בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/12/07 9:03
כלל לא מוזר 465548
אכן, היתה מעורבות של בית המשפט העליון. ובנוסף על תגובה 465545 של סמיילי, הרי תיאור אירועים יותר מדוייק ומפורט מן התיאור הקצר שלך בתגובה 465541:

בבחירות לכנסת ה-‏11, בשנת 1984, פסלה ועדת הבחירות המרכזית שתי רשימות - "כך" של כהנא, ו"הרשימה המתקדמת לשלום", מפלגה ערבית-יהודית קיצונית מן הקצה השני של הסקאלה הפוליטית.

עניינן של שתי הרשימות נכרך יחדיו כאשר עתרו שתיהן לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ - והעליון דווקא הפך את החלטת ועדת הבחירות המרכזית על פיה והתיר לשתיהן להשתתף בבחירות.

כתוצאה מהחלטת העליון נכנסו שתי המפלגות לכנסת. ה"מתקדמת" נכנסה לכנסת ה-‏11 והמשיכה גם לכנסת ה-‏12, ובבחירות לכנסת ה-‏13 לא עברה את אחוז החסימה ונעלמה.

כהנא נכנס לכנסת ה-‏11 לאחר שניהל מערכת בחירות אגרסיבית מאוד שסיסמתה "תנו לי את הכח - אני אטפל בהם". על מעלליו התמוהים כח"כ, החל מן הישיבה הראשונה שבה שינה את נוסח ההשבעה הקבוע, דרך הצעות החוק הגזעניות שהגיש, מכתבי איומים ששלח לאזרחים ולתלמידים ערבים על גבי נייר רשמי של הכנסת, ההפגנה האלימה באום אל פאחם - וכלה בהתנגדות שעורר אצל חברי הכנסת (כולל ח"כים רבים מן הימין) ובמדיניות ההתעלמות שקיבלה עליה התקשורת, ניתן לקרוא ולקבל אינפורמציה במקורות רבים.

בבחירות לכנסת ה-‏12 בשנת 1988 איפשרה, כאמור, ועדת הבחירות המרכזית, את השתתפות ה"מתקדמת", אך פסלה את "כך", והפעם, בעקבות התיקון לחוק יסוד הכנסת בעניין הסתה לגזענות ופגיעה באופיה הדמוקרטי של המדינה - אישר את הפסילה גם ביהמ"ש העליון, בהרכב בראשות הנשיא מאיר שמגר.

אם גם עכשיו אתה עדיין טוען את הטענות מתגובה 465541, קשה לי להבין את הרציונל, כולל החזרה הנצחית על עקרון "נציגי הציבור".

בתגובה 465491 אמרת: "דעתי היא שצדק אינו עניין אובייקטיבי שנמצא מעל לויכוח, שחרוט באילו שהן אותיות בלתי ניתנות למחיקה שנחרטו בידי איזה גורם עליון, אלא עניין יחסי שתלוי בעין המסתכל. לכן, בהגדרה, החלטות צודקות במדינה דמוקרטית הן החלטות שמתאימות לדעת רוב *הציבור*."

בדומה לסמיילי, גם אני לא הבנתי את ה"לכן". לא הבנתי באיזה תהליך לוגי מוסקת המסקנה.

ועוד יותר מכך - אם הצדק אינו חרוט באותיות בלתי ניתנות למחיקה - האם עניין "נציגי הציבור" - *כן* חרוט באותיות בלתי ניתנות למחיקה? (אחחח... הגודווין עומד כאן על קצה המקלדת עד כי כמעט נדרש לקשור את האצבעות ע"מ שלא להביא דוגמה היסטורית כה מובנת מאליה).

לו ברוך גולדשטיין היה נשאר בחיים וממקום שבתו בבית הסוהר היה מקים רשימה פוליטית בכוונה להיכנס לכנסת בדרך ייצוגית-טכנית כלשהי, ולו היה גוף של "נציגי הציבור" - נציגי הציבור ההוא העורך על קברו הילולות ומפאר ומאדיר את שמו - ולו היה מצטרף ל"נציגי הציבור" הללו גם הגוף המתקרא "הועד למען הדמוקרטיה" - הגוף שנאבק לשחרורו של יגאל עמיר ומתברר שהוא מייצג את דעתם של רבים מאוד-מאוד בעם - ולו היה הגוף המשותף והמחוזק הזה, המקיף מספר עשרות אחוזים מן הציבור - לו היה הגוף הזה קובע כי אין לפסול את רשימתו של גולדשטיין - האם גם אז היית מתייחס אל "נציגי הציבור" כאל כוח עליון שהחלטותיו אינן בנות ערעור?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים