בתשובה לנועה ו, 07/03/08 22:53
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 473433
לא הבנתי - את מחזקת את עמדתו של האייל השולי או מנסה להביא טיעונים כנגדה? האמירה שהפלשתינאים, שלא כטמפלרים, עודם כאן, וכי הם רבים - עשויה להתפרש כחיזוק לעמדתו, כי איננו יכולים להתעלם מסבלם ומנישולם, אבל משום מה נדמה לי שלא זאת כוונתך.
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 473435
השולי אמר שהישראלים מתעניינים בטמפלרים כיוון שהישראלים מזדהים עם האירופאיות של הטמפלרים. לעומת ההתעלמות מסבלות הערבים - בגלל שהם נייטיבז.

נועה רומזת שהסיבה לעניין/התעלמות אולי אינה זו - אולי מדובר באיום הנוכחי שמהווים הערבים והאתוס שלהם על הישראלים, לעומת זוטת ההיסטוריה שמהווים הטמפלרים.
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 473438
תודה.
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 473494
אכן לכך התכוונתי.
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 473521
אם כי - הערת אגב שלא לחלוטין קשורה לדיון - לפי עמותת זוכרות שרונה, ולדהיים, וילהלמה וביתלהם הן ישובים פלשתיניים שנהרסו בנכבה.
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 473544
כשכתבתי על הטמפלרים התכוונתי גם להיבט שאת ציינת. אולי זה לא ברור מהדברים שלי אבל בקריאה שנייה ניתן לראות את זה. ברור לי לחלוטין שאין לישראל עניין לערוך תערוכות של כפרים פלסטניים מכיוון שהאתוס הציוני עשוי להפגע מכך. האינטרס הישראלי הוא מחיקת העבר הערבי של הארץ מחד ומאידך נראטיב של ארץ ללא עם, יישוב ערבי ארעי ולא יישות לאומית או בדרך ללאומיות.

היחסים שלנו, הישראלים, עם "המקום" מרתקים מבחינה רעיונית. לצערי הימין הקיצוני צודק כאשר הוא טוען שמבחינת הפלסטינים הכיבוש לא התחיל ב-‏67 אלא ב-‏48. גם אני חושב שהכיבוש התחיל בנקודה הזו ושישראל היא למעשה קולוניה ללא מדינת אם. מדובר כאן בטרגדיה כפולה ובצדק כפול. הקשר של הפלסטיני לארץ הוא בלתי אמצעי אך מעוגן בעבר, כלומר זהו קשר לעבר, שחלקו מן הסתם מדומין, לכפר, לפרדסים וכו', אבל כעת העבר הזה מתרחק וישראל מנסה להעלים אותו לחלוטין ולכן ההווה של הפלסטיני הוא הווה של נוסטלגיה וגעגוע. הקשר של היהודי למקום, לארץ ישראל, הוא היסטורי ומיתולוגי, הוא מעוגן לכל המאוחר בתקופת הבית השני ולכל המוקדם באברהם אבינו. כלומר זהו קשר שזקוק למתווך אבל, פרדוקסלית, הוא מעוגן בהווה. הישראלי מנסה לנכס כל פיסת אדמה, לכל חלקה הוא מעניק סיפור. יש בזה משהו שמזכיר את המצווה ביהדות. כאשר לכל מקום יש סיפור משלו, ובמקרים מסוימים הסיפור הישן מולבש על החדש (כמו מצדה-תל חי), אז נוצר קשר למקום, נוצרת זיקה.
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 473547
הייתי מאחר את הקשר היהודי עד למאה ה-‏4 .
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 473565
נראה לי שתושבי חיפה היהודים, שנלחמו שכם-אל-שכם עם שכניהם המוסלמים נגד הפולש הצלבני במאה ה-‏11, לא היו מסכימים עם עמדתך.
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 473567
אני מתייחס בעיקר לתקופה בה החל כנראה תהליך שבמהלכו הפכו היהודים למיעוט. התהליך לא היה הגליה או גירוש כפי שאהבו לספר באתוס היהודי (בגלל חטאינו גלינו מארצנו) או הציוני, אלא של התנצרות המונית.
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 490697
בן ציון דינור מתחיל את הגלות עם הכיבוש המוסלמי.
אולי כדאי להסתכל על החיסולים כעל פעולות של מדיניות חוץ 473566
תיקון קל: מבחינת הפלסטינים הכיבוש החל ב-‏1917. מי שהגיע מאז, ואינו בן האומה הערבית, צריך ללכת.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים