בתשובה לאסף ארצי, 06/04/08 11:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה דברים בנוגע לחוק, משפט וכפייה: 1. החוק אינו מכוון לצדק לתפיסתי, אלא בראש ובראשונה לעשיית סדר. הסדר אינו תמיד בירוקרטי ומכוונן, כמו בכביש או בבית ספר. לעיתים הסדר הזה נקבע על ידי לחצים פוליטיים. לובי חברתי מסוים יכול להביא לחקיקת חוק או למניעתו. במקרה זה אלו החרדים, שהינם, בשונה מהחילוניים, מהווים קבוצה הומוגנית יותר מבחינה ערכית ולכן מסוגלים לקדם חוקים בצורה יעילה יותר, כמו גם להשתלט על אזורי מגורים מסוימים. 2. ישנם חוקים נוספים בהם ניתן לזהות כפייה, אי צדק והטייה פוליטית. כאלה הם חוקי הרכוש למשל. גם עליהם יש למחות. 3. כאשר אני מזהה חוק שאינו תואם את הצדק כפי שאני רואה אותו אנני בד"כ לא מבטל את החוק אלא מנסה להאבק בו בזירות המתאימות. כמובן שהזירות הללו כמעט ואינן מאפשרות נצחונות אבל גם שינויים מזעריים עדיפים על מצב שבו אין דין ואין דיין. כאשר אני מזהה את החוק כאווילי, בלתי רציונלי, חטטני מדי, אין לי ברירה אלא להתנגד ולהתריס מולו. אין לי שפה משותפת עם אנשים שחושבים שאי מכירת חמץ פסח יכולה להיות מעוגנת בחוק. אין לי שפה משותפת עם אנשים שמנצלים את גמישותה של הדמוקרטיה לרעה ולצורך קידום אג'נדה דכאנית. 4. השעטנז של דת ופוליטיקה אינו מקובל עלי וזה לא משנה איפה זה קורה. אין לזה מקום. אני לא מצליח להבין, ואשמח אם תואיל להסביר לי, למה זה עניינו של מישהו איפה ואיך אקבר, עם מי ובאיזה אופן אבחר להתחתן, מה אוכל ומתי וכיו"ב. אני יכול להבין איסורים שקשורים באלימות, סמים, חוקי תנועה, שמירת סודיות ועוד מפני שאלו קשורים ביחסים כלליים של פרטים במרחב ולניהול מיטבי שלא. חוקים שיש בהם טעם רק עבור חלק ספציפי מהאוכלוסייה אינם קבילים ומריחים רע. נגדם יש להתקומם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. מסכים. (רק ללא-חרדים נדמה שהחרדים מהווים קבוצה יותר הומוגנית.) 2. איזו כפיה ואי צדק אתה מזהה בחוקי הרכוש? 3. איך אתה יודע לסמן איזה חוק הוא לגיטימי, אף אם אינו תואם את הצדק להשקפתך, ואיזה חוק הוא 'אווילי, בלתי רציונלי, חטטני מדי'? האם חוק חינוך חובה אינו בלתי-רציונלי וחטטני מדי? האם אינו מנצל (במקרה זה לא את גמישות הדמוקרטיה אלא) את קשיחות המערכת הבירוקרטית לצורך קידום אג'נדה דכאנית? 4. קבורה - קבורה מתנהלת ע"י הרשויות המקומיות, גם מסיבות הסטוריות (כלומר - פשוט כי זה ככה) וגם מסיבות בריאותיות. ברוב (או כל?) הרשויות הגורם האחראי על הקבורה זה החברה-קדישא, והם קוברים על פי הכללים שלהם (שהם שילוב של חוקי המדינה וחוקי ההלכה). ואם תרצה סידור קבורה עצמאי? תגלה שאתה יכול, אבל הרשות המקומית (לא דווקא החברה-קדישא) תעורר בעיות ותדרוש אישורים, כמו שקורה בדרך כלל בכל שימוש חריג בקרקע. ואם תרצה טקס קבורה מיוחד בבית הקברות? כנראה שהחברה-קדישא יפריעו לך, כי הם אחראים על בית הקברות וזה נגד הנהלים (וגם נגד ההלכה, או להפך). חתונה - רישום נישואים מתבצע ע"י המדינה. למה? כי לזוג נשוי יש מעמד מיוחד בחוק. למה? כי ככה זה. זה שעטנז של מסורת, תרבות, וחוקים ממוצאים שונים שאני לא יודע ולא מתכוון לנסות לפרט. אז למה נישואים בישראל מנוהלים ע"י גורמים דתיים? כי ככה המחוקק קבע, בגלל שיקולים פוליטיים, ואולי בגלל שככה קיבלנו את החוק מהאימפריות הבריטית, התורכית, וקודמותיהן. אז למה הדתיים מפריעים לאנשים להתחתן עם מי שבא להם? כי הם פועלים לפי חוקי הדת ונהלי משרד הפנים והרבנות, כמו שכל פקיד במדינה פועל לפי הנהלים הגנוזים במשרדו החבוי אי-שם. אוכל - לא יודע. אין חוקים האוסרים עליך ישירות לאכול מה שתרצה ומתי, אבל יש חוקים האוסרים יבוא, מכירה וגידול מאכלים מסויימים. החוקים (ועוד חוקים שלא הזכרת, כמו חוקי השבת) נובעים מרצונם של חכ"ים דתיים להרגיש שהם חיים במדינה יהודית, לפחות בפרהסיה, וזה מתבטא גם במסורת דתית, ולא רק בשפה ובחוק השבות. המתות חסד - כאן יש שעטנז של הדת היהודית, אתיקה (מערבית? נוצרית? לא יודע), פילוסופיה, ופוליטיקה. וכאן מדובר בעניין של חיים ומוות. האם אתה מתקומם כנגד כפיה על חולה לגרור את שארית קיומו חסר התועלת והתוחלת בגלל כללי מוסר שמי יודע מאין באו ואחריתו מי ישורנה? ואם הוא צאצא גאה לעדת האסקימוסים ודורש לשלח אותו לעת זקנתו לצוף על קרחון בודד וחופשי? (כלומר, אם זה באמת מנהג האסקימואים) האם מותר לרופא ה'מודרני' והמתנשא לכפות עליו מוסר זר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ידוע לי שהחרדים אינם מהווים קבוצה הומוגנית ושיש מתחים ופלגנות בין מזרחים-אשכנזים ובין חצרות שונות. אולם מול הציבור החילוני הם מאוחדים יותר. 2. תהיתי אם לענות על השאלה הזו. שאלתי את עצמי מדוע שאלת אותה. אין לי מספיק ידע ספציפי בדיני רכוש אולם אני מזהה בשיטה הקיימת סדר עדיפויות בלתי צודק, כזה שמציב רווח לפני רווחה ומאפשר מערכת כלכלית פראית. 3. על השאלה הזו קשה לענות. כל חקיקה תהיה דכאנית כלפי פלח מסוים באוכלוסיה. חינוך חובה כופה עצמו הן על ההורים הן על הילדים. אם וכאשר יהיו לי ילדים איני יודע באיזו דרך אחליט לפעול. חינוך ביתי נשמע לי כמו פתרון טוב, גם אם בעייתי מבחינות אחרות. חוק לגיטימי הוא חוק שבלעדיו החברה תתנהל באופן גרוע או חוק שבלעדיו יוחלו חוקי המסורת או הרחוב, דבר העשוי לאפשר כאוס, אי צדק ואף דיכוי ואכזריות. אני לא מצליח לחשוב על חוק שנראה לי לגיטימי אף שאינו תואם את הצדק כפי שאני רואה אותו. יכול להיות שאיני סובלני כל כך. אני מקבל צורות חיים שונות משלי ואני מצפה שגם הן יקבלו את שלי ולא ינסו להשפיע על המרחב שלי. פלורליזם הינו מצב מבורך בעיני. השאלה היא האם ניתן להיות פלורליסט בחברה בה עליך להתגונן מפני אלו שכלפיהם אתה סובלני. 4. מ.ש.ל? "כי ככה זה" ודומיו אינם קבילים בעיני. התשובה היותר מתקבלת על הדעת היא כי "החוקים (ועוד חוקים שלא הזכרת, כמו חוקי השבת) נובעים מרצונם של חכ"ים דתיים להרגיש שהם חיים במדינה יהודית, לפחות בפרהסיה, וזה מתבטא גם במסורת דתית, ולא רק בשפה ובחוק השבות". לי אין עניין במסורת אבל גם אין לי בעיה שאחרים יקיימו אותה. המתות חסד- בהחלט ראוי לחוקק חוק שיקבע שכל אדם יוכל לחתום בכל שלב שהוא בחייו שהוא מעוניין שלא יעשו דבר להשארתו בחיים במידה והוא יגיע למצב של צמח או מצב דומה שבו הדרך היחידה להשאירו בחיים הינה באמצעות מכונות החייאה וכדומה. שוב, אם למישהו זה נראה לא מוסרי שלא יחתום על המסמך הזה. כך גם בנוגע להפלות, טקסי קבורה, שריפת גופה ושאר עניינים הקשורים לגוף הפרטי שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרשור צדדי לסעיף 2. - אילו כפיה ואי-צדק אתה מזהה בחוקי הרכוש? אני שואל כי הזכרת את העניין ואני רוצה לשמוע למה אתה מתכוון. אם אין לך עניין, סבלנות, וכח להיגרר למה שעלול להיות עוד דיון שוק-חופשי, אני מוכן בהחלט לוותר על הדיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. טוב, נוותר על הגדרה. נסתפק בדוגמאות (המשך בסעיף 4) 4. לא מ.ש.ל, הסברים אפשריים. 'כי ככה זה' פירושו - כי ככה זה היה קודם, ולא טרחו לשנות את המצב. למשל - לא הקימו בית קברות אחד מרכזי לכל המדינה, אלא השאירו את האחריות על הקבורה בידי הרשויות המקומיות. עוד דוגמא - לא הקימו ארגון ציבורי חדש שיעסוק בקבורה, אלא השאירו את החברה קדישא. 'ואם זה היה ככה, אז מה?' אז בד"כ מתקנים חוק רק כשהוא גורם למצב בלתי נסבל, ולא סתם מטריד. ולכן הרבה חוקים נותרו ללא שינוי מאז קום המדינה ואולי גם קודם. חוק המתות חסד - האם תכפה על הרופא לנתק את החולה מהמכונות, גם אם זה נוגד את ערכיו? האם הגוף הפרטי שלך צף בעולם עצמאי ללא השפעה על אחרים? לך אין עניין במסורת ולאחרים כן. יש חוקים הכופים ערכים חילוניים על הפרהסיה, למשל - הריבית הנגבית מהלוואות נקבעת ע"י בנק ישראל שהוא גוף ממשלתי. ויש חוקים הכופים ערכים דתיים על הפרהסיה, כחוק החמץ. האם לגיטימי שהמדינה תקבע כללים לרשות הרבים, ותאפשר (ברוב המקרים) ליחיד לחמוק מכללים אלו ברשות היחיד? נניח שהיה חוק האוסר התאבדויות בפרהסיה, בגלל ההשפעה המזעזעת על הציבור. מטבע הדברים המתאבד לא היה נענש, אבל מי שהיה נתפס בנסיון התאבדות בפומבי היה מאושפז בכפיה. האם חוק כזה הוא לגיטימי? (אני אישית מתנגד לו, הוא מטופש מדי וכמעט לא ניתן לאכיפה, אבל נראה לי שהוא לגיטימי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק הריבית היא חוק חילוני ? (מעבר לזה שזה לא נכון, יש הבדל בין גופים מפוקחים כגון הבנקים לאחרים, וגובה הריבית שנקבעת ע"פ גובה הריבית שנותן בנק ישראל, כלומר תוצר עקיף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איסור רבית - 'לֹא-תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף' (דברים כג' כ'). נכון שערך הרבית עצמו לא נקבע ע"י בנק ישראל, אבל בנק ישראל מרשה, ואולי מעודד, את הבנקים לגבות רבית על הלוואות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מעודד את הבנקים לגבות ריבית, זה בערך כמו לעודד עובד להפקיד את צ'ק המשכורת. ישנם היתרים הלכתיים להלוות כסף בריבית (להבדיל מאיסלם שם הם צריכים להתפלפל קצת יותר מדי על כל משכנתא), ע"ע http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק, הרבית הפכה לעניין טבעי ופשוט, כמו משכורת לעובד. כל כך פשוט, שההצהרה שהדת אוסרת הלוואה ברבית נשמעת תמוהה. יש היתרים במקרים מסויימים (משכנתא, הלוואה לצורך עסק) ובתנאים מסויימים (שהמלווה מקבל על עצמו חלק מההפסד במקרה שהלווה לא יצליח להחזיר, ובכך הוא הופך ממלווה לשותף). אבל במקרה של רבית על משיכת יתר, במקרה רגיל - שהכסף נמשך עבור הוצאות שוטפות, ולא עבור השקעה בעסק, התנאים האלו לא מתקיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הפך להיות כמותי כמו עניין הרווח. פעם היה קיים מושג כמו JUST PRICE - היום זה רק עניין של היצע וביקוש. במצבים מסויימים ההיצע והביקוש מובילים למצב של JUST PRICE .במצבים שקיימים היום בו יש הרבה מיקרים של עקומות קשיחות ויכולת השפעה על השוק, המושג JUST PRICE נפח את נישמתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(המאמר של הרב דניאל וולף מסכם יפה את הדיון בין הרב אריאל והרב בן נון) הדיון אם איסור רבית חל על בנקים או לא הוא דיון תיאורטי מעניין, אבל גם הרב יעקב אריאל וגם הרב בן נון מסכימים שמצב שבו אנשים יכולים להגיע לחובות שאינם יכולים לעמוד בהם בגלל משיכת יתר הוא מצב פסול מבחינה דתית ומוסרית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |