בתשובה לסמיילי, 20/05/08 14:58
נקודת האפס 478613
אני "אלמונית אחרת", ולא האלמוני בר הפלוגתא שלך. כוונתי לא היתה להיכנס לויחוכ שביניכם ותגובתי, על השאלה שבתוכה, היתה בגדר קריאת ביניים בלבד. תגובה 478598 מתייחסת, כפי שציינתי, למדינות מערב אירופה. לא סין, לא חיג'אז, לא קמבודיה, לא מיודענו קים ז'ונג איל - רק מערב אירופה. אני מוצאת את האמירה בדבר ויקי והעבדות דמגוגית מעט, ואולי כדאי והגון יותר היה להפנות לשם את הקוראים ע"מ שיראו במה מדובר ובייחוד שישימו לב למשפט -

According to FTS, these slaves represent the largest number of people that has ever been in slavery at any point in world history and the *smallest percentage of the total human population* that has ever been enslaved at once.

אם אתה סבור שהעבדות - חטיפת אנשים ממקומות מוצאם, העסקתם בחתירה בבטן האוניה, קשורים בשלשלאות בתנאי רעב ומחלות ע"מ שאלה מהם שישרדו יימכרו לעבדות, ללא משכורת וללא כל תנאים סוציאליים, ויהיו רכושם עפ"י חוק של בעליהם החדשים - היא כיום אופציה ריאלית במדינות מערב אירופה וכי היא עוד תחזור ותתקיים בצרפת, בשוודיה, בהולנד, בפינלנד וכו' - זוהי זכותך המלאה, כמובן.

עבןדת אסירים בהחלט איננה עניין חדש, וכיום היא מנוהלת, באירופה וגם בישראל, באופן שתהווה חלק מתהליך השיקום של האסירים והכנתם לקראת חזרתם אל החברה. הטלת עבודות *כפייה* על אסירים, במחצבות אבן, במכרות פחם וכיו"ב, בתנאי שלג, קור, רעב, רזון קיצוני ומגיפות - אלה, וגם קצירת איברים - אינם מקובלים במדינות מערב אירופה, אבל זכותך, כאמור, להאמין בכל מה שבא לך.
נקודת האפס 478615
מצטער, לא שמתי לב שאת מגיבה אחרת. (לזכותי אציין שהסגנון שלכם מאד דומה, ואישית לא הייתי לוקח את זה כמחמאה)

ולעניין, אולי כדאי לחזור להקשר של הפתיל. טוען האלמוני: "מדינות המערב פועלות במדינות זרות על מנת להשיג עובדי דחק", אני עונה לו: "יש בהיסטוריה ובעולם היום דרכים יעילות יותר להשיג עובדי דחק, למשל, עבדות", ואת עונה לי: "אבל, העבדות לא מקובלת במערב"?! אני חושב שאולי כדאי שתחשבי על הלוגיקה הזאת שוב (... טוב, על מי אני עובד).
נקודת האפס 478618
אני ממליצה מאוד על סריגת גרביים ורקמת גובלנים, שמעתי שיש כאלה שזה ממש עוזר להם.
נקודת האפס 478620
שנון. חשבת על זה לבד?
זכויות יוצרים? 478621
כן, חשבתי על זה לבד, אך אבוי, שוד ושבר, חזיז ורעם, צרה, עקה, צוקה ומצוקה, בוקה ומבוקה ומבולקה ופיק ברכיים וחלחלה בכל מתניים (מהר ובלי לחשוב הרבה, בלי גוגל ובלי עזרים אחרים - יודע/ת מנין זה האחרון?) - ביום בהיר אחד התברר לי שעקב הפרשי גיל ניכרים שאין להכחישם, זכתה הגברת בתיה "במקרה הכינותי בבית" עוזיאל וחשבה על העקרון הטיפולי, בשינויי גירסה מסויימים - הרבה לפני. מה עצוב.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים