בתשובה לטל כהן, 08/05/00 7:22
''לכם'' 4540
רציתי לצטט את הפסוק הזה בתגובתי הקודמת, אך שכחתי. מאז ומעולם נראתה לי ההגדרה הזו כשורש כל (או רוב) רע ביהדות, לאמר - רשע הוא זה המוציא עצמו מן הכלל (הכחולמים הינו? צינוביץ' מוביל לדיון במגרעות היהדות?...)

"נפש האמן הרגישה" לא עושה לי כלום. איני יכול לשער את נבכי נפשו של צינוביץ', אבל גם לו היה עושה זאת מתוך שיקול קר ומנוכר של רמיה - כל הכבוד לו! הוא לא *הכריח* אף אחד לקנות את הדיסק, הוא לא כפה את דעתו על אף אחד - נתונה בידי כולנו הזכות לבחור אם לשמוע ולקנות אם לאו. ומה לכם מלינים, אם כך? "ניצול ציני של מומים" - שמעתי אומרים. לכו לרחוב דיזנגוף בת"א ותראו מה פירוש ניצול ציני של מומים - כל אותם קבצנים ומתחזים לבעלי מום השורצים על המדרכה ומנסים לסחוט כסף מעוברים ושבים. מדוע אף אחד לא קם וצועק על אלה? לא פוליטיקלי קורקט? שנאמר: יאללה יאללה.
''לכם'' 4544
הנזק הרציני של המעשה אינו מדיד ואינו תביע
השימוש שהוא עשה בנכות והרווח שהוא עשה על חשבונה עושים "אינפלציה של המיסכנות" בפעם הבאה שנפגע כויות יבקש את עזרת הציבור בעניין מסוים (לרוב מדובר בתרומות כספיות לצורך מימון טיפולים רפואיים שוטפים או ניתוחים בחו"ל), הוא יתקל הציבור קצת יותר סקפטי וחסר סבלנות. למרות שצינוביץ טען שהוא לא התכוון לפגוע באף אחד הנזק הזה קיים.
לדעתי הוא צריך לתרום את כל דמי האקו"ם על הסינגל הראשון שהתפרסם בתור "השיר של השרוף" לאגודת נכים ו/או לנפגעי כויות (דרך מרכז רפואי או משהו כזה). אני חושב שזה ישפר את הדימוי שלו בציבור ויוכיח שהוא באמת לא התכוון לפגוע באף אחד ומוכן לפצות את אילו שנפגעו בלי כוונה.
''לכם'' 4549
או. לך חיכיתי.

האינפלציה של המיסכנות קיימת - לא יום, לא שנה ולא עשור. העיתונים ולוחות המודעות מלאים בבקשות רחמים, לאמר "אני נכה! מקופח! עצוב! רע לי! תנו לי כסף!" - הגיע זמנו של הציבור להיות קצת יותר סקפטי וחסר סבלנות. מדינתנו אמורה להיות, או לשאוף להיות, מדינת רווחה - בה נתנים שירותי רפואה אלמנטריים לאזרחים. אני משלם הרבה מאד מיסים למדינה בשביל זה, והריני נטול כל כוונה לתרום עוד מכספי לכל מני אנשים עם בעיות. באם נפסיק לשמר את המערכת הקיימת ע"י נסיון לתמוך בכל אותם מיסכנים, אולי נאלץ את המערכת לעשות משהו בנדון. בכוון זה, אם כבר, יש לפעול.

ושים לב להבדל הקטן: צינוביץ' - בניגוד לכל אותם מבקשי תרומות ונדבות - לא ביקש כסף. גם לא בדמות ה-"שרוף".

כולי תקווה כי צינוביץ' יודע - או יבין - כי אינו חייב כלום לאף אחד, ויעשה בכספו משהו מועיל לעצמו. מגיע לו.
''לכם'' 4551
לרגע לא חשבתי שאתה מהאנשים שנענים לבקשת תרומות בעיתונים.
מדינת ישראל אינה מדינה חברתית. פער המעמדות גדול מאוד וגדל ללא הפסקה. ביטוח הבריאות הממלכתי מלא בחורים, תרופות מצילות חיים אינן מכוסות ועלותן מגיע לאלפי שקלים בחודש, וטיפולים שעלותם אינה ריאלית לרוב האנשים. אני משער שאתה אדם בריא ואינני מאחל לך שתגיע למצב שבו כדי להמשיך לחיות או לתפקד, תצטרך להוציא מידי חודש סכום של אלפי או עשרות אלפי שקלים עבור תרופה שלא נמצאת בסל הבריאות. ישנם אנשים שזה מצבם. זה מקומם שאחרי עול המיסים הכבד ותשלומי ביטוח הבריאות עדיין באים אנשים ומבקשים ממך כסף נוסף עבור טיפול בבעיותיהם, אבל לא האנשים הללו הם הכתובת לכעס אלא משרד הבריאות וקופות החולים.

אתה טוען שאם החברה תפסיק לתמוך באנשים הללו ע''י תרומות, המצב ישתפר. יתכן שאחרי שכמה עשרות אנשים ימותו או יצאו מכלל שימוש בגלל חוסר טיפול, המערכת תתעורר. אבל סביר יותר שאחר כמה מקרי מוות פשוט נתרגל לעניין שמי שאין לו כסף לתרופות פשוט מת כמו שהתרגלנו לתאונות הדרכים ולחילים שמתים בלבנון. אז אתה בעצם יוצא בטענות נגד אנשים שמבקשים עזרה מהציבור כדי לחיות, ומעודד אדם שעושה צחוק מאנשים כאלו ומהסבל שלהם.

נכון צינוביץ לא ביקש כסף מאף אחד הוא סתם גנב חשיפה ואמפתיה שלא הגיעו לו מכיון שהוא מוזיקאי בינוני שלא מצליח לעשות יותר מקוריוזים טיפשיים (ג'יבריש, נו באמת) והוא אדם בריא. אני לא חושב שהעונש שהוא הולך לקבל מהתקשורת (בצורה של חרם כללי) הוא מוגזם אבל בטח שלא מגיעים לו השבחים שחולקים לו כאן.
את הנשמה ואת הלב... 4553
סתם לשם העניין - אני מוציא כמות מסויימת של כסף בחודש על מנת לרכוש תרופות להן אני זקוק - ולא מדובר כאן באקמול.

אני מסכים ומדגיש - מערכת הבריאות צריכה ויכולה להשתפר. תנאי המחיה הבסיסיים כנ"ל. איני בא לומר כי הכל מושלם - רחוק מזה. עם זאת - קיבוע מנהג התרומות לא מוצא חן בעיני כלל וכלל. אני לא "כועס" על אותם אנשים המבקשים תרומות לצרכים רפואיים (בניגוד לאותם קבצנים מחרידים מדיזנגוף, למשל) - אבל אני לא מוכן בשום פנים ואופן לתרום מכספי לעניין. היה לא תהיה. וכפי שאתה אומר - את הכעס יש להפנות לרשויות.
אבל - מכאן ועד לחסימת חופש הביטוי של אמן (זלזלו בו עד כמה שתרצו - אני לא מכיר את רוב החומר שלו, והשאלה האם הוא "טוב" או "מקורי" לא נראית לי קשורה כלל - הוא אמן. טוב או רע - אבל אמן) בעוון "פגיעה ברגשות" - רחוקה הדרך. רוצה אדם לבקש כסף מהציבור? טוב ויפה. אבל שיקום אותו מבקש כסף וישאף לסתום את פי הציבור בעוון "פגיעה ברגשות"... נו, באמת.

ועכשיו, לביטוי המעניין באמת בתגובתך: "גנב חשיפה ואמפתיה". כלומר, חשיפה בכלי התקשורת היא רכוש. נניח. אבל אמפתיה? גנב אמפתיה? מה עוד? "הושיעוני, אחים! גנבו לי את הקלאוסטרופוביה!"

חברים - השאלה אם הוא בריא או לא אינה ממן העניין. גם לא שאלת התוקף האמנותי של יצירתו. השאלה היחידה הרלוונטית היא מה אתם, "קרבנות" השרוף, למדתם מכל הסיפור. נראה שלא הרבה, וחבל.
את הנשמה ואת הלב... 4556
צינוביץ' הוא בהחלט אמן
אמן במובנו האנגלי של
master
ולא
artists
ואם להיות יותר ספציפי:
master of disguise
ובתרגום חופשי: אמן התחפושות.
ואם כבר ביטויים אידיומטיים, 4658
האמת שיש דווקא ביטוי בהקשר הזה.

Con Artist

(אמן הונאה).

- אסף
את הנשמה ואת הלב... 4558
נכון זה לא בסדר אם לא ישמיעו אותו ברדיו כעונש על ההתחזות אבל אין לו מה לדאוג בעוד כמה שבועות יפסיקו לא להשמיע אותו כעונש ויחזרו לא להשמע אותו כי הוא גרוע.
צינוביץ התלונן על תרבות הריטינג, הרשה לי להזכירך שתי עובדות:
1. צינוביץ עצמו מתפרנס מכתיבה ונגינה של פרסומות. הוא בעצמו חלק מתעשיית הריטינג ולכן אין לו זכות להתלונן.
2. שירו סוניה שהיה להיט גדול זכה לכמות השמעות די מכובדת ברדיו זוהי הוכחה לכך שלאף אחד ברדיו אין שום דבר אישי נגדו. אז שוב מה הוא בוכה?

צינוביץ הוא ילד מפונק שלא הצליח להגיע לשום מקום בזכות המוזיקה שלו. הוא יכל היה לבחור להתחנף לרדיו וליצר להיטי גלגל"צ, או לוותר עליו ולהתמקד בהופעות ומכירת דיסקים ולחכות לשלב שבו המאזינים ידרשו אותו מהרדיו (כמו שעושים היהודים), הוא יכול היה לפנות לקרירה בחו"ל (ג'יבריש זה בכל השפות) אבל הוא החליט להידחף ע"י רמאות ונענש על כך. מגיע לו.
אם יש לקחים בסיפור הזה הם:
1. לא משתינים נגד הרוח.
2. היושב על ערמת הצואה, בל יתלונן על הצחנה.
3. סוף גנב לתליה.

ד"א בעניין הגניבה:
1. על פרסום באמצעי התקשורת אנשים משלמים. צינוביץ יכול היה לקדם את הדיסק שלו ע"י הפעה בתוכניות בתור אומן שמוציא דיסק חדש, הוא העדיף להופיע בתור נכה כווי שוציא דיסק חדש ובכך זכה ביותר חשיפה ממה שהגיע לו. זוהי הונאה פשוטה.
2. אמפתיה זה דבר שאתה חש כלפי מישהו ולכן ניתן לקבל או לגנוב אותה בניגוד לקלסטרופוביה שאותה ניתן רק להעניק (והמעניק אינו גורע).
את הנשמה ואת הלב... 4563
כפי שאמרתי - אין לי מושג מה ערכו האמנותי של צינוביץ' - את השיר המדובר לא שמעתי, והשיר היחיד הזכור לי משהו הוא אותו "סוניה" עתיק. בכל מקרה, לא זה העניין.
באשר ללקחיך: נראה לי כי חלקים נבחרים ומובחרים מהתרבות והקידמה האנושית הושגו ע"י אנשים שהשתינו נגד הרוח, ישבו על ערימות צואה ונתלו. איני משייך את צינוביץ' לרבים וטובים אלה, אבל יש כאן נקודה למחשבה.

באשר לגניבה:
1. לא תאמין, אבל הופעה מוסיקלית בתכנית טלויזיה היא כיום מצרך שלא נתן לקנות בכסף. דרושים מזל אדיר או קשרים אדירים, או, לחילופין, אנטומיה מעניינת במיוחד. תאמין לי, אני יודע.
2. כולי תקווה שיום אחד תבין עד כמה מגוחך ומחריד הוא הביטוי "גניבת אמפתיה."
את הנשמה ואת הלב... 4589
אכן צינוביץ מקדם את האנושות בכך שהוא מתחזה לנכה מופיע בתוכניות טלוויזיה ועיתונים גורם לקהל לקוחות פוטנציאליים לחוש הזדהות רגשית עם סבלו המפברק ובסופו של דבר מזדהה בתוכנית של יאיר לפיד ומציג את עצמו כקרבן של תרבות הריטינג ממנה הוא מוציא את פרנסתו אכן קידמה.
אנא שתף אותי בידיעותיך, אילו אנשים הצליחו לקדם את האנושות ע"י ניסיונות כושלים לרמות מנגנונים מושחתים שאליהם ניסו לחדור?

במצב הנוכחי שלכל אדיוט בטלוויזיה יש תוכנית אירוח בטלוויזיה, קשה לי להאמין שאומן מוכר וידוע שמוציא דיסק לא יכול למצוא אף תוכנית שתסכים לארח אותו. נכון, אם הוא היה מנסה להגיע לקהל שלו בצינורות המקובלים הוא היה זוכה לפחות חשיפה אבל מכיוון שהוא עצמו חלק מהמערכת, אין לו זכות קיטור.

אני מצטער אבל , אדם שגורם לי לחוש הזדהות רגשית ורחמים על בסיס שקר והופך אותי כתוצאה מכך לפחות רגיש לסבל של אחרים, הוא גנב. אם הביטוי גנב אמפתיה נשמע לך מחריד נסה סוחט רגשות ושקרן. אם גם זה מחריד אותך, אתה מקבל את רשותי המלאה להיחרד.
את הנשמה ואת הלב... 4591
אם תקרא בדקדוק את תגובתי הקודמת, ודאי תשים לב ש*לא* שייכתי את צינוביץ' לאלה. מטרתי היתה להראות לך כי זריקת פתגמים בעלמא ("אל תשתין נגד הרוח" וגו) יכולה להתבצע משני צידי הוויכוח, ולא תביא אותך לשום מקום.
בכל מקרה, בעניין הקושי להתארח בטלויזיה - קשייך להאמין אינם מעלים ואינם מורידים. זה המצב.
אותו "גנב אמפתיה" גרם לך לראות להיכן אתה משליך את רגשותיך, ומה "שוויים" של רגשות אלה. כפי שטענתי בתחילה - כן ירבו.
את הנשמה ואת הלב... 4636
לטובת העניין אבאר את אמרות השפר שהעלתי בתגובות הקודמות:
1. אל תשתין נגד הרוח: אל תנסה לפגוע באילו שהם הרבה יותר חזקים ממך בצורה כל כך ישירה ולא מתוחכמת משום שבסופו של דבר רק תיפגע בעצמך.
2. היושב על ערמת צואה בל יתלונן על הצחנה: אם אתה עורך מוזיקלי של תוכניות בערוץ 2 (התודעתי לעובדה הזו במהלך שידורי החג) ומלחין ונגן פרסומות, אל תתלונן על כך שתרבות הריטינג היא הרסנית משום שרק תעשה צחוק מעצמך.
3. סוף גנב לתליה: סוף מי שרימה את המערכת במטרה להשיג ממנה חשיפה, שיוחרם ע"י המערכת ותימנע ממנו בעתיד גם החשיפה שמגיע לו.

בעניין הקושי להיכנס לתוכניות טלוויזיה וכאן שוב אציין את העובדה שמדובר באומן מוכר שכבר היו לו להיטים ושבנוסף לכך הוא עורך מוזיקלי של כמה תוכניות ויש לו קשרים בערוץ 2 . אין שום סיכוי שתצליח לשכנע אותי שהוא לא היה יכול לזכות לחשיפה כמו כל מוזיקאי אחר ברמתו שמוציא דיסק חדש גם בלי הרמאות הזו.

בעניין גניבת האמפתיה. אם לדעתך תחושת רחמים והזדהות עם אדם סובל היא "השלכת רגשות" שאינם שווים, אז כנראה אינך מסוגל להבין את העניין מכיוון שאין בך אמפטיה כלפי סבל של אחרים.
את הנשמה ואת הלב... 4638
כלומר - לאדם שהוא חלק ממערכת אין את הזכות להתלונן על אותה מערכת, לנסות לשנות את סדריה או להדגים את חולשותיה. זכות זו שמורה ל... מי? המממם.

בעניין הקושי להכנס לטלויזיה - אין טעם לחזור על דברי מקודם - זה המצב. לנוכח תגובתך אני תוהה בכל זאת - אתה אומר "יש לו קשרים בערוץ 2". ואם היה מגיע לטלויזיה בזכות קשרים אלה - ודאי היתה זו חשיפה לגיטימית וכשרה, מה?

אין בי כלל אמפתיה כלפי סבל שאני קורא עליו בעיתון (לו הייתי קורא עיתונים) או רואה בטלויזיה (לו הייתי) או, לצורך העניין, ברחוב - סבל מאותו הסוג המאוס של "ראו כמה אני מסכן" - בו בעל המום מפגין את מומו לעיני כל ורוצה כסף על כך. הרגש היחיד שדבר זה מצליח לעורר בי הוא כעס.
את הנשמה ואת הלב... 4646
צינוביץ ככותב ג'ינגלים ועורך מוזיקאלי בערוץ 2 אחראי באופן ישיר למצב שעליו הוא מתלונן. הוא מצד אחד מקדם את תרבות הריטינג במו ידיו, ומצד שני מתלונן על כך שבגלל אותה תרבות ריטינג הוא לא מקבל חשיפה כאומן רציני.
הזכות לביקורת נתונה בידי כל אחד אבל במקרה הזה הוא גם המבקר וגם המבוקר שזה הופך אותו לסתם צבוע.

הוא טען שהטלוויזיה החרימה אותו אבל אני פשוט לא מאמין לו. נכון שהשגת דברים תוך ניצול קשרים זה לא כשר ולא טוב אבל הוא טען שרק בתור שרוף הוא יכול היה להיכנס לתקשורת וזה פשוט לא נכון. הוא יכול היה להופיע בתור צינוביץ האומן המוכר, הוא יכול היה להופיע בתור חבר של ארז טל, אבל בצורה הזו הוא היה מקבל 3 דקות ושיר כמו שאר האומנים. הוא גם יכול היה להיכנס לכתבה בעיתון בתור אומן מתוסכל שיש לו בטן מלאה על התקשורת, הרדיו והטלוויזיה ואז הוא היה מקבל כתבה של עמוד וחצי בשחור לבן עם תמונה קטנה ולא קטנת שער. הוא רצה יותר ממה שכל השאר מקבלים, הוא לא יותר טוב מאנשים שנדחפים בתור וזה לגיטימי לחלוטין לחשוב שהוא חרא של בנאדם.

אם אתה לא קורא עיתונים ולא רואה טלוויזיה, אז מאיפה אתה יודע על השרוף בכלל?

אם אין בך אמפתיה כלפי סבל שאינו נוגע בך אישית או באנשים בסביבה המיידית אליך אז אתה לא מסוגל להבין את המשמעות של גניבת אמפתיה באותה מידה שאני לא מסוגל להבין את צערו של ביל גייטס על אותם 15 מיליארד דולר שנגרעו מחשבונו בעקבות נפילת מניית מיקרוסופט. ולכן כל הויכוח הזה חסר טעם. (ד"א אני לא זכיתי לקרוא את הכתבה בעיתון אלא ראיתי את השרוף רק אצל יאיר לפיד כאשר כבר היה ברור שמדובר בצינוביץ ולכן לא "נפגעתי" מהרמאות).
את הנשמה ואת הלב... 4647
הבנתי. זאת אומרת, אתה *החלטת* מה מגיע ומה לא מגיע לצינוביץ', ושמת לו גבולות ברורים, שידע מאיפה לא לחרוג. כתבה קטנה - מותר. חשיפה זהירה - מותר. כתבת צבע ראשית - אסור. למה? כי זה מקומו. אה.

אני יודע על השרוף פשוט כי הרבה מידידי המוסיקאים מדברים על זה, זה הכל. תתפלא, אבל גם בימינו אלה שמועות עוברות מפה לאוזן. בכל אופן - המקרה עניין אותי עד כדי כך שטרחתי לקרוא כתבה (די מקיפה) עליו ב-"העיר".

אני שמח לבשר לך שהאנשים הכותבים ומלחינים פרסומות אינם *המפרסמים*, ואינם *רשויות השידור*. עבודה כזו היא בדרך כלל עבודה קבלנית (מנסיוני האישי), כאשר המלחין/אמן משמש כקבלן משנה של חברת הפרסום. כלומר - אתה יכול להלחין ולהקליט מאות ואלפי ג'ינגלים לטלויזיה בלי להכיר איש טלויזיה אחד. אולי לא זה המקרה כאן, אבל הקישור הישיר והחד-חד-ערכי שאתה עושה בין הלחנת פרסומות לבין התקשורת הוא פשוט לא נכון. לכן, גם, הרעיון שכותב ג'ינגלים קשור באיזשהו אופן לקידום תרבות הרייטינג נראה לי מופרך מעיקרו.

"הוא לא יותר טוב מאנשים שנדחפו בתור" - לא זה המצב. הוא לא גזל מאומה מאף אחד, ובכלל - איזה תור? מי הקרבן שנדחף הצידה?

באשר לאמפתיה, הרי שבאופן עקבי אינך מתיחס לנקודת המפתח - היות "קרבנות גניבת האמפתיה" *דורשי* אמפתיה. לא היותם "מסכנים", אלא *הדרישה* להכיר בהם ככאלה, ומכאן - כסף.
את הנשמה ואת הלב... 4650
כשהייתי בצבא, בכל פעם שהיו נשארים שבת היו מגיעים מספר חיילים למפקד עם רשימות תירוצים.''סבא שלי גוסס, זה הסדר האחרון שלו בחיים ואני חייב להיות אתו'', ''לאמא שלי יש דלקת ריאות ואני חייב לטפל בה'' ... ככל שהתרבו הסיפורים המפוברקים, סבלו אילו שבאמת היו להם בעיות ולא זכו להתחשבות (''עוד פעם אתם עם הסיפורים שלכם'') מה גם שהבעיות האמיתיות ניראו מינוריות ליד אילו המומצאות (בר מיצוה של בן דוד נראית תירוץ די עלוב ליד אח שעבר תאונת דרכים אתמול ולא ברור אם הוא יעבור את הלילה) .
צינוביץ הוא אחד מאילו שמבקשים יחס חריג בגלל ש ''תשמע אדון עורך יש לי בעיה אני נכה ונשרף לי הפרצוף ותבין אני חייב לצאת שבת'' ובשבת החברה מהפלוגה השניה פוגשים אותו בדיסקוטק. גם אם העובדה ששחררו אותו לא פגעה באף אחד זה לא גורע מהזכות שלהם לכעוס עליו או לחשוב שהוא חרא של בנאדם וזה גם מקטין את הסיכויים של ההוא שבעוד חודש אחיו מתחתן, לצאת לשבת חתן.

צינוביץ לא רק עוסק בפרסום הוא גם עורך מוזיקאלי של תוכניות טלוויזיה, הוא חלק מהמערכת.

קורבנות גניבת האמפתיה הם נותני האמפתיה אנשים שריחמו על אותו אומלל ומצאו את עצמם מרומים. הם אולי פתיים אופטימיסטיים ומטומטמים בעיניך אבל, יש להם הזכות המלאה לכעוס על האמן ולהחרים את הדיסק. אותם אנשים שנאלצים לבקש את רחמי הציבור הם נפגעים משניים בלבד.

השבחים שחולקים לצינוביץ דומים לשבחים שזוכים להם בארץ מעלימי מס, משתמטים ממילואים ושאר אנשים שמשיגים הטבות שונות באמצעות שקרים ורמאויות קטנות. הוא הגבר ש''שיחק אותה'' אני הפרייר שמרגישים שעבדו עליו ואין לי מה לעשות בעניין, רק לבוז לו. אתה יכול להמשיך להעריץ אותו על זה שהוא הראה לחברה מהתקשורת ''מאיפה משתין הדג'' אבל אני מקווה שלא תשתמש בטריקים מלוכלכים כאילו במהלך הקרירה שלך.
את הנשמה ואת הלב... 4653
לדעתי הדוגמא שהבאת מדגימה עד כמה אתה מוציא את המקרה מהקשרו. אינני חסיד של שקר כדרך חיים, אך גם איני חסיד של דבקות פנאטית באמת השלמה והמושלמת - דבר היכול לעתים לגרום לנזק רב בהרבה.
לא טענתי מעולם כי למישהו אין זכות לכעוס על צינוביץ' - זו מדינה חפשית, תכעסו כמה שאתם רוצים. חבל רק שכעס זה אינו מוביל לשום מקום, לאמר: צינוביץ' חטא, ודי.

השבחים שחולקים לצינוביץ' *אינם* דומים לשבחים שזוכים להם מעלימי מס ומשתמטים (אילו שבחים הם אלה, בדיוק? אשמח לדוגמא). אם, לאחר כל הדיון הזה, הרושם היחיד שנשאר בך ממני הוא שאני מעריץ את צינו "הגבר" ש-"שיחק אותה" - כנראה שלא הבנת דבר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים