בתשובה לניצה, 19/11/07 23:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת שאלה מוזרה "למה זה צודק שתשאר פה?" למה לא? למה זה צודק שבן דוד שלי שהיגר לארה"ב לפני 20 שנה והתאזרח שם ישאר שם? למה זה צודק שחלק ניכר ממשפחתי, שהיגר בשנות ה-30 של המאה ה-20 לארצות שונות ברחבי העולם ישאר שם? מה ההבדל? סבא וסבתא שלי (משני הצדדים) היגרו לארץ ישראל. חלק מהאחים והאחיות שלהם לא היגרו אלא נשארו בארצות מושבם, חלק היגרו לארה"ב, חלק לאוסטרליה חלק נדדו בתוך אירופה עקב הנסיבות, רובם שרד חלקם לא. כולם התאזרחו במקום מושבם. למה אני צריך צידוק מיוחד כדי לגור במקום בו נולדתי ושבו נולדו הורי, ושאר בני משפחתי הרחבה לא? בסך הכל, אם הייתי נולד במדינה אחרת, הייתי דובר שפה אחרת כשפת אם ומשפחתי וחברי היו גרים בסביבתי, סביר שלא הייתי אפילו שוקל לעלות לישראל (ואם איכות החיים או רמת הבטחון האישי שם היתה נמוכה מאוד, הייתי מן הסתם מעדיף להגר למדינה בטוחה ועשירה מישראל). הסיבה היחידה שאני גר כאן היא כי זאת המדינה שלי, ולא מתוקף אלפי שנות הסטוריה של העם היהודי או בשל הבטחה אלוהית כלשהי, אלא מתוקף ההסטוריה הפרטית שלי ושל משפחתי בעשרות השנים האחרונות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלו ממשפחתך שהגרו לארצות השונות, לא הקימו שם מדינה לעצמם. רק פה, היהודים המהגרים נלחמו עם תושבי הארץ הישנים, הקימו מדינה יהודית דווקא, שינו את השפה המדוברת בה לעברית ו''ייבאו'' הרבה יהודים נוספים מכל העולם על מנת לקבוע עובדות בשטח. בלי שאתה מאמין שהארץ הזאת שייכת לעם היהודי אי אפשר להצדיק התנהלות כזאת במושגים מערביים. אפשר כמובן לומר- ''הייתי חזק והצלחתי לכבוש את הארץ ונא לכל מי שזה לא מוצא חן בעיניו''. יש תרבויות בהן התנהגות כזאת גם נחשבת לצודקת. אבל אם אני לא טועה, זו לא התרבות שאתה משייך את עצמך אליה.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מנסה להצדיק את מה שסבא וסבתא שלי ובני דורם עשו. להם היתה האמונה שלהם, להם היו השיקולים שלהם והם פעלו כפי שמצאו לנכון. אני לא מרגיש שום צורך להצדיק אותם על מנת שתהיה לי הזכות לגור כאן. פשוט אין קשר בין הדברים. רוב העולם המערבי (לפחות במונחי שטח, אבל נראה לי שגם במונחי אוכלוסיה) הוא בשטחים שנתפסו בכוח מתושביהם המקוריים תוך עקירת שפתם ותרבותם, דחיקתם לשולי החברה ובחלק מהמקרים גם צמצום אוכלוסייתם בדרכים אלימות. למרות זה תושבי העולם המערבי לא טוענים לזכות אבות או שליחות אלוהית. את זה אולי טענו אבותיהם, אבל כיום אף אחד לא צריך להצדיק אותם כדי שתהיה לו הזכות להתגורר ולהיות אזרח במדינה מערבית. אני לא הייתי חזק, לא כבשתי את הארץ בכוח מתושביה ולא חושב שהצדקת מי שעשה זאת נחוצה לי על מנת לבסס את זכותי לגור כאן. לצורך העניין, אם סבא וסבתא שלי, עם בני דורם היו משתלטים על מקום אחר (אפילו מדינה ריבונית, למשל שוויץ) מגרשים חלק ניכר מהאוכלוסיה המקומית ומדכאים את השאר בכח ומקימים שם מדינה (יהודית או לא) ואני הייתי נולד 25 שנים אחר כך למציאות הזאת, הייתי מרגיש שיש לי הזכות המלאה לגור שם בשלום, גם אם למיעוט של האוכלוסיה המקורית יש בעיה עם זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמבדיל אותך ממני הם הגבולות שאני שם על עצמי. מה שעשו כאן לפני יותר מ-60 שנה, היה הקמה די כוחנית של המדינה שבדרך. השיטות לכך היו שונות מניהול מדינה ריבונית. המדינה שאני רוצה שתהיה כאן היא מדינה דמוקרטית ואי אפשר לנהל מדינה דמוקרטית באותה הדרך. למדינה דמוקרטית יש אחריות ומחוייבות לכל אזרחיה; מדינה דמוקרטית אינה יכולה לספח שטח לתחומה בלי לאזרח את תושביו על כל המשתמע מכך, וכמובן בלי לשאול אותם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |