אני חושב שהמובאה שהבאת מדבריי באה בשיא האינתיפאדה. בסופו של דבר, הדברים לא הלכו לקראת הסדר אלא למבצע חומת מגן שהביא ליציבות ולרגיעה ייחסית בגזרת יהודה ושומרון. לו היה המצב דומה גם בגזרת עזה והיה מתנהל מבצע מלחמתי שהיה מרגיע את המצב גם שם, ולא מאפשר להם אופציה של אלימות, בדיוק כפי שזה ביהודה ושומרון היום, היה נוצר בסיס שבו אפשר היה לעבור להסדרים מדיניים, להציע הצעות ולהיכנס למו"מ, עם סיכוי להשיג הסכם שבו יש לנו הישגים.
אבל גם אז בלי המילה "אופק". היא מעצבנת אותי. :), וגם בלי להתחנן. כי זה רק ישחק לרעתנו.
חזונו של בעל הבית 443929
ואני מבין שמצב מלחמה קיים במדינת ישראל מ-‏1948 ולכן אסור לדבר על אופק מדיני.
חזונו של בעל הבית 443931
אם אתה מתכוון שזו דעתי, אתה טועה, למעט המילה "אופק" שצריך להשאיר אותה במשמעותה המקורית. אופק זה משהו שלעולם לא מגיעים אליו. זו שאיפתך כשמדובר בהסדרים מדיניים ?
חזונו של בעל הבית 443934
כמובן שלא. האם לזה התכוונת או שהתכוונת שאסור לדבר על שלום בזמן שמתנהלת מלחמה?
חזונו של בעל הבית 443941
לי נראה שאסור לנהל מלחמה כשמדברים על שלום.
חזונו של בעל הבית 443943
אם כך אתה מסכים עם אנשלוביץ. כדי לא לדבר על שלום מנהלים מילחמה.
חזונו של בעל הבית 443944
ממש לא. כדי לא להילחם חייבים לדבר על שלום.
חזונו של בעל הבית 443999
אני הסברתי וגם הבאתי שתי דוגמאות לדעתי. הרי כל הויכוח התחיל מכך שהזכרתי הסכם כשנשלוט בדרום לבנון עד האוולי. בתגובה מאוחרת יותר אמרתי שרק שליטה בכל רצועת עזה ויהודה ושומרון יכולה לשמש בסיס להסכם. אבל כשמתנהלת מלחמה, הילחם עד שתגיע למצב שבו יתרונך ברור ומשם תחשוב על הסדרים מדיניים, ולא כאשר אתה ברצפה. נראה לי שהבנת ואתה מבין זאת כל הזמן אבל בכל זאת מנסה להתחכם, ואני לא מתכוון להמשיך בכך.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים