 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר לשאול על מה מבוססת הבנתך זאת? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על דיונים באייל, אלא מה? יותר פרודוקטיבי: אני יכול לשאול על מה מבוססת ההנחה הנגדית ("בני אדם אינם רציונליים-לחלוטין, ואין ידע מושלם, ולכן תיאוריית השוק החופשי קורסת לחלוטין"), ואני בספק אם היא יותר מבוססת (אמפירית או עיונית). השאלה היא על מי נטל ההוכחה. ראשית אפשר לשאול האם בהנחות של רציונליות מוחלטת וידע מושלם התיאוריה כן נכונה; אני מניח שרבים יחלקו על כך, והוכחות נחרצות אַין. ואם לא מקבלים זאת, מה הרבותא בכך שההנחות האלו הן אידיאליזציה? אם כבר מקבלים את התיאוריה כתקפה בהנחות האידיאליות - מה היא בעצם אומרת? נניח, "אם הרציונליות מוחלטת והידע מושלם, אזי התוצאה הכלכלית היא אופטימלית" (מה שזה לא יהיה) - אז ברירת המחדל הטבעית יותר היא שסטייה קטנה מההנחות תגרום לסטייה קטנה בלבד בתוצאות. במתמטיקה ובפיזיקה יש מודלים שמתנהגים כך, ויש מודלים שרגישים יותר להנחות - סטייה קטנה מההנחות אכן מפילה את המסקנה לחלוטין - אבל נדמה לי שהסוג הראשון הוא השגרתי, והמקרה השני תמיד מפתיע ומעניין יותר. ולכן אני חושב שנטל ההוכחה על הצד השני. הדרך לעשות זאת היא להיכנס לעובי הקורה של טיעוני התיאוריה, ולראות איך המודל מתנהג. היום, למי עוד נשארה סבלנות. אבל יש לי משהו יותר חזק לומר. אם יש משהו שבאמת הרווחנו מאותם דיונים ידועים לשמצה באייל, זה לדעת היכן נקודות החולשה האמיתיות של כל צד. הנה רשימה זריזה של הנקודות שלדעתי (בשליפה מהשרוול) הן האתגרים הקשים ביותר לשוק החופשי (ומי שיאמר, הנקודות שבהן הוא קורס, אני לא אתווכח): * חוסר מענה נאות לאנשים חסרי כישורים או חסרי מזל במיוחד (נכים, מפגרים, נפגעי קטסטרופה) * עודף כוח כרוני של מעסיקים מול מועסקים * "טרגדיית המרעה המשותף" (הבעיה התיאורטית הידועה, והתממשויותיה בימינו בתחום בעיות איכות הסביבה וניצול-היתר של משאבי הטבע) האם ניתן לומר שהבעיות האלו נובעות מפגמים ברציונליות או מחוסר ידע? אולי-אולי הבעיה הראשונה כן: חסידי השו"ח אומרים "ביטוח", המתנגדים שואלים "אז למה אנשים בפועל לא עושים מספיק ביטוח", וחסידי השו"ח עונים - מייד אחרי "כי המדינה מטעה אנשים לסמוך עליה" - "חוסר רציונליות". אבל לפחות אני לא השתכנעתי שביטוח בשוק חופשי לחלוטין באמת יכול לתת מענה. באשר לשתי הבעיות האחרות, אני לא רואה שום דרך לתלות אותן בחוסר רציונליות וידע; הן נובעות באופן טרגי ממש מרציונליות וידע טובים. לסיכום, נראה לי שטענות כמו תגובה 471068 באות מתוך רצון לבקר את השוק החופשי מסיבות אחרות, ולטוענים פשוט נדמה שהם מצאו נקודת תורפה קלה - אובייקטיבית ו"מתמטית". וחבל, כי נראה לי שהסיבות האחרות חזקות יותר, גם אם הן מובילות לויכוחים מתישים. אם נכונים להיכנס אליהם. היום, למי עוד נשארה סבלנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה לי מלמשוך אותך לנושאים שאינך רוצה להיכנס אליהם. בכל זאת אני רוצה להעיר שתי הערות שנראות לי מעניינות: 1. כהנמן וטברסקי לא קיבלו פרס נובל על כך שהם הראו שבמצבים מסוימים אנשים פחות רציונאליים (כאילו, דא). החידוש להם הוא בטענה שאפשר למצוא חוקיות של הטיות ברציונאליות שרלוונטיות לתיאוריה הכלכלית ושאפשר לקחת אותן בחשבון בבניית המודלים הכלכליים. אני לא מקבל את הפרדיגמה שלהם, אבל אם הם צודקים, אז לא מדובר על "סטייה קטנה בלבד בתוצאות" אלא בהטיות שהן עד כדי כך סיסטמטיות שהן הכרחיות לחישובי התיאוריה הכלכלית. 2. אם ההנחות של רציונאליות מושלמת הן אידיאליזציה, צריך לבחון את האפשרות שתורת השוק החופשי היא תורה נורמטיבית ולא תורה כלכלית דסקרפטיבית. דהיינו, התיאור של השוחיסטים הוא של אוטופיה של אנשים רציונאליים שבה שוררת מלכות החירות, והטענה שלהם היא שמוסדות חברתיים הם מה שעומד בין המצב הנוכחי לבין הגשמת האוטופיה. ללא מוסדות אלו, טבע האדם ישתנה ויהיה רציונלי. זה נראה לא כל כך רחוק במאפייניו האוטופיים מאוטופיות אחרות כמו המרקסיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' גם לדעתי הפרדיגמה של כהנמן אינה קבילה. הוא עצמו ערך מחקרים וניסויים שונים בהתנהגות האנושית, שמהם התברר כי לא מדובר רק בסטיות קטנות ממה שהיה אמור להיות החלטה ראציונלית, אלא לפעמים פשוט ההיפך הגמור ממנה. [למשל בקטע של 'הזריקה האחרונה' במשחק כדורסל צמוד. למעשה, גם לאחר פירסום הדברים, כל מאמני הכדורסל ברמות הגבוהות בארה"ב - כ ו ל ם - ממשיכים לעשות את אותה השטות. וזאת במדינה המקדשת את הסטטיסטיקה כדת, במיוחד בשירות משחקי הכדור] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה מפיל את הפרדיגמה. הרעיון שלהם הוא ללמוד את ההטיות ולקחת אותן בחשבון בהסבר ההתנהגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא בטוח כמה כהנמן / טברסקי משפיעים בכלל על מודלים של שוק חופשי. במודל של שוק חופשי לחלוטין ההנחת הרציונלית אומרת שאנשים פועלים כדי למקסם פונקצית תועלת *כלשהיא*. כהנמן / טברסקי אומרים פונקצית התועלת היא *כזאת* (ולא מה שחשבתם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח ניתן לכתוב את פונקציית התועלת שלהם ומכאן שלא בטוח שניתן למקסם אותה. אחד הדברים שהם הראו למשל הוא שאותה שאלה שמוצגת בשני אופנים שונים מולידה תשובות שונות, לכן מיקסום התועלת תלוי בצורה בה מוצגת שאלה ספציפית וזו לא פונקציה של מצב הדברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אלא שהיא לא מוגדרת על מצבים מוחלטים, אלא על שינויים של מצבי אושר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אם אנשים טועים בהבנתם את מצב העניינים, האם אנחנו יכולים להמשיך להניח רציונאליות כלכלית? חוץ מזה, הממצאים של כהנמן וטברסקי מעוררים את השאלות הבאות: כיצד נקבע עיצוב הבעיות שעומדות בפני הפועלים? והאם אפשר ללמוד להתמודד עם ההטיות הללו? שתי השאלות האלה הולכות מעבר ל Rational Choice Theory ובוודאי מאיימות על מודל של שוק חופשי, כי הן מעלות את האפשרות שלמוסדות חברתיים ישנה השפעה מכרעת על הרציונאליות של הפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אנחנו מדברים על דברים קצת שונים. מה שאני מכיר מהקורסים במיקרו כלכלה ובהחלטות בתנאי אי וודאות זה שמה שהם הראו זה שפונקציות התועלת שלנו כפרטים הן "לא רציונליות" ושאנו נוטים לייחס משקל יתר להפסד מול רווח (לא סתם משנאת סיכון, אלא כתוצה של דרך הצגת הבעייה), ולתת משקל לא פרופורציולי לארועים בהסתברות קטנה 1. עכשיו, לי, בתור מפעל הפיס לא אכפת שאתה לא רציונלי בבחירתך לקנות חיש גד. מה שחשוב הוא שסך הרצונות של הצאכנים מצטרפים להם יחדיו לעקומת ביקוש מסויימת שאני אנסה לחקור, ובהתחשב בה ובעלויות גורמי היצור שלי אקבע את הכמות והמחיר המיטביים של כרטיסי הגרלה (נקודת שיווי המשקל). 1 לשני הכיוונים אגב. סיכויים קטנים לרעתו אנחנו בדרך כלל מזניחים לאפס (לי זה לא יקרה) וסיכויים קטנים לטובתנו אנחנו מנפחים (או שאף אחד לא היה ממלא לוטו אי פעם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאני לא עושה כאן בלגן, אני חושב שאנחנו אכן מדברים על דברים שונים (ההבדל בין מיקרו ומקרו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מדבר על מודלים של שוק חופשי לחלוטין כאילו שאתה מדבר על מצבים פיסיקליים ללא חיכוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפסיק לשים שמן במכונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל בכלכלה, כמו בפיזיקה, להוסיף חיכוך זה קל. לדוגמא, במודל הקלאסי של שוק חופשי לחלוטין אין בכלל אבטלה, בגלל הנחת המידע המלא (כל אחד עובד בדיוק בכמה שהעבודה שלו שווה בשוק מספר שעות שנקבע לפי פונקציית התועלת שלו - כמה שווה לו הפנאי מול הצריכה) ובגלל שאנו מסתכלים במצבי שיווי משקל (כשאם משתנים התנאים השוק עובר ממצב שיווי משקל אחד לאחר בזמן אפס). לאבטלה ה"טבעית" במשק (משהו כמו 3-5%) שנובעת מזה שהמידע לא באמת מלא, ולוקח זמן למצוא עבודה אם התפטרת ולשוק להגיע לשיווי משקל (ובעצם הוא אף פעם לא באמת מגיע אליו, אלא רודף אחריו), נהוג לקרוא אבטלה חיכוכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון, בכלכלה מאד קשה להוסיף חיכוך. לגבי אבטלה חיכוכית (מושג שטבע מילטון פרידמן כמדומני)- בישראל כתב אחד מכלכלני האוצר שאבטלה 6%+ היא חיכוכית. בארה"ב אבטלה 5% מתחילה להיות בעיה אלקטוראלית לנשיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי אז קשה להוסיף :) אולי בזכות שרשרת התמחות בבקרה שעשיתי בתואר המודלים שראיתי בכלכלה שכללו תופעות של חיגוך והיסטרזיס לא נראו לי קשים במיוחד, והבנתי שהם אכן מתארים יותר טוב את המציאות. אגב, למה מפריע לך לחשוב שה"חיכוך" בארץ ובארה"ב שונה? לי נראה שתרבות העבודה שונה לחלוטין בין שתי המדינות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שהחיכוך בישראל ובארה"ב שונה; נדמה לי שבעיקר בגלל השוני בתרבות הפוליטית - אצלנו הציבור אינו מעניש על התנהלות כלכלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמיר הפסיד ב-92 לרבין בעיקר בגלל האשמות בשחיתות כלכלית והבטחות "העבודה" לצמיחה כלכלית (והיעלמות "התחייה", כמובן). סוג של עונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האם כהנמן וטברסקי אכן הראו שההטיות ברציונאליות רלוונטיות לתיאוריה הכלכלית? כיצד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהנמן וטברסקי חוקרים את ההטיות השיטתיות מ-Rational Choice Theory. אני לא יודע כיצד ההטיות הללו משתלבות לתוך המודלים בכלכלה. חבר מהמחלקה לכלכלה מספר לי שזה הנושא החם ביותר שם היום. אני אשאל, ואם אבין את התשובה אחזור לכאן ואכתוב אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו-2. שוב, הייתי רוצה לראות קונקרטית היכן נכנסת הרציונליות בתיאוריות. עד עכשיו כל מה שקראתי (וזה רק באייל, צר לי) הוא "שמעתי שתיאוריות השוק החופשי מניחות רציונליות". וכדאי גם להזכיר שיש כל מיני דרכים לנסות לבסס תיאוריית שו"ח - יש הגוזרים אותן ממודלים מופשטים-מתמטיים, אבל יש (אורי רדלר הוא הדוגמה שלי, ומן הסתם הוא לא המציא זאת בעצמו) שבזים למודלים כאלה ומבקשים לבסס את השו"ח על שיקולי שכל ישר והיסטוריה - וכיוון כזה נראה לי פחות חשוף לביקורת מצד האי-רציונליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, תיאוריות כלכליות מבוססות על הרעיון של רדוקציה של ישויות הוליסטיות ומבנים מוסדיים ("חברה", "שוק", "פירמה עיסקית וכדומה) להאמנות ופעולות של בני-אדם יחידים. כדי לבצע את הרדוקציה הזאת, רוב התיאוריות הכלכליות מניחות רציונאליות אינסטרומנטלית. דהיינו, המשתתפים חותרים להשגת היעדים שלהם באמצעים העומדים לרשותם. תיאוריות כלכליות מחפשות בד"כ את נקודת שיווי-המשקל (equilibrium), שהיא הנקודה שאי אפשר לבצע שינוי במערכת ללא שאחד המשתתפים ירוויח ואחר יפסיד. הטענה הבסיסית של תומכי השוק החופשי, לפחות כפי שאני מבין אותה, היא שללא התערבות מוסדית אפשר להשיג אופטמיזציה טובה יותר ("היד הנעלמה"). כיצד בכלל אפשר להעלות את הטענה הזאת ללא הביסוס של רציונאליות הפועלים? [ישנן גם תיאוריות אחרות - הוליסטיות ומוסדיות - אבל קשה לי לראות כיצד תומכי שוק חופשי, שהדגש שלהם הוא על האינדיבידואל, יכולים לאחוז בהן]. לפיסקה השנייה, גם אני מתבסס על שיקולי שכל ישר. אין לי ההכשרה (ואולי גם לא הכישורים) להבין מודלים מופשטים-מתמטיים, ואני לא מתעניין בהיסטוריה כפי שנכתבה באתר של מכון מיזס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-2 (ותודה על ההסבר בתגובה 471803): זה שמדובר בתורה עם ממד נורמטיבי חזק, זה די ברור; וכמו כל תורה נורמטיבית שמבקשת להיות רציונלית, יש לה בסיס דסקרפטיבי. אני לא חושב שהעובדה שרציונליות מושלמת היא אידיאליזציה בהכרח פוגעת בבסיס הזה, אבל בזה עסקנו בשאר הפתיל. באשר למה שאתה אומר בהמשך - זה מעניין, ואני נוטה להסכים איתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסמיכות של "חוסר מענה נאות לאנשים חסרי כישורים או חסרי מזל במיוחד" ל"ביטוח" העלתה לי רעיון, אמנם לא הומני במיוחד (אני מסכים עם שלושת הבעיות הרציניות של שו"ח שהצגת), אבל שעשוי לעבוד - ביטוח לפני לידה לשלומו לאורך החיים של הנולד העתידי. זה *יכול* לעבוד, כי זה מה שביטוח לאומי הינו למעשה כבר היום, להוציא הבחירה לשלם אותו1. אם זה סביר לעבוד אין לי מושג, אבל זה לא נשמע לי מופרך. הבעיה השלישית שמנית מעסיקה אותי יותר לאחרונה, וגורמת לי להביט מעט אחרת על הרצון להתנתק מהחברה ולחיות בלי חובות או זכויות כלפיה, אז חוסר ההומניות של הפתרון הזה מטרידה אותי היום יותר מבעבר. --- 1 אם נאמין לחדשות, הוא גם סובל מחלק ניכר מהבעיות שיש לצפות שיהיו לביטוח מהמגזר הפרטי - למשל ניסיון התחמקות מתשלום ברגע שהנתמך עומד על הקצבה ועל קצות אצבעותיו, ומצליח באמצעותה להביא את אפו אל הרף שבו הקרסוליים של האדם הממוצע. וכאן נכנסים לויכוח הקלאסי על האם זה יהיה פחות גרוע בשוק חופשי שבו יש משקל לפרסום חיובי ושלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 האם אתה רומז שאנשים מתחמקים מתשלום ביטוח לאומי? אולי היו רוצים להתחמק. בפועל זה אחד המוסדות בעלי השיניים החדות ביותר בארצנו. הם מעקלים, נותנים קנסות ולא שוכחים לך גרוש. הייתי מעלימה מס 10 פעמים ומלבינה כספים 20 פעם, לפני שהייתי מסתבכת עם חוב לביטוח הלאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בביטוח לאומי מוחלים הרבה פעמים על קנסות אם מגישים בקשה מנומקת. הביטוח הלאומי מנהל מלחמת השרדות מול האוצר וגם בגלל הסיבה הזאת הוא חייב להיות מאד יעיל בגביה. בזמנו, כשהשר שיטרית היה שר במישרד האוצר -לא שר האוצר- הוא נהג לתקוף באופן בוטה את הביטוח הלאומי כחלק ממאבק מישרד האוצר נגד עצמאות הביטוח הלאומי. מה שכתבתי איננו במסגרת ה''פירגון'' הרגיל שלי למשרד האוצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך - אני אומר שביטוח לאומי מתחמק לפעמים מלשלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעולה רציונלית למיקסום רווחים, מידע מושלם וכו הן אכן הנחות יסוד של מודלים מסויימים המשמשים בפקולטות לכלכלה אבל הן אינן משמשות לביסוס הלסה פר כמדיניות כלכלית אלא להיפך - הם הבסיס ה''מדעי'' עליו מושתתות רוב צורות ההתערבות הממשלתית בכלכלה כמו הגבלים עסקיים, מדיניות מוניטרית ופיסקלית. נוסף על כך, גם בקרב אלו המשתמשים בהנחות יסוד אלו הן משמשות רק ככלי נוח לפישוט המודל מתוך ידיעה ברורה שהן אינן הנחות מציאותיות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |