בתשובה לירון, 20/11/07 18:33
הבנת הנקרא 464160
ודאי שניצה צודקת אבל מה שנתפס אצלה כזכויות צודקות ומוסר, נתפס אצלי כאנטי מוסר. היות שבבסיס ההתנהלות על פי הצדק שלה עומדת מלחמת חורמה בינינו ובין הפלסטינאים, היא צריכה גם אותי למילחמה הזאת. אם אני אצביע ברגליים, היא לא תוכל להתנהל על פי הצדק שלה. הציונות הדתית הלאומית לגווניה בטו,ה שרק צריך להראות לי את הצדק ומיד אראה את האור ואם לא אראה, אז ארגיש מחוייבות לאומית להגן על האור כי ''ישראל ערבים זה לזה''. לתפיסתה עדיף לא לחיות מאשר לוותר על עקרונותיה.
הבנת הנקרא 464161
הבעיה היא שהמערכת האידאולוגית שלך משרתת את האינטרסים של הערבים ולא של היהודים. לכן אם אידאולגיה היא כלי נשק במקרה שלך אתה אוחז ברובה כשהקנה מכוון אליך.

יתכן שאתה דוגמא להצלחה של לחימה פודט-מודרנית. אם אתב מצליח לגייס את אוכלוסיית האוייב להאמין בצדק שלך, הם יהיו פחות נחושים להגן על האינטרסים שלהם.
הבנת הנקרא 464168
המערכת האידאולוגית שלי משרתת אותי ואני יהודי. לא פוסט מודרני ולא פרה מודרני. אינני אוחז רובה שהקנה מכוון אלי וגם לא כזה שמכוון אל מישהו אחר. כשעדיין עשיתי מילואים אחזתי רובה שהקנה שלו לא היה מכוון אלי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים