בתשובה למתנחלת, 08/04/08 10:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במה אדם מאמין הוא יותר אדם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את הדברים הבאים אני כותבת עם חשש מסוים,משום שזו תובנה אישית שלי מכל מה שמוכר וידוע לי, (ואינני מרבה לקרוא במיוחד- רואם מה ?), אני מאמינה שהיכולת של האדם להתבונן על "הבריאה" (על הקיים, החומר, החיים) ממקומו של "בורא"- של זה, או של מה, או של מי שגורם לבריאה להתרחש ללא הרף - כלומר להזדהות איתו באיזשהו אופן, הוא מה שמאפשר לאדם להיות יותר "אלוהי" במובן הפשוט שנדמה לי שכולם מבינים וזה מה שעושה אותו ליותר אדם - צלם האלוהים שהוא מקנה לעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת. אפשר הבהרה? ואגב, הוגים יהודים דתיים רבים טענו שנסיון להבין את האל הוא לא רק בלתי-אפשרי, אלא אסור לחלוטין. מצד שני, יש כאלו שחלקו עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הזכרתי "הוגים דתיים" ? הבעתי את הבנתי ותחושתי האישית בתשובה לשאלה: למה בעיני, מאמין הוא יותר בגדר אדם? הבהרה למה התכונתי בלהיות יותר אלוהי : ללא העצמי שאליו עולם החומר כופה אותנו, מאפשר התבוננות במובן הטהור (ראייה של הבנה/קבלה ללא צידוד) משום מה אני נזכרת באיזה שורה נדמה לי משיר הפתיחה בשירי מכות מצריים של אלתרמן(בדרך נא-אמון) כשהוא משווה את השיר לעכבר קטן עין הניבט מחשכת חורו ("בך ניבט זה השיר קטן עין כעכבר מחשכת חורו")שגם האדם הוא בסך-הכל עד אפסי לקיום הרבה יותר נשגב (אם אפשר לומר) אבל העדות שלו כמו העכבר/השיר היא מהות קיומו- זה כל ההבדל |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |