בתשובה לאיציק ש., 04/07/07 5:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאיפה ההנחה שההורים מרימים את החשבון ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מרימים, בהחלט מרימים (ואפילו ההנחה לא משמעותית). תגובה 429132 וזאת, עוד לפני שאנחנו מכילים את ההורים בקבוצת משלמי המסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה במסגרת שינוי השיטה והפרטת החינוך. דווקא אז יהיה קל בהרבה לאסור על גביית תשלומי הורים, היות ובית הספר מתפקד כגוף כלכלי שאפשר *בקלות* להטיל עליו סנקציות כספיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שלא הבנתי כלום או שהתיאור הזה נשמע די פראדוקסלי. אתה יכול לפרט קצת איך זה אמור לעבוד בפועל? אם החינוך יופרט ובתי הספר יתפקדו כגופים כלכליים, מדוע שייאסרו תשלומי הורים, לאיזה מחוקק/ממשלה יהיה אינטרס לאסור אותם, ומדוע יהיו כל מיני איסורים "קלים" ו"קלים בהרבה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל יוצאת בהכרזה הבאה : כל אחד, תחת רשימת סייגים (נאותות אקדמית, גב כספי, לא עבריין מין וכד') יכול להקים בית ספר פרטי. על כל תלמיד שיסיים שנת לימוד ויעמוד בבחינות בלתי תלויות (כמו מיצ"ב, רק לא בשטח בית הספר ובלי מורים בסביבה) בית הספר יקבל X שקלים. Y שקלים ינתנו כבונוס לבתי הספר שהתלמידים שלהם הראו השגים טובים יותר בבחינות (ע"פ כמות, ככה שאין אינטרס לא לשלוח מישהו). Z שקלים ינתנו על כל תלמיד בעל ליקויים (אבחנה בלתי תלויה שלא מובילה בפני עצמה להקלות, איסור על לחץ על ההורים לגשת) שמסיים בציונים שמותאמים לליקויים שלו. T שקלים על כל בוגר 3 יח' מתמטיקה, P על כל בוגר 4 יח' מתמטיקה וכו'. בונוס מיוחד + מימון מלא על כל קורס אקדמי (בהתאם לקורס) שהתלמיד סיים. קנס של פי עשר על כל שקל שנלקח מעבר למותר מההורים, הערכה ב"ת בשאלונים אנונימיים בזמן הבחינות על רמת האלימות בבית הספר, בונוס לבתי הספר הבטוחים, קנסות למסוכנים. קנס לבית הספר על כל תלמיד שנפתח לו תיק פלילי (קנס גדול בהרבה לבית ספר שרומז על האפשרות של להימנע מלהגיש תלונה בנושא מסויים). על בתי הספר אסור לחלוטין הפירסום, כל הורה מקבל לפני עונת הרישום לביתו חוברת עם הציונים של בתי הספר במבחנים השונים (מה שמאפשר לבתי ספר שונים להתמחות בתחומים שונים) והציון לגבי הדירוג של התלמידים על רמת הביטחון האישי. כל בית ספר חייב להיות פתוח בפני כל התלמידים, להוציא קריטריונים של אלימות מופרזת. בית ספר שבוחר לקבל רק תלמידים מצטיינים בניגוד לסעיף הקודם, יקבל פחות כסף לתלמיד (היות והוא מראש לוקח את השמנת, אין סיבה להקצות לו עודף מטורף במשאבים). חופש מוחלט לבתי הספר מבחינת ניהול כוח אדם (תחת הסייגים המקובלים) ושכר. מערכת כזו לא רק מפעילה סלקציה טבעית לטובת בתי ספר טובים, שמקבלים יותר תקציבים ויכולים לגדול, אלא מאפשרת למשרד החינוך, דרך רגולציה עדינה, לכוון למה שנראה לו חשוב. צפוי מחסור במהנדסים ? מעלים את התשלומים לחמש מתמטיקה-פיזיקה. צפוי מחסור בפילוסופים ? המהנדסים יפתרו את הבעיה. אתה רוצה שבית הספר יגדל תלמידים ערכיים ? תתגמל כספית לפי אחוז ההולכים ליחידות קרביות/עתודה/מתנדבים במערכות השונות. קנוס לפי אחוז המשתמטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הערכה ב"ת בשאלונים אנונימיים בזמן הבחינות על רמת האלימות בבית הספר" - לחלק הזה אני מתנגד. למה אמור בן העשרה להשוות את רמת האלימות בבית ספרו? איזו אלטרנטיבה הוא מכיר? סביר שתשובתו תושפע יותר מכמה גרוע היה המקום הקודם שבו הוא למד, אם בכלל, וכמה נמוכה הסובלנות שלו לאלימות, מה שעשוי בכלל להיות מושפע מהאווירה ברחוב ובבית, וכל זה לא רלוונטי. "כל בית ספר חייב להיות פתוח בפני כל התלמידים, להוציא קריטריונים של אלימות מופרזת. בית ספר שבוחר לקבל רק תלמידים מצטיינים בניגוד לסעיף הקודם, יקבל פחות כסף לתלמיד" - אני מתנגד גם לזה. האינטגרציה נכשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה צודק שזה קשה לתלמיד להשוות, לכן השאלות צריכות להיות אוביקטיביות ככל הניתן. "האם שמעת על מקרה שסחטו ממישהו כסף בבית הספר ?", "האם ראית את המקרה ?", "האם לקחו ממך את הכסף ? / מאיפה הכסף לשעון המוזהב הזה ?" וכד'. נדמה לי שבכל זאת אפשר להוציא מתלמידים (בעזרת מבחנים שחוברו ע"י פסיכולוגים בתחום) מידע שימושי. מכל מקום אפשר לבצע השוואה ראשונית לרמת האמינות ביחס לפרמטרים כמו מספר תיקים במשטרה לתלמידי בית הספר. 2. אני לא נגד בתי ספר למצטיינים, להפך, אבל ראוי להפריד בין התגמול שמקבל בית ספר שמביא תלמיד בינוני לחמש יחידות, לבית ספר שמראש מצליח לגייס את כל התלמידים הטובים ומימלא כולם יעברו בציונים מעולים גם ללא עזרתו. בית ספר לתלמידים מצטיינים צריך לעשות את הכסף מקורסים אקדמיים של התלמידים, מהצלחה יוצאת דופן במבחנים ארציים, לא מזה שבזכות מוניטין יש אפשרות לאסוף את האליטה, לתת להם להתבטל בנוחות ולקצור פירות על סמך כישוריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מאיפה הכסף לשעון המוזהב הזה"? "להוציא מתלמידים מידע שימושי"? אה, כיום יש בתי ספר דמוקרטיים, אז יש מישהו שחושב שבשם החירות והפלורליזם רצוי לייסד גם בית ספר פשיסטי. חביב. אביב י. מתגובה 232753 מתבקש לדלפק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להבין שאתה מתנגד למס הכנסה, או לפחות מעוניין שהוא יהיה ללא שום פיקוח, ושכל אחד ישלם כמה שמתחש(מ)ק לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לשלוח את הילד שלך לבית ספר דמוקרטי ? תהנה. רוב הילדים בבית הספר שלי לא היו חכמים מספיק כדי שאני ארצה לתת להם זכות להצביע על כל דבר שחורג מסוג התוספת בארוחת הצהריים, וגם זה עם סייגים. כל סוג אחר של "דמוקרטיה" הוא מס שפתיים לאלוהי הליברליזם. הייתי מעדיף לשלוח את הילד שלי למקום בו הוא ילמד משהו, כמו גם לתת לאחרים את אותה ההזדמנות. "מאיפה הכסף לשעון המוזהב הזה"? - בדיחה. דיברנו על סחיטה, יש גם צד סוחט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לשני אלו אתה מתנגד. מדובר על תכנית בלתי ניתנת למימוש שביצועה תעלה הון עתק, תהפוך את בתי הספר למערכות משומנות להעברת תלמידים את הבחינות בלי שיבינו כלום ומעבר לכל מערכת המזכירה לי את הסדר הישן והטוב של מדינות מסוימות שאין לי רצון להזכירם. קהלת נשמע לי כמו הנאו-ימנים שחושבים שהם יוכלו בכח, בסיוע כספי המיסים, להזיז את המדינה קדימה בכיוון הנכון. זה מעולם לא הצליח, לא במאבק בסמים ובפשיעה, לא בחינוך, לא בבריאות ולא בשום דבר אחר. בני אדם נולדו חופשיים ואינם עבדים של המדינה. גם לא ברור מה התועלת מתוכנית מוזרה זאת. למה שייפתח שוק חופשי לגמרי עם שוברים, כשכל בית ספר יימדד על ידי ההורים לפי הישגיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דבר נאו בהשקפת העולם שלי, הכל מבוסס על עקרונות כלכליים קלאסיים. לא ברור לי איך זה קשור למלחמה הכושלת בפשע (גוף ממשלתי לכל דבר) ולמלחמה האבודה בסמים (אני תומך בליגליזציה מלאה של כל סוגי הסמים). במערכת כלכלית אתה מקבל את מה שאתה מודד, אם תמדוד השגים תקבל הישגים (רמז - זה מה שאני רוצה), אם תמדוד שביעות רצון הורים תקבל הורים מרוצים. המערכת תמצא דרך לתחמן את ההורים שיהיו מרוצים. יספרו להם על ההשגים של בית הספר, על כמה הילד שלהם מוכשר ואיך הם מטפחים אותו, איזה השג אדיר זה מבחינתם להביא אותו לשלוש יחידות מתמטיקה, שזה מאוד קשה ורוב התלמידים בארץ לא עוברים את זה, במיוחד עם ילד רגיש והומאני כמו הילד שלהם. יתנו לו מאה בציור ומחול (ממוצע בקורס - 99, סטיית תקן אחד) ויום ארוך על חשבונם + אופציה לסופ"ש כשההורים בחו"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פעם הייתי נאיבי כמוך. אם רק נקבע א, ב, ג הכל יסתדר. כולם יעמדו בשורה ויבצעו כי אמרנו להם. מטרותיהם הם מטרותינו, הם הבינו בדיוק מה נדרש מהם והם יפעלו על פי הנאמר להם למרות שזה נוגד את האינטרסים שלהם. בכח נזיז גייסות ונפתור את כל בעיות העולם. אבל תעצור רגע ותחשוב כיצד אתה הולך להזיז גייסות? מי ילך איתך? מי הם האנשים שיכפו על מי בתי ספר שההורים לא מרוצים מהם? זה לא ילך כי מדובר על מאות אלפי אנשים בעלי אינטרסים שונים ומגוונים שרוצים כל מיני דברים ולאו דווקא מה שאתה רוצה. זה שכותב את המבחן האובייקטיבי באמת רוצה לדעת איזה בי"ס מוצלח? הוא באמת מסכים איתך על ההגדרה מה זה בי"ס מוצלח? המורה באמת רוצה לעשות בי"ס מוצלח? אין לו שום עניין לדאוג לעבודה שלו? התלמיד תמיד יכתוב את כל האמת ורק את האמת? זה שקובע את הקריטריונים אין לו שום נגיעות ורצון שאחוז גדול של הכסף ילך לבתי"ס שמלמדים אנגלית בתור שפה זרה ראשונה ולא יידיש או ארמית? בחייך. תתבגר! ____________________ נקודה שנייה היא הזלזול בהורים. היחס הזה להורים אינו נכון. רוב ההורים יודעים לשקול נכון את הצורך בחברה, את הצורך בלימודים, את הצורך בחינוך ואת הההצלחה בכך. לעומת זאת, אדם במשרד החינוך המתיימר לטעון שהוא יודע עבור ילד שהוא כלל אינו מכיר מה התמהיל הנכון בחינוכו, איננו אלא שרלטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"התלמיד תמיד יכתוב את כל האמת ורק את האמת?" - על חוק המספרים הגדולים שמעת? "איננו אלא שרלטן" - אני מעדיף מילה אחרת לאנשים שמשטים ראשית כל בעצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא המפורסמת של פיינמן היא של סקר על אורכו של האף של הקיסר אותו איש לא ראה. כשיש סיבה להטייה תהיה הטייה. אתה יכול להשתמש במילה אחרת. אדם הנושא במשרה בכירה בו יש לו כוח לקלקל צריך להבין את מה שהוא עושה ולא לקלקל. מדובר על ילדים, על בני אדם על יצורים אנושיים. אי אפשר להתייחס אליהם כאל סטטיסטיקות כדי שלא לסגור בית ספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטייה זו בעיה שאפשר, לפעמים, להתמודד איתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין את קהלת שונה לגמרי מאיך שאני מבין אותו. התגובה שלי להצעה של קהלת הייתה במסגרת המטרה שלה. אני בכלל לא בטוח שאני רוצה מערכת חינוך חובה *כלשהי*. אבל אם כבר חייבים אחת, כזאת ארצית וחסרת חופש בחירה של ההורים ו/או התלמידים, אז התכנית של קהלת נשמעת לי, בשמיעה ראשונה, כמו רעיון סביר לשיפור המצב הנוכחי. אבל אני לא בעד המטרה שלו. "בני אדם נולדו חופשיים" - חופשיים לרעוב, חופשיים להטרף על ידי חיות, חופשיים להכלא ב-sweatshops. אלו החופשים היחידים שבני אדם נולדים איתם. כל דבר אחר מושג בעזרת זיעתו של מישהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי להגיב ל: "תהפוך את בתי הספר למערכות משומנות להעברת תלמידים את הבחינות בלי שיבינו כלום" אז ככה - זה המצב כיום. אין שום סיבה שזה יהיה המצב במערכת שמציע קהלת. הכל תלוי באיכות המדידה של ההשכלה שמספקים בתי הספר, ומה שאי-אפשר למדוד... אני לא בטוח שאני מאמין בו. ספר לי, מה אי-אפשר למדוד במערכת החינוך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר למדוד חדוות למידה. אי אפשר למדוד כישורי למידה אי אפשר למדוד שמחת חיים אי אפשר למדוד כבוד לזולת אי אפשר למדוד רוחב אופקים אי אפשר למדוד אחריות על הלמידה. בעצם אפשר למדוד הכל, השאלה היא כמה זה עולה, ומה אתה רוצה להשיג בסוף. איזה משקל תתן לכל אחד מהם וכיצד תחליט מה עדיף? מה עדיף: בי"ס שבו הילדים מסיימים בגרות חמש יחידות עם ציון מאה ונשבעים שלעולם לא יתעסקו יותר עם מתמטיקה או בי"ס עם ממוצע שבעים בארבע יחידות אבל ילדים שרואים במתמטיקה דבר נחמד? בי"ס בו כולם מסיימים בגרות באנגלית עם מאה בחמש יחידות אבל איש אינו מסוגל להבין מה הם אומרים באנגלית, אף אחד מהם מעולם לא קרא ספר באנגלית ולא יקרא, או בי"ס שבו ילדים מדברים אנגלית וקוראים אנגלית אבל במבחן מקבלים 80? בי"ס שבו מדייקים אבל לומדים מעט או בי"ס בו מרפרפים על החומר אבל יודעים הרבה? אבל בעצם יש דרך טובה ובדוקה למדוד את כל הדברים הללו - לתת להורים לבחור את ביה"ס של הילדים שלהם. זה ימדוד במדויק בשקלול האמיתי והראוי כל אחד מהעניינים ויביא לבתי ספר יותר טובים. זה ימנע כל נסיון להתאים את המערכת למבחנים למרות הידיעה שזה לא הדרך הנכונה לחנך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אי אפשר למדוד... אי אפשר למדוד... אי אפשר למדוד... בעצם אפשר למדוד הכל." - I rest my case. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? מוצא חן בעיני. זה אמור לעבוד טוב. רק שתי הערות: 1) צריך להיזהר מאד (!!!) מרמאויות ושחיתויות (מה שנראה לי הכי סביר - אנשים שיגלו למנהלי בתי ספר את השאלות בבחינות תמורת כסף, או בגלל קשרי משפחה, אינטרסים וכו') 2) מה שכנראה לא תוכל בשום אופן ליצור ככה הוא חינוך. בכלל, קצת שכחנו ממנו, אה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) זה לא קיים עם הפסיכומטרי, ואין סיבה שזה יהיה קיים עם הבגרות. הצעתי, בנוסף לכל מה שעובד כל כך טוב לפסיכומטרי (אני לא יודע מה הם עושים) - צור בנק ענקי של שאלות אפשריות, ובחר ממנו באופן אקראי-חלקית. 2) "חינוך" הוא מיתוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 1, אני מסכים עם תשובתו של דורפל. לגבי חינוך, אם תגדיר לי חינוך, נוכל למצא קריטריונים למדוד את זה. אני לא מאמין בדברים שאי אפשר למדוד (אני יודע שזה קצת יצא מהאופנה במדעים המדוייקים, אבל עוד תחזור עטרה ליושנה, גם אם נאלץ לוותר על הסיבתיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חינוך הוא הקניית ערכים ותרבות. אני הייתי רוצה שבית הספר יחנך לסובלנות, כבוד האדם, הגינות, התנגדות לאלימות, נתינה לזולת, ועוד. לערכים אלה יש השלכות התנהגותיות (למשל, ירידה ברמת האלימות, מעורבות פוליטית, ועוד) ואפשר באופן כללי להעריך את החינוך ע"י מדידה של אותן השלכות. אבל אם תיתן תמריץ לביה"ס על סמך המדידה הזאת, סביר שתקבל תוצאה "רדודה", כלומר מערכת שעושה מאמץ לפקח על התנהגות התלמידים (שזה לא כל כך נורא), ולא עוסקת בהקניית הערכים עצמם. המילכוד כאן הוא שאם אתה דורש ממורים לחנך לערך מסוים תמורת תמריץ כלכלי, הרי שיש כאן שקר גלוי, כי למעשה הם לא מדברים מתוך אמונה בערך עצמו, אלא מתוך בצע כסף. לכן אני חושב שחינוך יתקיים רק במידה והם באמת מאמינים בערכים אלו, וללא קשר לתמריץ הכלכלי. השאלה היא אם אתה בכלל חושב שבית הספר אמור לחנך. הרבה אנשים אומרים שזה תפקיד ההורים. אבל אז אתה חייב לשאול את עצמך - מהם האמצעים של המדינה לעשות איזשהו שינוי בערכי החברה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אפשר להשיג את הנדרש ע''י הקניית ערכים, בית הספר יעדיף להקנות ערכים באמת, שהרי קשה מאוד לגרום לילדים להתנדב מרצונם לעזור לקשישות. מכל מקום זה עדיף על המצב כיום, שלדעתי ברוב המקרים אין חינוך לערכים כלל. דרך אגב, חינוך דרך הרגל, גם בלי הבנת המסר, עובד לעיתים אף טוב יותר. אין שום צביעות במתן תמריץ כלכלי למי שמנחיל ערכים כראוי, אתה לא מתגמל אותם על האמונה בערך אלא על הלימוד שלו. דווקא היום אפשר לראות איך חברות רבות מאמצות להן ערכים, לפעמים בעלות כלכלית לא מבוטלת, משום התרומה שיש לאחדות העובדים, למוסר העבודה, לתחושת השליחות וכד'. המדינה לא צריכה לשנות את ערכי החברה, אלא לאפשר לחברה להנחיל לדור הבא את הערכים החשובים לה. שר החינוך אמור להיות קשוב לציבור (שבחר אותו) ולשקף בערכים המתוגמלים את רצונו. נכון שחינוך הוא בראש ובראשונה תפקידם של ההורים, כשהם יתחילו למלא את תפקידם הדיון הזה יעשה מיותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שחושב שבית הספר יכול להקנות ערכים על ידי דיבור בכתה- טועה. חינוך הוא בראש ובראשונה דוגמה אישית. כדי "להנחיל" את ערכי הדמוקרטיה, צריך לתרגל אותה בבית הספר. צוות המורים והמנהל צריכים להיות מסוגלים לותר על חלק מהשליטה; המנהל צריך לנהל את המורים באופן יותר שתפני וכך גם כל הצוות צריך לאפשר שיתוף של התלמידים בניהול המוסד. רוצים להנחיל ערכים של כבוד לזולת? גם התלמידים הם הזולת וגם המורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לאפשר שיתוף של התלמידים בניהול המוסד" גם כיתות ב'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כו, אני בעד להסריט את הילדים בגן, בכדי להראות להם בכיתה ב', כהסבר ללמה הם מקבלים סמכויות חלקיות בלבד בשלב זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שאינך רציני וההצעה שלי נראית לך ביזארית. זה בסדר רק אל תתלונן על שאין חינוך לערכים. אני יכול לענות לך בשאלה: כתות ב' ניגשות לבגרות? אם אתה רוצה להשוות את כל הכתות אז קדימה. הכבוד לילד כאדם צריך להתחיל מכתה א' בדרך שמתאימה לילד בכתה א'. כל התהליכים הללו צריכים להיות חכמים ומותאמים לגיל הילדים ולא להושיב ילד מכתה ב' בהנהלה הכלכלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיתוף בניהול המוסד זה לא רק לנהל את הכספים או לקבוע את מערכת השעות. למה שתלמידים (כן, גם בכיתה ב') לא יבחרו את המוזיקה שמושמעת בהפסקה? למה שהם לא יוכלו לקחת אחריות על ערוגה קטנה ברחבה כללית בבית הספר? ואם עושים את זה בשיתוף תלמידים "מבוגרים" מכיתה ו', אז בכלל שיחקת אותה. מה הבעיה שתלמידים בכיתה ד' יעזרו למורה האחראי לקבוע את התכנים שיהיו בטקס קבלת חנוכה בית ספרית? שיהיו "משגיחים" בהפסקות או שיארגנו ריקודי עם לתלמידים הצעירים יותר עם המורה להתעמלות? זה ממש רחוק מלהיות מופרך. למעשה, חלק מהדברים האלו פעלו (ופעלו יפה) בבית הספר היסודי שאני למדתי בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. בינתיים האומץ של המורים לא לנסות להחזיק שליטה מחלטת הולך ויורד. אין לזה שום קשר ישר לעלית האלימות אלא להפך-קשר הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת שפעם היה נהוג אצלכם לשתף תלמידים בדברים שונים. התהליך הוא דוקא של הקטנת השיתוף. אפשר לשמוע כל מיני דעות שהסיבות לאלימות בבית הספר היא מעט מדי מישמעת. הצעות להגדיל את הדיסטנס, לחזק את מעמדו וסמכויותיו של המנהל-להקטין את ראש המורה. התהליך הוא ניהול יותר ויותר ריכוזי. במהלך עבודתי בבית הספר ראיתי שמיקרי הונדליזם הקשים ביותר היו בכיתות של המחנכים הקשוחים ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אפשרי, סתם כתרגיל התמתחות מנטלי - המחנכים הקשוחים ביותר אולי נאלצו להיות כאלו בגלל שהיו בכיתות המופרעות ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר איננו נכון. אינני מתכוון שצריכה להיות אנרכיה בבית הספר, אבל משמעת קשוחה ובלתי מתפשרת תוך דיסטנס, איננה לדעתי אקלים חינוכי. היא מגמדת את התלמידים לכיוון של מכונות למידה. רעיונות כמו קימה כשהמורה נכנס (אולי עוד יהיה חניך תורן שיצעק: לכניסת המורה התלמידים יעברו להקשב..). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הקימה משרתת דבר חשוב- אפשר לדעת מתי המורה נכנס והשעור מתחיל. כתלמיד שישב בסוף הכיתה ( לא אהבו חוכמולוגים כשהייתי בתיכון) לא תמיד שמתי לב מי המורה היה נכנס. התנועה שנוצרה כתוצאה מהקימה של השורות הראשונות נתנה לי התרעה מספקת להתאפס על עצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו נימוק מתחכם. מטרת הקימה היא לכבד את המורה . כמו שקמים כשהשופט נכנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה מתחכם בו, בוודאי לא יותר מתחכם מההצעה לקרוא "הקשב!". האם הייתי צריך להרגיש רגשי אשם כתלמיד על שאני מרוצה מהקימה *למרות* שהוא מכבד את המורה? אולי אפשר להחליף את הקימה בקימה וגם יריקה בפני המורה? כך לא נחשד חלילה בכיבוד האדם שמלמד אותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה הרשמית היא לכבד את המורה, אבל הקימה קצת יוצרת סדר בבלגן ובדרך כלל גם גורמת לקצת הרגעה כללית של הרעש, לקראת התחלת השיעור. כך שאפילו אם הקימה היא עניין "לא דמוקרטי" (אם הבנתי נכון את הסיבה להתנגדות שלך) - בכל זאת יש בה גם תועלת מעשית מסויימת, וגם זה חשוב. ודרך אגב, האם אתה מתנגד גם לקימה בפני שופט? אם קמים בפני השופט - מדוע, באופן עקרוני, שקימות אחרות יהיו בעיניך דבר שלילי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סדר? כשהמורה נכנס והתלמידים אינם יושבים, הם עדיין מרשים לעצמם להסתובב, לפטפט , לא להיות במקום, שבו עליהם לשבת,כשהמורה נכנס לכיתה תמיד היתה תנועה ונידות, בכלל לא סדר וכבוד. אצל מורים שהקפידו שכל תלמיד יעמוד במקומו היה סדר ושקט בכניסת המורה וגם לאורך כל השיעור. הכל תלוי במורה ובאווירת בית הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם למדתם באותו בית ספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתאר מצב בו המצב הטבעי בכתה הוא רעש ובלגן. כמו שאמרתי כבר קודם, הכל תלוי במורה. אפשר לנסות להנהיג אוירה של בית מישפט בהנחה שזה ישפר את המישמעת- זה לא. זה לא בית הספר, לא המנהל. זה תלוי אך ורק במורה. יכול המחנך להכנס לכתה, לאיים על התלמידים, יכול המנהל להכנס- לא יעזור שום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת אותי ואני כנראה לא הבנתי אותך. בשום אופן לא דיברתי על הנהגת אוירה של בית משפט בכיתה אלא שאלתי על התחושה שלך לגבי מנהגי כבוד מסורתיים בחברה באופן כללי. מה זאת אומרת "הכל תלוי במורה"? מדובר על מצב רגיל ומקובל ש*לפני* שהמורה נכנס יש בדרך כלל רעש ותנועה. לא תמיד התלמידים שמים לב כשהמורה נכנס, אבל אם התלמידים בשורות הראשונות רואים אותו וקמים - כל אלה שמאחוריהם יודעים שהוא הגיע. *לא הייתי רוצה* לראות כיתת ילדים שיושבים בשקט הרבה לפני כניסת המורה, בניגוד לטבעו של ילד (לטבעם של הרבה ילדים, גם אם לא כולם), אם זה מה שאתה מתכוון - לא הייתי רוצה שהמורים יגדלו ילדים מאולפים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שתלוי במורה הוא האם כשהוא נכנס, הם יתישבו ואפשר יהיה להתחיל בשעור. מסכים איתך במה שכתבת. לא הפריע לי שעדיין היה רעש ותנועה בכתה כשנכנסתי. רב ההפסקות היו קצרות מדי בשביל ילדים ונוער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אצלכם היו קמים לכבוד המורה? בעממי או בתיכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיכון, בשנות ה70. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה נורמה, כך הזקנים מספרים. ואיפה למדת? אין חובה לענות.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה מנהג יחסית חדש, הכניסו את זה כנראה באמת להגביר את הכבוד\דיסטנס בין התלמידים למורה. אין לי מושג אם הקימה היתה יוזמה מקומית ומקוממת או שמא כללית ומקוללת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלנו (באותו מקום ובאותו מועד). ההבדל בין מורה שרחשו לו1 כבוד לבין מורה שניסה לרכוש כבוד נמדד בפרק הזמן שחלף מאז כניסתו לכתה ועד מתן האישור לשבת (וגם אופן מתן האישור) ___ 1 כן, כן, בתקופה ההיא היו (גם) מורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלנו, בתחילת שנות ה-90, ביסודי ובחטיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה אתה מקשר (או טוען לסתירה) בין דמוקרטיה למשמעת. תלמידים יכולים להיות שותפים בקביעת החוקים. הם לא יכולים2 להחליט איזה חוקים לקיים ומתי. ___ 2 כלומר, אסור להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים *שהדרישה* לקום כשהמורה נכנס מעוררת רגשות קשים שאינם משרתים את מטרותיו של בית הספר, אבל לדעתי בבית ספר אידיאלי התלמידים יעשו זאת, או דבר מקביל, על דעת עצמם. מגיע בן אדם, עונה על השאלות שלהם, מקדיש להם מזמנו... אתה מציע לאינסטלטור כוס מים? אני הייתי קם בשביל המורה (בבית הספר האידיאלי, שם לא הוכרחתי להגיע לשיעור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נגיע לבית ספר אידאלי? על ידי חינוך הילדים לכך ש"מגיע בן אדם, עונה על השאלות שלהם, מקדיש להם מזמנו..." ראוי להערכה (זה לא טבוע בכולם אקסיומטית). דרכים אפשריות לחנך: לדרוש שיעמדו כשהמורה נכנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך לדעתך יגיע התלמיד להבנה ש"מגיע בן אדם, עונה על שאלות שלהם מקדיש מזמנו..." ובשל כך צריך לכבד אותו, אפילו בקימה? הנוער של היום יענה כי הוא מקבל על זה כסף... ולכן הוא אינו חייב לו מאומה. חינוך לערכים צריך להיות עם מסגרת ברורה, אפילו מסגרת של חוקים, אבל להוסיף הסבר רציונלי מה עומד מאחורי החוקים. כמו למה לקום לאדם זקן באוטובוס, או למה להשאיר את המושבים שמאחורי הנהג פנויים עבור קשישים וזקנים, לא רק מתוך כבוד, אלא גם מתוך דאגה למצבם הגופני של הקשישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה מרצה באחת האוניברסיטאות בארץ שבסוף כל הרצאה שלה כמעט הסטודנטים קמים ספונטנית ומוחאים כפיים. אני די משוכנעת שגם לו הייתה מלמדת בתיכון זה היה כך. אבל היא די נדירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר איש אחד עם רגל תותבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- I know a man with a wooden leg named Charles
- And what is the name of the other leg? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צ'ארלס, סמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. בגילי הזכרון זה לא מה שהיה פעם. ___ לא שאני זוכר מה היה פעם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק ממה שאמרת נשמע כיף, אבל לא בדיוק "שיתוף בהנהלת המוסד", יותר כמו "שיתוף בתיפעול המוסד". האם מקובל עלייך שילדי כיתות ד' יקבעו אם ללמוד תורה או לא? בסך הכל אני מאמין שבכיתות הנמוכות היה אפשר להסתדר עם הרבה פחות לימודים פרונטליים והרבה יותר ערוגות ומשחקים, אבל אני לא בטוח שההחלטה הזאת צריכה להיות בידי התלמידים עצמם. גילוי נאות- בתי למדה שנה אחת בבית ספר "פתוח". הוצאנו אותה לאחר שהתרשמנו שהמורים ניצלו את החופש כתרוץ לא ללמד גם את מעט התלמידים שכן נכנסו לכיתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך רואה את ההבדל הגדול בין "שיתוף בהנהלת המוסד" ל"שיתוף בתפעול המוסד" בכל מה שקשור לערכים והחינוך שאתה מעוניין להקנות לתלמידים. אני לא חושבת שצריך לתת לילדים בכיתה ד' לקבוע אם ללמוד מולדת במקום תורה או להפך, אבל אני לא רואה סיבה שלא לתת להם להחליט אם הכיתה תהיה מסודרת בטורים או בקבוצות,* אם תהיה או לא תהיה תחרות תחפושות בפורים ומי יהיו השופטים וכו'. אתה יודע מה? אפילו לתת להם להחליט אם הם רוצים שבמסגרת שיעור טבע הם יצאו לטיול-יום בשדה מאחורי בית הספר או לוואדי שלידו. מעבר לכך, אני לא רואה סיבה שתלמידים יחליטו על תקנון-מגרשים. איך מחליטים מי זכאי להשתמש במגרש באיזה יום, איך מתמודדים עם תלמידי כיתה ו' שמשתלטים על המגרש ביום שתלמידי כיתה ב' זכאים לשחק בו וכו'. *שזה יכול להשמע כמו החלטה דבילית ומגוחכת בעינים מבוגרות, אבל היה נושא להתרגשות רבה כשהייתי בכיתה ג'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי- את בעד או נגד זה שתלמידים יחליטו על תקנון המגרשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעיה עם ההצעות הללו, אם כי יש לבחון היטב את גבולות החופש ( זכויות המיעוט וכולי) ובלבד שגם ילמדו מולדת ותורה ( כן, אפילו תורה) ולא כל היום יתעסקו בפוליטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, אבל לא רק בניהול, לנהל פה כולם יודעים, בעיקר בעבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש צביעות באדם שאומר ''אלימות היא דבר רע'' אם אינו מאמין בכך. לא לשנות את ערכי החברה פירושו של דבר לשמר גם את כל אותם ערכים שקיימים כה היום, כולל האלימות, חוסר הסובלנות, וחוסר ההגינות שקיימים בה. כמו כן, פירושו של דבר לתת חופש מוחלט להשתנות הטבעית של החברה, שכיווניה מאד בלתי צפויים. אם תסיר ממנה כל חינוך, של הורים או של מורים, הדור הבא יהיה כנראה אלים ואגואיסטי. אתה יכול לומר שאין זה תפקידה של המדינה לעצב ערכים, ולהשאיר את העבודה בידי ההורים, אבל אני תוהה מה יהיה האפקט של זה. אני גם לא חושב שזה ישרת אותם בצורה טובה, כי כמעט כל ההורים דוגלים באותם ערכים בסיסיים שהזכרתי, וישמחו לשלוח את ילדיהם לבית ספר שמחנך לערכים אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלימות, חוסר הסובלנות וחוסר ההגינות קיימים היום בתור *ערכים*? מישהו שכח ליידע אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונו להפתיע אותך, אבל גילי החליט שאנחנו מחויבים להזהיר אותך מראש. (גם כן דמוקרט) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי. כל מי שנוהג בהם בוחר לעשות זאת (בהנחה שהוא לא מאבד שליטה וכו'), וזה אומר שהוא רואה בזה דבר לגיטימי, גם הוא לא יצהיר על כך. מי שלוקח שוחד עושה זאת בגלל שמבחינת המוסר שלו מותר לו לעשות את זה, אפילו אם זה נחשב ללא בסדר. מעבר לזה, אתה גם יכול לשמוע הרבה אנשים מדברים על זה שבדרכים הגונות אי אפשר להגיע לשום דבר בארץ הזאת, ובעבור רבים מהם המסקנה אינה שלא צריך להגיע לשום דבר, אלא שצריך להשתמש בדרכים אחרות. ולפעמים המדינה מתגמלת אנשים על כוחנות (או לפחות לא עוצרת בעדם). דוגמאות משמעותיות שעולות לי כרגע - איומי אלימות של מתנחלים (כל הזמן), נסיונות של חרדים לעצור את מצעד הגאווה בירושלים בעזרת איום באלימות, רצח רבין, ובטח יש עוד הרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל חוסר סובלנות בכלל אין צורך לדבר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר לגיטימי? אולי. אני רואה בלעיסת מסטיק דבר לגיטימי, אבל "לעיסת מסטיק" מופיע ברשימת הערכים של ויקיפדיה, לא שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי ליותר מזה. כנראה שברוב המקרים אלימות מופיעה באמת לא כערך. אבל אני בהחלט חושב שהיא קיימת כערך. יש מקרים שבהם הרבה אנשים יגידו שאלימות היא המעשה הנכון. ויש מקרים שבהם הרבה אנשים יגידו שלקיחת שוחד היא המעשה הנכון. התרבות של ''לא לצאת פראייר'' פירושה בעצם שלהיות זה שהושפל, נפגע או הפסיד זה דבר מבזה אולי יותר מאשר לפגוע בחזרה, ואולי אפילו להיות זה שפגע השפיל וניצח זה דבר מכובד. בפרשנות הקיצונית שלה, זוהי אלימות כערך. בכל אופן, לפני שאנו אומרים דברים החלטיים, צריך לזכור ש''אלימות'' ו''ערך'' הן מילים עם הגדרות מאד נזילות. במובן מסויים ההבדל בין מה שאנו קוראים לו אלימות למה שאנו קוראים לו עמידה על זכויות או אסרטיביות, הוא הבדל כמותי (למרות שאני חושב שיש גם הבדל איכותי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...כל אותם ערכים שקיימים כה היום, כולל האלימות, חוסר הסובלנות, וחוסר ההגינות שקיימים בה". "...כי כמעט כל ההורים דוגלים באותם ערכים בסיסיים שהזכרתי". אם שני משפטים אלה אינם סותרים זה את זה, האם כוונתך היא שכמעט כל ההורים מעוניינים בחינוך לאלימות, חוסר סובלנות וחוסר הגינות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל שהרוע ינצח לא צריך רוב לרעים. מספיק רוב לאדישים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לחלשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לשמאלנים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כוונתי היא שאלימות, חוסר סובלנות, וחוסר הגינות קיימים בחברה, למרות שאינם הערכים של רוב האנשים. אני רוצה להדגיש שבהיעדר חינוך כלשהו, החברה תעבור איזושהי התכנסות ל''מצב טבעי'', שהוא כנראה לא כל כך טוב. המלחמה בתופעות האלה היא מלחמה שצריכה להיעשות בכל דור מחדש (למרות שהיא לוא דווקא קשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא לא בטוחה שהמלחמה צריכה להיעשות בכל דור מחדש - לפחות לא אם בדור מסוים מצליחים בה. אחרי ההצלחה הראשונית זה צריך להיות הרבה יותר קל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט הרבה יותר קל, אבל ללא חינוך (כלשהו) זה בודאי לא יישמר מעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כמובן, העניין הוא שהחינוך העיקרי בעניינים האלה בא מההורים, להערכתי - ובעיקר באמצעות דוגמא אישית. ובחברה שאיננה חברת הגירה, ושהרוב המוחלט של ההורים בה גם גדל בתוכה, החינוך הביתי הזה מתקיים ממילא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? מתי? כמה שעות ביום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמונית צודקת. זה לא עניין של שעות, זה עניין של אווירה, של שיחות מעניינות, של רגעי הורים-ילדים, של רגע שבו הילד רואה משהו בטלויזיה ושואל שאלה ומשם מתפתח שיח, של אבא ואמא שלוקחים את הילד לפגוש קרוב או חבר המשתקם בבית לוינשטיין (כן, גם זה קורה, אם הילד כבר בגיל בשל, כמובן) זה עניין של הרבה מאוד דברים - לאורך שנים. מובן שמוסדות החינוך יש להם תפקיד בנושאים אלה, אבל לבית יש, ככל הנראה - משקל יותר חזק ומשמעותי. כשמורה עומדת מול כיתה ואומרת - "היום נשוחח על הקוד האתי של אסא כשר, מי יודע מה זה, ילדים? מישהו שמע על זה פעם?" - קשה לדעת מי מקשיב לה, אם בכלל, ועד כמה. כשזה קורה באופן בלתי מכוון (או כן *קצת* מכוון, אבל לא תמיד הילד יודע מזה), בבית, עקב שידור החדשות שברקע או כותרת בעיתון - זה משפיע הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי האלמוניות צודקות. אני מסכים איתן. חינוך הוא לאורך זמן ולאורך כל היום. במצב העגום של מערכת החינוך במדינתנו החינוך ברובו מתחיל בבית ומסתיים בו. בית הספר הוא בנוסף. אי אפשר להטיל על מערכת כל כך בעיתית את חינוך הילדים, ולפטור את ההורים מאחריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא זו בלבד, אלא שגם כשיש חינוך בבית הספר, עדיין החינוך בבית יכול להשפיע יותר, מפני שגם בלי להתכוון ספציפית - ההורים נותנים כל הזמן דוגמא לילדיהם. ודוגמא פועלת יותר חזק מהוראה מילולית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעיתים אני תוהה האם הגניטיקה של ההורים משפיעה על החינוך, או הדוגמא האישית, או שילוב של שניהם? האם כל הורה מכה היה ילד מוכה, האם יש כאן גנטיקה, או דוגמא. אני מאמין שזהו שילוב של שניהם, וחינוך מכוון יכול לשנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם חינוך לערכים במסגרת ממשלתית היא שאנשים שונים רוצים להנחיל ערכים שונים, או על פי סדר עדיפויות שונה (כאשר סדר העדיפויות קובע לגבי ערכים מתנגשים), וכך הלאה. ומי יקבע מהם הערכים הנכונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה ממקם את החינוך במדעים המדוייקים. אני זוכר שהיו פסיכולוגים בארה''ב שהיו מנסחים תהליכים פסיכולוגיים בנוסחאות מתמטיות. ביזארי לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולנסח תהליכים פיזיקליים בנוסחאות מתמטיות זה ביזרי לא לחלוטין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאני מבין את המושג "ביזרי"1, אז לא, לנסח תהליכים פיזיקליים בנוסחאות מתמטיות זה לחלוטין לא ביזרי. (אין באמור כדי לחוות דעה האם זה גם "נכון", "רצוי" או "הגיוני".) ____ 1 מוזר, משונה, לא מקובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלבתי הספר הללו יהיה אינטרס לקבל תלמידים גרועים שלא אובחנו כבעלי ליקויים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, פספסתי את "כל בית ספר חייב להיות פתוח בפני כל התלמידים, להוציא קריטריונים של אלימות מופרזת. בית ספר שבוחר לקבל רק תלמידים מצטיינים בניגוד לסעיף הקודם, יקבל פחות כסף לתלמיד". אבל זה גם כן בעייתי. לכל בית ספר יש גבול לכמות התלמידים שהוא יכול להכיל. על פי מה הוא יבצע את הבחירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרס לקבל תלמידים גרועים הוא יותר חזק מ"אנחנו לא יכולים להיפטר מהם". אני לקוח גרוע בשביל חברות הפלאפון, עם חשבון של עשרות שקלים לכל היותר בחודש, מכשיר ישן שלא עולה לי כלום והעדר מוחלט של שימוש בשירותים מתקדמים/ביטוחים. אף אחד לא זורק אותי, לא מאיימים עלי שבלי חברה חדשה בחו"ל כדאי לי לחפש ספק אחר. גם תלמידים חלשים יכולים להיות נישה כלכלית. להחזיק אותם בבי"ס 12 שנות לימוד (כמדומני זו היום דרישת הסף לעבודה במשטרה), מסלול בגרויות בסיסי למוכשרים ולמונעים שבינהם וכו' הם השגים סבירים, שמוסדות טובים מצליחים להשיג כבר היום באוכלוסיות בעייתיות. ההכנסות נמוכות יותר מהחזקה של אוטיסטים ומפגרים, אבל גם ההוצאות נמוכות בהרבה. כשמביטים בשוק החופשי, ישנם שני מודלים של הגבלת צריכה. גוגל יצאה בדוא"ל בגרסת בטא, אז היא מפיצה אותו בזהירות דרך הזמנות כדי לשמור על גדילה מאוזנת. המטרה שלה היא שכולם ישתמשו בדוא"ל שלה, ההגבלה היא זמנית. אסטון מרטין, מצד שני, לא מעוניינת למכור מכונית לכל פועל. היא רוצה להסתפק בנתח שוק קטן ומובחר. בית ספר שעובד לפי הגישה הראשונה צריך לקבל אפשרות לסנן (זמנית) לפי קריטריונים סבירים. אולי העדפה קלה למקומיים, אבל דרישה לאחוז משכונות חלשות יותר, הגרלה של מקומות והכל לפרק זמן מוגבל (במהלכו בית הספר אמור להגדיל את הקיבולת, בין אם ע"י פתיחת סניפים נוספים או גדילה). אם הוא לא עושה את זה, הוא הופך אוטומטית (או ע"י הכרזה מראש) לבי"ס אליטיסטי. זה בסדר גמור, זה אפילו מעלה את כמות הקריטריונים שמותר לו להפעיל, לשיקול דעתו. זה יוריד כמובן את כמות הכסף פר תלמיד, עכשיו על שלוש יחידות מתמטיקה ביה"ס לא יקבל כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טורח לשוא להתעמק בתוכנית. היא הזויה לגמרי. משרד החינוך לא מצליח למנוע מכסות לספרדים בבתי ספר חרדיים, לא מצליח למנוע הנשרה מכוונת של ילדים בעייתיים וחלשים, ולא מצליח למנוע הוצאת תלמידים חלשים ממבחני מיצ''ב. כיצד הוא אמור להצליח לעמוד בתכנית כזאת, כאשר כה קל לתדרך את הילדים איך לענות בדיוק על השאלות שיישאלו וליצור אוירה מאוד לא נעימה למי שילשין שיש אלימות בבית הספר. תמיד יהיה ניתן ללכת לבית משפט בטענה שהשאלות לא נכתבו נכון או שהיו מוטות תרבות או השד יודע מה. אך בנוסף להיותה בלתי ישימה בעליל ובעצם הרה אסון אם ינסו בכלל ליישם, היא פוגעת בחופש הבסיסי ביותר של אזרחי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם משלמים לך פר תלמיד, אתה לא רוצה להנשיר אף אחד ותדאג אישית שכל אחד יתייצב לבחינה. איך אפשר ליצור אווירה לא נעימה למלשין, אם השאלון הוא אנונימי והתשובה מתקבלת ברמת בית הספר ? אבל כל זה לא חשוב, באיזה חופש בסיסי בדיוק פוגעת ההצעה הזו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אתה תוציא חולים מהמיטות, תגרור אותם על אלונקה לביה"ס. או אולי, שמא, תדאג שמי שחולה באותו יום הוא במקרה מי שיש חשד שיעשה בושות לביה"ס? "איך אפשר ליצור אווירה לא נעימה למלשין, אם השאלון הוא אנונימי והתשובה מתקבלת ברמת בית הספר ?" - נו באמת? אתה שואל ברצינות? תגיש שאלון אנונימי עם השאלה האם עישנת סמים? החופש לבחור את החינוך בו אתה מעוניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. או שלא הבנת את מה שכתבתי, או שלא קראת. אם מישהו חולה באותו היום, בית הספר לא מקבל עליו כסף, הוא מקבל ציון אפס. למי בדיוק זה עוזר שהוא נשלח ליום חופש ? ב. כן, אפילו צה"ל מחלק שאלונים אנונימיים ביציאה מהבקו"ם עם שאלות כאלו. השאלה הספציפית הזו היא מיותרת, אבל זה עובד מצויין בהמון מערכות (להבדיל מהרמ"ס שמתקשרים הביתה ושואלים). ג. תבחר מה שאתה רוצה, לך לאיזה בית ספר שאתה רוצה והוא יקבל כסף בהתאם להשגים שלך. זה טוב בהרבה מהמצב היום, בו הבחירה שלך היא מוגבלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) זה לא יעמוד במבחן בג''ץ | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |