בתשובה לסמיילי, 05/06/08 13:43
שכחת משהו 480322
כי התוצר הלאומי הגולמי לנפש הוא נתון חשוב אך יש לו צדדים בעייתיים. אשאל אותך שאלה: פועל ייצור לעומת חולת סרטן שמקבלת כל שלושה שבועות תרופה בעלות של כ-‏35.000 ש"ח : מי תורם יותר לתל"ג?
שכחת משהו 480324
חולה הסרטן עובד?
שכחת משהו 480349
למה, רק אנשים עובדים תורמים לתל"ג?
שכחת משהו 480385
כן, כמובן, זה נובע ישירות מההגדה: "תוצר לאומי גולמי (תל"ג) הוא מונח המבטא את סך כל המוצרים (סחורות ושירותים) הסופיים המופקים בשנה נתונה במשק לאומי, בתוספת ההכנסות של גורמי ייצור מקומיים כתוצאה מפעילותם מחוץ לגבולות הארץ והחסרה של ההכנסות של גורמי ייצור חיצוניים העובדים באותו משק (כגון עובדים זרים)." (תוצר לאומי גולמי [ויקיפדיה]). יש מטרה מאחורי כל השאלות האלה?
שכחת משהו 480388
מה שאתה קונה בסופרמרקט נכנס לתל"ג?
שכחת משהו 480393
מה שמוכרים לי בסופרמרקט נכנס לתל''ג (יש כאן פואנטה).
שכחת משהו 480428
את התרופה היקרה לא קנו?
שכחת משהו 480433
אם קנו אותה בארץ, אז המוכר שלה תרם לתל''ג. אם גם ייצרו אותה בארץ, אז הייצרן שלה תרם לתל''ג. אם גם פיתחו אותה בארץ, אז המפתח שלה תרם לתל''ג. כל אלה תרמו לתל''ג, ושים לב שכולם עבדו כשהם עשו את זה. מצד שני אם יבאו אותה, אז הייצרן שלה והיצואן תרמו לתל''ג של מדינה אחרת, והיבואן תרם לתל''ג שלנו. לעומת זאת, מי שקנה את התרופה לא תרם לתל''ג, בדיוק כמו שאני לא תורם לתל''ג כשאני קונה המכולת (המוכר תורם לתל''ג כשאני קונה במכולת). זה באמת נראה לי בסיסי ומובן מאליו, ולא ברור לי כאן איפה ה''צד הבעייתי'' של התל''ג, ומה בכלל אנחנו אמורים ללמוד מההשוואה בין פועל הייצור לחולת סרטן. הטריילר היה ארוך מספיק, אתה יכול לגלות.
שכחת משהו 480451
מצד שני, אם את התרופה פיתחו וייצרו בחו"ל, וחולת הסרטן נאלצת לקנותה בהון תועפות - בני משפחתה (הורים, בן זוג, אחים, ילדים) יאלצו לעבוד שעות / עבודות נוספות כדי לממן את התרופה - כך שגם כך התל"ג יגדל.
לא?
שכחת משהו 480482
ומצד שלישי, אם הם יורידו את רמת החיים שלהם, וזה מה שעושים בדרך כלל במקרים כאלה, אז התל''ג ירד.
שכחת משהו 480481
קופת חולים כללית קנתה תרופה בשביל אישתי ב-‏35.000 ש"ח לשלושה שבועות. האם הדבר התבטא בחשבון הלאומי של התל"ג?
שכחת משהו 480483
אני מניח שכן.
שכחת משהו 480487
משמע שמחלתה של אישתי תרמה לתל"ג הרבה כסף?
שכחת משהו 480544
(אני לא כלכלן, אבל עד כמה שאני מבין) מחלתה של אישתך‏1 התבטאה בהרבה כסף בתל"ג, ולא תרמה לה כלום.

1 מאד לא נח לי לדבר על מחלתה של אישתך, אפשר לעבור למחלה של אדם היפוטתי?
שכחת משהו 480504
מוכרחים להודות שיש משהו בסיסי מאוד נכון בשאלתו של איציק ש. התשובה הנכונה לשאלתו אני מניח היא שאם התרופה יוצרה בארץ אז כן ואם לא אז לא. תשובה זו רק מוכיחה את מה שהוא רצה לטעון: שהתל"ג הוא לא מדד כל כך טוב לעושרה (ובודאי לא לאושרה) של מדינה.
יחד עם זאת, העובדה שיש התאמה די יפה בין טבלאות של תל"ג לנפש לבין יעדי הגירה ומשאת נפש מוכיחה אולי שאנו מוכנים לחיות די רע כל עוד אנו סבורים שאנו יכולים ועושים משהו לשיפור מצבנו האישי.
שכחת משהו 480508
יעדי הגירה ומשאת נפש אינם מדד העומד בפני עצמו. לחץ ההגירה העצום ממקסיקו לארה"ב לא היה קיים תמיד- למרות שארה"ב היתה מדינת הגירה רצויה להרבה אנשים. לחצי ההגירה רומזים על תהליכים שאירעו במקסיקו שהרסו את פרנסתם של המוני אנשים שמוכנים להסתכן בסכנת מוות כדי שיוכלו לשרוד -לא להתעשר- לשרוד. מדד הצמיחה במדינה כמו שלנו הוא לכאורה חיובי, אך שוב: הוא מדד מיצרפי ומסתיר את אלו שהצמיחה בוצעה על חשבונם ועל גופם. אינני מתכוון לסיפור של חולי סרטן שהוא במקרה הזה קוריוזי. אני מתכוון לאלו שעליהם עשו את החסכון. כל מי שלמד מבוא לכלכלה יודע שכדי שתהיה המראה של משק צריך להיות חסכון כלשהו. במקרה שלנו הפערים ההולכים וגדלים ודחיפתן של שכבות שלמות לעבר העוני- הוא החיסכון שעל גבו מתרחש חלק מהצמיחה. באנגליה של המהפכה התעשייתית, נושאי החסכון היו דרי עולמו של דיקנס. בארה"ב היו פועלים קשי יום, עובדי סדנאות היזע והמהגרים. עולם כמנהגו נוהג.
שכחת משהו 480545
אולי. אני חייב להודות שעוד לא הבנתי מה אמורה שאלתו של איציק להביע. תל''ג הוא הכלי הטוב ביותר שאני מכיר לבדיקת התוצר הלאומי הגולמי של מדינה, ועל זה היה הדיון עם תשע נשמות (בקיצור, השתמשתי בתל''ג של לוקסנבורג מול קוריאה להראות שבנקאים מייצרים תוצר גובה לא פחות ממהנדסים). ברור שהתוצר הגולמי לא מראה על עושרה של מדינה, ועל אחת כמה וכמה על איכות החיים במדינה. בשביל זה יש מדדים אחרים, הרבה יותר סובייקטיבים.
שכחת משהו 480638
אני נמצא במצב הלא נעים של הרב האומר לרבנית "גם את צודקת". יתכן ששאלתו של איציק ש. אינה ממש רלאבנטית לויכוח בפתיל העוסק באלו גורמים תורמים לתל"ג. יחד עם זאת אני חושב שמקובל באייל ל"משוך" פתיל לדיון בשאלה שאינה בדיוק בקו המרכזי של הפתיל. בכל אופן אני חושב שהשאלה שלו מעניינת בפני עצמה והתשובה לה אינה בדיוק מה שהוא מצפה.

א. בעניין תרומת הבנקאים לתל"ג, מעניין אם אתה מכיר את הספר "הכלכלן הסמוי"/טים הרטפורד, שיש בו דעה מאוד קרובה למה שאתה טוען. מדובר במעין מדריך לכלכלת שוק חופשי למתחילים. הטענה שם היא שבמציאות של שו"ח, כלכלה גלובלית (קריא הסרת מסי מגן ומכסים, ומסחר בינלאומי חופשי) הם גורם מרכזי של רווחה כלכלית (במובן של אושר/עושר) כניגוד למה שקרוי "עידוד הייצור" (משק אוטרקי). הקשר לויכוח שלך עם תשע נשמות הוא שהרטפורד טוען שהמסחר (כהרחבה של בנקאות) מגדיל את סה"כ התל"ג לעומת תמיכה כוללנית בייצור מקומי המגדילה את קטע התל"ג לצריכה מקומית על חשבון קטע התל"ג לייצוא. אם אתה "מעודד ייצור מקומי" יוצא שכרך בהפסדך מכיוון שאתה משקיע בתחומים בהם יש לך חסרון יחסי על חשבון תחומים בהם יש לך יתרון יחסי. לאור ההיסטוריה האחרונה של כשלון טוטאלי של משקים אוטרקיים, אי אפשר לבטל ולזלזל בטענה הזו.

ב. איציק ש. שואל האם התל"ג לנפש הוא אכן מדד ל"עושר העמים". תשובתך לשאלתו (OK , יש מדדים יותר סובייקטיביים המתאימים יותר לעניין זה) היא בבחינת נסיגה טקטית למקום המבטל את תוקפה של השאלה. אני מניח שיש מדדים כאלו, אבל השימוש בהם בתחום הכלכלה בטל בשישים. מה שמוכיח כנראה את חוסר הרלאבנטיות הכלכלית שלהם.

ג. לעומת זאת מי שמביט בטבלת התל"ג לנפש (List of countries by GDP (nominal) per capita [Wikipedia]), מבחין מיד בתופעה המפתיעה שרשימה זו די תואמת את התדמית שיש לנו לגבי ה"אטרקטיביות" של המדינות השונות. האטרקטיביות הזו מתבטאת למשל במפת יעדי ההגירה המועדפים. נכון שאין גלי הגירה מספרד (מקום 25) ליפן (מקום 22), אבל אפשר בהחלט להגיד שעד מקום 27 אין אף מדינה שאפשר אפילו בדוחק לתארה כהפתעה. לדעתי אי אפשר לבטל את התואם הזה. אם מדד כלכלי כל כך אובייקטיבי מתאר בהצלחה כל כך גדולה את המדד הסובייקטיבי שאנו מחפשים (אושר/עושר העמים), צריך לכל הפחות לעיין באפשרות שיש קשר מהותי ביניהם.

ד. עוד נקודה מעניינת הנוגעת ללוקסמבורג. נראה לי שיש בנתון הזה הטייה מסויימת לטובת מדינות(=משקים) קטנות (לוקסמבורג(1). קטר(3), איסלנד(4), איחוד האמירויות(16),סינגפור(21), ברוניי(24)). כל המדינות הללו הם במידה רבה נספחים טפילים של שכנות גדולות מהן ועצם קיומן נובע מאינטרסים משניים של שכנותיהן. לשם הבהרת כוונתי: לוקסמבורג היא במידה רבה תוצר של הצורך הצרפתי לחסום מלמעלה את ההוצאות הציבוריות שלה. אם המיסוי הצרפתי יעלה יותר מדי, תהיה זרימה של כסף צרפתי לחברות "לוקסמבורגיות" ולכן אפילו ממשלות סוציאליסטיות אינן יכולות להגדיל את ההוצאה הציבורית לרווחה ללא גבול. מעצם טבען המדינות הללו צריכות להיות קטנות מאוד ואקסלוסיביות. וההגנה על כך צריכה להיות בחקיקה ושיטור חיצוני שאינו יכול להסתמך על אילוצים כלכליים המקיימים את עצמם. לכן אני מניח שהנתון הכלכלי הזה קצת מרמה לפחות לגבי היציבות של המדינות הללו.
שכחת משהו 480662
הקשר בין התל"ג לאטרקטיביות המדינה כמדינה שמושכת הגירה הוא קשר נסיבתי. ההגירה בחלק לא קטן היא תגובה השרדותית לשבירת מסגרות במדינות העולם השלישי על ידי אותן מדינות ששם יש תל"ג גבוה.
בקשר להזכרת היצוא והעדפתו: הבעיה המרכזית של מדינות מצוקה בעולם השלישי -למשל המאפיין של אמריקה הלאטינית ב-‏150 השנים האחרונות הוא הקפיטליזם הפריפריאלי שאיפיין אותן. קפיטליזם פריפריאלי -פירושו קפיטליזם שעובד ליצוא ולאוכלוסיה המקומית אין קשר רב להכנסות האדירות שהוא מספק.
נתתי את האתר למעלה כדי לכוון לראיה קצת שונה של הכלכלה העולמית -כולל המדדים המיצרפיים המסורתיים. המאמרים נכתבים שם על ידי כלכלנים.
שכחת משהו 480783
אתה תוקף את עניין התל"ג בכל כך הרבה חזיתות שקשה לי להתמקד בתגובתי. אני מעדיף לבחור נקודה מסויימת ולדון בה לעומק מאשר להתפזר על תפיסת עולם שלמה. אנסה לענות על חלק מן הנקודות שהעלית

א. "נתתי את האתר למעלה כדי לכוון לראיה קצת שונה של הכלכלה העולמית [...] המאמרים נכתבים שם על ידי כלכלנים" - יש שם רק כותרות ועדיין ע"פ האתר, אפשר לנחש שמדובר בכלכלנים המגיעים מנקודת מבט סוציולוגית-חברתית. ממארקס קשישא כבר למדנו שסוציולוגים ופילוסופים הם כלכלנים כושלים במיוחד.

ב. "המדדים המיצרפיים המסורתיים", "הקשר בין התל"ג לאטרקטיביות המדינה כמדינה שמושכת הגירה הוא קשר נסיבתי" - נראה לי שיש כאן שלושה קטגוריות של מדדים. ישנם מדדים כלכליים גרידא המציגים מספרים שמעניינים כלכלנים. ישנם מדדים המדברים על גובה התדמית שיש למדינות השונות בעיני אזרחי כל המדיניות - האטרקטיביות (זה צריך להיות משהו כמו סקרים האוספים דעות סובייקטיביות של נדגמים). ולבסוף ישנם מדדים המאפיינים את איכותה האנושית/חברתית/שוויונית של מדינה לפי תקנים שמישהו קובע (נניח אורך החיים הממוצע). אני משער שאתה מכוון לסוג השלישי. זהו הסוג הבעייתי ביותר מפני שהוא עוסק לא במה אנשים רוצים מן המדינה שלהם אלא במה היה ראוי שירצו. מישהו כאן מכניס את התקנים שלו וקובע שאנשים ראוי שיעריכו יותר חיים ארוכים ופחות הכנסה לנפש גבוהה יותר. בכל מקרה אם יש לנו מדד מן הסוג הראשון אשר תואם באופן מפתיע מדד מן הסוג השני, האם לא ראוי שלכל הפחות נפקפק בהשערת הקשר הנסיבתי ביניהן?

ג. "ההגירה בחלק לא קטן היא תגובה השרדותית ..." - זוהי לכל היותר חצי אמת והחצי הלא נכון. ההשרדות אומרת אולי משהו לגבי הארצות מהן באים המהגרים (וגם זה באופן די חלקי. מכסיקו אינה דוקא המדינה הענייה בתבל. לעומת זאת היא בין הצפופות שבהן). ההישרדות אומרת מעט מאוד לגבי המקומות אליהם שואפים אותם מהגרים להגיע. מובן מאליו שהם היו רוצים להגיע למקומות שהם סבורים שיבטיחו להם את החיים הטובים ביותר.

ד. "קופת חולים כללית קנתה תרופה בשביל אישתי ב-‏35.000 ש"ח לשלושה שבועות. האם הדבר התבטא בחשבון הלאומי של התל"ג?" - זוהי שאלה טובה המעלה בעצם את השאלה עד כמה יכול התל"ג לייצג רווחה כלכלית (במובן החברתי הרחב יותר). האם לא דרוש לנו מדד מתוחכם יותר שיאפיין גם את צורת החלוקה של התל"ג? מצד שני אופן הצגת השאלה הוא הגרוע ביותר האפשרי.

ה. גם האדם מן הרחוב יוכל לומר לך שקופ"ח לא קנתה לאישתך דבר. איני סבור שקופ"ח מכרה את אחד מסניפיה, קיצצה בשכר עובדיה או בנסיעות ההשתלמות לחו"ל של בכיריה כדי להמציא את 35000 השקלים. מי שקנה לאשתך את התרופה הם כלל אזרחי ישראל, כולל אתה עצמך ואשתך שבשנות עמל רבות, מממנים במס הבריאות שלהם גם את התרופות לאשתך וגם את משכורותיהם של עובדי הקופה. באופן ששאלת את השאלה בצעת קפיצה עצומה משאלת התל"ג אל הקצה השני של שאלת החלוקה.

ו. כעת ברצוני לקפוץ לנקודה שלישית הנמצאת באמצע בין שתי הקצוות הנ"ל. בראיית עולם מרקסיסטית-פונדמנטליסטית זו כמובן קפיצה לתוך תהום מפרידה (מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו). אבל בראיה כלכלית קצת יותר מציאותית אנו מגיעים אל שאלת החלוקה. האם המדינה צריכה להעביר את 35000 השקלים לקופ"ח לרכישת תרופות או לתקציב האוניברסיטאות כדי שאחד מצאצאיך יוכל ללמוד אונקולוגיה? וכעת לסגירת המעגל: האם כאשר דנים בשאלות חלוקה מסוג זה לא ראוי שנתחשב במיוחד בנתון ה"אדיש" של התל"ג כדי שנוכל גם להגדיל את העוגה ולא רק לשפר את חלוקתה?
שכחת משהו 480798
למה הכוונה בנתון ה"אדיש"?
ואיזה פתרונות ראויים לדעתך?
שכחת משהו 480847
אובייקטיבי (שלא כמו דעות ותדמיות של אנשים).
אני כלכלן קטן מאוד, אבל במקרה זה דברתי על התפיסה הרגילה של השוק החופשי האומרת שצריך לתעדף את הוצאות הממשלה גם ע''פ הקריטריון של הגדלת התל''ג. זה אמור גם להגדיל את העוגה ולא רק להתעסק בלי סוף בשינוי אופן חלוקת העוגה.
שכחת משהו 480816
א.יש שם גם מאמר של שטיגליץ בין היתר. לא הייתי מצפה ממך להיות מרקסיסט אורטודוקסי, שלוקח דעות של אמצע והמחצית השניה של המאה ה-‏19 ומשליך אותן על ימינו. הביקורת שמבטא האתר הזה ממוקדת בשמו- כלכלה אוטיסטית.את הביקורת הזאת אתה יכול לראות גם אצל רובינשטיין -מהכלכלנים הבולטים בישראל-פרס ישראל לכלכלה.
ב. התייחסתי לשיטחיות המובנית של מדדים מיצרפיים-כלליים כמו תל"ג. המדד הוא מדד אך צריך לדעת מה הכלליות והמיצרפיות שלו אינה יכולה להראות. אינני טוען שהוא איננו אינדיקטיבי לחלוטין. אתה מרחיק בהשערות למה אני מכוון ולמה לא. אני מכוון לדבר אחד: אם תפרק מדדים כלליים כאלה ותפלח אותם לקבוצות- תלמד הרבה דברים שהמדד הכללי מגהץ. זה כל מה שאמרתי.
הנטיה שלנו ךשימוש כללי במדדים הללו בלי להבינם לעומק , היא הבעייתית. הבנה לעומק פירושה מה הם אינם מראים.
ג. מקסיקו אינה המדינה העניה בתבל אבל גלי ההגירה לארה"ב נובעים מתהליכים כלכליים-חברתיים שכפו על קבוצות שלמות של חקלאים לנדוד או למות מרעב. לארה"ב היה משקל מכריע בתהליכים הללו.
ד.אינני מבין את טענותיך.השאלה שלי לא באה להציג בעיה אישית שלי. השאלה באה להראות את המורכבות של המדד הזה והשימוש השיטחי שאנחנו עושים בו-בהרבה מיקרים גם שימוש דמגוגי.
ה. תשובתי לד' מראה את חוסר הרלוונטיות של ה'.
ו. לאת בדיוק אתה נסחף? לא עסקתי באף אחת מהשאלות שאתה מעלה. כל מה שעשיתי הוא להציג את האופי המגהץ של התל"ג.
כדי לראות שהביקורת על הכלכלה איננה באה רק מכיוון של מרקסיסיטים-פונדמנטליסטים (למי בדיוק אתה מתכוון?) אני שולח לך את האתר של אריאל רובינשטיין. אתה יכול להמשיך ממנו לאן שאתה רוצה.
שכחת משהו 480894
ג. עד כמה שידוע לי התהליך הכלכלי-חברתי החדש היחיד בשנים האחרונות הוא הסכם EFTA (של קלינטון אני חושב) שמשמעותו היא שארה"ב וקנדה תומכים בכלכלת מקסיקו יותר מקודם (אבל אני ממש לא סמכות בעניין הזה).
שכחת משהו 480901
זה לגמרי דרך אגב, ברשותך - איפה מוצאים פירוש לראשי תיבות (באנגלית) באופן כללי?
טלחים 480906
זה NAFTA ולא EFTA (שזה משהו אירופאי), ג'ורג בוש ולא קלינטון וחוץ מזה הכל בסדר.
טלחים 480907
תודה, אבל ביקשתי הפניה למילון של ראשי תיבות (לכן ה"באופן כללי"). :(
שכחת משהו 480910
אצל האח הגדול, כמובן. תן לגוגל את השאילתא "define:AFTA" ותמצא את מבוקשך.
שכחת משהו 480914
תודה, אבל ניסיתי את הפטנט הזה - וראשי תיבות שיש להם גם פירוש כמלה לא נותנים את התוצאה המבוקשת. למשל, "CAPS".
שכחת משהו 480917
אולי תגובה 480916 תעזור.
שכחת משהו 480922
תודה, האמת היא שאני עדיין מחפשת מילון שהיה לי במועדפים במחשב הקודם, ויש בו לא רק פירושים לר''ת אלא גם סיווג שלהם לפי תחומי השימוש. אם את מכירה כזה, אשמח אם תפני אותי.
שכחת משהו 480911
עוד סליחה. רק עכשיו הבנתי את השאלה:
שכחת משהו 480916
נראה שכאן רשימת הבסיס מופיעה בצורה מרוכזת ונוחה יחסית. מיועד ללוקים בליסטופוביה (אולי המילה הזאת כבר קיימת, אבל מצידי המצאתי אותה כרגע):

שכחת משהו 480921
תודה, אבל באמת לא היה צורך בסליחה.:)
שכחת משהו 480929
הביטוי "תומכים בכלכלת מקסיקו" הוא ביטוי מעניין.התנהלות ארה"ב באמריקה הלטינית במהלך שנים רבות היא דוגמה מאלפת של "תמיכה".http://www.zcommunications.org/znet/viewArticle/1776...
לנדמן אולי נתפס קצת מחפש קונספירציות למרות שלדעתי אם לא היתה התנגדות- המציאות היתה מדהימה כל קונספירטור. כדי לראות מבט מקיף יותר הרי מאמר מאותו אתר על אפריקה:
המעניין באתר הזה איננו השימוש בו כמקור ידיעות יחיד אלא תוספת מבט. כל זה כדי לראות את ה"תמיכה האמריקאית".
שכחת משהו 480685
אין לי בעיה שמושכים את הדיון לשאלות אחרות, אבל בדרך כלל כדאי להבהיר לאן מושכים את הדיון.

א. קראתי (ואפילו נהנתי) חלק גדול מהכלכלן הסמוי.

ג. קטאר, למשל, נראית לי מאד לא אטרקטיבית. בעיקר שאני זוכר את תגובה 465312

ד. (שכחת את הונג קונג) אני מניח שאתה יודע שאפשר להציג את זה הפוך, הרי פעם היו הרבה מאד נסיכויות קטנות, חלקן נבלעו למדינות גדולות, וחלקן נשארו עצמאיות. אז, אולי, ההפך הוא נכון, בשביל שנסיכות תשאר עצמאית היא צריכה להיות מספיק עשירה בשביל לא להבלע במדינה הגדולה?
שכחת משהו 480764
ג. יש כנראה מספיק אנשים שחולקים עליך בעניין קטאר - קטאר [ויקיפדיה] בסעיף דמוגרפיה.

ד. בטבלה שבה הסתכלתי (GDP נומינלי לנפש) הונג קונג לא מדורגת (כנראה מפני שאינה מדינה עצמאית). ע"פ התל"ג שלה היא במקום 27 והיא גם לא כל כך קטנה ע"פ אוכלוסיה (בערך כמו ישראל). עושרה של מיני-מדינה רק יגביר את החשק של שכנות לבלוע אותה. היא צריכה להיות מספיק חזקה (מבחינת יכולת לגרום צרות) או לשמור באופן מתמיד על אינטרס של שכנותיה בקיומה או משהו באמצע (שוב כמו ישראל).
שכחת משהו 480779
ג. ''תוחלת החיים של תושבי קטאר הוא בממוצע...'' ''אצל הנקבות הוא אף גבוה יותר''.
ניסוח מעניין.
שכחת משהו 480490
רפואה שלמה לאשתך!
שכחת משהו 480491
תגובה 362415

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים