בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 07/02/08 15:12
חוק הקסדה דומה לחוק הטוקבקים 470810
קודם כל, יש עוד רבים כמונו. החוק זוכה לתמיכה מאוד רחבה בציבור, זה כבר מוכיח שהיה כאן כשל שוק. לא ברור לי המבחן שאתה מציע כאן - האם כל דבר שאני לא משקיע בו את מענק השחרור שלי הוא לא חשוב מספיק ולא ראוי להתערבות המדינה? אם כך, מעבר לטיול באוסטרליה וניו-זילנד, כנראה ששומדבר לא חשוב.

ובהמשך לדיוני השוק החופשי - אם יבוטל שכר המינימום, בניגוד למודל הקפיטליסטי (טוב, זו לפחות התחזית שלי) של התייצבות השכר המינימלי בהתאם ל"שכר המינימום הריאלי", השכר הנמוך ביותר במשק יגיע לאיזור המעט-מאוד-שקלים-בשעה. נכון, שומדבר לא מונע מהעובדים להתאגד וליצור כח נגד למעסיקים, וליצור איזון הוגן באיזור שכר המינימום ה"אמיתי", ובכל זאת, המדינה פועלת למענם. אם כי אני מבין שלשיטתך גם מצב זה הוא מעוות.
חוק הקסדה דומה לחוק הטוקבקים 470812
ובנוגע לפאבים למעשנים - אני מדבר על תיקון לחוק הנוכחי, שיתאפשר לכשתחלחל ההבנה שיש לאדם זכות לאוויר נקי. דעתי היא, שבעוד כמה שנים מדיניות העישון של פאב כן תהווה גורם משמעותי בשיקול הדעת של קהל הבליינים הפוקדים את הפאבים. עכשיו, אם נמשיך עם הספקולציות, ונצא מתוך נקודת ההנחה שאני צודק ושבנוסף יחקק חוק שמאפשר פתיחת פאבים למעשנים בלבד (הסינוסאידיות של החיים מנבאת שזה מה שיקרה), אתה תעמוד בפני מצב מוזר - כנראה שאחוז המעשנים ואחוז הסובלים מעישון, כמו גם נזקי העישון הפאסיבי (או מה שידוע לנו עליהם) ישארן פחות או יותר כמו שהם, ובכל זאת יהיה צידוק כלכלי לפאבים ללא מעשנים, מה שלא היה קיים לפני כמה חודשים.

אם אני צודק, ההסבר לכך שעד היום לא נפתחו פאבים ללא מעשנים, טמון בכשל שוק תודעתי.
470814
''אם אני צודק, ההסבר לכך שעד היום לא נפתחו פאבים ללא מעשנים, טמון בכשל שוק תודעתי.''

...ולכן ניתן היה לפתור את הכשל הזה בצורה שתפגע פחות בחירויות הפרט.
צרור שאלות 471117
אתה בטח מבין שהבאתי אותך רק כדוגמא לאחד מכמה מליוני משקיעים פוטנציאליים בפאב נטול עישון, כן? האם כצרכן היית נוטה לבחור בפאב כזה? האם אתה מעריך שיש עוד רבים כמוך? האם אתה חושב שכשל תודעתי של הצרכנים והיזמים באמת מסביר את המצב של לפני החוק? האם אתה מסכים שגם אם היה כשל כזה עכשיו הוא כבר לא קיים (תמיכה ציבורית נרחבת, בלה בלה בלה)? האם אתה תומך בביטול החוק עכשיו?
צרור שאלות 471132
אולי אני שוב מתפתה לדיון שו"חי, אבל לדעתי אם מודל השוק היעיל היה נכון לחלוטין, ולא רק בקרוב טוב, דונלד טראמפ לעולם לא היה מתעשר. ואולי אם היינו מחכים כמה שנים, השוק החופשי היה עושה את שלו ואכן היו קמים פאבים ללא עישון? לא בטוח שהגענו למצב היציב, במיוחד לאור העובדה שדעת קהל היא דבר חמקמק ודינמי.

לדעתי היה כאן כשל שוק, ולא בטוח שיש לי את ההסבר עבורו. כמה תיאוריות:
א. פאב נתפס כדבר מגניב. הוא חשוך, מגישים בו משקאות אלכוהולים רבים ויש בו מוזיקה רועשת (וכדי לחלץ את את עצמי מתדמית הסבא הצקצקן - עבדך חובב פאבים מושבע). אפילו אם עישון כבר לא נתפס בהכרח כדבר מגניב בכל החוגים, התנגדות נמרצת לעישון בהחלט מזכירה לנו חנון טרחן ו"לא זורם". עובדה זו עיוורה את עינהם של היזמים מלראות את הפוטנציאל בקהל הלא מעשנים הטרחנים.

ב. אוכלוסיות פותחי הבארים היא אוכלוסיה מסוימת, ויתכן ובקרב האוכלוסיה הזו, האנטי-מעשנים הם מיעוט זניח.

ג. האנטי-מעשנים הטרחנים, דוגמת עבדך, הם אנשים עם אפס יצירתיות ואפס יזמות ופשוט לא חשבו שניתן להפריד את עשן הסיגריות מהפאב.

האם אלו הסברים מספיק טובים? לא בטוח, אבל העובדה שגם אתה מניח כאן שכיום המצב שונה, מוכיחה את צדקתי. אלא אם אתה חושב שהכל פרי תעמולה ממשלתית שעיצבה את דעת הקהל מחדש.

אענה לשאלות שלך אחת לאחת, על מנת שלא תאשים אותי בהתחמקות -
1. לא, אני לא מבין, ובטח שלא "בטח מבין". כפי שהעדתי על עצמי קודם, יש לי בעיה עם מטבעות לשון, הבעות פנים וחברת נשים.
2. כן, כצרכן הייתי בוחר אך ורק פאב שלא מעשנים בו. אבל זה עמרי של היום, שחי במדינה שבה זה מקובל. יכול להיות שעמרי שלפני כמה חודשים היה חושש שאם הוא הולך לפאב כזה, הוא לא נתפס כמגניב מספיק, כפי שהוא חושב שראוי יהיה לתפוס אותו.
3. כן, יש עוד רבים כמוני.
4. אני נוטה לחשוב שזו אכן הסיבה לכשל השוק, והעובדה שהתשובה הבאה שלי תהיה "כן", מוכיחה שאכן היה כאן כשל שוק (בהנחה שאני צודק, כמובן).
5. כן
6. אני לא בטוח שאנחנו בשלים לכך, אבל זה קצת לא הוגן כי אני לא ממש יכול להציב איזה בוחן ולקבוע מתי כן נהיה בשלים. בכל אופן, אם וכאשר יבוטל החוק הזה, יהיה לדעתי צורך בהקלות מס משמעותיות לפאבים שימשיכו במדיניות האוסרת על עישון. אפשרות אחרת, מאוד לא שוק-חופשיסטית - הקצאת אחוז מסוים מהפאבים בכל עיר לפאבים שיקבלו היתר לקיים מדיניות עישון ליברלית בתחומם, כך שהפאבים האלו נבחרים באמצעות מכרז. אני בהחלט מבין את הטענות שלך נגד החוק, ואפילו הייתי שותף להן בתחילת הויכוח לפני כמה חודשים. הרבה יותר מפריעה לי ההתכחשות לבעיה (כמו שכתב אלון בן-דוד בבלייזר לפני כמה חודשים "מי שמפריע לו שאני מעשן, שיצא החוצה". אחד הקוראים בתגובה "מי שמפריע לו שאני מאונן, שיצא החוצה").
צרור שאלות 471261
1. טוב, אם כך אני שמח שאי ההבנה הוסרה.
צרור שאלות 471223
בהיסטוריה העדכנית של תל-אביב, טרום החוק המדובר, אכן קמו כמה "פאבים ללא עישון". כולם - למיטב ידעתי - נחלו כישלון חרוץ.

למה? אני לא יודע. הסבר אפשרי - שוריאציה שלו כבר הועלתה כאן נסמכת על הטענות הבאות:

(א) אלו הרגילים בבילוי בפאבים, ממילא רגילים גם לעשן וסובלים את נוכחותו (ולעיתים קרובות, כנראה, גם מעשנים). אני מכיר, אגב, גם לא מעט המעשנים *רק* בפאבים - עניין שהוא בעיקר חברתי מן הסתם.

(ב) הדינמיקה החברתית של מקומות הבילוי, שכנראה זרה לרוב שוכני האייל, קובעת שעבור בליין הם מתחלקים לשתי קטגוריות: (א) קבועים, הנמצאים במרחק הליכה ממקום מגוריו. (ב) מזדמנים, שהנוכחות בהם נקבעת בעיקר על סמך נסיבות התלויות באופנות, אירועים ובחוג החברתי של הבליין.

מה חוק נגד-עישון עשוי לשנות? (כלומר - אם היו בכלל טורחים לאכוף אותו. במרבית הפאבים עדיין מעשנים חופשי, ואפרופו אלימות, אחת הסיבות לכך היא חוסר הנכונות של הבעלים להתעמת עם מעשנים סרבנים).

מצד אחד, האוכלוסיה שסולדת מעשן סיגריות ועל כן מיעטה בביקורים בפאבים, תוכל לאמץ גם אותם לאט-לאט כמקום בילוי עבורה. מצד שני, אותם אלו הרגילים לעשן, אך מעדיפים בלעדיו, ינשמו לרווחה כעת שגם מקומות הבילוי הקבועים שלהם, וגם המזדמנים (שמטבע הדברים, הארעיות שבהם הוא חלק ממהותם), יאפשרו להם לנשום.

כאשר *זו* תהיה הנורמה, אם כעת שוב יותר לעשן בחלק מהמקומות, אני די משוכנע שהמקומות ללא-עישון יפרחו. לחלקם יהיה כבר קהל קבוע, וכאשר יעלה הצורך ב-"פאב מזדמן", תהיה ללא-מעשן בחירה בין מקומות רבים כאלה, והוא מן הסתם בדרך כלל יבחר בהם על פני פאב למעשנים.

אם אני אכן צודק בהנחתי (המנומקת) - אז יש כאן סוג של "כשל שוק", במובן הזה, שצריך "זעזוע" חוקי - לפחות זמני - כדי ליצור מצב בו הביקוש (הקיים!) למקומות בילוי ללא עישון, מוצא את ההיצע הראוי לו.

האם מן הראוי שהמדינה תתערב, ותיצור "זעזוע" כזה?

תלוי. האם הפחתת-עישון היא מטרה ראויה? אם כן, התערבות כזו בהחלט עשויה לקדם אותה רבות, וליצור שיווי-משקל חדש בו הרבה פחות אנשים נחשפים לעשן סיגריות או מעשנים בעצמם. לדעתי זו מטרה ראויה, ועל כן אני בעד החוק.
צרור שאלות 471225
אנסה לנסח מאופן ברור יותר את תזת "כשל-השוק".

טענה: אין ביקוש ל-"מקום בילוי ללא עישון". יש ביקוש אך-ורק ל-*מערך* של מקומות-בילוי ללא עישון.

נימוק: דינמיקה-חברתית + הרגלים נתונים.
471228
לא חושבת שיש כאן הרבה אנשים שיתווכחו עם הטענה שלך, הבעיה נובעת מהפתרון הבינארי שלא מאזן כראוי בין הגורמים השונים (בעיה שחוזרת על עצמה לאחרונה לא פעם).
471229
הוא התיחס לנקודה שלך ונימק. המעשן טוען שקיצוניות החקיקה איננה טעות או בעיה אלא שיטה לטיפול בבעית הכשל. מטרתה לזעזע את המערכת כרגע והאיזונים והבלמים יוספו בשלב מאוחר יותר, רק לאחר שהמערכת תבשיל להגעה אל שיווי משקל טבעי. סוג של מעין ''אפליה מתקנת'' על בסיס זמני.
471288
באחת התגובות הקודמות העליתי את האפשרות לקבוע את האיסור לתקופת זמן קצובה. איזונים ובלמים צריכים להיות כלולים חלק מפעולות השלטון כל הזמן, מההתחלה, לא להגיע בשלב היפוטתי.
471313
אכן! חקיקה בשיטת מצליח וה"יהיה בסדר".
צרור שאלות 471257
אני עדיין לא מבין את כשל השוק, אבל דומני שאשאר בחוסר ההבנה הזה לעד.

אתה באמת רואה בעתיד הנראה לעין נסיגה מהחוק החדש? בדומה לאביב אני דוקא צופה את הרחבתו לעוד ועוד תחומים.
צרור שאלות 471230
מהן העדויות לכך שזו היתה כוונת המחוקק או שהמערכת הפוליטית תבטיח את התיקון לאחר תקופה סבירה? אף אחד לא הציג לציבור מדיניות לטווח ארוך בנושא ואין שום התיחסות לתוכנית הרב שלבית שהצגת (תחילה חוק דרקוני ולאחר מכן הוספת איזונים) לא בחוק עצמו ולא בדיונים על החוק אותם קראתי.

האופטימיות נובעת מכך שאתה סומך על המחוקק שהוא כבר יתקן על דעת עצמו את החוק בעתיד או שהיא נובעת מכך שאתה סומך על ציבור המעשנים (ובעלי העסקים) שהוא יצליח בטווח הרחוק להגן על זכויותיו?

לדעתי הבעיות בחוק לא נובעות מרצון "לזעזע את המערכת", אלא מאמונתו של המחוקק (והאירגונים שדחפו לחקיקת החוק) שזהו ניסוחו התקין. אפילו להיפך - הקולות שדוחפים ל-Smoking Ban מחמיר יותר מסביב לעולם, הם אלה שידם על העליונה. הניחוש שלי הוא שלאורך זמן ה-Smoking Ban, גם בישראל, יורחב בהיקפו ולא להיפך (כחלק מהמגמה הגלובלית).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים