בתשובה לברקת, 08/07/07 13:32
בתיכון בו למדתי 450634
על הקפיטליזם שבו.
כל הקפיטליזם על פולקע אחת (אבל מכובסת היטב!) 450658
צ'מעו חבר'ה, אמר קארנגי, יש לי בכיס רב-מכר על בטוח. אני מלמד בו איך להתלקק על אנשים (אבל בצורה מכובדת!), לגרום להם להאמין בך ואז לגרום להם לעשות כל מה שתרצה. השם שאני חושב עליו - "איך לעשות כסף מח*א".

אי אפשר להוציא ספר תחת השם הזה, אמר סיימון.

אוקיי, אמר קארנגי, אז הנה שם יותר טוב: איך לעשות כסף מזבל.

פאסט נישט, אמר שוסטר.

שוין, אמר קארנגי, אז הנה שם שימצא חן בעיניך: "איך למכור גורנישט בהמון כסף".

מהנסיון שלי בחנויות ספרים, אמרה בתו של סיימון, הרוקרית קארלי סיימון (כן, ברצינות, תבדקו, קטני אמונה שכמותכם), שגם היא ישבה שם במקרה - מהנסיון שלי בחנויות ספרים - אנשים לא אוהבים לעמוד בתור לקופה עם ספר שבשם שלו יש "כסף". הם מאוד רוצים לעשות כסף ולא אכפת להם לדבר על זה, אבל הם לא רוצים להסתובב עם זה על הכריכה של הספר.

אהא, זרח קארנגי שנס אלוהי של הארת-פתע נחת עליו משמיים - אז אני מבין שצריך להוציא את הכסף ולהשאיר רק את הגורנישט.

בדיוק ככה, תפסת את הפרינציפ, אמרה קארלי.

וכך נולדו 15 מיליון העותקים של ההצלחה המונומנטאלית, "איך תרכוש ידידים והשפעה".
כל הקפיטליזם על פולקע אחת (אבל מכובסת היטב!) 450662
ובפעם הבאה, כיצד נכתב האדיוט...
כל הקפיטליזם על פולקע אחת (אבל מכובסת היטב!) 450710
אז עכשיו יש כבר תכנית קדימונים באייל?
זה נכון. קרלי סיימון היא הבת של סיימון, מ''סיימון אנד שוסטר'' 453151
שומעים עליה ורואים עליה שגדלה עם כפית של זהב בפה, והרבה מאוד ספרים בסלון.
כל הקפיטליזם על פולקע אחת (אבל מכובסת היטב!) 499714
מעניין, לנו היה קודם את הספר "How to make more money". ל"How to win friends and influence people" התוודעתי מאוחר יותר.
בתיכון בו למדתי 453653
לא ראיתי את התגובה שלך בזמנו. מסכימה עקרונית עם תגובת האלמוני לשאלתך, אבל גם אוסיף שני דברים:

1. בחלקים רבים בספר, במיוחד בפתיחה, חייו ויוזמותיו העסקיות של הברון השודד אנדרו קארנגי‏1, הנערץ על כותב הספר, מובאים כמופת ודוגמא לחיים הראויים לראותם, יזמות ויצירתיות עסקית כהגשמה רוחנית, ומופיע בגדול האתוס לגבי התחלה מאפס כבן למשפחה מהמעמד הבינוני, ונסיקה לגבהים בזכות המידות האישיות והחלטה נחושה מספיק. נדמה לי שאיין ראנד היתה גאה בו (בשניהם בעצם).

2. אפשר להסתכל על הספר כמדריך טכני ליחסי אנוש - הוא נותן גם עצות להתנהגות בחיי הנישואין (למעשה פרק מיוחד) ולהתנהלות במצבי קונפליקט עם ילדים. אבל הראייה מסעיף 1 שלטת בו בעיקר. מופיעים שם למשל כל מיני סיפורים וטיפים לעידוד התחרות בין מחלקות ייצור שונות (לא יישכח הסיפור על הספרה "2", אותה רשם אנדרו קארנגי רשם בגיר על רצפת המפעל שלו, כשחשב שהפועלים לא מייצרים מספיק. ה-‏2 ייצג את מספר המכונות שיוצרו באותה משמרת. הפועלים במשמרת הבאה ראו "2" והחליטו שהם ייצרו במשמרת שלהם "3", וכן הלאה).

3. אני קראתי אותו בשנות ילדותי, לא זוכרת איך התגלגל לידי אבל הוא היה מהספרים החביבים עלי וקראתי בו שוב ושוב, מרותקת. נדמה לי שהיה לו ערך אנתרופולוגי עבורי: הוזכרו שם מושגים קסומים כמו גידול דליות בחצר האחורית, "שמלת לילה" (כתונת לילה?) לפעוט שדורש שיקנו לו פיג'מה דווקא, התכתבויות משרדיות בעט נובע על נייר פחם, אנקדוטות על אלינור רוזוולט והציפורים המצייצות בחלונה ועוד כהנה.

1 כפי שלמדתי, הוא לא קרוב משפחה של דייל כותב הספר למרות הדמיון בשם, אלא שדייל שינה את איות שם משפחתו כך שיתאים לזה של קארנגי (אנדרו), לאות הערצה ואולי סתם כדי לפתוח לעצמו דלתות מחמת הספק (ע"ע מרדכי דיסקונט).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים