בתשובה לגלעד ברזילי, 09/12/01 13:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בוש ונכלם, שלא חשבתי בעצמי מראש על ההתנגדות הדי ברורה הזו. יאמר לזכותי שאני לא מאמין בפילוסופיה הזו, ולא חשבתי עליה עמוקות. אפשר לנסות לענות כך: הזכות לחיים ניתנת למי שלחייו יש ערך, וזה... (אפשר לתת תשובות שונות, למשל כל בני האדם ורק הם, בני האדם שאינם רוצחים וכן חיות בר נדירות, או משהו). אבל לחייו של כרפס אין ערך. כנראה שמדובר בסימון של המטרה סביב החץ... אתה יכול להקשות: למה לא לומר שהזכות למניעת סבל ניתנת למי שלסבל שלו יש ערך (שלילי)? שזה... (ואפשר לענות, אולי, כל בני האדם ורק הם). תשובה אפשרית: השליליות של הסבל באשר הוא סבל ברורה. רובנו נתקומם נגד גרימת סבל "סתם", אפילו לעכבר. בעוד שבקשר לחיים, לא ברור שיש חיוביות ברורה לחיים באשר הם חיים (חייו של חיידק טורף הם חיוביים? חייו של עשב שוטה שהורג לך את הפרחים היפים בגינה?) האמת היא שאני מרגיש לא נוח עם "הדיון הפילוסופי הזחוח" הזה מתחת לתמונה של מאליש הסובל. אבל מה לעשות. הא טיעון, קום שחט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שרובינו נתקומם נגד גרימת סבל סתם (ואפשר אפילו בלי מרכאות, 'סתם סבל' הוא מונח ברור דיו, ולצורך הדיון נקבל שחיות סובלות מניסויים) (ואני מקבל זאת גם לא לצורך הדיון, האמת), אבל זה מחזיר אותנו מיד לשאלה הפרקטית, ולא המוסרית, האם ניסויים בבע"ח מועילים או לא (ההנחה היא שאם הם מועילים, אז הם לא "סתם"), שאלה שנראה שנדונה די ב692. לא, אני חושב שהשאלה המוסרית היא האם למרות התועלת, ראוי או לא לבצע ניסויים בבע"ח, תוך גרימת סבל נורא לבע"ח. ואם אתה צודק בפרושך לשי דוידוביץ', הרי ששי לא עונה על שאלה זו כראוי (זאת אומרת, הוא עונה ב"לא", אבל לא מציע הסבר ברמה המוסרית (שוב, בהנחה שהמודל שלך מקובל עליו), למרות שהוא מצהיר אחרת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הסבר ברמה המוסרית שאיני יודע אם שי דוידוביץ' יודע עליו (-:) אבל לדעתי הוא ברוח הטענה שלו. כל הרעיון (או לפחות חלק מהרעיון) בתפיסה של זכויות הוא "לרסן את התועלתנות": אסור לפגוע בזכויות של פרט גם אם יש בכך תועלת לכלל. לכן, אם מניחים שלחיות יש זכות לא לסבול, הרי שאסור לנו לגרום להם סבל, ולא חשוב מה התועלת שיש בכך. אולי אתה רוצה לטעון שיש כאן קונפליקט של זכויות: אם אנחנו שומרים על זכויותיהן של החיות ונמנעים מלעשות בהן ניסויים, אנו פוגעים בזכותם של בני אדם לבריאות. לא, זה בפירוש לא עובד כך: הזכות מגינה על הפרט מפני פגיעה *אקטיבית* בלבד. אם אתה נמנע מלהציל חיים של מישהו, לא פגעת בכך בזכותו לחיים. הרי אנו לא חושבים את עצמנו לרוצחים בגלל שבאפריקה מתים המוני אנשים מרעב שיכולנו להציל אם היינו תורמים את רוב כספנו. בפרט, אסור לך לבצע ניסויים בכפייה על בני-אדם, גם אם אפשר להוכיח שבראייה של כלל האנושות יש בכך תועלת רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם פסקה שתים, ולא טוען את פסקה שלוש. אינני מסכים עם ההנחה שלחיות יש זכויות, וזה ה"בסיס המוסרי" שאני מחפש כל הזמן. אני מסכים שאסור להתעלל בחיות שלא לצורך - נראה שמתעללים שיודעים שמה שהם עושים נחשב רע, עוברים איזשהו מחסום, ופונים כנגד חברת בני האדם (זוכר? (1)). אבל כל עוד המתעלל משוכנע שמה שהוא עושה מועיל לחברה, בין אם הוא קצב או ויויסקטור, אני לא רואה מדוע אני נדרש להעניק זכויות כלשהן לחיות בהן אני משתמש, ואשר אינן רכוש האחר (כך שפגיעה בהן תהיה פגיעה בו). (1) תגובה 35961 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |