בתשובה להאייל האלמוני, 04/11/07 23:35
לרבע את הלולאה. 462272
טוב. זה בא בשני טעמים (למעשה, שתי אפשרויות קיצוניות; כל מה שבאמצע גם הולך). אבל קודם, הנחת רקע.

למוח המקורי שלנו יש בסך הכל מספר סופי של נוירונים שמובילים פנימה אליו והחוצה ממנו. מספר גדול, אבל ביחס למספר הנוירונים במוח עצמו - קטן. כל הקלט החושי שהמוח מקבל, וכל הפלט שהוא מוציא, מתבטא באותם נוירונים.

טוב, תיקון קל: המוח בוודאי מקבל ופולט מידע גם באמצעות ריכוזי חומרים בדם (חמצן, הורמונים). את זה נראה לי עוד יותר קל, עקרונית, לסמלץ בסיליקון (אלו יהיו פרמטרים כללים שמשפיעים על התהנגות הטרנזיסטורים, או חלקם).

אם כך, מה יש שם? באפשרות הנדיבה, מוח-הסיליקון שלנו מחובר לתחליפי סיליקון לכל הנוירונים שמובילים פנימה והחוצה (נקרא להם "סילי-נוירונים"). בסילי-נוירוני הקלט מזרימים פולסים חשמליים שמדמים את הפולסים שזורמים באופן טבעי בנוירונים המקוריים. אם זה נראה לך בעייתי, נאמר שעושים את ההחלפה בהדרגה, נוירון אחרי נוירון, כפי שעשינו במוח עצמו - אז אם את חושבת שזה לא יעבוד, נא אמרי היכן זה מפסיק לעבוד, או שמא זה משתנה כבר מההחלפה של התא הראשון (ולמה). את סילי-נוירוני הפלט מחברים לגוף רובוטי, כך שהפקודות שהמוח נותן ל"הזזת הראש" יתורגמו לשינויים ב"שדה הראייה", ואלו בתורם יתורגמו לשינויים במידע שמוזרם בסילי-נוירוני הראייה.

בורסיה הזו באמת נראה לי שהקונפיגורציה הכוללת זהה, מבחינת המוח, לקונפיגורציה הטבעית, באותה מידה שבה רק המוח הסיליקוני (בחיבורים לגוף הטבעי) זהה למוח המקורי.

עכשיו, הגרסה הקמצנית: את הסילי-מוח לא מחברים לשום דבר: היכן שבאופן טבעי יש כניסות של נוירונים חושיים, משאירים מנותק. מה שיקרה, אפשר לשער, הוא כמו מוח טבעי של אדם שניתקו לו את העצבים שמביאים קלט חושי. אותו אדם יחווה הפסקת ראייה, שמיעה, וכו', ובוודאי יהיה אומלל, ודי מהר ישתגע, אולי למוות. אבל לפחות לזמן מה אני מתאר לעצמי שהוא יישאר תבוני ובעל-תודעה כשהיה. מדוע שהסילי-מוח לא יהיה אותו דבר?
לרבע את הלולאה. 462296
האם עליי לחזור שוב על כך שמוח מלאכותי אולי ייתכן?
אשר לגרסה הקמצנית: לא ברור לי מה אתה אומר על "אותו אדם". הרי כאן, לפחות אותו סילי מוח שאמור להיות מחשב תבוני, לא יהיה לרגע אותו דבר. נאמר שהוא "רואה" באמצעות התאים הפוטואלקטריים שלך. מה הוא רואה בראי? מה הוא רואה במבטי האנשים סביבו? מה הוא "חש"? ואם איננו חש - מה יעשה במרכז העונג שהשוטה מתנדב לדקדק לו?
לרבע את הלולאה. 462392
נו, בשביל זה שאלנו כל הזמן על נוירון אחרי נוירון. באיזה שלב מתחיל להיות הבדל?
את מדברת דווקא על הגרסה הנדיבה, לא? בעצם, יש שתי תת-גראסות שלה. בגרסה הנדיבה-הנדיבה, משאירים את הסילי-מוח, עם הסילי-אברי-חישה שלו, בתוך גוף אנושי רגיל (לצורך העניין, מחליפים רק את הנוירונים, ואולי את התאים הלא-נוירוניים הראשונים שמתחברים לנוירונים. כשהדבר הזה מסתכל בראי, הוא רואה משהו שנראה בדיוק כמו יחזקאל המקורי. זה גם מה שרואים האנשים שסביבו, ולכן הוא יראה אותו דבר במבטיהם. כל עוד הוא לא יבקר אצל נוירוכירורג, לא יהיה הבדל. בעצם, אנחנו לא צריכים להחליף את הרשתית בתאים פוטואלקטריים.

בגרסה הנדיבה-הקמצנית, הסילי-מוח מוצב על שולחן, מחובר לשקע החשמל בכבל קצר. במצב הזה, אם רוצים לשמור אצלו על אשליה שהוא לא השתנה, צריך מחשב-עזר שמקבל כקלט את הפלט המוטורי של הסילי-מוח, ומוציא כפלט את הקלט החושי שמקבל הסילי-מוח. מחשב העזר מכיל מפה פנימית של הבית יחזקאל, ושל הגוף שהיה ליחזקאל לפני שטיפלנו בו, ולכן הוא יודע שהפקודות המוטוריות של הסילי-מוח אמורות להוביל את יחזקאל אל הראי. הוא גם יודע איך היה הראי אמור להציג את יחזקאל, ולכן ידאג שמערכת הראייה של יחזקאל תקבל "תמונה של יחזקאל" (המקורי, הוירטואלי). נניח שמחשב העזר הוא לא חזק במידה שלא תיאמן, אז הוא לא יצליח לרמות לאורך זמן, ומתישהו הסילי-מוח יתחיל להבין שמשהו לא בסדר. אבל כמו בגרסה הקמצנית מקודם (ללא קלט חושי בכלל), אני לא חושב שזה צריך להפריע לסילי-מוח להיות תבוני.
לרבע את הלולאה. 462409
אני ממש לא מבינה מדוע המשכת להתעקש על הנוירון-אחרי-נוירון גם אחרי שהבהרתי את עניין המחשב התבוני לעומת המוח המלאכותי.
בכל מקרה, כפי שכבר אמרתי כאן לשוטה, אני נאלצת להיפרד מדיון ספציפי זה, ואיתך הסליחה.
לרבע את הלולאה. 462440
אין על מה לסלוח כמובן - את מזכה אותי במילה האחרונה (וכמובן מוזמנת להמשיך יום אחד, את או מישהו אחר). אני ניסיתי להבין מה ההבחנה שלך בין מחשב תבוני למוח מלאכותי. ככל שיכולתי להבין, ההבחנה היא שהמוח המלאכותי עדיין משובץ בהקשר של גוף אנושי, ואילו כדי להפוך אותו למחשב תבוני את דורשת לנתק אותו מההקשר הזה. אני ניסיתי להראות דרך מדורגת לניתוק כזה, וגם היא עוברת נוירון-נוירון.
להתראות (-:

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים