בתשובה להאייל האלמוני, 06/07/07 17:11
התקווה בת שנות אלפיים 450357
אתה אמריקאי? כנראה שלא (אחרת גם לא היה מופיע "טן טופ"). אז כותבים את זה 11/9.
כמה הרוגים יש עד עכשיו בעירק? כמה באפגניסטן? זה נכנס למדד הרצח האמריקני מאז הפלישות שערערו את היציבות במדינות אלה. איפה זה שם את האומה הלא מוסלמית הגדולה אבל יראת השמיים (ויראת כל דבר אחר)?
התקווה בת שנות אלפיים 450360
זה חשבון יפה. לפי אותו הגיון כמעט כל ההרוגים של הטרור המוסלמי הם באשמת המערב (חוץ מאי אילו סכסובים מקומיים בין סונים לשיעים).
התקווה בת שנות אלפיים 450361
זה לא מה שאמרתי. קפצת רחוק מדי.

תתמקד בטענה שלי: פלישה ישירה למקום יציב והפיכתו למערכת כאוטית ורצחנית זה בפירוש אשמת הפולש (ארה"ב במקרה זה).
התקווה בת שנות אלפיים 450364
מי שפלש למקום היציב היתה ארה''ב. מי שהפך אותו למערכת כאוטית ורצחנית הם כל החבר'ה הנחמדים מהסביבה.
התקווה בת שנות אלפיים 450370
מעניין שהם לא פלשו קודם. רק עכשיו, תחת עינו הפקוחה של הדוד סם, כולם התחילו לירות בכולם.
התקווה בת שנות אלפיים 450389
ויקיפדיה האנגלית זורקת הערכה של 7,500 הרוגים מקרב האזרחים בעיראק בשלב התקיפה הראשוני. זה פעמיים מגדלי התאומים ויותר. מצד שני, אולי הם טועים/משקרים.
התקווה בת שנות אלפיים 450390
אני לא אוהב ויכוחים מהסוג הזה. לדעתי (זה לא תקף במקרה של עיראק), אם מדינה א' מפגיזה את ב', ו-ב' מפציצה בתגובה והורגת כפליים אנשים, א' עודנה הצד הרצחני.
התקווה בת שנות אלפיים 450391
נכון, במקרה של עיראק זה באמת לא תקף, אז ההודעה שלך לא ממש רלוונטית.

מה שכן, גם אני לא אוהב השוואות כמותיות, אבל אתה יודע מה אומרים בגן אחרי שהולכים מכות.
התקווה בת שנות אלפיים 450407
"הוא התחיל" הוא טיעון לגיטימי לגמרי. מבוגרים שחושבים אחרת נחלקים מנסיוני לשתי קבוצות:
1. אלו שבגיל ההתבגרות התחילו לקשר דם ואלימות (שלא הורשו לצפות בהם מוקדם יותר) עם בגרות, ואת כל מה שהם זכרו מגיל הגן והיסודי עם ילדותיות. החלק הראשון כמעט תמיד עובר, אבל כמות מדהימה של אנשים נשארים תקועים עם החלק השני, ו"הוא התחיל" פתאום נשמע להם ילדותי.
2. גננות, שלא מעוניינות שהילדים ילכו מכות בכלל, ואיכשהו שוכחות שהענשת המכה המקורי היא צעד למניעת קטטות בעתיד, בעוד שהענשת המוכה היא חסרת הגיון, מאותת למכה שהוא לא היה פחות בסדר, ומעודדת דפוס קורבני אצל המוכה - שירוץ לבכות אצלה בפעם הבאה שמכים אותו, למרות שהיא רק עוצרת את זה (באיחור) הפעם במקום לדאוג שזה לא יקרה גם בעתיד, ולא, חס וחלילה, לנקוט בקו פעולה שאכן עשוי לעבוד - להחזיר. חוסר אכפתיות ו/או חוסר מחשבה הן הגורם כאן, לדעתי.
התקווה בת שנות אלפיים 450541
גם היום, כשנראה כי רוב ההרוגים בעיראק באים כתוצאה מטרור הדדי, יש לאמריקאים את כמות ההרוגים שהם גורמים, ביניהם אזרחים שבמקרה נקלעו למקום ששיך לאיזור ה-SURGE עליו הכריז הנשיא בוש. חשבון הנפגעים הוא חלק מהפוליטיקה הצבאית האמריקאית. גם בויאטנאם היו סופרים כל יום את הרוגי האויב כדי להראות שמשהו מתקדם והניצחון באופק. היות שזאת המדיניות- האמריקאים הורגים הרבה עיראקים. כל הרוג אמריקאי מוביל לפעולות שבהכרח פוגעות באזרחים בעיראק. זאת כנראה תרבות ארגונית ומחשבתית של הצבא האמריקאי כי היא חוזרת כבר הרבה שנים. אבל אולי כל צבא כובש פועל כך.
התקווה בת שנות אלפיים 450555
יפה שאתה מוצא לנכון להפגין איכפתיות כזו מחיי אותו מיעוט מקרב כלל הנפגעים האזרחיים, זה הנפגע בפעולות אמריקניות, דווקא היום, בו טבחו ערבים סונים באוכלוסיה מוסלמית סונית שאינה ערבית‏1: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/879205.html

1 בהנחה שגם מעשה זה הינו של אל-קאעידה, הטובחת בכורדים בשנים האחרונות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים