בתשובה לסמיילי, 19/05/08 16:07
נקודת האפס 478553
הם עזרו כשהיה ברור מעל לגל ספק סביר שצריך לעזור,
<< מה יש בקוסובו שדרש הקמת מדינת בובות על כידוני נאטו? >>

ולא קפצו לעזור כשרק נדמה שאולי צריך לעזור.
<< בסודן יש ספק סביר. ב ט ח. גם בקמבודיה היה>>

אני לא מוצא בזה צביעות, אלא כנות,
<< טוב. רגשות אנושיים זה עניין סובייקטיבי. את הנפט בסודן קנו כבר הסינים, אז כנראה צריך להקים דמוקרטיה בעיראק >>

ובוודאי שזאת לא דרך מוצלחת להשיג פועלי דחק.
<< צעירי החלק המזרחי של אחוד-אירופה עסוקים בשעה זו לנקות את הלכלוך בבית מלון שהשאירו צעירי החלק המערבי.>>.

ומאחר שאנחנו לא מסכימים על כלום, זה ה"בדיוק להיפך".
נקודת האפס 478555
אני חושב שלפני שלא מסכימים, צריך להבין. אני חושב שבשביל להבין צריך לקרוא. אני חושב שלקרוא, כולל גם מילים "קטנות" כמו "לפעמים". אבל זה רק אני, ואני מניח שגם על זה אנחנו לא מסכימים. אני יודע שאני עדיין לא מבין מה אתה מנסה לטעון, ויש לי תחושה די מבוססת שזה הדדי.

למה, לטענתך, תמכו מדינות המערב בעצמאות של קוסובו?
האם, לטענתך, מדינות המערב לא נלחמו, למשל, כנגד הנאצים?
האם, לטענתך, מדינות המערב לא יכלו להשיג "פועלי דחק" בדרך אחרת, מוצלחת יותר (כמו שעשו ועושות מדינות אחרות)?
נקודת האפס 478560
1. לדעתי מדינות המערב תמכו בעצמאות של קוסובו מסיבה פוליטית פשוטה שסרביה נמצאת בגוש הרוסי. למה הם לא מכירים בעצמאות של מקדוניה?
2.דוגמא מצויינת. מדינות המערב לא עשו כלום למען "המדינה הרחוקה שאיש לא מכיר את מקומה במפה" (צ'כוסלובקיה), לא עשו כלום שמוסוליני כבש את אתיופיה, לא עשו כלום בליל הבדולח,
נכנסו למלחמה רק שהחרב היתה על צווארן. גם אז לא עשו כלום עד שהיטלר תקף אותן וטאטא את הצבא הצרפתי לים; ואחרי זה נתנו לרוסים להקיז את דמם על מנת להוריד את מספר האבדות שלהן.
3. מדינות המערב משיגות פועלי דחק ע"י הגירה. אם ההגירה תוכל להיות גם לא פרובלמטית מבחינת היחסים האתניים בתוך המדינה, עוד יותר טוב.
נקודת האפס 478563
1. נגיד. ולמה, לדעתך, הסיבה הפוליטית הפשוטה שסרביה נמצאת בגוש הרוסי גרמה למדינות המערב לתמוך בעצמאות של קוסובו?
2. אני לא בטוח שהבנתי את התשובה. האם, לטענתך, מדינות המערב לא נלחמו, למשל, כנגד הנאצים?
3. אני בטוח שלא הבנתי את התשובה. האם, לטענתך, מדינות המערב לא יכלו להשיג "פועלי דחק" בדרך אחרת, מוצלחת יותר?
נקודת האפס 478567
3. יש דרך אחרת, מוצלחת יותר, להשגת "פועלי דחק"?

____________________
בעצם יש:
1. סחר בעבדים (רק שזו הגירה כפויה, ובדרך כלל של אנשים ממוצא אתני שונה לשלך).
2. עבודת אסירים (רק שזה בעייתי לשלוח אותם לנקות מלון).
3. להכריז שכל בוגר תיכון *חייב* לעבוד במשך שנתיים בעבודות לא מתגמלות שאף אחד לא רוצה לעשות.
נקודת האפס 478584
3. כן, את נתת 3 שהוכיחו את עצמן כיעילות בהרבה.
נקודת האפס 478853
3. האם אתה תומך בעבדות?
נקודת האפס 478874
לא, אבל זה לא מפריע לי לראות במה היא יעילה להשגת עבודה זולה (כמו שאני לא תומך בגנבה, אבל אני יודע שזאת דרך מאד יעילה להשיג את רכושו של אדם אחר).
נקודת האפס 478577
1. לא יודע. זה מין גישה אנושית מוזרה כזו שאת הצרות עדיף לעשות למישהו אחר ולא אצלך בשכונה. אני מקווה שאתה מיתמם ולא תמים.
2.מעניין. ואיך לדעתך הן תפקדו? הרי חלקן לא נלחמו בכלל (סקנדינביה) חלקן קיפלו רגליים והתחפפו אחרי שתי יריות (בלגיה) ורובן ישבו וחשבו שהרעה לא תגיע אליהן אלא תיעצר איפשהו שהיטלר יסגור את חשבונותיו עם הקומוניסטים והיהודים. אז האם נלחמו? לא.מה שכן, הן הגיבו רק כאשר הסכין ישב להן על הגרון, ושזה נגע לאינטרסים הפרטיים שלהם ולא לאיזה הפרת זכויות אדם או כיבוש בצ'כיה.
3. שמתי לב שכבר ענו לך על זה. מקווה שתבין.
נקודת האפס 478578
אני מתקן לעצמי ב2: הנורווגים ועוד איך נלחמו, השבדים לעומת זאת מכרו פלדה לנאצים.
נקודת האפס 478586
1. אני לא מיתמם, אני פשוט מנסה לקבל תשובה לשאלה די פשוטה (שמת לב שיש לך נטיה מוזרה לא לענות ישירות לשאלות פשוטות?). השאלה היא, להזכירך, "למה, לטענתך, תמכו מדינות המערב בעצמאות של קוסובו?". יכול להיות שזה בגלל אינטרס שלהם?! או שאתה טוען שזה מנוגד לאינטרס שלהם?

2. מה הקטע שיש לך נגד תשובות פשוטות. התשובות האפשריות לשאלות שמתחילה בהאם הן: "כן", "לא", "לא יודע" או "אין לי איך לענות לשאלה". "מעניין", זה אומר "מעניין"? או שהן נלחמו או שהן לא נלחמו. זה נשמע לי מאד פשוט, ובהתחשב בידע ההיסטורי שיש לכל אחד מאיתנו, לא נראה לי שצריכה למישהו להיות בעיה לענות לשאלה הזאת.

3. ענו לי, התשובה (החיובית, אם לא שמת לב) של נועה ו. מקובלת על שנינו? אם כן, זה מבטל את ההסבר שלך ומשאיר אותך בלי הסבר. (ובאמת, האשמים בזה שרוסים נוסעים לאנגליה לעבוד בעבודות פשוטות, בזמן שאנגלים לא נוסעים לרוסיה לעבוד בעבודות פשוטות הם אנשים כמו לנין, סטאלין, חרוצ'וב וניקולאי השני ולא אנשים כמו בוש, בלייר, מרקל או ז'אן)
נקודת האפס 478592
1. התשובה: תמכו בעצמאות קוסובו בגלל שזה מנוגד לאינטרס של מישהו אחר.
2. חצי *לא נלחמו* , חצי גררו רגליים. יותר פשוט לך?
3. לא רואה שם שום תשובה חיובית. מדינות אירופה לא מעסיקות עבדים, לא אסירים ולא מחוצ'קנים בדימוס. גם פה לא.

ודרך אגב הרוסים לא מהגרים לאנגליה. זה פולנים.
נקודת האפס 478595
1. שאני אבין, אתה טוען שמדינות המערב עושות משהו בגלל שהוא מנוגד לאינטרס של מישהו אחר *בלי קשר* לאינטרס שלהן?

2. מה זה "חצי נלחמו"? ארה"ב איבדה 400,000 לוחמים, בריטניה 380,000 וצרפת 200,000. אם זה חצי מלחמה, מה זה מלחמה? בכל מקרה, חצי מלחמה בהחלט מספיקה לי.

3. נו, זה מתחיל להמאס עלי, הן יכלו להשיג עובדי דחק בדרכים יעילות יותר, או לא? למה אתה לא יכול לענות לשאלה כל כך פשוטה לעניין בלי להתחכם?

רק להזכיר, התזה שלך היתה בנויה על שלוש רגליים:
1. מדינות המערב לא מתערבות כשזה מתאים לאינטרסים שלהן.
2. מדינות המערב לא מתערבות כשיש הפרה של זכויות אדם.
3. מדינות המערב מתערבות על מנת להשיג עובדי דחק.
אני מודה שתשובה ישירה לא קיבלתי על אף אחת מהשאלות שלי, אבל בהתחשב בעובדה שיכלת להגיב באופן פשוט ולהמשיך לתמוך בתזה שלך, ובחרת להתחמק מתשובה, אין לי מה להסיק אלה שאין לך טענה רצינית. אם יש לך, אז בבקשה, נסה להסביר אותה בצורה קצת יותר ישירה.

(ודרך אגב, לפולנים יותר קל להגר, כי יש להם מנהיגים מוצלחים יותר שצירפו אותם לאיחוד האירופי, אבל יש באנגליה גם הרבה מאד עובדים רוסים, ובגלל שהרוסים נמצאים בסטטוס חוקי יותר מפוקפק, יותר קל להעסיק אותם בעבודות דחק)
נקודת האפס 478598
3. נו, הרי אתה הוא זה שהעלית את עניין השגת פועלי דחק בדרכים יעילות יותר. כשקראתי את התגובה ההיא, וזה היה עוד לפני תגובתה של נועה ו., גם בדעתי עלתה רק האפשרות של עבדות, תוך מודעות לכך שכיום, במדינות המערב, זוהי אפשרות לא ריאלית. כיון שאתה הוא שהעלה את הנושא - האם יש לך עצמך דרכים יעילות יותר שבאות בחשבון בתקופתנו להשגת פועלי דחק (עבדות לא, כאמור) - יעילות יותר מן ההגירה המוכרת לנו ואפשריות לזמננו? וזאת בהנחה שאתה מודע לכך שתגובה 478584 היא נכונה לעבר אבל אינה יכולה להוות עבור מדינות אירופה אופציה להווה או לעתיד (חוץ מזה רק שתי הדרכים הראשונות הן נכונות עפ"י נסיון העבר, ועובדה ששתיהן לא החזיקו מעמד. השלישית, עניין התיכוניסטים, היא כנראה מלכתחילה באירוניה יותר גדולה מהשתיים הראשונות).
נקודת האפס 478600
3. אתה טענת "הסיבה האמיתית היא ,מן הסתם, להשיג עוד פועלי דחק לבנים עבור הבטלנים במערב אירופה" ואני עדיין מנסה להבין את הטענה התמוהה הזאת. הרי, אם המערב היה המערב הציני והמרושע שאתה מתאר מה היה מונע ממנו לקחת עבדים? ולמה לא להשתמש באסירים? ואיך בדיוק יש למערב בעיה בלהשתמש בכל אחת מאותן שיטות אחרות שאהובות על המדינות החביבות עליך (אלה שאינן מערב)?

למה תגובה 478584 נכונה לעבר? האם אלוהים שינה את חוקי הפיזיקה ושכח להודיע לי?

עבודת אסירים ועבדות לא החזיקו מעמד?! אני חושב שעבודת אסירים היא דבר די חדש (יחסית לעבדות, על זה במשפט הבא), אבל מחזיק מעמד טוב מאד (עכשיו יש גם חידוש מודרני, שימוש באסירים ללתרומות איברים) ולצערי, לא נראה כמי שיעבור מהעולם. עבדות, להבדיל, היא אחד המוסדות העתיקים ביותר של המין האנושי, אין ספק שהמצרים הקדמונים, למשל, החזיקו עבדים, ועד היום, שלפי וויקיפדיה יש בין 27 ל-‏200 מליון עבדים. קשה לי לחשוב על משהו שפחות נכון להגיד עליו שהוא לא החזיק מעמד.
נקודת האפס 478606
עבודת אסירים היא לא דבר חדש.
כבר שמשון היה טוחן בבית האסורים.
ומשוטאים בגלאות היו עבדים / אסירים שנשפטו לעבודה הזו.
נקודת האפס 478608
אז עבודת אסירים היא לא דבר חדש כמו שחשבתי (אם כך, אז על אחת כמה וכמה)... תודה.
נקודת האפס 478613
אני "אלמונית אחרת", ולא האלמוני בר הפלוגתא שלך. כוונתי לא היתה להיכנס לויחוכ שביניכם ותגובתי, על השאלה שבתוכה, היתה בגדר קריאת ביניים בלבד. תגובה 478598 מתייחסת, כפי שציינתי, למדינות מערב אירופה. לא סין, לא חיג'אז, לא קמבודיה, לא מיודענו קים ז'ונג איל - רק מערב אירופה. אני מוצאת את האמירה בדבר ויקי והעבדות דמגוגית מעט, ואולי כדאי והגון יותר היה להפנות לשם את הקוראים ע"מ שיראו במה מדובר ובייחוד שישימו לב למשפט -

According to FTS, these slaves represent the largest number of people that has ever been in slavery at any point in world history and the *smallest percentage of the total human population* that has ever been enslaved at once.

אם אתה סבור שהעבדות - חטיפת אנשים ממקומות מוצאם, העסקתם בחתירה בבטן האוניה, קשורים בשלשלאות בתנאי רעב ומחלות ע"מ שאלה מהם שישרדו יימכרו לעבדות, ללא משכורת וללא כל תנאים סוציאליים, ויהיו רכושם עפ"י חוק של בעליהם החדשים - היא כיום אופציה ריאלית במדינות מערב אירופה וכי היא עוד תחזור ותתקיים בצרפת, בשוודיה, בהולנד, בפינלנד וכו' - זוהי זכותך המלאה, כמובן.

עבןדת אסירים בהחלט איננה עניין חדש, וכיום היא מנוהלת, באירופה וגם בישראל, באופן שתהווה חלק מתהליך השיקום של האסירים והכנתם לקראת חזרתם אל החברה. הטלת עבודות *כפייה* על אסירים, במחצבות אבן, במכרות פחם וכיו"ב, בתנאי שלג, קור, רעב, רזון קיצוני ומגיפות - אלה, וגם קצירת איברים - אינם מקובלים במדינות מערב אירופה, אבל זכותך, כאמור, להאמין בכל מה שבא לך.
נקודת האפס 478615
מצטער, לא שמתי לב שאת מגיבה אחרת. (לזכותי אציין שהסגנון שלכם מאד דומה, ואישית לא הייתי לוקח את זה כמחמאה)

ולעניין, אולי כדאי לחזור להקשר של הפתיל. טוען האלמוני: "מדינות המערב פועלות במדינות זרות על מנת להשיג עובדי דחק", אני עונה לו: "יש בהיסטוריה ובעולם היום דרכים יעילות יותר להשיג עובדי דחק, למשל, עבדות", ואת עונה לי: "אבל, העבדות לא מקובלת במערב"?! אני חושב שאולי כדאי שתחשבי על הלוגיקה הזאת שוב (... טוב, על מי אני עובד).
נקודת האפס 478618
אני ממליצה מאוד על סריגת גרביים ורקמת גובלנים, שמעתי שיש כאלה שזה ממש עוזר להם.
נקודת האפס 478620
שנון. חשבת על זה לבד?
זכויות יוצרים? 478621
כן, חשבתי על זה לבד, אך אבוי, שוד ושבר, חזיז ורעם, צרה, עקה, צוקה ומצוקה, בוקה ומבוקה ומבולקה ופיק ברכיים וחלחלה בכל מתניים (מהר ובלי לחשוב הרבה, בלי גוגל ובלי עזרים אחרים - יודע/ת מנין זה האחרון?) - ביום בהיר אחד התברר לי שעקב הפרשי גיל ניכרים שאין להכחישם, זכתה הגברת בתיה "במקרה הכינותי בבית" עוזיאל וחשבה על העקרון הטיפולי, בשינויי גירסה מסויימים - הרבה לפני. מה עצוב.
נקודת האפס 478602
1. לעשות משהו שנוגד את האינטרס של היריב שלך עוזר לאינטרס שלך. גם הרוסים לא מוכרים ומכרו נשק בהקפה לסוריה רק בגלל כסף.
2. בריה"מ איבדה מיליוני לוחמים ו27 מיליון אזרחים. אז פרופורציה,בבקשה. חוץ מזה מפקדי המתים שלך לא משנה שום דבר ממה שאמרתי: מדינות המערב נלחמו רק כשזה נגע לאינטרס של עצמן. בעבור צ'כוסלובקיה, אתיופיה או היהודים לא נלחם איש. תענה על זה, ולא על כמה אנשים אנגליה איבדה בשביל לשמור את הקולוניה שלה בסינגפור.
3. אין שום שיטה אחרת לאירופים להשיג עובדי דחק. זה שאתה בוחר להתעלם ממה שאני עונה ולקרוא לזה התחמקויות זה הבעייה שלך, ובטח לא דרך לטעון משהו.רוגז נעים ויום טוב.
נקודת האפס 478603
1. (זה אמנם לקח לנו 73,212 תגובות, אבל בסוף הצלחתי לשכנע אותך לענות לעניין) אז הן עושות את זה בגלל האינטרס שלהן. רגל אחת נפלה!

2. מה פרופורציות? לא שאלתי אם הן נלחמו יותר או פחות מברה"מ, שאלתי אם הן נלחמו. אני חושב שלמרות ההתחמקויות שלך, אפשר לסכם גם את התשובה הזאת כחיובית, מה לעשות, למרות נסיונות שכתוב ההיסטוריה, מדינות המערב כן נלחמו כנגד גרמניה הנאצית, וללהוריד עוד רגל.

3. למה אין עוד שיטה, יש עוד הרבה שיטות, שפורטו כאן למעלה. רגל שלישית נפלה.
נקודת האפס 478607
למדינות המערב שנלחמו בנאצים קוראים בריטניה וארה''ב (שהצטרפה ללחימה מאוחר).
והן לא עשו את זה מאהבת יהודים.
נקודת האפס 478609
שיהיה....
נגיד שלא, אז מה? הן עדיין נלחמו נגד הנאצים, בניגוד לטענה של האלמוני.
נקודת האפס 478616
אז הן נלחמו בנאצים, חוץ מכמה הבדלי עובדות קטנים ששכחת, אז מה? העיקר שתשבור לאלמוני ת'רגליים ות'ידיים, בלי קשר לשאלה במה הוא צודק יותר ובמה קצת פחות. לשבור, בשביל זה יש אינטרנט.
נקודת האפס 478617
במה הוא צודק? במה פחות? איזה הבדלי עובדות? האלמוני טען טענה (טפשית, לדעתי) שמדינות המערב לא נלחמו למען האינטרסים שלהן, ולא נלחמו כשמפירים זכויות אדם, ושאת הכל הן עושות על מנת להשיג עובדי דחק.

רגע, הפסקת אש, אני היחיד שחושב שזאת טענה טפשית?
נקודת האפס 478643
התחלת הפתיל:"במקרה הפלשתיני הגדרת הכיבוש היא תוצר של יחסי ציבור מוצלחים במיוחד, כי ברגע נתון זה עומדים בהגדרת כבישותו עוד כמה וכמה עמים שאיש לא שם עליהם קצוץ".

יותר מאוחר אתה כותב:" לדעתי, מדינות המערב צריכות לעזור כשזה תואם את האינטרס שלהם, ו/או כשזכויות אדם מהותיות מופרות"

והוא עונה:"היה באמת יותר ממקום אחד שהכידונים הללו חודדו עקב נושא זכויות האדם ולא עקב אינטרס צר, *ושזה בוצע בזמן* ולא אחרי טבח המוני?"

ואתה:"לא יודע, קשה לי להאמין, בהתחשב בכמות ההתנגדות כשמחדדים את הכידונים עקב נושא זכויות האדם כשיש אינטרס ואין טבח המוני".

והוא: " אז הם לא "עזרו בכמה מקומות" .זה בסך הכל חגיגה של צביעות. הסיבה האמיתית היא ,מן הסתם, להשיג עוד פועלי דחק לבנים עבור הבטלנים במערב אירופה."

ואז הסטת את הדיון מהנושא מהעיניין הפלשתינאי לעיניין עובדי דחק והתעקשת לכתוב עוד 765239637543 תגובות על למה מדינות המערב לא פועלות רק מתוך אינטרס צר של "להשיג פועלי דחק לבנים"
אז אתה צודק זה לא האינטרס היחיד שלהם.
שמעת : א ת ה צודק. צ ו ד ק ! ! ! !
אפשר לעזוב את הנושא כבר?

ועדיין רובינו חושבים ש"במקרה הפלשתיני הגדרת הכיבוש היא תוצר של יחסי ציבור מוצלחים במיוחד, כי ברגע נתון זה עומדים בהגדרת כבישותו עוד כמה וכמה עמים שאיש לא שם עליהם קצוץ"
נקודת האפס 478694
אז זה לא "מדינות המערב".
זה בריטניה וארה"ב.

שמתוכן, ארה"ב הצטרפה רק ב-‏1941 אחרי שהיפנים דפקו לה בסיס, ובריטניה ידעה יפה מאוד לותר לגרמניה כל עוד זה לא נגע לה עצמה.
ע"ע הפקרת צ'כיה ופולין.

מכיר את הבדיחה על היטלר, צ'מברליין והמטריה?
לא. ספרי 478696
לא. ספרי 478705
היטלר וצ'מברלין נפגשים.
"אני רוצה את אוסטריה", אומר היטלר.
"בסדר", משיב צ'מברלין.
"ואני רוצה את הסודטים".
"בסדר".
"ואני רוצה גם את פולין".
"גם על זה אפשר לדבר".
"ואני רוצה גם את המטריה שלך", מרהיב היטלר עוז.
"לא בא בחשבון", אומר צ'מברלין. "אתה מבין, המטריה היא אנגלית".

____________________
ציטוט חופשי מ"אוצר הבדיחה הפוליטית", 1969.
נקודת האפס 478697
ובריטניה וארה"ב זה מדינות המזרח?

לצורך העניין של הפתיל הזה, זה באמת לא משנה. ברגע שאת מסכימה שהם נלחמו כנגד הנאצים את מסכימה שהטענה של האלמוני לא נכונה.

ולעניין שהעלת: ארצות הברית תמכה בבריטניה במלחמה לפני 41 (החכר והשאל), והצטרפה אליה בהזדמנות הפוליטית הראשונה. כזכור, את פרל הרבור תקפו היפאנים, שלא ממש ישבו באירופה. ובכל זאת, האמריקאית פלשו לאירופה, בצד השני של כדור הארץ, והקריבו שם לא מעט חיילים.

בקשר לבריטניה, זה כבר ממש שקר. בריטניה התחילה להתחמש אחרי הסכם מינכן, והכריזה מלחמה אחרי כיבוש פולין. לכל אורך התקופה היטלר התחנן בפני בריטניה שלא תתערב, והציע לה הצעות שונות ומשונות (מתוך האמנונה, שכמו שראינו עדיין קיימת, שהאנגלים הם גרמאנים, ולכן צריכים להיות שותפים שלו). להבדיל מסטאלין והחברים שלכם (שבאמת לא נלחם עד שלא פלשו לו למדינה, ואפילו קיים הסכם עם החבר שלו בזמן שזה בנה את אושוויץ והפגיז את לונדון, אבל, אם כבר משכתבים את ההיסטוריה ומנסים להשחיר את המערב, אז למה לא? לכו עד הסוף), הבריטים נלחמו בניגוד מובהק לאינטרס שלהם, ומתוך הבנה שכל מה שהם הולכים לקבל זה: "דם יזע ודמעות" (לא, זה לא ציטוט של נתניהו, אמר את זה אחד בשם צ'רצ'יל, ועכשיו יש לנו גם את ההקשר). שאלת את עצמך פעם מה עשו הבריטים בדנקירק? את יודעת, הם לא נסעו לצרפת לעשות קניות.

לא מכיר. את מכירה את הבדיחה על סופרמן והפולניה?
נקודת האפס 478704
תראה. זה לא שאני לא מכירה תודה לבעלות הברית, אבל הם לא לחמו בנאצים מטעמים אלטרואיסטים / דאגה לזכויות אדם כפי שנטען כאן. וסטאלין לא חבר שלי, תודה, וברה"מ לחלוטין לא נלחמה מדאגה לזכויות אדם, ואכן הם לא הזיזו את התחת שלהם עד שהם עצמם הותקפו, והם אף דחקו את פינלנד לברית עם גרמניה הנאצית עקב התוקפנות הסובייטית בפינלנד - אבל בלי ברה"מ ארה"ב ובריטניה לא היו מנצחות.

ואני לא מכירה. ספר נא.
נקודת האפס 478708
קצת חומר רקע על התקופה מ-‏1 בספטמבר 1939 עד מאי 1940: המלחמה המדומה [ויקיפדיה].
נקודת האפס 478710
הם = היא.
הכוונה לברה"מ, כמובן.
נקודת האפס 478720
"הם לא לחמו בנאצים מטעמים אלטרואיסטים", לא יודע מה זה, אבל הן כן נלחמו מטעמים אידיאולוגים, מטעם אידיאולוגיה שכוללת, בין השאר, את הדאגה לזכויות האדם. מאד נחמד להיות ציני, אבל לפעמים צריך גם להכיר במציאות. גרמניה הנאצית לא סיכנה את האינטרסים הבריטים והאמריקאים, והציעה להם הצעת שלום, ובכל זאת הם נלחמו בה (או, "חצי נלחמו", כמו שטוען האלמוני). לא יודע מה היה קורה בלי ברה"מ, זה היה קשה יותר, אבל לא ברור מי היה מנצח.

מה אמרה הפולניה לסופרמן שהציל אותה מטביעה בוויסלה? "נו, באמת, עכשי באים? אם היית לפני שנפלתי למים השמלה שלי היתה יבשה עכשיו!"
נקודת האפס 478807
לא צריך ללכת רחוק כדי להראות שזכויות אדם בקושי היו בראש מעייניהם של הרוסים. מספיק לראות מה הם עשו לקצינים פולנים שלחמו לצידם ומה הם עשו בהונגריה אחרי המלחמה.
נקודת האפס 478826
ומה שהם עשו לשבויי המלחמה (של חיילי אויב וחיילים שלהם שנשבו) אחרי המלחמה, ומה שהם עשו לאזרחים שלהם שנאלצו לעבוד עבודת כפיה אצל הגרמנים, ובכלל מה שהם עשו לאזרחים שלהם תוך כדי המלחמה.
בעצם, מספיק לראות מה הם עשו לאזרחים שלהם עוד לפני המלחמה.
נקודת האפס 478713
הערות קטנות, לא במרכז הדיון: ארה"ב ניצלה מהכורח להתלבט בשאלה האם להצטרף למלחמה באירופה. גרמניה הכריזה עליה מלחמה לאחר פרל הרבור.

הגמוניה גרמנית באירופה לא תאמה את האינטרס הבריטי. במשך איזה מאתיים שנה הבריטים נלחמו נגד השתלטות מעצמה אחת על אירופה. בריטניה לחמה למען האינטרסים האימפריאליים שלה עצמה (אם כי הותשה ואיבדה לבסוף את האימפריה).
נקודת האפס 478721
יש הבדל בין "הכרזת מלחמה" לבין מלחמה ממש. עד כמה שידוע לי, גרמניה לא שלחה חיילים מעבר לאוקיינוס.

יש להניח שבריטניה היתה שומרת על האימפריה שלה אם היתה חותמת על הסכם עם גרמניה הנאצית. יש להניח שהיא ידעה את זה. המלחמה נגד גרמניה הנאצית היתה מנוגדת לאינטרסים האימפריאליים של בריטניה. מלחמה נגד הגמוניה זה נחמד, אבל בריטניה ספגה הפצצות יומיומיות בעורף שלה, ואיבדה 380,000 לוחמים. היא לא עשתה את זה בשביל למנוע הגמוניה באירופה (ועובדה שהיא הצטרפה לאיחוד האירופי שהוא, בעצם, הגמוניה באירופה).
נקודת האפס 478722
לא סתרתי את דבריך; פשוט למיטב זכרוני, היה ויכוח בממשל רוזוולט האם לפתוח במלחמה נגד גרמניה לאחר פרל הרבור. הוויכוח הזה נקטע באבו עם ההכרזה הגרמנית.

צ'רצ'יל הניח מן הסתם שללא מעמד הבכורה האירופי שלה, בריטניה תתגלגל ותהיה לאי נידח בשליטה גרמנית. ללא שוק אירופי לתוצרת האימפריה, האימפריה היא עול יותר מנכס. אין לי ספק שהעורף הבריטי סבל מן ההחלטה הזו, ושיש מרכיבים אידאולוגיים בהחלטה הזו.

דווקא כניסתה של בריטניה לאיחוד האירופי, באיחור מתמיד ובעיקום אף, מדגימה את הרתיעה ההיסטורית שם מהגמוניה אירופית. חשוב לציין, שאין דין בריטניה שלאחר המלחמה - אשר איבדה את האימפריה ואת חלומות הגדולה - כדין בריטניה של צ'רצ'יל האימפריליסט השמרן.
נקודת האפס 478734
גרמניה דווקא שלחה חיילים אל מעבר לאוקיינוס. החיילים האלה ישבו בתוך צוללות.

The attack on Pearl Harbor and the subsequent German declaration of war on the United States had an immediate effect on the campaign. Dönitz promptly planned to attack shipping off the American East Coast.
..
The U.S., having no direct experience of modern naval war on its own shores, did not employ shore-side black-outs. The U-boats simply stood off the shore of the eastern sea-board and picked off ships as they were silhouetted against the lights of the cities.
..
The first boats started shooting on January 13, 1942, and by the time they left for France on February 6 they had sunk 156,939 tonnes of shipping without loss.

http://en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_the_Atlantic_...
נקודת האפס 478739
אל מעבר לאוקיינוס?
נקודת האפס 478746
off the shore of the eastern sea-board, כלומר בתוך הטריטוריה הימית האמריקאית בצד המערבי של האוקיינוס - זה לא מעבר לאוקיינוס?
נקודת האפס 478783
להגיד שארה''ב ובריטניה הן ''מדינות המערב'' שקול להגדרת ישראל ומצריים כ''מדינות המזה''ת''.
נקודת האפס 478784
ישראל ומצרים לא נמצאות במזרח התיכון?
נקודת האפס 478785
נכון, אבל זה לא הופך אותן ל"מדינות המזה"ת" אלא למדינות במזה"ת. לנאט"ו אתה יכול להתייחס כאל "מדינות המערב" (לפחות עד 1999, שאז הצטרפו אליהן מדינות ממזרח אירופה). לארה"ב ובריטניה לבדן - לא.
נקודת האפס 478786
נאט"ו הוקמה אחרי מלחמת העולם השניה. נכון ל-‏1940, מדינות המערב היו בריטניה וארה"ב (ואוסטרליה וקנדה וניו זילנד...) שאר המדינות היו תחת כיבוש.
נקודת האפס 478796
נאט"ו הוקמה אחרי מלחמת העולם השניה.
לפני 1940, מדינות המערב שהן לא בריטניה וארה"ב, לא היו תחת כיבוש, ולחלקן (צרפת) היתה ברית עם צ'כוסלובקיה.
נקודת האפס 478829
וצרפת באמת נלחמה, נלחמה והפסידה.
נקודת האפס 478840
צרפת נלחמה כשהיא עצמה הותקפה.
לא כשצ'כוסלובקיה הותקפה, למרות שהיתה לה ברית איתה.
נקודת האפס 478876
גרמניה הנאצית תקפה את צ'כיה במרץ 39, בספטמבר של אותה שנה הכריזה צרפת מלחמה כנגד גרמניה הנאצית. חצי שנה. זאת אמרת, כתב האשמה המחודש שלך כנגד המערב הוא שאחת ממדינותיו חיכתה חצי שנה לפני שפתחה במלחמת עולם כנגד גרמניה הנאצית. נכון שגרמניה הנאצית היתה חזקה בהרבה מצרפת (שכזכור, נכבשה בתוך חודשיים) ונכון שצרפת איבדה יותר ממליון חיילים במלחמת העולם הראשונה, ויותר משלוש אחוז מהאוכלוסיה שלה (וב-‏39 זה עדיין היה טרי). אבל, הי, למה שהעובדות האלה יפריעו לך לשבת בספה הממוזגת ולבקר את מי שהעז לחשוב לפני שקפץ למשימת התאבדות מטעמך. עם כל הכבוד, אני מצטער אבל אני לא מוצא את הביקורת שלך כרלוונטית, הוגנת או סבירה.
נקודת האפס 478877
כלומר אתה טוען שהביקורת לא הוגנת מכיוון שבדיעבד הסתבר שהצרפתים נלחמו גרוע? מה היו ההערכות של הממשל הצרפתי בנוגע לסיכוייהם להכריע את המערכה לטובתם, לפני שהחלה הלחימה בפועל?
נקודת האפס 478878
לא נלחמו גרוע, היו חלשים. אני מניח שלכל אורך 1939 ההערכות בצרפת היו שלמלחמה עם גרמניה הנאצית יהיה מחיר כבד מאד.
נקודת האפס 478881
א. גרמניה הנאצית שאחרי כיבוש צ'כוסלובקיה היתה יותר חזקה מגרמניה הנאצית שלפני כיבוש צ'כוסלובקיה.
ב. זה הולך ככה:
צרפת ובריטניה: הגרמנים רוצים את הסודטים. אנחנו לא רוצים עוד מלחמה. גם אתם לא רוצים עוד מלחמה.
צ'כוסלובקיה: לא רוצים. זה שטח צ'כי. קיבלנו אותו כחלק מצ'כוסלובקיה במסגרת הסכמי ורסאי!
צרפת ובריטניה: תפרוץ מלחמה אם לא תוותרו. חוץ מזה, חלק ניכר מהאוכלוסיה בסודטים הם גרמנים. טבעי שהם ירצו להיות חלק מגרמניה. טבעי שגרמניה תרצה שהסודטים יהיו חלק אינטרגלי ממנה.
וילסון אמר עוד ב-‏1918 שהעברת הסודטים לידיכם בעייתית.
צ'כוסלובקיה: אבל זה חבל ארץ עשיר! המפעלים! המכרות! הביצורים שלנו על הגבול עם גרמניה! מה יהיה אם נותקף?
צרפת ובריטניה: אם תותקפו, נעזור לכם!

הסודטים עברו לגרמניה, שנה לאחר מכן צ'כוסלובקיה הותקפה, הצבא שלה היה אמנם חזק אבל הביצורים בסודטים נשארו בסודטים, צרפת ובריטניה הבטיחו, אבל לא נקפו אצבע (אה! נכון! נזכרו חצי שנה אחר-כך!)

בעברית, קוראים לזה הפרת ברית.
אז אני לא מצפה ממדינות הגונות לשפוך דם לטובת כל עשוק ונגזל, אבל כן לקיים את הבריתות שהן כורתות. במיוחד כשהן תובעות ממדינות אחרות להחליש את עצמן בשם השלום.

אם צרפת איבדה 3% מאוכלוסייתה על מלחמה דבילית, שלא תבטיח הבטחות שאין בכוונתה לקיים כשהיא תובעת דברים מאחרים.

כמה מליוני אנשים נהרגו בגלל זה?
נקודת האפס 478884
וכמוזכר לעיל, צרפת הכריזה מלחמה על גרמניה עם הפלישה לפולין, אבל היא לא באמת נלחמה. כלומר, לא באמת הזיזה צבא למען בת הברית שלה.
נקודת האפס 479156
אולי גרמניה הנאצית שלפני כיבוש צ'כוסלובקיה היתה חלשה יותר מזאת שאחרי (ואולי לא, הרי את לא יודעת מה היה קורה אילו גרמניה לא היתה כובשת את צ'כוסלובקיה, נכון?), אבל את זה את יודעת ב-‏2008, כשאת יודבת בספה הממוזגת וקוראת ספרי היסטוריה, הצרפתים והאנגלים לא ידעו את זה.

"בעברית, קוראים לזה הפרת ברית." השאלה היא האם קיום חוזה כשקיומו אומר התאבדות למעשה זה "המעשה המוסרי", אני חושב שלא. עם כל הכבוד, חוזים זה דבר נחמד מאד, אבל קיום זה דבר קצת יותר חשוב. ויותר מזה, הצ'כים ידעו את זה טוב לא פחות ממני.

"אם צרפת איבדה 3% מאוכלוסייתה על מלחמה דבילית" אז, עכשיו התחלנו לשפוט את מלחמת העולם הראשונה?! מעניין שכששומרים על בריתות זה דבילי וכשמפירים אותם זה רע. אי אפשר לרצות אותך.

"שלא תבטיח הבטחות שאין בכוונתה לקיים כשהיא תובעת דברים מאחרים." נו, מה, נולדנו אתמול?

"במיוחד כשהן תובעות ממדינות אחרות להחליש את עצמן" צ'כיה היתה מדינה ריבונית. את מסתכל על ההיסטוריה בצורה מאד אנרכוניסטית, הצ'כים של 39 הם לא וואצלב האבל, והצרפתים של 39 הם לא מיטראן.

"בשם השלום" ואם זה היה בשם המלחמה זה היה מוסרי?

"מה מליוני אנשים נהרגו בגלל זה?" וזה, אולי, כל הטעות שלך במשפט אחד, את לא יודעת כמה אנשים היו נהרגים אלמלא ההחלטה הזאת (שהיתה, אותי, פותחת את המלחמה מוקדם יותר, והיתה, אולי, גורמת לכיבוש קל של בריטניה וצרפת, והיתה, אולי, משאירה את כל אירופה בידיים נאציות) והם, מי שחי ב-‏1939, לא ידע כמה אנשים יהרגו בגלל ההחלטה הזאת.
נקודת האפס 479012
בגלל שאני מסכים עם כל מה שכתבת בתגובה זו, אני מוצא שקשה מאוד לנהל ויכוח מעניין ופרודוקטובי כאשר הצד השני מזין אותך בחצאי אמיתות ובהצהרות חסרות בסיס (למשל הדברים על בגידת המערביות בפולין הם דברי הבל המסיטים את הויכוח מכל כיוון מציאותי אפשרי. איני חושב שאף אדם המכיר אפילו עובדות בסיס בנושא היה מעלה טענה כזו). כדי לטעון טיעונים לעניין חייבים ראשית להחזיר למקומן את העובדות.

א. לבריטניה לא היה שום חוזה צבאי כתוב עם צ'כיה. מי שהתחייבו להגן על צ'כוסלובקיה מפני תוקף צבאי היו צרפת ובריה"מ.

ב. התערבות בריטניה נבעה מן העובדה שלבריטניה היו הסכמים צבאיים כתובים עם צרפת. כהרגלה בריטניה דאגה שההסכמים יהיו לא ברורים ובלתי-מחייבים ככל האפשר. בזמן ועידת מינכן איש לא ידע מה אומרים ההסכמים למקרה שגרמניה תתקוף את צ'כיה, צרפת בתגובה תתקוף את גרמניה. האם במקרה כזה בריטניה מחוייבת להצטרף לצרפת? לא היה ברור. ע"ס מה שקרה באוגוסט 1914 (מלה"ע ה-I), היתה הנחה כללית שיכולה לקרות תגובת שרשרת כזו שתביא לפריצת מלה"ע חדשה. לכן צ'מברליין התערב כ"מתווך". ועדיין אין זה נכון לומר שלבריטניה היתה מחויבות להגנת צ'כיה (בודאי במקרה בלתי כתוב ואמורפי שכזה).

ג. צרפת הפכה לכינור שני בועידת מינכן לא מפני שצבאה היה חלש ומכור למגננה (קו מז'ינו). הדבר הזה לא היה ידוע בזמנו. הסיבה לחולשתה היתה פנימית. ממשלות עולות ויורדות, שביתות פועלים, ימין משתולל, פרשיות שחיתות הפכו את צרפת לחסרת כל יכולת לנהל מדיניות חוץ קוהרנטית ואפקטיבית. דלדייה רה"מ הצרפתי היה בתפקידו רק מספר חדשים וממשלתו עדיין לא התייצבה.

ד. בכל מקרה היה די ברור שצרפת לא תוכל לנצח את גרמניה ללא השתתפות הצי הבריטי. בריה"מ באותם ימים לא נחשבה למעצמה מן השורה הראשונה ולכן רוסיה לא נחשבה כאלטרנטיבה משמעותית לבריטניה. אויביה של גרמניה שיחקו את המשחק ללא קלפים בידיהם והיטלר ידע זאת. התסריט שלו היה שגרמניה תתקוף את צ'כיה ובנות הברית לא תעשינה דבר. הטעות העיקרית של צ'מברליין היתה שהוא חשב שאפשר לנהל מו"מ כשאין בידך שום קלפים.

ה. המניע של חוזה ההגנה צרפת-צ'כוסלובקיה לא היה הגנה על הדמוקרטיה היחידה במזרח-מרכז אירופה. ההסכם היה תוצאה של איסטרטגיה צרפתית שנועדה לבנות הסכם הגנה ארבע-צדדי (צרפת, בריטניה, פולין וצ'כוסלובקיה) שמטרתו לכתר את גרמניה מכל צדדיה. האיסטרטגיה נכשלה בגלל סרבנותה של בריטניה והססנותה של צ'כוסלובקיה להתחייב להגנת פולין. ההסכמה הצרפתית-צ'כית היה כל מה שנותר מן האסטרטגיה הזו.

ו. הסיבה שועידת מינכן בכלל התקיימה נבעה מכך שצ'כוסלובקיה לא התחייבה להתנגד צבאית לגרמנים בלי תלות מה יעשו המעצמות (כפי שעתה פולין ב-‏1939). צ'כיה רצתה לצאת למלחמה רק לאחר שהמעצמות (צרפת ובריה"מ) יאשרו מחדש ובאופן מחייב להצטרף אליה. רשמית, בריה"מ וצרפת היו פטורות ממחויבותן הצבאית לצ'כוסלובקיה ב-‏1938 משום שצ'כיה עצמה חתמה על הסכם מינכן, דבר שאיש לא יכל להכריח אותה לעשות. צ'כיה פשוט סרבה לעמוד לבדה כנגד גרמניה. טכנית המחוייבויות כלפיה מעולם לא נבדקו.

ז. פולין לא היתה דמוקרטיה. היה שם משטר גנרלים פרוטו-פשיסטי וסמי-אנטישמי שהיה שמח ליחסים טובים עם גרמניה הנאצית אלמלא אתרע מזלם ולהיטלר היה תאבון לשטחיהם. לצרפת היו הבנות היסטוריות דו-צדדיות עתיקות יומין עם פולין, אבל שום דבר ברור ומחייב. משהו מחייב ועדכני הושג רק באפריל 1939 לאחר שגרמניה הפרה את חוזה מינכן במרץ (נדמה לי הבנות קפריצקי-גמלן או משהו דומה). זהו התאריך בו החלה ירידתה התמיכה במדיניות הפיוס. כמה חודשים אח"כ חתמה בריטניה על הסכם הגנה מקביל עם פולין. לסיכום, צרפת ובריטניה ערבו לשלמות פולין רק כמה חודשים לפני הפלישה הגרמנית, והם מלאו את מחוייבותם במלואה (הכריזו מלחמה על גרמניה). לדבר על "בגידת" בעלות הברית בפולין רק משום שלא היתה להן אופציה התקפית לממש את הבטחתן, הרי אלו דברי הבל.

ח. צרפת ובריטניה היו מחוסלות אחרי מלה"ע ה-I. לבריטניה היה בעיקר צי. צבא היבשה שלה היה מורכב מכוחות קולוניאליים שנועדו להתמודד עם הבורים הזולו והסיפוי של הודו ולא עם צבא משוריין מודרני. הצבא הטריטוריאלי צומצם עד לשלד ועבר רפורמה דמוקרטית וארגונית (הרפורמות של הורס-בלישע) ויכולתו היתה בלתי ידועה (ליתר דיוק חוסר יכולתו היה השערה סבירה). דבר זה תאם איסטרטגיה בריטית עתיקת יומין (מימי המלחמות הנפוליונית) לנהל באירופה מערכות הקפיות (באמצעות מצור ותקיפות של הצי) תוך הסתמכות על כוחות היבשה של בעלי ברית (ספרדים ופרוסים, הסים ואח"כ צרפתים). בקיצור העדר אופציה התקפית יבשתית בריטית לא היה הפתעה מרעישה לאף אחד. כאשר ז'ופר המרשל הצרפתי של מלה"ע ה-I נשאל לכמה חיילים בריטים הוא מצפה בחיל המשלוח הבריטי הוא ענה "די בחייל אחד וגם אותו נדאג שהוא יהרג בקרב" (קריא - מה שחשוב הוא מעורבותה של בריטניה והצי שלה ולא חיל המשלוח היבשתי שלה שלפחות ב-‏1914 היה זעיר).

ט. הפולנים, באוגוסט 1939 (חוזה ההגנה הבריטי-פולני) לא היו יכולים לצפות מהבריטים לשום דבר שונה ממה שקיבלו. הפעולות שניסו הבריטים לעשות כדי לסייע לפולנים ואח"כ, פשוט נכשלו (הנחיתה בנארוויק נורבגיה למשל). אגב, זו היתה הסיבה להתפטרותו של צ'מברליין לטובת צ'רצ'יל ולא תוצאות ועידת מינכן כפי שעשוי מישהו לחשוב. לשם הדגשה אפילו בשנת 1943 כאשר כח המשלוח האמריקאי בדר' אנגליה היה עדיין בהתארגנות, ניסו הבריטים להוציא לפועל בכוחם הם (ע"י חיילים קנדים) פלישה יבשתית לאירופה. הנחיתה בדיאפ (בלגיה) הסתיימה באסון ובאבידות כבידות (5000 נפגעים אאל"ט).

י. צבא היבשה הצרפתי בעקבות טראומות המלחמה הגדולה היה שרוי במוד הגנתי מובהק (קו מז'ינו וכו') ומעשית היה נטול יכולת במתקפה (למרות שהדבר לא היה ידוע באותו הזמן). בכל מקרה לדרוש ממישהו לתת מה שאין לו, הוא גם איוולת וגם מיותר. תוצאותיו היו אסוניות בודאות (ראה הפלישה הרוסית לפרוסיה המזרחית ב-‏1914 והתבוסה הקטסטרופלית של טננברג).

יא. לסיכום, אילו עשו צרפת ובריטניה מה שמומחי הספה הממוזגת ואבירי המוסר האבירי דורשים מהם, התוצאה היתה שונה ממה שהתרחש בפועל. קרוב לודאי שהיא היתה גרועה לאין ערוך (כדבריך התאבדות).

יב. מדינות דמוקרטיות לא יוצאות למלחמות להגנת ערכי הדמוקרטיה של אחרים, בפרט כאשר הללו לא במיוחד דמוקרטים (בריה"מ ופולין). יחד עם זאת מי שמשליך את ערכי הדמוקרטיה לפח הזבל ההיסטורי טועה. הוא לחלוטין לא מודע לעצמת הרגשות הפציפיסטיים והאנטי-מילטריסטיים באירופה והבדלניים באמריקה בין המלחמות. כל ההנהגות הדמוקרטיות במערב פעלו בשמם של ציבורים שדרשו לפרק את הצבאות העומדים ולהמנע בכל מחיר ממלחמות קולוניאליסטיות או אחרות. למעשה רק ההתנהגות והמדיניות הבהמית של הפאשיזם כלפי מתנגדיהם מבית, כלפי הסינים, האתיופים, הספרדים, הצ'כים, הפולנים ולבסוף הרוסים היא שהביאה להטיית המטוטלת הציבורית מן הקוטב הפציפיסטי אל הקוטב המלחמתי. מי שמזלזל בהשפעת עמדתם של אנשים כמו תומס והיינריך מאן, אורוול, סטיינבק והמינגווי על דעת הקהל אינו יודע מה הוא סח. העובדה שלא היו כמעט אנשי רוח שדגלו בפציפיזם אומרת דרשני (ראו למשל עמדתו של ברטראנד ראסל).

יג. לאדם כמו גנדי ומפלגת הקונגרס שלו היו כל הסיבות בעולם להצטרף לצד היפני במלחמה בבחינת אויבו של אויבי הוא ידידי (ואכן היה צבא מתנדבים הודים (INA) שנלחם עם היפנים בבורמה בפיקודו של אדם בשם צ'נדרה בוס). נראה שהסיבה שגנדי הוביל קו כל כך אמביוולנטי כלפי בריטניה בזמן מלה"ע ה-II (די דומה לקו של היישוב היהודי בא"י באותו זמן) והתנגד ל-INA, קשורה בעומקה לעמדות האידיאלוגיות של הציר הפאשיסטי.
נקודת האפס 479036
עיקר שכחתי:
אם מישהו היה רוצה לנהל דיון על בגידת הדמוקרטיות, דוגמה הרבה יותר מובהקת היא עמדתן של בריטניה, צרפת וארה"ב בעת מלחמת האזרחים הספרדית (1936-1939). מלבד העובדה שגם כאן היו כל מיני גורמים ההופכים את התמונה למסובכת מכפי הנראה במבט ראשון, נראה שסיבה חשובה להעדרות התמוהה של הדוגמה המתבקשת הזו היא שכאן באופן מובהק יותר מבמקרים האחרים ה"בוגדים" היו מפלגות הימין.
נקודת האפס 479059
תודה.
נקודת האפס 479154
(אני לא מסכים איתך שהמחלוקת ביני לבין נועה והאלמוני היא עובדתית, אבל יותר חשוב לי להגיד - ) תודה, בשביל תגובות כאלה כדאי לקרוא את האייל.
נקודת האפס 479177
זה לא העניין של מחלוקת עובדתית. הטיעונים של נועה נשאבים מן המקור של תעמולה פוליטית (הימין הישראלי נגד הפייסנות השמאלנית) או שיעורי תולדות ישראל והעמים בביה"ס התיכון של מורה די גרוע. בשני המקרים ה"מרצה" יודע שלמאזיניו אין סבלנות לפרטי הדברים וגווניהם. המאזין רוצה סאונד-בייטים שיצדיקו עבורו את מה שהוא בלאו הכי חש מן הבטן. בשני המקרים ה"מרצה" נותן להם את זה ולא יהיה זה אפשרי או נבון להפריע ל"שיעור" עם דקדוקי אמת וברור פרטי הדברים. ל"רוע המזל", ב"אייל" זה קורה לפעמים.
באחת התגובות שלה נועה מתארת כל כך יפה את מהלך הדברים בועידת מינכן 1938 שכדאי להביא את הדברים שוב:
"ב. זה הולך ככה:
צרפת ובריטניה: הגרמנים רוצים את הסודטים. אנחנו לא רוצים עוד מלחמה. גם אתם לא רוצים עוד מלחמה.
צ'כוסלובקיה: לא רוצים. זה שטח צ'כי. קיבלנו אותו כחלק מצ'כוסלובקיה במסגרת הסכמי ורסאי!
צרפת ובריטניה: תפרוץ מלחמה אם לא תוותרו. חוץ מזה, חלק ניכר מהאוכלוסיה בסודטים הם גרמנים. [...]
צ'כוסלובקיה: אבל זה חבל ארץ עשיר! המפעלים! המכרות! הביצורים שלנו על הגבול עם גרמניה! מה יהיה אם נותקף?"
עד כאן טוב ויפה. והנה כאן באות שתי מילים קטנות המביאות "דאוס אקס מאכינה" את "מה שרצינו להוכיח":
"צרפת ובריטניה: אם תותקפו, נעזור לכם!"
ודקדוקי המציאות? זה פשוט זיוף ורמאות. בין משפט המחץ לבין מה שקדם לו "נחתכו" החוצה כמה משפטים החושפים מציאות סבוכה שלא ראוי לבלבל את מוחם של התלמידים איתה. למשל:
צרפת: יש לנו חוזה הגנה אתכם המחייב אותנו להכריז מלחמה על מי שיתקיף אתכם (גרמניה). הבעיה היא שזה יעמיד אותנו במצב קשה מאוד. חיל משלוח אינו אפשרי בגלל הגאוגרפיה והזמן. מתקפה על גרמניה דרך קו זיגפריד, עשוייה להסתיים באסון עם מאות אלפי הרוגים ובלי שום תועלת לכם. מבית, הימין האנטישמי החזק שלנו משתולל וטוען שאנו מוכרים את צרפת לבולשביקים וליהודים של ליאון בלום. הממשלות קמות ונופלות כל חודש. בתסריט הרע הממשלה תהיה חלשה מכדי לפתוח במלחמת עולם, ובתסריט הטוב תהיה הכרזת מלחמה פורמלית ובעקבותיה זיצקריג (מלחמה מדומה).
בריטניה: אנו איננו מחוייבים לכם ישירות, אבל יש לנו הבנות כלשהן עם צרפת. לא ברור מה ההבנות הללו אומרות לגבי מקרה שבו צרפת תתקוף את גרמניה. בכל מקרה הסכסוך המקומי הזה על הסודטים עשוי לגרום לשרשרת של הכרזות מלחמה נוסח סרייבו 1914 ולהסלים למלחמת עולם חדשה שאתם תהיו קרבנותיה הראשונים.
צ'כוסלובקיה: נניח שנסכים לוותר על הסודטים, מה יקרה אם היטלר ירצה נתחים נוספים משטחנו? אנו זקוקים לחוזה הגנה כתוב אתכם כתנאי להסכמתנו.
בריטניה וצרפת: לכך אנו מסרבים קטגורית. הרי התחייבנו חוזית להגן על הפירוז של הריינלנד ולא קיימנו זאת. התחייבות חוזית נוספת שלא נעמוד בה רק תדרדר את עמדתנו עוד יותר. בכל מקרה אנו לא נחתום על שום הסכם עם היטלר לגבי הסודטים לפני שהוא יבטיח לנו שאין לו תביעות נוספות לגבי צ'כוסלובקיה.
צ'כוסלובקיה: ובכן נותר לנו רק לבחור בין כיבוש סובייטי של כל צ'כוסלובקיה לכיבוש גרמני של הסודטים. אנו בוחרים לותר על הסודטים. מה יהיה אם גם אחרי הסודטים נותקף?
"צרפת ובריטניה: אם תותקפו, נעזור לכם!" [ככל יכולתנו באופן שנראה לנכון באותו זמן].
סיכום - הדמגוג הפוליטי: בספטמבר 38 ניצבו מעצמות המערב בפני בחירה בין בגידה פחדנית בבת ברית דמוקרטית לבין מלחמה אבירית במפלצת הנאצית והבסתה בחנית הדמוקרטיה. המציאות: בספטמבר 38 ניצבו מעצמות המערב בפני ברירה בין הסכם פשרה כלשהו בין כל הצדדים שירחיק את סכנת המלחמה לבין עמידה חסרת אונים מול כיבוש נאצי נוסף תוך הצהרות קרב ריקות ממעש שרק יבזו אותן עוד יותר.
מוסיפה נועה וכותבת:
"הסודטים עברו לגרמניה, שנה לאחר מכן צ'כוסלובקיה הותקפה, הצבא שלה היה אמנם חזק, אבל הביצורים בסודטים נשארו בסודטים, ..." - הביצורים במקרה היו על הגבול ולאו דוקא בסודטים. אולי הצ'כים ידעו מה שנועה לא רוצה לדעת. הצבא הצ'כי אולי היה חזק על הנייר, אבל גם שם הוא לא היה חזק מן הצבא הפולני או הצרפתי (או למעשה גם הבריטי והרוסי) והקו שלהם לא היה יותר טוב מקו מז'ינו. אילו סברו אחרת לא היו חותמים על הסכם מינכן.
"צרפת ובריטניה הבטיחו, אבל לא נקפו אצבע (אה! נכון! נזכרו חצי שנה אחר-כך!)" - בדיוק להיפך. צרפת ובריטניה לא הבטיחו כלום. עוד במרץ 1939 לפני שהיטלר פלש ופירק את צ'כוסלובקיה, הבריטים והצרפתים עדיין קיוו להמשך מדיניות הפישור והפיוס איתו. לאחר הפלישה הם אולי לא עשו דבר בצ'כיה (מה בדיוק היו צריכים לעשות שם. להצניח צנחנים מאות קילומטרים מאחורי הקוים?). לעומת זאת הם בהחלט נקפו אצבעות וחתמו על חוזי הגנה גלויים עם פולין. כלומר זה שפניהם היו לעתיד ולא לעבר, זה פשע מוסרי בלתי נסבל. חצי שנה אח"כ היטלר פלש לפולין.
"בעברית, קוראים לזה הפרת ברית." - בעברית קוראים לזה בלבול מוח.
נקודת האפס 479244
מה שאתה עושה לנועה ו נראה לי מאוד לא יפה. העמדה שהיא מציגה - בדרמטיות יתר - איננה מוגבלת לאיזו לבעלי תכלית ימנית אנטי-דמוקרטית. אני חושד שהיא נובעת מעמדה ציונית הרבה יותר כללית, הדוגלת בכושר מגן עצמאי למדינה. בפרט, הרושם שנותר לי (משיעורי היסוריה, "עמוד האש", ו"עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" - רקע סטנדרטי) אינו שונה במיוחד מזה של נועה.

נוכח הפרטים שאתה מציג אני אצטרך כנראה לעשות רוויזיה של תפיסתי את הסכמי מינכן. ייקח לי זמן לעכל.

פגם אחד בניתוח שלך הוא המבט הבלעדי על הסכם מינכן, כיוון שהביקורת על פייסנות צרפת ואנגליה ואדישות ארה"ב נוגעת לכל התהליכים מאז ראשית ההתחמשות הגרמנית, הפלישה לסאאר, האנשלוס וכלה באי-ההתקפה בזיצקריג.

אגב, גם אם ביצורי הגבול של צ'כוסלובקיה היו בינוניים כמו קו מז'ינו, תקיפה ישירה שלהם לא הייתה דומה לדהירה במישורי פולין או פלנדריה. עמידה איתנה של מדינה קטנה (כמו יוגוסלביה 3 שנים אחר כך) אולי היתה מצננת קצת את מכונת המלחמה הגרמנית.
נקודת האפס 479260
יוגוסלביה נכבשה מנר מאד; אתה ודאי מתכוון למלחמת הגרילה אחר כך.
נקודת האפס 479266
להגיד על הביצורים של קו מז'ינו שהיו בינוניים, זאת אמירה מעט יומרנית. ביצורי קו מז'ינו (במידה מסוימת כמו ביצורי קו בר-לב) לא הועמדו במבחן.
נקודת האפס 479270
ביצורי קו בר-לב הועמדו למבחן במלחמת ההתשה והתבררו כלא אמינים מדי.הם לא נפרצו רק בגלל הפצצות חיל האויר בעומק השטח המצרי.
נקודת האפס 479276
נהפוך הוא.
במלחמת ההתשה ביצורי קו בר-לב בהחלט סיפקו את הסחורה. הטענה כנגדם היתה שהם שימשו להגנה בפני מלחמה סטאטית, אבל קרסו במלחמת תנועה וכיבוש שטח.
נקודת האפס 479323
עם חלק מדבריך אני מסכים.

א. עמדתה הפוליטית של נועה שאותה כלל איני יודע, אינה מעלה ואינה מורידה. אני טוען שהשיח שלה והצגת העובדות שלה לקוחה מהשיח של הימין האנטי ליברלי שהוא בעל אג'נדה של הצגת המערב הליברלי כפחדן מוסרי וצבוע. אני אפילו לא מיחס לה "דרמטיות יתר". כאשר אפשר להציג עניין בצורה חדה ומתומצתת בלי להכביר פרטים מיותרים, זה מצויין. הצגתה את הסכם מינכן היתה יכולה להיות כזאת, אלמלא הפרטים החסרים בתאור היפה באמת שלה, הם בדיוק הפרטים המציגים את הקשיים והשיקולים האובייקטיביים שהובילו את צרפת ובריטניה. העדרם בהכרח, מציג אותן כפחדניות וצבועות גרידא.

ב. התרכזתי בהסכם מינכן מפני שהההסכם והמטריה של צ'מברלין הפכו למעין דגל וסמן של האג'נדה שהצגתי למעלה. למעשה דוקא התקופה הארוכה שבה התנהלה מדיניות פיוס במקרים רבים לא נבונה מעורבת לפעמים ברבאנשיזם כלכלי (נוסח ורסאי) מוכיחה שלא מדובר בפגם או סטייה של מדינאי או סיעה כלשהי. ההתנהלות הזו שורשיה עמוקים מאוד בנסיבות ובמצב האובייקטיבי שהכתיב אותה.

ג. הטעות הבסיסית שלך היא במונח "אדישות". בפרט בארה"ב, זו כלל לא היתה אדישות, אלא בדלנות אקטיבית ונחושה מאוד ואפילו דו-מפלגתית. בקפיטול היתה קבוצה דומיננטית של נציגים שהתנגדו באופן אקטיבי ונחוש לכל מעורבות בענייני אירופה. רוזבלט שהתנגד לבדלנות נאלץ להצניע את עמדתו והוא נבחר בפעם השלישית רק לאחר שהבטיח במסע הבחירות, לא לערב את ארה"ב במלחמה באירופה.

ד. זאת עליך לדעת כי ארה"ב באופן היסטורי עוברת מחזורים של בדלנות ואנטי קולוניאליזם לסירוגין עם תקופות של מעורבות ואימפריאליזם, עוד מימי דוקטרינת מונרו. ידיעה זו יש לה גם חשיבות לעמדתה של ישראל כאן והיום. הרקע ההיסטורי הרחב הזה מבהיר הן את האיוולת בטענות השמאל הקיצוני הרואה את ארה"ב כאמפריית רשע קולוניאליסטית והן את הסיכון העצום שיש במדיניות ישראלית התפשטותית וכוחנית המיוסדת על תמיכה עקבית ובלתי משתנה של ארה"ב.

ה. מעצמות אירופה המערבית אולי לא יכלו להתבדל מענייני היבשת, אבל גם שם לא מדובר באדישות. מדובר שם בתוצאות האסון של מלחמת העולם ה-I שהביאו להתבססות עמדה ציבורית עקבית ונחושה מאוד של אנטי מיליטריזם, אנטי קולוניאליזם ואפילו אנרכיזם שבשום פנים ואופן לא היו נחלתו של השמאל הליברלי בלבד. אמירתו של צ'מברלין "לא נלחם ונמות בשביל עם שאיננו יודעים עליו דבר" [הצ'כים], שהתבטאה אח"כ באמירות מסוג "לא נלחם בשביל היהודים" לא היתה אמירה של מדינאי כושל בודד היא היתה עמדה ציבורית מרכזית ומתמשכת.

ו. יש טעות כפולה שהיא בעצם אחת, בעיונים בכוחו של הצבא הצ'כי ובחוזקו של קו הביצורים שלהם (שדרך אגב חלקו התקיים גם לאחר מסירת הסודטים). רק בשני צבאות בעולם התקיימו באותה תקופה מטות בעלי הטייה אינטלקטואלית ללמדנות צבאית, בגרמניה ובצרפת. אבל בעוד בצרפת, תוצאות נצחון הפירוס שלה במלחמת העולם הביאו לקפיאת הממסד הצבאי ולהאחזות ריאקציונרית בביצורים ומגננה, אותן תוצאות בגרמניה שהביאו לפירוקו והפשטתו עד לעצם של הצבא הקיסרי אפשרו לו להתחדש ולהתעדכן. (בבריטניה, גם שם פורק צבא היבשה כמעט לחלוטין, היה משקל יתר לממסד של הצי והמושבות שהוא ריאקציונרי מטיבו). רק בגרמניה היה אפשר לנסות רעיונות חדשית כמו ריכוזי שריון. תנועה ממונעת מהירה, איגופים עמוקים וארטילריה אוירית.

ז. למעשה לשום צבא אירופי לא היה סיכוי כנגד הוורמכט וקווי הביצורים כמו מז'ינו והקו הצ'כי (כמו הפולני והרוסי) פשוט נעקפו. המערכה בבלקן (נגד יוגוסלביה ויוון) נמשכה ששה שבועות ולמרות שהפרטיזנים הסרבים היו פעילים יותר מכל הפרטיזנים האחרים באירופה גם יחד, לא היתה לפעולתם השפעה של ממש על מהלך המלחמה ברוסיה. הנצחון על הגרמנים הושג רק לאחר שהיטלר מתח את קוי הצבא שלו מעבר לכל הגיון צבאי והפך את כל החזית הגרמנית לאגף אחד גדול, מה שאיפשר לבנות הברית לבלום ולהתיש את כוחות העלית הגרמני בחזית ולתקוף באגפים החלשים. העובדה שבנות הברית לא פתחו באופנסיבה בזמן המלחמה המדומה (1939-1940) מוכיחה לא את רפיסותן המוסרית אלא את יכולותיהן האובייטיביות והן מעידות כאלף עדים על מה שהיה ביכולתן לעשות בזמן ועידת מינכן ולפניה.
או בקיצור 479325
''אני קורא לעצמי ''שוקי שמאל'', ולכן כל מי שאינו מסכים איתי, הצגת העובדות שלו לקוחה מהשיח של הימין האנטי-ליברלי''.
או בקיצור 479351
אין לי אלא להבהיר שבעיני הטענה "הצגת העובדות [...] לקוחה מהשיח של הימין האנטי-ליברלי" אינה אלא טענה עובדתית נכונה או שגוייה. אין בכך משום האשמה, הוכחה או תוכחה. (במילים אחרות, העובדה שטיעונים מסויימים נלקחים מבית יוצר כזה או אחר אינה משום הוכחה בדבר נכונותם או אי-נכונותם).
זה לא נראה ככה. 479365
לפי הניסוח שלך
''אני טוען שהשיח שלה והצגת העובדות שלה לקוחה מהשיח של הימין האנטי ליברלי שהוא בעל אג'נדה של הצגת המערב הליברלי כפחדן מוסרי וצבוע.''
בעוד שנועה ו. לא טענה שהיא ימנית או אנטי ליברלית.
הניסוח שלך מעיד על הטלת דופי בטענות של נועה ו. (ללא כל קשר אם הן נכונות או לא), מעצם זה שלדבריך, הם לקוחים ''מהשיח של הימין''.
זה לא נראה ככה. 479397
אפרוש שוב טיעון אחד שלי ואולי אצליח להפיס את דעתך.
א. נועה טענה שהמערב (צרפת ובריטניה) הפקירו את פולין. הטענה הזו נראית על פניה מאוד חריגה מפני שאליבא דכוליי עלמא מלה"ע ה-‏2 פרצה בגלל פלישת הגרמנים לפולין.

ב. בקצרה: לאחר סיפוח הסודטים בספט' 38 שהתאפשר משום שהיטלר התחייב בכתב ההסכם שאין לו תביעות לשטחים נוספים באירופה, במרץ 1939, הוא ובני בריתו פלשו ופרקו את מה שנותר מצ'כוסלובקיה. בשלב זה החלה התמיכה במדיניות הפיוס בצרפת ובריטניה להתערער. התוצאה היתה חתימת הסכמי הגנה צבאיים בין צרפת (אפריל) ובריטניה (אוגוסט) לבין פולין, שערבו לשלמותה הטריטוריאלית של פולין ונועדו להבהיר להיטלר שכל פעולה צבאית נגד פולין, משמעותה פתיחת מלחמת עולם חדשה. כאשר היטלר תקף את פולין בספט 39 ולמרות שליווה זאת בטיעונים הרגילים (התנכלות פולנים לדוברי גרמנית בפולין, תקיפות פולניות לשטח גרמניה), הכריזו מייד 2 בעה"ב מלחמה על גרמניה.
עד כאן קשה להבחין היכן פה "הפרת הברית" של נועה.

ג. יותר מאוחר הבנתי שטענתה של נועה היתה בעצם זאת: לאחר שהגרמנים פלשו לפולין, אילו רק רצו, צרפת ובריטניה יכלו להתערב צבאית בקרב על פולין ולהציל אותה. כלומר במשתמע יש כאן טענה שצרפת ובריטניה יכלו להנחיל לגרמניה תבוסה ניצחת על אדמת פולין. טענה זו מופרכת עוד יותר מקודמתה. המציאות היתה (1940) שצרפת הובסה שוק על ירך ובריטניה נמלטה בעור שיניה בקרב שהתנהל בשטחן, בקוים הקצרים ביותר האפשריים וליד הביצורים והציוד המיטבי שהיה להן. אילו התנהל כל זה על אדמת פולין או לחילופין במתקפה לתוך שטח גרמניה, קרוב לודאי שהתוצאה היתה תבוסה מוחצת ונצחון גרמני מלא באירופה.

ד. השאלה שהטרידה אותי היה מה גרם לנועה לצאת בטענות מופרכות כאלו. מנין הופיעו הטיעונים הללו? העליתי השערה שהטענות הללו מקורן בתנועות פוליטיות כאן ועכשיו שיש להן אג'נדה המסבירה מדוע הן רוצות להעלות טענות כאלו, למשל שהסכמים ישראלים-פלשתיניים בערבות אירופאית/אמריקנית אינם שוים את הנייר שנכתבו עליו.

ה. כלומר הטענות עצמן מופרכות. זהות בית היוצר של הטענות אינה בבחינת הוכחת מופרכות הטענות. היא רק עשוייה להסביר מדוע ירצה מישהו להעלות טענות כאלו. אם עצם ההשערה כל כך מפריעה לך, אולי מוטב שלא הייתי מעלה אותה בכלל.
זה לא נראה ככה. 479416
אבג: נראה לי שטענת נועה לגבי הזיצקריג היא ש"הכרזת מלחמה" אין בה די כדי להפריך את הטענה שפולין הופקרה. רק אילו צרפת ובריטניה היו מנסות לרתק חלק מן הצבא הגרמני לגבול המערבי באמצעות פלישה לגרמניה גופא, הן היו יוצאות ידי חובתן. הנימוקים שהבאת אולי מצדיקים את חוסר המעש של בעלות הברית, אך עובדתית, היטלר יכול היה לרכז בבטחה את השריון שלו במזרח.

אני מומחה צבאי מאוד קטן, אבל נראה לי סביר שהתקפה צרפתית בזמן הפלישה לפולין הייתה משפרת את גורלה של צרפת. גרמניה היתה נאלצת לפצל את כוחותיה (בין מזרח ומערב); במערב גרמניה היתה חייבת להקצות כוחות להדיפת התקפה צרפתית - שהיו נגרעים מהמאמץ העיקרי של האיגוף מצפון.

ה: אכן מוטב לדעתי. זה מריח יותר מדי כמו אד-הומינם בסיגנון: כיוון שאתה מצביע ליכוד, אין מה לדבר אתך.
זה לא נראה ככה. 479500
הטענה שלך היא שצרפת ובריטניה יכלו לשבש את מסע הנצחון הגרמני בפולין אילו פלשו לגרמניה. בודאי לא תופתע לשמוע שגם מומחים צבאיים מתקשים להתמודד עם שאלות מסוג "מה היה אילו?". מה שיכול מי שאינו מומחה צבאי לעשות הוא:
1. להביא אנלוגיות, לבחון את ישימותן לגבי המצב הנידון ולציין את האפשרויות והסיכונים המשתמעים.
2. כדי לשער מה יכל מישהו לפעול, צריך להשתמש ב"מכלל הן אתה למד את הלאו". בחן מה הוא עשה וכך תוכל להבין מה הוא לא עשה.
3. לחשוף את המניעים, המוטיבציות והחששות בזמן אמת שהניעו את הפעולות.
אנסה מעט מכל דבר.

א. בשנת 1914 כאשר הגרמנים הפעילו את תכנית שליפן הידועה ופלשו לצרפת דרך בלגיה, הגרמנים נתקלו בהתנגדות בלגית קשה מן הצפוי. הצרפתים פעלו באותו זמן כדי לפרוש את כוחותיהם ואת חיל המשלוח הבריטי לתוך פלנדריה הבלגית כדי לבלום שם את הטורים הגרמניים(טעות בפני עצמה אך לא אכנס לכך). באותה עת פעל הצאר הרוסי האויל (ניק II) וממשלתו בדיוק ע"פ ההמלצה שלך ושל נועה. כדי לסייע לבני בריתם המערביים (ואע"פ שלא היה מחוייב לכך באופן חוזי), שלח הצאר 2 ארמיות רוסיות לתוך מזרח פרוסיה. הפלישה הרוסית אילצה את הגרמנים להסיט כוחות מן החזית המערבית מזרחה. דא עקא, הצבאות הרוסיים גויסו באופן מאולתר, היו מבולגנים וחסרי ציוד, לכל כוח היה קשר רק עם המטה בעורף (פולין), לא היה תיאום או אפילו קשר בין הכוחות וגרוע מכל הקשר עם הפיקוד היה גלוי. התוצאה היתה שהכוח הגרמני המקומי הקטן רוכז מול אחד הכוחות השמיד אותו ואח"כ עלה על רכבות והופיע מול הכוח השני והשמיד גם אותו (קרב טננברג). כאן המקום לציין שמדובר ב-‏1914 והצבאות היו צבאות של רגלים סוסים ורכבות ולא הצבאות הממונעים של מלה"ע ה-II. התבוסה הרוסית היתה קטסטרופה, גנרל אחד נהרג והשני התאבד, עילית צבא הקבע הרוסי נמחקה ומרגע זה הפכה רוסיה להיות כח משני (כמו נניח סרביה) על מפת המלחמה. שעון המהפכה הבולשביקית (שפרצה בעצם משורות הצבא הרוסי המבולבל וסובל מדה-מורליזציה) החל לתקתק. אותה מהפכה שעלתה לצאר בשלטונו ובראשו. מן הצד השני, התגבורות הגרמניות אפילו לא הספיקו להגיע לחזית (הן נשלחו בחזרה) ומצבת נצחון כבירה הוקמה לגיבורי הנצחון הינדנבורג ולודנדורף באתר ליד טננברג. כל הפרשה הזו לא הצליחה לעכב את הלו"ז הגרמני אפילו בשעה אחת. בו זמנית עם הארועים במזרח, החזית הצרפתית נפרצה ו-‏3 הטורים של צבא הקיסר נשפכו ללב צרפת.

ב. מה עשו בעלות הברית בספט' 39 - "בריטניה וצרפת כיבדו את ערבותם לפולין בהכרזת מלחמה על גרמניה, אך לפעולה זו לא הייתה כל השפעה על הצבאות הגרמנים השועטים לתוככי פולין. ההסכם הצבאי הצרפתי פולני, שנחתם ב-‏19 במאי 1939 דיבר במפורש על כך שהצבא הצרפתי יתקוף את גרמניה אם תותקף פולין (בעוד שהערובה הבריטית הייתה כללית ובלתי מפורשת). הוורמאכט היה עסוק בהתקפה על פולין, והצרפתים נהנו מעדיפות מספרית מכרעת בגבולם עם גרמניה, אך הצרפתים לא נקטו בכל פעולה שהיה בה כדי לסייע לפולנים המותקפים. תשע דיוויזיות (מתוך 102 שהיו מוכנות לפעולה) של צבא צרפת נכנסו אל שטח גרמניה בחבל הסאר, התקדמו לעומק של שמונה קילומטרים וכבשו כעשרים כפרים נטושים, ללא התנגדות כלשהי. "מתקפת הסאר" לא הביאה להסטת חייל גרמני אחד מפולין אל המערב. חיל האוויר הבריטי, השליך כרוזים על אדמת גרמניה, במבצע שכונה על ידי הגנרל אדוארד ספירס "לוחמת קונפטי". משנראה כי הגרמנים מביסים את פולין, ובקרוב יוכלו לשוב ולהפנות חיילים אל המערב, הורה המטה הכללי הצרפתי על נסיגה, וב-‏4 באוקטובר שבו הכוחות הצרפתים אל העמדות בהם החזיקו טרם המתקפה" <ויקיפדיה>. ובכן היתה מתקפה צרפתית שהיתה כל כך "משפיעה" שהיא כמעט לא ידועה היום. את טענתך צריך לעדכן ולשאול מדוע לא עשו הצרפתים והבריטים יותר ממה שעשו?

ג. ההתקפה הצרפתית היתה חסרת חשיבות לא משום שלא השתתפו בה מספיק חיילים, אלא משום שהצבא הצרפתי בניגוד לוורמאכט היה עדיין צבא של מלה"ע הראשונה. היה זה צבא מגננה מובהק של רגלים וארטילריה נגררת סוסים. לא היו לו בכלל כוחות שריון ממונעים. הטנקים פוזרו בין דיויזיות הרגלים וחלקם אף התחפרו כחלק מן הארטילריה של קוי הביצורים. הצרפתים כלל לא ידעו איך לבצע תנועה עמוקה לשטח גרמניה שהיתה מאלצת את הגרמנים להזיז כוחות מערבה. עד שהצרפתים היו מגיעים לקו זיגפריד ומוכנים לתקוף אותו, הגרמנים והרוסים כבר היו בורשה ולובלין והמערכה בפולין כבר היתה מאחוריהם. למעשה הצרפתים אפילו לא חשבו על מתקפה כזו. תוצאותיה היו ברורות גם להם (ראה למשל התוצאות של כל אחת משלושת המתקפות על הסום ב-‏1916). חיל המשלוח הבריטי של לורד גורט היה עדיין בנמלי התעלה כאשר לא היה ברור עדיין היכן ירד מן הספינות בצרפת או בבלגיה. נקודה זו היא חשובה מפני שהיא מסבירה איפה היה הראש של צרפת באותם ימים. החשש היה מפני תוכנית שליפן חדשה שבה הגרמנים יפרצו לצפון צרפת דרך הולנד ובלגיה. הסכנה ב-‏1939 היתה חמורה מן הסכנה ב-‏1914 בגלל שהצבא הגרמני היה ממונע. ב-‏1914 האיגוף הגרמני נכשל בגלל שתנועת הגרמנים היתה איטית מדי ואפשרה לצרפתים-בריטים להתארגן על המארן ולהדוף אותם. דאגתם העיקרית של הצרפתים היתה להתפרש ולהתבצר בצפון כדי למנוע איגוף מהיר של פריז. מתקפה של ממש בחזית הגרמנית היתה מחלישה את החזית המסוכנת ביותר עבורם. מה שקרה ב-‏1940 מדגים ממה בדיוק חששו הצרפתים: כח המגן הצרפתי-בריטי ניסה להתקדם לתוך בלגיה כדי לחסום שם את ההתקדמות הגרמנית. לרוע מזלם הם היו כל כך איטיים ביחס לגרמנים, שהוורמאכט אגף אותם משמאל, שטף את כל צפון צרפת מסדאן (במזרח צרפת, מדרום לארדנים הבלגיים-צרפתים) ועד הים וניתק את הכוח התוקף משאר הצבא הצרפתי שהתפרש להגן על פריז וכך למעשה התמוטטה החזית הצרפתית.

ד. לסיכום, להסתער עם כל 100 הדיביזיות לתוך גרמניה היה אולי מעשה אבירי שהיה אולי נרשם יפה בהיסטוריה. לבטח הוא היה נרשם ככסילות יוצאת דופן של אידיוט החוזר על אוולתו שכבר נוסתה ועלתה לו ביוקר (רוח המתקפה ללא גבול של הצרפתים ב-‏1914). למעשה ההתרחשות העיקרית במלחמה המדומה היתה שהבלגים וההולנדים סרבו להצטרף למחנה הצרפתי-בריטי כדי לא לתת לגרמנים עילה לפלוש אליהן. הרי לך מדיניות פיוס שמי שרוצה יכול בקלות בעזרת ראייה לאחור לראותה כאיוולת. למעשה גם אם הבלגים היו מאפשרים לבריטים להתפרש בפלנדריה, שום דבר לא היה משתנה (האיגוף הגרמני רק היה מוצלח עוד יותר).
זה לא נראה ככה. 479513
בכל מיקרה היה לוקח להם לפחות מספר שבועות כדי להתארגן למיתקפה. באותו הזמן היו מוצאים כבר את הצבא הגרמני בדרכו חזרה מפולין. אחרי שבועיים לחימה יכלו הגרמנים להשאיר בפולין כוחות קטנים בהרבה שיסיימו את המלאכה.
זה לא נראה ככה. 479529
מעניין. מתי, לדעתך, היתה נקודת האל-חזור שאחריה צרפת ובריטניה כבר לא היו מסוגלות לעצור - באמצעים צבאיים - התקפה גרמנית לבדן, ללא גיבוי רוסי ואמריקאי? מיד לאחר הבניה-מחדש של הוורמאכט? אחרי ה"אימונים" שלו בגרניקה והסביבה?
זה לא נראה ככה. 479541
משאלתך הבנתי שאת הנקודה שאני מנסה להסביר קשה מאוד להעביר.
המודל שלך הוא כזה: ישנם הצבאות הבריטי והצרפתי שהם בעלי עצמה ידועה וקבועה. לעומתם ישנו הצבא הגרמני שמתחיל מעוצמה אפס בדצמבר 33 (עליית היטלר לשלטון) והולך ומתחזק כל הזמן עד שהוא מגיע לעוצמה כזאת שצרפת ובריטניה אינן מסוגלות לעמוד בפניה.

א. המודל הזה הוא פשטני מדי ולכן מטעה. לכן גם איני יכול לענות תשובה פשוטה לשאלתך. תשובתי היא שאיני מאמין שצרפת ובריטניה יכלו לתקוף את גרמניה בהצלחה אפילו ב-‏1933. אנסה להסביר מדוע.

ב. הבנייה מחדש ושיקומו של הוורמאכט החל כבר ב-‏1920 תחת משטר ויימאר. תור הזהב של המקצוע הצבאי בגרמניה היה כנראה בשנות ה-‏20 (שנות השפל הכלכלי).

ג. לעומתו, הצבא הבריטי פורק מיד לאחר הנצחון ב-‏1919. הצבא העומד הבריטי התבסס על צבא המושבות והצי שהן חממות של ריאקציה ושמרנות. גסיסת הצבא הטריטוריאלי של בריטניה (צבא הבית) מחוסר משאבים ואנשים, שהונע מפציפיזם ואנטי-מיליטריזם קיצוני של הציבור הבריטי, הושלם ע"י קפיאה ושיממון בחשיבה הצבאית של הפיקוד והאדמירליות הבריטית. הצבא הבריטי החל להתאושש רק ב-‏1936, וחה"א הבריטי שהצליח לשרוד את הקרב על בריטניה נבנה בעצם בשנים 38-40.

ד. הצבא הצרפתי לעומת זאת בחר בדרך של קיום צבא עומד גדול מאוד באמצעות צבא קבע שנועד לשמש שלד לצבא שרובו מילואים. מאחר ומילואימניקים הם חיילים מאיכות נחותה (לעומת חיילי הקבע) הגישה היתה הגנתית. כריאקציה למה שקרה במלה"ע ה-I, האיסטרטגיה הצרפתית התבססה על מגננה וביצורים שנועדו לחפות על האימון הפחות של המגוייסים. גם כאן הפציפיזם, אנטי-מיליטריזם והאנארכיזם במיוחד של השמאל הצרפתי גרם לייבוש מתמיד של המשאבים לצבא. מאחר וצבא הקבע היה ממסד חזק ומשפיע (ריאקציונרי וקפוא מחשבה עוד יותר ממקבילו שמעבר לתעלה), הקיצוץ לא הופעל עליו אלא על אימון המילואים ותחזוקת הקו. המסקנה שאני חותר אליה היא שהצבא הצרפתי היה חסר יכולת התקפית ולמעשה היה רקב גדול גם במגננה שלו. (לראייה ב-‏1940 המגננה הצרפתית קרסה משום שהגרמנים הפתיעו ותקפו באזור בלתי צפוי. קו הביצורים שם, באזור סדאן, היה מוזנח והוחזק ע"י כוחות מילואים מדרג ב' שלא עמדו במתקפה הגרמנית. כל החזית הצרפתית התקפלה בכיוון השעון סביב הציר של סדאן, והגרמנים אגפו אותה ממזרח ולכיוון מערבה אל הים בדונקירק).

ה. המסקנה שאני מנסה להראות לך היא שאינך צריך לנסות להעריך ולמדוד את מספרי הטנקים והדיביזיות של הצבא הצרפתי מול הצבא הגרמני. הנתון הזה הוא פחות משמעותי. המשמעות היא בעובדה שהן הציבור הצרפתי והבריטי והן הצבאות שלהם כלל לא רצו לתקוף את הגרמנים. לכל היותר, במקרה הצורך הם התכוונו להתכנס במבצרי הבטון המתכת והעץ שלהם (הספינות) ולהניח לגרמנים לכתוש את כוחותיהם בהתקפות התאבדות על עמדותיהם (כפי שנעשה בקרב על בריטניה). לעומתם הוורמאכט היה שוקק רוח חדשנית והתקפית והאמין בתנועה ואיגוף עמוק בצורה דתית.

ו. המצב הזה הותיר את המדינאים של המערב מסביב לשולחן הקלפים של הדיפלומטיה האירופית נטולי קלפים. גם אם צ'רצ'יל היה שם במקום צ'מברלין (כפי שהיה שם דלאדייה במקום ליאון בלום) המצב לא היה משתנה. בנתונים אלו לא נותר להם אלא לעשות כפי יכולתם המועטה מאוד. בדבר אחד צדק צ'רצ'יל, לא היה צורך להתבזות בהסכמים עם היטלר. הם היו צריכים לעשות בדיוק מה שאתה ונועה מגנים כל כך. להניח להיטלר לפלוש לצ'כיה ולנקוט "שב ואל תעשה" תוך הפרת התחיבותיהם. אם תרמית הפוקר שלך נחשפה, שב בשקט, עשה פרצוף אמיץ וחכה לקלפים טובים יותר.

ז. אם ארשה לעצמי לענות תשובה לשאלה שהיא כללית יותר משאלתך אומר: עד לתום מלה"ע אף צבא (צרפתי, בריטי, רוסי או אמריקאי) לא היה מסוגל לעמוד בפני צבא גרמני במצב של שוויון כוחות ומשאבים. האמריקאים והבריטים הצליחו להגיע למצב של עמידה בפני מתקפה גרמנית כוללת רק בסוף 1944 כאשר הצבא הגרמני היה כתוש ומותש ופעל תחת מחסור חמור של משאבים כמו דלק וחימוש. הרוסים יכלו לעשות זאת, רק כאשר היה להם עדיפות מספריתשל 3:1 בהגנה ו-‏10:1 במתקפה.
זה לא נראה ככה. 479558
תודה. (אני לא גיניתי, ובטח שלא ''כל כך'')
זה לא נראה ככה. 479633
קראתי פעם, כמדומני ב''כך נפלה צרפת'', כי הכוחות הגרמניים שהיו על גבול צרפת בעת הפלישה לפולין היו מועטים נחותים וחסרי ביצורים ראויים, והיתרון המספרי של הצבא הצרפתי (זה שעל הגבול, לא התיאורטי) היה עצום, עוד טען הספר ההוא כי מייד לאחר סיום הפלישה לפולין סבל הצבא הגרמני ממחסור בתחמושת. ואילו הצרפתים היו משתחררים מהקיבעון המחשבתי שלהם ופורצים במלוא כוחם לגרמניה אז הם היו (אולי) מצליחים להעביר את המלחמה לשיטחה של גרמניה, כיבוש כמה ערים גרמניות וטורי הפליטים שמתלווים אליהם בוודאי לא היו מסייעים לגרמנים במלחמתם, ולא ברור כלל שהתוצאה הייתה רעה הרבה יותר מכיבוש צרפת (והולנד, בלגיה) בשבועות ספורים כמה חודשים לאחר מכן.
זה לא נראה ככה. 479642
א. אלו טענות שנטענו גם ע"י רבים וטובים בויכוח על בגידת המערב (בנוסף על טוענים מצדדי ההיטלריזם והסטליניזם). גנרלים גרמנים נקבו ב-‏20 דיביזיות ככח שהיה לגרמנים בחזית הצרפתית בספט' 39 (מסמכים וחישובים אחרים קרובים יותר ל-‏50). הביצורים של קו זיגפריד (בגבול גרמניה-צרפת) היו בחלקם יותר על הנייר מאשר במציאות (מה שאפשר במידה רבה להגיד גם על קו מז'ינו). מן הצד השני, הצרפתים התחייבו לתקוף תוך שבועיים מתחילת הגיוס (הפולנים החזיקו מעמד 5 שבועות). למעשה קצינים צרפתיים ובריטים נפגשו כדי לתאם מתקפה על גרמניה רק שבוע לאחר פרוץ המלחמה והגיוס הצרפתי הסתיים רק באוקטובר לאחר שפולין התפרקה (הרוסים פלשו ב-‏17 בספט'). המתקפה הצרפתית שנועדה להערך ב-‏40 דיויזיות כללה בביצוע רק 9 או 11. הסוד של ההבדלים הגדולים בנתונים, נעוץ במידת האמינות הנמוכה שצריך ליחס לדיווחים של אנשי הצבא למנהיגיהם הפוליטיים. לא לחינם העיר מישהו שאנשי הצבא אומרים תמיד את האמת, לאחר שמיצו את כל האופציות האחרות. בעיקרו של דבר, אם מתעקשים לספור דיויזיות וקני תותח, אין ספק שהגרמנים היו בנחיתות משמעותית מול הצרפתים. אם זוכרים שיחס תוקף:מגן של 3:1 נחשב סביר, המשמעות של הנחיתות הזו לגבי יכולת הגרמנים לנהל מגננה מוצלחת היא עניין לויכוח.

ב. הנקודה היא שנקודת הכובד כלל אינה במספרי הדיויזיות או התותחים שהיו לצרפת בחזית או בתוכניות. הנקודה המשמעותית היא שצרפת ובריטניה (גם ציבור וגם הצבאות), כלל לא רצו/התכוונו לנהל מלחמה התקפית עם הגרמנים. הם בנו צבאות מגוייסים שהתבססו על מסות של אזרחים-מגוייסים שאת מה שחסר להם ברוח התקפית ובאימון קרבי נועדו לספק הביצורים. כל מתקפה בכוח גדול ולעומק שטח האוייב, משמעותה היתה הוצאת הכוחות מן הביצורים המגנים עליהם ופרישתם בשטח בלתי מוגן מה שהיה הופך אותם לטרף קל לתקיפה מן האויר או של מגנים מחופרים. את המלחמה הזו התכוונו הצרפתים לנהל מתוך ביצורים סטטיים ומוגנים היטב ולא בתנועה דינמית ומהירה בשטח הפתוח. לשנות את התפיסה הזו רק משום שמדינאים (או ליתר דיוק קצינים בכירים) הבטיחו אחרת, היה בלתי מעשי.

ג. מה קרה כאשר בעלות הברית כן יצאו מן החפירות? ב-‏1940 כאשר גרמניה תקפה את בלגיה והולנד, הצרפתים החליטו להתקדם צפונה כדי להצטרף למגנים הבלגיים וההולנדים. הכוח שהוקצה למשימה הזו היה כל חיל המשלוח הבריטי (250,000 איש) בסיוע כח צרפתי קטן. ההקצאה הזו לא היתה מקרית. לחיל המשלוח באופן טבעי לא היו ביצורים "צמודים" ולכן לא היה בכך משום הוצאת חיילים מן החפירות (שבלאו הכי היו די מאולתרים בגבול צרפת-בלגיה והוכנו מראש כדי לאכלס את כח המשלוח). הגרמנים התכוונו למשוך את הכוח הזה צפונה כדי להרחיקו מן הגוף העיקרי של צבא צרפת שהתפרש להגן על צפון צרפת ופריז. הכוח המתקדם של בעה"ב היה כל כך איטי והתנהל כל כך בזהירות, עד שכאשר הוא סוף סוף הגיע למגע עם הגרמנים, הם לא התקשו לבלום ולכתוש אותו באמצעות כוחות קטנים ובעיקר מן האויר. בסופו של יום הכח הזה מצא עצמו מאוגף מדרום ע"י הכח העיקרי של הגרמנים שתקף בצפון מזרח צרפת.

ד. מה היה קורה אילו תקפו הצרפתים את קו זיגפריד ב-‏40 דיויזיות ב-‏1939, היא שאלה קשה ככל שאלות ה"אילו". אפשר לשער שהגרמנים היו מתמרנים מולם, וגם אם הדבר היה מצריך העברת כוחות מפולין, בסופו של דבר מכים את הכח התוקף ומבריחים אותו בחזרה לשטח צרפת. מה היה קורה אז מבחינת השתלשלות המאורעות של מלחמת העולם עוד יותר קשה לדעת (יש הטוענים שבמקרה כזה, הוורמאכט היה מדיח את היטלר ותופס את השלטון). התשובה האמיתית היא שה"אילו" הזה מלכתחילה לא היה קיים.
זה לא נראה ככה. 479645
לא יפה להלעיז לעז ככה על זיגפריד. לולא הקו שלו - על מה הייתי תולה את הכביסה?

זה לא נראה ככה. 479657
השיר הזה היה להיט גדול בבריטניה בזמן המלחמה המדומה. מי שמאזין היטב, יכול להבחין שהאוירה הקלילה, האזרחית והקברטית שלו, מרמזת עד כמה היתה דעת הקהל במערב באותם ימים רחוקה ממתקפות וכיבושים. אפשר גם להבין מדוע שיר המלחמה האמיתי של חיילי בנות הברית היה דוקא שיר גרמני - ''לילי מרלן'' הכבד והעצוב.
זה לא נראה ככה. 479682
ראשית, תודה גם ממני על המידע המחכים. כנראה שלא במקרה רבים כאן מודים לך: הרושם המוטעה, כך אני מבין, כאילו מדינות המערב הפגינו פחדנות, תבוסתנות, צביעות וכו' במדיניות הפיוס, ושילמו על כך ביוקר, מושרש היטב; אני לא חושב שאפשר לתלות אותו בתעמולה ימנית אנטי-ליברלית. אני, לפחות, יצאתי עם רושם כזה מלימודי היסטוריה אצל מורה שמאלנית-סוציאליסטית למהדרין.

אם כבר, לא ברור לי איזה טיעון ימני אתה לכאורה מפריך כאן. נניח שהשמאל רוצה שנסמוך על עזרת המעצמות כפיצוי על איבוד נכסים בטחוניים, והימין אומר "אי אפשר לסמוך עליהן, תראו איך ב-‏38 הן בגדו", ואז אתה אומר "הן לא בגדו, הן לא יכלו לעזור יותר" - איך זה עוזר לשמאל? מה ישנה לנו עם מעצמות העולם לא תעזורנה לנו בגלל שהן לא תרצינה מספיק, או שהן לא תעזורנה בגלל שהן לא תוכלנה?
זה לא נראה ככה. 479686
'
מובהקות היסטורית אחת אי אפשר לסתור - מדינות המערב, דהיינו בעיקר בריטניה אבל גם ארה"ב - לא טרחו לשלוח מפציץ אחד בלבד לכיוון מפעל המוות אושוויץ-בירקנאו. למרות הידיעה על תפוקת 12K גופות יהודים ליום ממוצע בקרימטוריום.

ואותן מדינות המערב גם לא נקטו אצבע צרדה מול פרובוקציה גסה מטעם נאצר ב-‏67. ואלו אותן מדינות המערב המניחות לאחמנדיג'אד לזמר את שירי ההלל להשמדת ישראל.

אידיוט מי שסומך על אחרים.
זה לא נראה ככה. 479687
אינני יכולה לדבר בשם שוקי (והוא ממילא אודאי ידבר בעצמו טוב בהרבה), אבל נועה דיברה על הפרת הסכם מצד ארה''ב ובריטניה, מה שהופך אותך ללא אמינות, ומעקר מתוכן כל הסכם שנעשה איתן. מדבריו של שוקי, לעומת זאת, נראה שאין כאן בעיה של חוסר אמינות או חוסר רצון לקיים הסכמים - וכיוון שסביר שמול הפלסטינים יש להן היום יותר כוח שהיה להן בזמנו מול היטלר, הרי אין סיבה לחתום איתן על הסכמים כאלה.
זה לא נראה ככה. 479694
ולראיה, פקחי האיחוד האירופי, שעמדו בעוז על משמרתם בעוד מעבר רפיח נפרץ.
זה לא נראה ככה. 479984
נועה דיברה על צרפת ובריטניה, לא ארה''ב.
ארה''ב לא היתה צד בועידת מינכן, ובכלל נמנעה בתקופה ההיא מהתעסקות בענייניהן של מדינות אחרות. היא אפילו לא היתה חברה אז בחבר הלאומים.
זה לא נראה ככה. 479985
מתנצלת - כך זכרתי את זה.
זה לא נראה ככה. 487590
בימים אלו מתרחש על הבמה הבינלאומית מחזה שיש לו כמה נקודות חיבור עם הסיפור הגדול של צ'מברלין הפייסנות ובגידת המערב (ולמעשה גם עם הסיפור שלנו מול הפלשתינאים).
סטירת הלחי המצלצלת שהנחיתה רוסיה לגאורגיה וקינות הגרוזינים על בגידת הדמוקרטיות המערביות מזכירה לנו את הטענות ההן. כאז כן אתה מותר לשער שגאורגיה רוצה יותר להיבגד מאשר המערב לבגוד. לגרוזינים לא היה שום בסיס מציאותי לצפות לעזרה יותר ממה שקיבלו ובכל זאת עדיף להם להציג עצמם כלוחמים נועזים שנבגדו ע"י בני בריתם מאשר להודות בכך שהם אבו גי'לדות שהתגרו יתר על המידה בשכן חזק מהם. לא אתפלא גם אם יתברר שכל מיני מדינאים מערביים הבטיחו להם כל מיני דברים ללא כיסוי. מטבע הדברים למדינאים מדמוקרטיות הרבה יותר קל להבטיח הבטחות מכיון שלרוב לא הם אלא ממשיכיהם יקראו לכבד את שטר החוב. ואחרי הכול מדינאים אינם אלא פוליטיקאים שהשתדרגו מעלה.
העובדה שהגאורגים לא יכולים להצביע על הבטחות וערבויות מפורשות שקבלו היא אחת מן התולדות של אותה פרשה מתחילת מלה"ע ה-II. המדינאים למדו מאז שהכי פשוט ונבון הוא להבטיח אבל לא להתחייב.
זה לא נראה ככה. 487600
אבל למה אתה חושב שגיאורגיה רוצה להיבגד?
זה לא נראה ככה. 487615
צודק/ת. מה שהתכוונתי הוא שעדיף לגאורגים ולמנהיגיהם להציג עצמם כנבגדים מאשר כמי ששגו בחישוביהם/מהלכיהם.
אחרי שאנו מזהירים את עצמנו כי מעמדת הריחוק ומיעוט העניין שלנו קשה מאוד לרדת לעומקו של הסבך האתני בקווקז, אפשר בכל זאת לציין כמה נקודות פשוטות:
הגאורגים מצאו עצמם עם שתי אירידנטות אתניות בתוך שטחם (אוסטים ואבחזים). הרוסים בודאי בחשו בקלחת והסיתו את האירידנטות כדי להחליש את הממשלה הגאורגית הפרו-מערבית.
מכאן ואילך מתחיל מרחב הפעולה הגרוזי. אם המנהיגות הגאורגית היתה מאבחנת שהתמיכה הציבורית שלה מעורערת והלכידות והמבנה השלטוני בגאורגיה הם מעורערים, הם היו צריכים להסיק שיכולת הביצוע והפעולה שלהם מוגבלות. היה עליהם להגיע בכל מחיר להבנה עם הרוסים ולהניח לאזורים האוטונומיים לפרוש עם או בלי תיקוני גבול ובלי או עם חילופי אוכלוסיה בהתאם. בדיעבד נראה שהגאורגים העריכו את יכולת הפעולה שלהם יתר על המידה, הם פרסו את צבאם בתוך האוטונומיות כדי להגן על ה"מתנחלים" שלהם והניחו שכוחותיהם המזויינים יקנו להם את הזמן להידבר עם התושבים המורדים ישירות, בזמן שלחץ כלכלי מערבי ישתק את הרוסים וימנע מהם להתערב בנעשה. אפשר להגיד שהם היו אמורים לדעת טוב יותר.
זה לא נראה ככה. 479728
"מה ישנה לנו עם מעצמות העולם לא תעזורנה לנו בגלל שהן לא תרצינה מספיק, או שהן לא תעזורנה בגלל שהן לא תוכלנה?" אם נחזור לפתיחת הפתיל, ברור שזה לא ישנה לנו, וברור שעדיף להסתמך על עצמך, אבל כשאתה *לא יכול* להסתמך על עצמך, וכשמדינות המערב *כן* יכולות לעזור, אז טוב לדעת ש*אולי* הן יעזרו.
זה לא נראה ככה. 479729
למעשה, אם נמשיך את דבריך, מבחינה מסוימת הדברים (המעניינים והמחכימים) ששוקי הביא כאן אפילו מציגים את הדמוקרטיות באור יותר שלילי; הסיבה, על פי שוקי, שהדמוקרטיות הגדולות של אירופה לא התערבו לא היתה שהמנהיגים לא הבינו שיש צורך להתערב ואף לא שהם היו אנשים לא מוסריים שמפקירים את ידידיהם, אלא שהעמים שלהם לא רצו להתערב במלחמה משום סוג (ואפילו מוצדקת) - כל כך לא רצו עד שאפילו מנעו את עצם האפשרות להתערב במלחמה כזו על ידי ניוון שיטתי של הצבאות שלהם. מצב כזה הוא בהחלט בטוי של נקודת תורפה של הדמוקרטיה - במקרה הזה, העדר המוכנות להתבונן מעבר לקצה האף ולהתכונן גם לאפשרות הלא רצויה הביא לתוצאה גרועה הרבה יותר, שלולא טיפשותו של היטלר בתקיפת בריה"מ ובהצטרפות ליפנים נגד ארה"ב היתה עלולה להסתיים בחיסולה של הדמוקרטיה באירופה.
זה לא נראה ככה. 479730
"לולא טיפשותו של היטלר בתקיפת בריה"מ ובהצטרפות ליפנים נגד ארה"ב היתה עלולה להסתיים בחיסולה של הדמוקרטיה באירופה." עובדתית, היום, מתוך שלושת שיטות הממשל שהתמודדו באירופה בשנות השלושים (פאשיזם, קומניזם ודמוקרטיה), נשארה דווקא הדמוקרטיה נשארה הכי רחוקה מחיסול. לא? אולי אפשר ללמוד מזה שדמוקרטיה היא שיטת ממשל גמישה יותר מאחרות, אחת שיכולה לשנות כיוון בלי להתחסל (כמו שקרא למתחרות שלה), ולכן היא דווקא עמידה יותר משיטות ממשל אחרות. אולי מרוב שהקומניסטים והפאשיסטים הסתכלו מעבר לאף, הם לא הצליחו להבין שאין להם את היכולת לחזות את העתיד?
זה לא נראה ככה. 479737
יכול להיות. מה שלא מבטל את העובדה שלולא טיפשותו של היטלר בתקיפת ברית המועצות ונכונותם של האמריקאים לבוא לעזרת האירופים (גם בזכות טיפשותו של היטלר בהכרזת המלחמה עליהם) הדמוקרטיה האירופית היתה מתחסלת, גמישות או לא גמישות. היא לא הצליחה לעמוד בכוחות עצמה על אף העובדה שלו היית מעמיד את כוח האדם, היכולת הכלכלית ומשאבי הטבע של הדמוקרטיות באירופה מול אלה של מדינות הציר לפני המלחמה, לדמוקרטיות היתה עדיפות מובהקת.
זה לא נראה ככה. 479754
בכלל לא בטוח שהדמוקרטיה האירופאית היתה מתחסלת. אני מניח שבסופו של דבר המישטר הנאצי היה קורס לתוך עצמו לאחר שהיטלר היה מת. הגרמנים היו מתקשים יותר ויותר לשלוט על כל אירופה .הפרספקטיבה שאתה נתפס אליה מצומצמת מאד-מספר שנים.
זה לא נראה ככה. 479755
אני מסכים איתך שהגרמנים לא היו מצליחים להקים רייך של אלף שנים, אבל לגמרי לא ברור שמה שהיה קם לאחר שהרייך היה מתפרק היתה דמוקרטיה. אפשרות סבירה אחת היא שהרוסים היו משתלטים במקום הגרמנים; אפשרות אחרת היא שהיו קמים משטרים שונים ומגוונים, חלקם אולי דמוקרטיים וחלקם אולי אוטוקרטיים יותר או פחות (ראה מה קרה במדינות בריה"מ לשעבר השונות).
זה לא נראה ככה. 479768
תראה, אף צורת שלטון היא לא מושלמת, אבל, לדעתי, גם באספקט הזה (של ''לראות מעבר לאף''), הדמוקרטיה הוכיחה את עצמה כצורה החזקה ביותר מאלה שידועות לנו. אולי הדמוקרטיה האירופית היתה מתחסלת, אבל היא היתה נשארת, כנראה, מחוץ לאירופה. ובסופו של דבר, בזכות הגמישות, היא גם היתה משנה כיוון, ולעומת זאת, בגלל חוסר הגמישות, השלטון הנאצי-סובייטי באירופה היה, כנראה, מתפורר לתוך עצמו, או במלחמה חסרת תוחלת מול עוד מישהו (וזה, הרי, לא נובע מהטיפשות של היטלר, זה נובע מתפישת העולם הפאשיסטית). אני לא בטוח איך הגעת לחישוב המספרי, אבל אני חושב שהיית צריך להוסיף את ברה''מ לצד האנטי דמוקרטי, ואז המספרים שלך היו נראים אחרת לגמרי.
זה לא נראה ככה. 479779
כבר אמרו על הדמוקרטיה שהיא לא מושלמת אבל היא הטובה בין האלטרנטיבות המוכרות לנו - וזה נכון. למרות זאת קשה לי לקבל את הטיעון שאתה מציג כאן. הדמוקרטיה היא לא איזה דבר שנועד להתקיים בעצמו ולמען עצמו; היא צורת ממשל שנועדה לשרת אנשים, ואם היא גורמת להם נזק בסיטואציה מסוימת אז יש לה נקודת תורפה. אם הדמוקרטיה היתה מתחסלת באירופה אבל נשארת קיימת בארה"ב זה לא היה ממש מועיל לעמים האירופיים שתחת המגף הגרמני. אני בטוח שאם הגרמנים היו כובשים את בריטניה והיית יכול לקיים משאל עם על מה הבריטים היו עושים רטרואקטיבית הם היו עונים לך שהם היו מחזירים את השלטון האבסולוטי לידיו של ג'ורג' השישי אילו זה היה יכול למנוע את השלטון האבסולוטי של היטלר הראשון. בקיצור, אם דמוקרטיה לא מסוגלת ליצור מסגרת חזקה מספיק כדי לקיים את עצמה נגד מתנגדיה מבפנים (היטלר ברפובליקה של ויימאר) או מבחוץ (משטרים אחרים שמנצלים את העדר הלוחמנות היחסי שלה) אז זוהי בעיה בשיטה הזו.

משטרים לא דמוקרטיים לא חייבים להתפורר לתוך עצמם. הסינים, למשל, מחזיקים בינתיים לא רע, וכך גם שכנינו למיניהם ועוד מדינות רבות בעולם. נכון שסביר להניח שהמשטר הנאצי לא היה מצליח להחזיק בלי היטלר, אבל הוא היה עשוי לשנות צורה ולהפוך לאימפריה פחות טוטליטארית אבל לא יותר דמוקרטית.

החישוב שלי לא כלל את ברית המועצות; הוא כלל פחות או יותר את המדינות הפאשיסטיות (גרמניה כולל אוסטריה והסודטים, איטליה, ספרד) נגד יתר מדינות מרכז ומערב אירופה בעלות האוריינטציה הדמוקרטית (בריטניה, צרפת, ארצות השפלה, סקנדינביה, צ'כוסלובקיה, פולין ואולי עוד כמה). עד שנת 41' בריה"מ לא היתה חלק מהמשחק בצורה אקטיבית, ולא נראה לי שהיה סיכוי ממשי לאיזושהי ברית צבאית בינה לבין גרמניה כך שאין טעם להציב אותה כחלק מהמאזן.
  זה לא נראה ככה. • שוקי שמאל
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • סמיילי
  זה לא נראה ככה. • תשע נשמות
  זה לא נראה ככה. • דורון הגלילי
  זה לא נראה ככה. • תשע נשמות
  זה לא נראה ככה. • שוקי שמאל
  זה לא נראה ככה. • סמיילי
  זה לא נראה ככה. • איציק ש.
  זה לא נראה ככה. • מוס גולמי
  זה לא נראה ככה. • סמיילי
  זה לא נראה ככה. • איציק ש.
  זה לא נראה ככה. • תשע נשמות
  זה לא נראה ככה. • איציק ש.
  זה לא נראה ככה. • תשע נשמות
  זה לא נראה ככה. • איציק ש.
  זה לא נראה ככה. • ירדן ניר-בוכבינדר
  זה לא נראה ככה. • תשע נשמות
  זה לא נראה ככה. • ירדן ניר-בוכבינדר
  זה לא נראה ככה. • תשע נשמות
  זה לא נראה ככה. • נועה ו
  זה לא נראה ככה. • דורון הגלילי
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • תשע נשמות
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • תשע נשמות
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • תשע נשמות
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • תשע נשמות
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • תשע נשמות
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • תשע נשמות
  שכחת משהו • איציק ש.
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • איציק ש.
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • איציק ש.
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • איציק ש.
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • נועה ו
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • איציק ש.
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • איציק ש.
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • שוקי שמאל
  שכחת משהו • איציק ש.
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • שוקי שמאל
  שכחת משהו • איציק ש.
  שכחת משהו • שוקי שמאל
  שכחת משהו • אנטילופה
  שכחת משהו • שוקי שמאל
  שכחת משהו • איציק ש.
  שכחת משהו • שוקי שמאל
  שכחת משהו • האייל האלמוני
  טלחים • שוקי שמאל
  טלחים • האייל האלמוני
  שכחת משהו • האייל האלמוני
  שכחת משהו • il
  שכחת משהו • אלמוניה
  שכחת משהו • האייל האלמוני
  שכחת משהו • שוקי שמאל
  שכחת משהו • אלמוניה
  שכחת משהו • האייל האלמוני
  שכחת משהו • איציק ש.
  שכחת משהו • סמיילי
  שכחת משהו • שוקי שמאל
  שכחת משהו • האייל האלמוני
  שכחת משהו • נועה ו
  שכחת משהו • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • סמיילי
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • easy
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • איציק ש.
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • איציק ש.
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • תשע נשמות
  זה לא נראה ככה. • סמיילי
  ובארצות הברית • האייל האלמוני
  ובארצות הברית • ערן בילינסקי
  זה לא נראה ככה. • שוקי שמאל
  זה לא נראה ככה. • תשע נשמות
  זה לא נראה ככה. • שוקי שמאל
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • שוקי שמאל
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • שוקי שמאל
  זה לא נראה ככה. • שוקי שמאל
  שאפו! • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה לא נראה ככה. • סמיילי
  זה לא נראה ככה. • האייל האלמוני
  זה מה שלמדנו באוניברסיטה • האייל האלמוני
  זה מה שלמדנו באוניברסיטה • ראובן
  אם הסורק שלי היה עובד, • האייל האלמוני
  אם הסורק שלי היה עובד, • ראובן
  אם הסורק שלי היה עובד, • סמיילי
  מעניין ומאכזב • האייל האלמוני
  דורפל, יעקוב ואורי רדלר היו קוראים לזה • האייל האלמוני
  דורפל, יעקוב ואורי רדלר היו קוראים לזה • האייל האלמוני
  נקודת האפס • האייל האלמוני
  נקודת האפס • שוקי שמאל
  נקודת האפס • נועה ו
  נקודת האפס • איציק ש.
  ''חינוך לדמוקרטיה'' • שוקי שמאל
  ''חינוך לדמוקרטיה'' • תשע נשמות
  ''חינוך לדמוקרטיה'' • שוקי שמאל
  ''חינוך לדמוקרטיה'' • תשע נשמות
  ''חינוך לדמוקרטיה'' • שוקי שמאל
  ''חינוך לדמוקרטיה'' • נועה ו
  ''חינוך לדמוקרטיה'' • שוקי שמאל
  נקודת האפס • נועה ו
  נקודת האפס • נועה ו

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים