בתשובה להאייל האלמוני, 06/12/07 5:50
תודה אבל לא תודה 465286
למה אתה ניסחף? בין יתר דבריה היא התייחסה לאינטגרציה ככזאת ובעיותיה. לא צריך לקטול כל מילה שהיא כותבת גם אם שמה ניצה כהנא. הרפורמה של האינטגרציה לא היתה הצלחה מרעישה, בגלל שנעשתה באופן ביורוקרטי -שיטחי כמו הרבה רפורמות שיוזמת הביורוקרטיה הממשלתית. היום ביורוקרטיה יזמית זו קיבלה גוון עוד יותר שיטחי כי היא מתרכזת רק במישרד האוצר.
תודה אבל לא תודה 465301
תשתדל לשפר את הבעיה הישנה שלך, של הבנת הנקרא. אין כאן שום קשר לשם "ניצה כהנא", אבל ההפלגה האסוציאטיבית על כנפי הדמיון מופיעה אצלך גם במקרים רבים אחרים, וכרגיל בלי קשר הדוק לנושא.

כאן, במקרה זה, היו לינקים - מעניין, קראת אותם או שרק ריפרפת עליהם או שפשוט התעלמת מקיומם, או שהסתמכת, כמקובל אצלך, על הידע שלך מלפני 30 שנה? זה שגם אתה וגם היא נסחפים איש-איש לזכרונות האישיים בענייני אינטגרציה, זה לא אומר שיש בסיפורי העבר שלה כילדה או בסיפורי העבר שלך כמורה צעיר לקח ממשי לגבי הכאב והפגיעה המתוארים במקרים שהובאו *עכשיו*, שהם שונים מאוד במהותם ובאופיים.

השיטה של הסקת מסקנות מן העבר האישי, מן הפרטי אל הכללי - לא תמיד עובדת, ועפי"ר, כמו גם במקרה שלך ושל ניצה - היא גם לא ישרה ולא הוגנת. כנ"ל גם להיפך - דיבורי גבוהה-גבוהה על עקרונות כלליים הם בלתי הוגנים ולא עובדים במקרים פרטיים וכשיטה להסקת מסקנות מבלי לקחת בחשבון את הנפשות הפועלות.

הדיבורים של ניצה (ולא רק שלה), שהיסטורית הם נכונים כשלעצמם, על "שינוע חצי מהתלמידים ממקום למקום" (זה לא היה בממדים של "חצי", אבל אוהבים להגיד ככה כדי להראות כמה היה נורא) - הם גם לא קשורים לנושא ולבעיות הנוכחיות וגם מתעלמים במופגן מן הרגישויות הקשורות במצב ה*עכשווי*, שיש לו קשר הדוק לענייני גזע וצבע עור. הבדלי צבע העור דאז, בין התלמידים יוצאי ארצות האיסלם לבין התלמידים האשכנזים, היו עניין הרבה פחות טעון. עניין נוסף - זה שדובר עליהם אז כעל "טעוני טיפוח" - גם זה היה אז הרבה פחות גרוע - *הרבה* פחות גרוע - ממה שמדובר כיום על האתיופים (יש דברים שלא אצטט אותם בפורום זה).

ואין מקום לדבר בצורה גורפת על "שיטות", "רפורמות" ו"ביורוקרטיה", מבלי לקחת בחשבון את ההבדלים בין אז לעתה. אין גם מקום להתרכז נטו בצרכים הלימודיים ואין גם מקום למחשבה שיצירת גטאות לגילאים כלשהם או לעדה כולה, זה מה שיטאטא ביעילות את הבעיה מתחת לשטיח - זה רק ייצור בעיות עתידיות גדולות יותר בנוסח אירועי ואדי סאליב והפנתרים השחורים.

"נערי האוצר", נושא החביב עליך, בודאי קשורים כאן, הם קשורים בכל דבר. אבל את העלבונות והצלקות הנפשיות של האנשים הנפגעים *עכשיו* אפשר היה למנוע עם יותר רגישות ומחשבה, עוד הרבה לפני עניין התקציבים. דוגמה פשוטה: אילו הטיפול היה מתרכז בידיהם של חילונים ולא היה נדרש מן האתיופים לשלוח את ילדיהם לבתי"ס דתיים ‏1, היה *כבר* מנוטרל גורם סבל אחד, קשה וכבד, מתוך רשימת גורמי הסבל, משום שהיתה נמנעת האטימות וההתנשאות הדתית על כל החוליים שהיא מביאה איתה.

1 חלק מיוצאי אתיופיה בוחרים בבתיה"ס הדתיים מרצונם-שלהם, ואז מסרבים לקבל אותם או מקבלים אותם אך בתנאים מפלים ומשפילים, בתירוץ של "פערים ברמה". האמת שמאחרי התירוץ הזה היא שזה לא רק "פערים", אלא זו הראייה הדתית המפלה בין גזעים ובין קבוצות אתניות, ולמרבה התדהמה - גם בין עדות בתוך עם ישראל עצמו - ראייה המביאה למדיניות דתית מפלה הקיימת ממילא, כבר מזמן, בבתי"ס אלה. קרא על הנושא.

ואילו אצל חלקם הגדול (כנראה גדול יותר) הנוסף של העולים המדוברים, בחירת מוסדות חינוך דתיים באה לא מרצון אלא מכפייה של המערכת - ההכרה בהם כיהודים הותנתה ע"י הרבנות ב"שמירה על אורח חיים", כאשר נקודה משמעותית ומרכזית ב"שמירה" הנ"ל היא חינוך הילדים. ניצה נזעקה כאן, החל מתגובה 465219, להגנת ביה"ס "למרחב" בפ"ת שבודד את 4 הילדות האתיופיות בצורה הרמטית מזעזעת, ולהגנת מדיניות האפרטהייד ה"חינוכית" בכלל - לא משום שהיא התאהבה פתאום בשלטון השנוא עליה, אלא משום שמדובר בבי"ס דתי-לאומי.

קרא את התגובות, את הלינקים ועוד חומר קשור (יש המון, למי שרוצה לדעת) ונסה להבין מעט את הרקע לפני שאתה מפליג באסוציאציות ובזכרונות עבר ובייחוד לפני שאתה מעז לומר לי "למה אתה נסחף". ה"היסחפות" שלי, אם זו היסחפות, היא מתוך הכרות אישית ובכיוון הנכון, בכיוון של הערת/הארת הנושא בהקשריו האמיתיים. אתה, בניגוד לי, נסחף לאסוציאציות-עבר ולבטן המלאה שלך על האוצר - נקודות אישיות שהקשר שלהן לסיטואציה הרלוונטית הוא רופף ביותר, אם בכלל.
תודה אבל לא תודה 465319
השתדל לסמן עצמך באופן קצת יותר קונקרטי מאשר סתם אייל אלמוני כדי שאוכל להמנע מדיונים איתך. אינני רוצה להוריד את הרמה.
תודה אבל לא תודה 465374
"ה"היסחפות" שלי, אם זו היסחפות, היא מתוך הכרות אישית ובכיוון הנכון, בכיוון של הערת/הארת הנושא בהקשריו האמיתיים".
"אתה, בניגוד לי, נסחף לאסוציאציות-עבר ולבטן המלאה שלך על האוצר - נקודות אישיות שהקשר שלהן לסיטואציה הרלוונטית הוא רופף ביותר, אם בכלל".
אצלך זו היכרות אישית ואצלי זו בטן מלאה. כל הכבוד על היושר האינטלקטואלי. אין לי בטן מלאה על האוצר. יש לי " הכרות אישית ובכיוון הנכון, בכיוון של הערת/הארת הנושא בהקשריו האמיתיים".
לא הבאתי שום בטן מלאה; הבאתי את הניסיון שלי באינטגרציה בחינוך של תלמידים מתרבויות שונות.
אז אני מבקש, שמור להבא על הפסון ואל תישתלח. זה אינו מוסיף לדיון. את האוצר הבאתי כאן בגלל היותו מקור לרוב "הרפורמות" בישראל ולאופיין.
תודה אבל לא תודה 465423
סליחה על צורת התבטאות החריפה שלי, "לפני שאתה מעז...". המשפט הפותח בתגובה 465286, "למה אתה נסחף", פגע בי וגרם לי לאבד קצת את השליטה - דווקא משום שהקרבה שלי לנושא באה קודם מהיכרות עם משפחות ועם הכאבים שלהן, ועם שני חיילים בודדים, עוד לפני שבאתי במגע עם הנתונים ועם המידע הפורמלי.

אנא, שים לב וקח בחשבון את שאר דבריי, בלי קשר לדיבור החריף. אלה דברים חשובים, ואם לא הובנתי, אני אשתדל לבטא את זה כרגע במלים הכי פשוטות:

אפשר ליצור בבית ספר כלשהו שתי כיתות נפרדות, אחת של יוצאי אירופה ואחת של יוצאי צפון אפריקה, מתוך כוונה לתת תגבור בכמה מקצועות ליוצאי צפון אפריקה. זה אפשרי למען המטרה הלימודית המוצהרת, אם כי הדבר נושא בחובו בעיות חברתיות קשות. אבל *אי אפשר* לעשות את אותו הדבר כאשר כיתה אחת היא של ילדים לבנים והשניה היא של ילדים שחורים - פעולה כזאת, גם אם כוונותיה טובות, היא שונה מאוד באופיה מן החלוקה הכיתתית ליוצאי אירופה וליוצאי צפון אפריקה. פעולה כזאת אינה עוסקת רק ב"תרבויות שונות", כדבריך, אלא נוגעת בהכרח בנושאים אחרים, רגישים פי כמה - והיא הרת אסון לדימויים העצמי המושפל והמפורר של בני הכיתה ה"שחורה". ולמען האמת האסון הצפוי הוא לא רק לדימויים העצמי של בני הכיתה עצמה אלא, בסופו של דבר, לכולנו כאן, כחברה, כמדינה, כאחים בעלי גורל משותף ועתיד משותף - אם מותר להשמיע משפט כזה מבלי להשמע דביק מדי.

מומלצים:

א. שידור חוזר (לא ידוע לי מתי, לעקוב בעיתונות..) של תוכניתה האחרונה של אילנה דיין, "עובדה", ובה סרטו של איתי אנגל על שחקן הנבחרת הצעירה בכדורגל, אמייה (עמית) טגה, שאחיו התאבד והמשבר שעבר בעקבות התאבדות זו יותיר בו את אותותיו, כנראה, לכל חייו (תופעת ההתאבדויות בקרב בני העדה האתיופית חורגת, ככל הנראה, מן הממוצע הארצי, והדבר כולל התאבדויות חיילים. התאבדויות לא היו ידועות בקרב היהודים באתיופיה לפני עלותם ארצה).

ב. "הספר השחור", כתבתה של אספה פלד במוסף "7 ימים" האחרון בידיעות אחרונות, יום שישי 7.12.07, על הסופר בן העדה, אומרי טגמלאק אברה.

וסליחה על עוד משהו קטן, ואין בכוונתי להתלהם, אבל את ה"בטן המלאה" על האוצר מצאתי ברבות מתגובותיך בנושאים רבים ומגוונים, לא רק בנושאי חינוך ואינטגרציה.

הבהרה קטנה נוספת שתשפוך אור על כוונותי (הטובות :}) : תגובה 465267 היא שלי.
תודה אבל לא תודה 465432
אני מסכים למה שכתבת לגבי האתיופים וכולל את הדברים גם לגבי כתה של יוצאי מרוקו וכורדיסטן. כשכתבתי על הבעיות של האינטגרציה לא התכוונתי כמובן לעשות כתות כאלה באותו בית ספר.
אם מביאים תלמידים מתרבויות שונות לבית ספר מסויים, חייבים לשלב אותם בכתות. כל הכוונתי הייתה לגבי אינטגרציה בין ישובים ובתי ספר. הניסיון שלי היה בשילוב ילדים ממושבים של עולי כורדיסטן לבית ספר איזורי-קיבוצי. בכל אופן, אם כבר הוחלט לשלב אז ודאי שלא ליצור כתות ניפרדות. הגרעין של האינטגרציה הטובה הוא תהליך הדרגתי שדורש זמן הסתגלות.
זה כל מה שכתבתי ואני מתנצל על השימוש ב''למה אתה נסחף''.
תודה אבל לא תודה 465435
כללית, אני מסכימה בהחלט עם דבריך; אבל לא מובנת לי ההבחנה בין "שתי כיתות נפרדות, אחת של יוצאי אירופה ואחת של יוצאי צפון אפריקה, מתוך כוונה לתת תגבור בכמה מקצועות ליוצאי צפון אפריקה", לבין "אותו הדבר כאשר כיתה אחת היא של ילדים לבנים והשניה היא של ילדים שחורים". אשמח אם תסביר.
יותר כהה - יפה ושווה פחות, ולהפך 465441
מהשיחה המעניינת באתר הזה של אתיופים ישראלים אפשר להבין הרבה דברים לגבי מדרג הצבע החברתי וההשלכות הנפשיות שלו. רמז: זה לא רק עניין של יופי ודימוי חיצוני, זה משפיע על כל תחומי החיים

יותר כהה - יפה ושווה פחות, ולהפך 465449
עצוב.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים