בתשובה להאייל האלמוני, 09/10/07 16:42
ואני כנראה משתייכת לשתי קבוצות מיעוט 459422
נכון, החוק אוסר על המטפל לטפל ועל המעסיק להעסיק אבל זה לא משנה; החוק מונע מצב שאתה מרצונך החופשי תתקשר עם המטפל או עם המעסיק לשם קבלת הטיפול או העבודה. השאלה מי משניכם יועמד לדין לא משנה.

לגבי הכליה, אסור לך למכור את כלייתך. כרגע כל ההשתלות מן החי נבדקות על ידי משרד הבריאות ותורם שלא ממניעים אלטרואיסטיים נדחה. הצעת החוק המצויה בשלבי חקיקה בכנסת קובעת בסעיף 3:
"(א) לא יקבל אדם תמורה בעבור אבר שניטל מגופו או מגופו של אדם אחר, או המיועד לנטילה כאמור, והכל בין שהנטילה נעשית בחייו של אדם ובין לאחר מותו.
(ב) לא ייתן אדם תמורה בעבור אבר שהושתל בגופו או בגופו של אדם אחר, או המיועד להשתלה כאמור".

השאלה אם אתה צפוי למאסר לא משנה. מה שחשוב הוא שאם המדינה תשמע שחתמת על החוזה עם ארקדי יכנס שוטר לחדר הניתוח רגע לפני שהמרדים מתחיל לעבוד ויעצור את התהליך.
ואני כנראה משתייכת לשתי קבוצות מיעוט 459423
נו, ונראה לך סביר שאסור לי למכור את גוויתי כדי שיורשי יזכו (סוף סוף) לקצת נחת?
ואני כנראה משתייכת לשתי קבוצות מיעוט 459425
המממ... תיזהר שהם לא ינסו לקרב קצת את המועד שבו הם יקבלו את הנחת הזו.
ואני כנראה משתייכת לשתי קבוצות מיעוט 459427
עפ"י עדויות שאינן מן הסוג המתפרסם בכתובים - במקומות שבהם נמכרות גוויות קורה במשך הזמן תהליך מעניין (ויש אומרים - מצמרר למדי) : קו תוחלת החיים יורד בהדרגה, ולאחר עוד זמן - בהדרגה תלולה! - בלא כל הסבר רפואי (לא שיש במקומות האלה רפואה ו/או תוחלת חיים מי-יודע-מה to begin with, ובכל זאת התופעה מעוררת תמיהות).
ואני כנראה משתייכת לשתי קבוצות מיעוט 459552
עזוב את עניין העונש (ע"ע מאסר), את שאלת ההעמדה לדין או את שאלת האכיפה. אנחנו דיברנו על חוק. מי עובר על החוק? והאם יש צידוק לחוקים שמונעים מאנשים לקחת סיכונים על עצמם ועל חייהם, כל עוד הם לא פוגעים במישהו אחר.
לכן השאלה ועוד איך משנה.

היא משנה, כי בדיוק זו הטענה. שבמקרה של הקסדה, זה שאין צד פוגע מייתר את החוק.
ושוב... כי *לי* יש את הזכות לקחת סיכונים על *עצמי*, מתוך מערכת שיקולים וערכים שלי, שלאו דווקא קשורה או חופפת למערכת השיקולים והערכים של המדינה.

גם בנושא תרומת האיברים, לפי הציטוט שהבאת (נראה לי שסעיף ב' לא רלוונטי), לא מדובר בחוק שמונע ממך לקחת את הסיכון על עצמך (כי מותר לך הרי לתרום את כלייתך ללא תשלום), אלא על הזכות שלך לקבל תמורה עבור זה.

ואתה יודע מה? גם כשאני קורא גם את החוק הזה, החלק של "ניטל מגופו...", בניגוד ל- "מגופו של אדם אחר" נראה לי משהו שהמדינה לא אמורה להתערב בו באותה המידה. אני לא רואה הבדל גדול ברמת ההחלטה בין זה ובין פונדקאות לדוגמא, שגם שם הסיכון לא תמיד קטן.

סעיף ב' לטעמי היה יכול לספק.

_________________
דרך אגב... עפ"י החוק הזה (כמובן בצורה קצת דמגוגית ובהוצאה מקונטקסט של חוקים אחרים אולי), לרופאים פרטיים אסור לעשות השתלות במדינת ישראל. מעניין אם זה נכון.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים