בתשובה להאייל החלמוני, 20/05/07 2:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה אתה מציע? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני מציע? הפתרון הוא פשוט ביותר. להפסיק להציע. ואסביר: להפסיק לחשוב שיש בכוחנו לפתור את בעית הקיום שלנו כאן, ושנוכל להגיע למנוחה ונחלה ע"י פתרונות קסם (=כל פתרון מדיני או צבאי שיתפרש על פחות מ-50 שנה) אז אני אומר, להפסיק כבר להציע פתרונות השכם וערוב, ובמקום זאת להבין לאן אנחנו הולכים. יש כאן שתי אוכלוסיות שלא יכולות לחיות יחד, והן מעורבבות מדי, הרבה יותר מדי בשביל הפרדה. כל בר דעת יבין כי למצב הזה אין סיכוי אלא להסתיים במלחמת אזרחים, מגובה במלחמה חיצונית. מה שנשאר זה לעבוד אופרטיבית. להתחמש, להפריד ככל הניתן ביננו לבינם, ולהתכונן למלחמה הבלתי נמנעת1. יש רק פתרון אחד, אם אפשר לקרוא לו כך, והוא כרוך בטריפת הקלפים מן היסוד, אבדות רבות עד כדי אחוז נכבד מן האוכלוסיה, וצד אחד בלבד שיצא מנצח, ולבד. האם זה יהיה אנחנו? לא בטוח. האם שווה לנסות? לדעתי כן, אם העקרונות שהובילו להקמת המדינה עדיין יהיו חשובים לך ולשאר *היהודים* במדינה. 1 באופן פרדוקסלי, הדרך היחידה שאני רואה להמנע ממלחמת גוג ומגוג, היא התאחדות והתחזקות אדירה של ישראל, מנטלית וצבאית. רק זה אולי יכניס קצת שכל בקודקודם של אויבנו. ברם, אני לא רואה את זה קורה, בטח שלא בצד המנטלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלחמת האזרחים שלך נשמעת לי כמו נבואה שעלולה להגשים את עצמה. אני מתנחם בכך שבינתיים לא כולם שותפים לה. האם חשבת על כל האפשרויות לפני שאתה הולך לאבד אחוז נכבד מהאוכלוסיה? האם פגשת ערבים ישראלים, דיברת איתם, ווידאת שבאמת אין שום סיכוי לחיות כאן ביחד? או שאולי אתה פשוט לא רוצה לחיות איתם ביחד? פתרונות קסם אין לי, ואני גם לא מציע. רק מנסה לזהות את המהלכים שישפרו את מצבה של ישראל בטווח הארוך, אחד מהם הוא סיום הכיבוש ברש"פ. אתה חושב שאני חושב שאחרי שנצא מהשטחים יהיה שלום כולל? לאו דווקא. ייתכן שתהיה מלחמה. ייתכן מאד שיהיו פיגועים ונצטרך להגיב תגובה קשה. ייתכן שזה יקרה פעם אחר פעם. אבל לפחות זו תהיה מלחמה שתתפרש ע"י כל הצדדים כמלחמה על הדבר היחיד היציב ההוגן והאפשרי - קיומה של מדינת ישראל לצד רשות פלשתינאית אוטונומית ללא יישובים יהודיים. להבנתי זה הדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות כרגע. ואולי בכל זאת נופתע לטובה. * אגב, ישראל די חזקה מנטלית אני חושב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם חשבת על כל האפשרויות לפני שאתה הולך לאבד אחוז נכבד מהאוכלוסיה?" או, זו נקודה חשובה. לא, לא חשבתי על כל הפתרונות, וכבר טענתי שאין טעם לחשוב על עוד ועוד פתרונות. מה שהצעתי הוא לא פתרון, אלא אפשרות/תחזית, סבירה עד ודאית בעיני. מה שאני טוען בעצם זה שצריך להתכונן לאפשרות הגרועה, ולא לסמוך על "פתרונות". תסכים איתי שלא חשוב איזה פתרון גאוני נוכל להציע, הסיכוי שהוא באמת יעבוד רחוק ממאה אחוז, בלשון המעטה. ולכן לדעתי לא להתכונן לאפשרות הגרועה - זו הפקרות. "האם פגשת ערבים ישראלים, דיברת איתם, ווידאת שבאמת אין שום סיכוי לחיות כאן ביחד? או שאולי אתה פשוט לא רוצה לחיות איתם ביחד?" גילי חביבי, *חייתי* בין ערבים ישראלים, יש לי שכנים ערבים, ויש לי חברים ערבים, נוצרים ומוסלמים. דווקא משום כך אני יודע, וגם הם, שלא נוכל לחיות פה יחד כשני עמים במדינה אחת. אני אפילו אגיד לך יותר מזה, לדעתם של חברי הערבים, הם (הערבים כקולקטיב) בסופו של דבר יקחו מאיתנו את כל המדינה, עד הגרגר האחרון. והנימוק שלהם הוא פשוט: "אתם, בניגוד אלינו, לא יודעים לשמור על *האדמה* שלכם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם נשארת חבר שלהם... לי יש רק חבר ערבי אחד, והוא (אולי בגלל הלאומיות החלשה שלו), האדם הכי פציפיסט והומניסט שאני מכיר. ודאי שהוא לא יכול לשיר את ההמנון, וכמובן שהוא כועס על חטאיה של ישראל כלפי המגזר הערבי בעבר ובהווה (ובבקשה אל תגיד לי שבעצם אין כאלה והערבים חיים כאן כמו כל מיעוט אחר בעולם). גם הוא אומר שיש הרבה מאד קשיים לערבי להרגיש חלק מהמדינה הזאת. אבל בפועל הוא חי את החיים שלו בדיוק כמוני, לא מתכוון להרוג אף אחד או לתמוך בהרג, ואם היית מכיר אותו היית יודע שמי שלא יכול לחיות איתו לא יכול לחיות עם אף אחד. כן, זה נדיר. כן, הריחוק בין יהודים וערבים במקומות שבהם הם חיים יחד במשך שנים הוא מדהים בעוצמתו. אבל למה אתה חושב שזה חייב להיות ככה תמיד? ויותר מזה, איך אתה יכול לכתוב באותה פסקה "חייתי בין ערבים ישראלים" ו"לא נוכל לחיות פה ביחד"? האין זו הסתירה המובהקת ביותר שיש? מה ימנע מהמצב הנוכחי להימשך, או חלילה להשתפר? נחמד שאתה מתכונן לאפשרות הגרועה, אבל אני חושש שההתכוננות הזאת, אם אני מבין את כוונתך נכון, תהפוך אותה לוודאית. בתגובה הקודמת הצגת את ההפרדה הזאת כפתרון היחיד האפשרי, ועכשיו כתבת שלא חשבת על כל הפתרונות, וגם אין טעם. אם אין טעם, אז לא אלאה אותך בהסבר על כל מה שמדינת ישראל יכולה לעשות ולא עושה כדי לשנות את המצב הזה. במקום זה אני שואל אותך - עד כמה רוצה למנוע את מלחמת האזרחים הזאת? האם אתה מוכן לחיות לצד ערבים בשביל זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* ואם אתה רוצה עוד פתרונות, אני מעדיף אפילו את אלו של ליברמן. לא צריך להרוג אחוז נכבד מהאוכלוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיית בין ערבים ישראלים, ישבתם ביחד בסלון, אמרתם שהחיים פה ביחד בלתי אפשריים בטווח הרחוק, צקצקתם, הרבצתם עוד סיבוב של קפה, הרמתם את הקול, נפנפתם בידים, ורידים התנפחו בלהט הויכוח הפוליטי, מישהו זרק הערה צינית על אחד המנהיגים, צחקתם, סינגרתם על הצד של הקולקטיב שלכם, קשקשתם על כך שלא תוכלו לחיות ביחד, שאלו אותך איפה תעביר את החג, סיכמתם שכל המדינה הזאת תלך בסופו של דבר לעזעזל כזה או אחר ובירכתם אחד את השני לשלום לפני שחזרתם הביתה. מאוד ישראלי מצדך ומצד החברים הערבים שלך. הילדים שלכם והילדים של הילדים שלכם, ימשיכו לעשות את אותו הדבר בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של ישראל היא לא עם שכני, היא עם *הקולקטיב* הערבי. את זה גם אני וגם שכני מבינים, אך משום מה הרבה ישראלים (בעיקר מן השמאל) לא. אירן כמדינה אינה מתנהגת כפלוני אחמד הבודד. סוריה כמדינה אינה מתנהגת כפלוני אחמד הבודד. הפלסטינים כעם (?) אינם מתנהגים כפלוני אחמד הבודד. וכנ"ל, ירדן, מצרים, עירק, לבנון, והעם הערבי כולו. כאשר יש רוב כה גדול, שטוף מוח ומוסט מצד אחד, עני ומדוכא ללא תקנה מצד שני, אין לך אלא להבין כי הסיכויים לשלום איתו קלושים. הרבה יותר קל להלחם בעזרת ההמון הזה, מאשר לחנך אותו מחדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איראן היא חלק מה"הקולקטיב הערבי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אתה יודע, כל הפרימיטיבים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת תהיתי אם מישהו יתפס לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, למה איראן נכנסה ל"קולקטיב הערבי" שלך? האם מדובר ב"קולקטיב מוסלמי" (כולל, למשל, את טורקיה)? האם מדובר ב"קולקטיב אנטי דמוקרטי" (כולל, למשל, את סין)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בקולקטיב שאינו מעונין בקיומך כאן ומוכן להשתמש בכוח לשם כך. כל חלק מהקולקטיב מסיבותיו הוא, וההמון מכוח האינרציה המוטבע בו. רובו מוסלמי, ורובו ערבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, מדובר במיסטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שאתה לא גר בשדרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שמי שמראה קצת אינטליגנציה לא יכול לגור בשדרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, אתה מצחיק. ולענין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין, אני לא מבין איך מגורים בשדרות יכולים לתת לי יותר מידע על ה''קולקטיב הערבי'' באיראן, ירדן, סוריה, לבנון, טול כארם או פאריס. למען האמת, גיאורגפית אני גר קרוב יותר לרוב ה''קולקטיב הערבי'' מאשר תושבי שדרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום? אני לא דיברתי על שלום. דיברתי על "אידילה" ישראלית. שלום נצחי או אפוקליפסה עכשיו - אלו לא שתי הברירות היחידות שיש במזרח התיכון, אתה יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. יש גם ''אפוקליפסה בעתיד הנראה לעין (אלא אם כן נשכיל לנסות ולהתכונן אליה)''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלוקת תפקידים: אתה אחראי על הגברת המודעות ועל אגירת קופסאות השימורים. אני מתקשר לפרנסיס על מנת למכור את התסריט של ה-prequel. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |