בתשובה להמסביר לצרכן, 22/11/07 16:00
נחמה פורתא 464424
ב. ראשית, אני כמובן לא מציע להכנע לאוייב השני, אני מציע לשתף איתו פעולה. שנית, זה כמובן לא אני אלא שוב ניק הזקן. מקיאבלי מדבר על שלושה נסיכים יריבים ומציע לחזק מביניהם לשתף פעולה עם החלש שבהם נגד מס' 2. שיתוף הפעולה מגביר את סיכוייהם של 1+3 מול 2. הניצחון אמנם יחזק את מס' 3 ויהפוך אותו ליריב יותר מסוכן מקודם. מצד שני אם מס' 1 אינו שוטה, גם הוא יתחזק, כך שסיכוייו מול 3 לא יפחתו. זוהי גם הסיבה שמק' מציע לשתף פעולה עם 3 ולא עם 2 (מפני ש-‏2 מלכתחילה קרוב יותר ומסוכן יותר ל-‏1 וניצחון ביניים על 3 עשוי לצמצם/למחוק את הפער). אגב, גם מס' 2 מוטב לו לשת"פ עם 3.
ג. בכלל אני סבור שתמיד עדיף לחשוב במונחים של יריב ולא אוייב. הנטייה לצייר כל יריב כאוייב של חיים ומוות וכל מאבק כמלחמה טוטאלית שבה רק צד אחד יכול לשרוד מאפיין אידיאולוגיות טוטאליטריות. יש לפעמים תחושה שאצל חלקים בשמאל הישראלי הייאוש והתיעוב כלפי הטיפוס ההלל וייסי כל כך מכריעים שהם כבר מעדיפים להכנע לחמאס או נסראללה. אם כבר מפלצת, שלפות לא תהיה מהמשפחה שלך.
ד. אם מותר, רק עוד הערה אחת: נראה לי שהאדם הסביר יתקשה שלא להבחין כי הפרופ' לספרות וייס הוא אויל מנבח ששפתיו מעלות קצף כמוכה כלבת. אני מנחש שמעמדו בימין אינו שונה ממעמדם של אסקין או בן-גביר. מוטב לא ליחס לו חשיבות עודפת על מה שיש לו.
נחמה פורתא 464443
ב. נו, הפעם אני נאלץ לדחות את המלצתו של ניקו. אני לא בטוח שהוא היועץ העדיף לענייני דמוקרטיה מתגוננת. דמוקרטיה זה לא בדיוק הפורטה שלו. חוצמזה, אם זכרוני לא בוגד בי הוא ממליץ בפירוש לא להשתמש בצבאות זרים - כי מזימתם כבר נרקמה - אלא להעדיף צבא שכיר כשהנסיך צריך תגבורת.

ג. לא. כאן אני חולק עליך לגמרי.
אני חושב שיש למילים משמעות שונה כדי שנשתמש בהן ללא היסוס בהתאם למשמעות שלהן. מה ההבדל בין יריב לאוייב? כשאנחנו משחקים שח ושינינו רוצים לנצח, אנחנו יריבים. כששני אנשים מפוצצים אחד לשני את הפנים במסגרת אליפות העולם באיגרוף, אנחנו עדיין מדברים על יריבים. כמו כן, אם שני עסקים מתחרים - בפירסומת, מחירים וכו' - על אותו פלח שוק, אפשר לקרוא להם יריבים.
אבל אם שני המתאגרפים יפגשו ברחוב, ויפוצצו איש לרעהו את הפנים, הם כבר לא יריבים. אז לדעתי ראוי לקרוא להם אייבים. ואם בעלי העסקים יגייסו את המאפיה כדי לתת לשני הצעה שאי אפשר לסרב לה, אז הם אינם יריבים או מתחרים. אז הם אוייבים.

להבנתי, יריב הוא מישהו שיש לו אינטרס מנוגד לשלי ושנינו פועלים למימוש האינטרסים שלנו במסגרת כללים אשר מקובלים על שנינו. לכן במשחק שח אתה יריב. ובאליפות איגרוף אתה יריב, ובתחרות עסקית אתה יריב. אפילו כשאני תובע אותך למשפט, אתה יריב ולא אוייב.
אבל אנחנו הופכים מיריבים לאוייבים כאשר אין מערכת מוסכמת במסגרתה מותר לנו לפעול למימוש האינטרסים שלנו. אם אנחנו רבים על כללי המשחק, אנחנו לא יריבים במשחק. אנחנו אויבים חסרי כללי משחק. ובמצב כזה באמת רק צד אחד יכול לנצח. ובמצב כזה, (תשאל אפילו את ניקו) כדאי לך לדאוג באופן טוטאליטארי שזה יהיה הצד שלך.
עם קבוצת וייס (כמו עם יאסין) אין הסכמה על הכללים. יתר על כן, כפי שראית כאן, אין אפילו הסכמה על המילים בהן יכתבו הכללים.אני מצטער שזה לא מעודן מספיק, אבל אני באמת מאמין שאם הקבוצה שלו תנצח, יתר הקבוצות יפסידו - אם לא את החיים אז את טעמם.

ד. וייס האיש מתועב בעיני וייצרי האפלים היו מסופקים לרגע אם הייתי רואה אותו תלוי בכיכר. אבל בכל מה שכתבתי פה, הוא, כמו פורת, אינם אלא משל - פרסוניפיקציה של רעיון. אין חשיבות לכמה הוא חשוב בימין הקיצוני ולא מפניו אני מזהיר, אלא מהרעיונות שהוא אחד (במקרה ידוע, לשימצה) מנושאיהם ומפיציהם.
נחמה פורתא 464449
ב. היה נחמד אם אפשר היה לפתח מכאן דיון מעמיק במשנתו של ניק הזקן, אף לצערי דוקא בנקודה הזו הדברים קצת מעורפלים אצלי. ניק לא היה "דמוקרט" משום שהמושג לא היה אז כל כך בתודעת הלמדנים. המונח המתאים מבחינה כרונית הוא רפובליקאי. ניק היה כנראה דוקא כן רפובליקאי (הוא שרת כפקיד די בכיר את הרפובליקה של פירנצה), אבל רוב כתביו נכתבו תחת ועבור שלטון המדיצ'ים שאז לא היה כדאי לו להיות רפובליקאי. בנוגע לבחירה בין צבאות זרים לעומת צבא שכירים יתכן שאתה צודק. מה שאני כן בטוח הוא שניק היה רואה בכך בחירה בין צרעת לכולירה. ניק היה פטריוט איטלקי נלהב שכאב מאוד את רמיסת איטליה ע"י הצרפתים/גרמנים/ספרדים. מצד שני ניק היה מטיף גדול נגד צבאות שכירים וראה בהם ראה חולה ומשענת קנה רצוץ לשולחיהם. ניק עצמו היה הראשון שגייס מעין גדוד של איכרים-מתנדבים שנועד להלחם למען הרפובליקה. לרוע המזל הגדוד שלו הוכה שוק על ירך ע"י שכירים ספרדיים של בית הבסבורג בקרב הראשון שלו.
נחמה פורתא 464484
הסקירה, כרגיל, מאלפת.
תודה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים