בתשובה לחילוני חרדי, 06/04/08 11:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם לכולם תהיה זכות לעשות הכל, הרי שזכותם של חלק להנות מדברים מסוימים תעלם. אם אנשים יקיימו את יום הכיפורים רק בביתם, רק מי שירצה יקיים, אז מכוניות ימשיכו לנוע ביום כבכל הימים ועסקים יהיו פתוחים וירעישו ויכריחו אנשים לעבוד, והייחוד שלו ייעלם. אם שלטי חוצות וסרטים בהם נהוגה זילות גוף האדם ומיניותו יהיו בכל מקום, אז כן - אדם ההולך לתומו ברחוב, או הצופה לתומו בטלויזיה, לא יוכל אפילו לבחור שלא להתקל בתכנים, או שילדיו לא יתקלו בהם. אם תחבורה ציבורית תהיה גם בשבת, אז לא פתאום לא יקחו לעבודה נהגים שומרי שבת, מכיוון שהם לא יהיו מוכנים לעשות משמרות בשבת. מנהל התחנה, שעובד כל השבוע ובשבת הולך לנוח, יצטרך להחליף עבודה, או למצוא מישהו נוסף למשמרות, וכו'. אם כשרות לא תהיה נהוגה כברירת מחדל, כל אותם אנשים השומרים עליה פתאום יצטרכו להשקיע מאמץ ניכר בכל קנייה ובכל מוצר כדי לוודא שהם כשרים. נסה לקנות המבורגר בלי גבינה באירופה. נסה למצוא אוכל ללא גלוטן במכולת כאן (זה בלי קשר לכשרות, אבל משהו שאין אליו מספיק ביקוש לכאורה, ולכן זה שלאנשים יש זכות לבחור בכך לא מספיקה כדי לקנות את זה). מדינה דמוקרטית לא אומר שכל אחד עושה מה שהוא רוצה, אלא שהרוב קובע את החוקים החלים על כולם. תהיה חילוני/כופר/מה-שזה-לא-יהיה בביתך, אל תכריח אותי להיות ואל תפריע לי. לא מפריע לי שאתה צופה בסרטים ביום כיפור במקום לצאת החוצה לטייל גם אם לא לבית הכנסת, או שאתה אוכל פיצה בביתך בפסח, או צופה בסצינות מיניות, אבל תשאיר אותך בביתך. חלק מחוקי המדינה כוללים גם אלמנטים "דתיים". חוקים אפשר לשנות, עושים את זה כל הזמן, ויש דרכים לגיטימות לעשות את זה. אם הם ישתנו אני אכבד את זה, אבל אתה כבד אותם כל עוד הם כמו שהם, ולא רק כשהם כמו שנוח לך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש הערות: אין שום חוק שאוסר על נסיעה ביום כיפור. למה אנשים לא נוסעים? אולי כי אין חוק כזה. יש תחבורה ציבורית בשבת - קוראים לה מוניות שרות ומפני שאין אוטובוסים צריך הרבה יותר נהגים של מוניות שרות מאשר נהגי אוטובוס לו היו אוטובוסים, כך שהנימוק שלך לא ממש תקף. אין שום בעיה למצוא המבורגר בלי גבינה בחו"ל. צריך רק לבקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אין דבר כזה שלכולם תהיה הזכות לעשות הכל (כמו שגם אתה אומר). ברור שצריך להגביל זכויות של אנשים מסוימים, כלומר לפגוע בהם, כדי למנוע פגיעה באנשים אחרים. השאלה היא רק איפה נכון להציב את הגבולות וההגבלות. לצערי יש אנשים מסוימים שכל כך בטוחים שהם יודעים את התשובה הנכונה לשאלה זו, עד שהם מסרבים להודות שזו בכלל השאלה - זכות מול זכות. מה שיוצא הוא שבמקום לתת נימוקים סבירים למה הזכות שהם מצדדים בה מכריעה, הם מעמידים פנים שהצד השני מצדד בג'ונגל - כל אחד עושה מה שהוא רוצה. כעת לעניין המיקום הראוי של הגבולות. לגבי המרחב הציבורי - לדעתי צריך לאסור על הצגת דברים מסוימים, אם יש ציבור משמעותי שנחשף אליהם ללא יכולת שליטה, ושהחשיפה גורמת לפגיעה בו. למשל - להציג תמונות עירום, או חמץ בפסח. אם הציבור הנפגע קטן , או הפגיעה קטנה - אז אין לאסור הצגה כזאת (למשל שווארמיות - יש צמחונים שמפריע להם לראות בשר, אבל הם מיעוט קטן וכנראה שהפגיעה בהם לא משמעותית). לעומת זאת, במקומות שבהם יש לאנשים שליטה על היחשפותם והם יכולים למנוע אותה - אין לאסור הצגה (לדוגמא מכירת חמץ בתוך החנויות עצמן, או הצגת סרטים פורנוגרפיים בתוך חנות סקס). לגבי עבודה בשבת - אני לא מסכים. השכר בשבת גבוה בהרבה, ויהיו נהגים שישמחו לקבל משמרות בשבת. ה"מחיר" שנהג שומר שבת יצטרך לשלם הוא שכר נמוך יותר, וזו בחירה שלו. אפשר גם להגן על נהגים כאלו בעוד אמצעים, אך בכל מקרה הפגיעה בציבור עקב אי קיום תחבורה ציבורית בשבת עולה בהרבה על הפגיעה (שלא הוכח שתהיה כלל) בנהגים שומרי שבת. לכשרות אין צורך לדאוג - יש מספיק אנשים שומרי כשרות, וכוחות השוק יעשו את שלהם (ע"ע מקומות עתירי יהודים בחו"ל). הציבור הדתי גם יודע לאכוף חרמות כלכליים בצורה יעילה יותר מכל ציבור אחר, ולדאוג לשמירת שבת וכשרות מעבר לייצוגו באוכלוסיה (ע"ע AMPM). לא צריך לכפות על כולנו את זה. אם אין ביקוש (כמו במקרה של גלוטן) אז בכלל אני לא מבין למה לכפות על כולם. לגבי פסקת ה"תעשה מה שאתה רוצה בביתך" - היא לא רלוונטית, כי באותה מידה אני יכול להגיד לך לנהוג בביתך כראות עיניך ולא להכריח אותי שלא לקנות חמץ. אם אתה לא מאפשר לי לקנות חמץ - מאיפה תבוא הפיצה שמותר לי לאכול בביתי? (ואל תגיד לי לאפות אותה בבית, כי אז אני אגיד לך להכין לעצמך אוכל כשר בבית). השאלה היא על הרחוב, זכותו של האחד בהכרח תבוא על חשבון השני, וההצעה שלך פוגעת באחרים באותה מידה (ואף יותר, כפי שהסברתי ונימקתי) מאשר ההצעה הזאת פוגעת בך. בדמוקרטיה מותר ורצוי למחות נגד חוקים קיימים, לטעון (למשל) שהם כפייה דתית, ולהסביר למה הם שגויים. למה אתה רואה את זה כדבר שאינו לגיטימי? אני לא ראיתי קריאה להפר את החוק (אגב, גם הפרת החוק תוך נכונות לשלם את המחיר על פי דין היא חלק מכללי המשחק בדמוקרטיה, אבל זה נושא לדיון אחר). אני עצמי הסברתי איפה לדעתי ראוי שהגבול יעבור, בצורה שלא תמיד עולה בקנה אחד עם החוק כיום - האם זה לא לגיטימי? ונקודה אחרונה: התעלמת לגמרי מכך שההחלטה של אדם לקיים את חוקי הדת היא הכרעה (ערכית, מוסרית, דתית) שהוא קיבל, לא גזירת גורל (כמו, חו"ח, מחלה). אתה לא מצפה שמעסיק למשל יתחשב בעובד, שהחליט שהוא רוצה להטיס טיסנים, והתחביב גוזל לו 3 ימים בשבוע, נכון? אז אדם שהחליט החלטה כזאת מתוך נכונות עמוקה להתמסר לחוקי הדת, צריך גם לשלם את המחיר על כך. אני עדיין חושב שהחברה צריכה להתחשב בו ולמנוע פגיעה בו (כמו שהיא מתחשבת במי שמחליטה ללדת ילדים ולהקים משפחה), אבל כדאי מאד שנזכור את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך: רוב יהודי העולם לא חיים כלל בישראל, והם מסתדרים יפה מאוד בכל מה שקשור בשילוב אורח חיים יהודי-דתי בסביבה חילונית או אפילו נוצרית. רק כאן בארץ משום מה הם מתקשים, ונזקקים לכל מיני חוקים שיעזרו להם (או יקלו עליהם) לשמור שבת וכשרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור מהחיים: לפני שנים די רבות כשהייתי ילד, גרנו בשכונה בה ביום כיפור כולם הלכו לבית הכנסת ובפסח לא אכלו חמץ. היתה רק מישפחה חילונית אחת שלא הלכה לבית הכנסת ולא היה לה חשוב לא לאכול חמץ -המישפחה שלנו.פסח אחד החליטה אימי לאחר שנידנדתי לה קשות, לאפות לחם . כפי שאתה אומר- בבית מותר. תוך זמן מה פשט ריח ניחוח מדהים בכל הבלוק. זה מותר ולהחזיק פיתות מתחת לדלפק בחנות אסור? אני מניח שריח הלחם הטרי הוציא את נשמת השכנים הרבה יותר מהידיעה שאי שם באיזו חנות יש פיתות מתחת לדלפק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |