בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/11/01 20:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תשמע, אני חושב שיש בינינו יותר אי-הבנה (כתוצאה מהבדלי טרמינולוגיה) מאשר מחלוקת. בשמחה לאיד התכוונתי למשל לקטע שהראו ובו איזה חמור מבקש מאלוהים להפוך להיות אדם וכשהאל אומר לו שבסדר אבל בוא תהפוך לאריק שרון, אז החמור אומר לא חשוב, תעזוב, כבר יותר טוב להיות חמור. הא הא. יותר טוב להיות חמור מאשר אריק שרון. ההומור הזה הזכיר לי בין השאר את חיקויי מובארק של יצפאן. גם הדמות של ערפאת בחרצופים, הרוטט המגמגם הזה שבכל הזדמנות מנופף סכינים מגואלות בדם יהודים ושאר כלי עבודה אופייניים, לא שונה בעיני באופן מהותי ויסודי מהדמות של אריק שרון שנהנית לשתות דם של ילדים פלשתינאים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע היחיד שאותו ראיתי מאבו דבי הוא דמותו של שרון אוחזת בבקבוק דם פלשתיני, ולכך התייחסתי בכל דבריי בסדרה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם לא צפיתי בפרקי הגסיסה של החרצופים, אבל מתי בדיוק ערפאת הוצג שם כמנופף סכינים מגואלות בדם כלשהו? הוא היה שם איש חביב למדי. והוא רוטט גם בלי עזרת החרצופים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |