 |
אני מרגישה די מגוחכת לנסות להצטדק ולהסביר למה אין לי נתונים סטטיסטים מדוייקים על סוג המכוניות והמשאיות מהן אני שומעת צפירות, על אופי הנהגים שעושים זאת ועל המינון.
זה לא קרה לי "פעם או פעמיים" בחיים, יותר מדוייק יהיה לומר שזה קורה "פעם פעמיים" בכל פעם שאני מחכה לאוטובוס המחורבן שיגיע. כלומר, כמעט כל יום ראשון.
אין לזה, ולא היה לזה, שום קשר לשאלה אם אני נראית טוב או לא, אם אני לבושה חשופה או לא ושאר תופינים. אידיוט אחד? אולי, אבל יש לו המון כלי רכב אם ככה.
וכן, גם מקרב החברים שלי אני לא מכירה באופן אישי אף אחד שצופר. כנראה שאני בוררת אותם בקפידה. מצד שני, למיטב ידיעתי אף אחד מהחברים שלי גם לא גנב, ולא אנס, ולא הנפיק סטארטאפ מטורף ולא עובד כסוקר טלפוני. המיליה החברתי שבו אני מסתובבת אומר מעט מאד על העולם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש