בתשובה לדב אנשלוביץ, 21/07/08 18:33
מאז שהיינו בחייל האוויר התקדמנו מעט 485411
בספר "לך שמים לך ארץ", "משוויץ" עזר ויצמן בכך שכאשר נקנו המיראזים מצרפת, המליצו המומחים הצרפתיים לחמש אותם בטילים בלבד לצורך קרבות אוויריים, והוא, בגלל תחושת בטן, התעקש על כך שיהיהו מצויידים גם בתותחים, והכרעתו הוכחה כנכונה במלחמת ששת הימים.
מאז עברו שנים. איני חושב שבקרבות האוויר (100:0) עם הסורים במלחמת לבנון הראשונה הופל ולו מטוס סורי אחד בעזרת תותחים.

איני יודע אם ראית את סרטי הירי של תקיפת הכור העיראקי שפורסמו פעם בטלויזיה (פעמים היה פרסום כזה. דווקא הפרסום הראשון, שפורסם כמה שנים קודם, היה הרבה יותר מרשים והראה בדיוק מה הייתה השיטה.)
שמונת המטוסים הגיעו ליעד בטיסה נמוכה כדי לא להתגלות, לפני התקיפה הם טפסו לגובה, אחר כך, כשחרטומם מופנה כלפי מעלה, כדי לרדת על המטרה, הם התגלגלו והתהפכו, במצב זה הם "משכו" עד שהיו מכוונים אל המטרה, ואז התגלגלו שוב כדי להגיע אליה ישרים הטילו את הפצצות ו"משכו" שוב באופן חריף כדי להימלט מאש הנ"מ.
המטוס האחרון "פספס", וטייסו של אחד המטוסים התעלף זמנית בזמן המשיכה בגלל ה g החריף, והדאיג את חבריו כשלא דווח על יציאתו, אלא מאוחר יותר כשקם מאלפונו.
אני חושב שיהיה זה סיכון מיותר של המשימה וגם סיכון מיותר של הטייסים להשיג היום מטרה כזאת בשיטה הזאת.
אני מניח שהיה אפשר לתקוף את ביתו של אותו מחבל (שגם על הבוקר איני זוכר את שמו), בשיטה הקלאסית של מטוס שיורד בטיסה ומטיל את הפצצה מגובה נמוך, אבל זאת עובדה שמעולם לא צולמו מחזות מרשימים כאלה בעזה. כשה"טונה" ירדה על המטרה, אני מניח שהטייס היה כבר לקראת נחיתה, ועקב על מהלך הפצצה מעל צג המחשב. זה הרבה יותר בטוח, יותר אמין, וטפשי לחזור לשיטות הישנות בעידן שלנו.
אין טעם לתקוף מטרה כשדה תעופה בשיטות "הפצצות שטיח" כמו במלחמת העולם השניה. בשדה תעופה יש נקודות קריטיות כמו נקודות החיבור בין המסלולים והמבנים בתוך השדה, ואם רוצים לתקוף את הנקודות האלה (יתר ה"שטח המוניציפאלי" של שדה התעופה אינו מעניין), שבודאי גם מוגנות היטב ע"י נ"מ שגם הוא בודאי שוכלל והתפתח, אפשר לתקוף אותן בשיטה של תקיפת הכור העיראקי או בשיטות מודרניות, ואני מניח שאיש לא יעלה על דעתו לבחור דווקא בדרך הראשונה.
מאז שהיינו בחייל האוויר התקדמנו מעט 485471
עם המיראז'ים זה קצת יותר מסובך. באותו זמן טילי המאטרה R530 רוכבי הקרן התבררו, לאחר הרכישה, כטילים מאוד לא מוצלחים, וזו היתה אחת הסיבות העיקריות למעבר לשימוש בתותחים (המאטרה סופר R530 בעל הביות החצי-אקטיבי, שהחליף אותו, הוא כבר טיל הרבה יותר מוצלח). את חלוקת ההפלות בין טילים לתותחים במלחמת של"ג איני יודע, אך די משוכנע שרוב ההפלות היו אכן בטילי סיידווינדר, ספארו ופיתון 3 (אם כי שווה לבדוק את זה). יכול להיות שהפלות של מסוקים בוצעו דווקא בתותחים.

אני חושב שראיתי כמה פעמים את סרטי הירי. טווידלדי שם למעלה נתן איזושהי הערכה מדוע לא השתמשו בטילים (כמו טילי מאבריק למשל) אלא בפצצות בתקיפת הכור. אני מניח שגורמי התכנון במטה חיל האוויר (כן, אלו שמחשבים כמה טון פצצות או כמה טילים צריך כדי להשמיד מטרה) ביצעו הערכה מושכלת, לאור גודל המטרה וביצורה, רמת הסיכון לכוח התוקף וכו', ולאור האמצעים שעמדו לרשות החיל באותה עת החליטו על פצצות ברזל. לכן אני מעדיף במקרה זה את הערכתכם ולא את הערכתך בשאלה האם הסיכון שם היה מיותר או לא.

בכל מקרה, אני לא מדבר על תקיפת מטרות נקודה (כמו בית של מחבל) אלא על תקיפת מטרות גדולות, שהן בדרך כלל גם מרוחקות מאוכלוסיה אזרחית ודי בולטות בשטח (שדות תעופה, תחנות כוח, מאגרי דלק). טענתי היא שבמקרים אלו בהחלט יהיו דוגמאות רבות למצבים בהן די בדיוק של פצצות ברזל (אשר יש להן מידה מסוימת של פיזור), לאו דווקא בצורה של "הפצצת שטיח", כדי לגרום את הנזק הדרוש למטרה, ואין צורך להשתמש בחימוש מונחה מדויק (טילים ופצצות מונחות), שהוא גם יקר יותר.
מאז שהיינו בחייל האוויר התקדמנו מעט 485481
אני לא מתווכח על כך שבתקיפת הכור העיראקי נבחרו האמצעים הכי מתאימים למשימה, ושהאנשים שעסקו בתכנון עשו את מלאכתם נאמנה.
גם איני מתווכח עם נכונות ההחלטה של עזר ויצמן לצייד את מטוסי חיל האוויר בזמנו בתותתים.
מה שאני אומר כתוב בכותרת תגובתי, ובעצם גם אתה מאשר זאת הן בהסבריך על התקדמות טילי האוויר אוויר וגם במילותיך שלך: "ולאור האמצעים שעמדו לרשות החיל באותה עת".

דבריי מתייחסים לטכנולוגיה של היום.
ובטכנולוגיה של היום (שהוכחה בפגיעה באותו בית בעזה שהזכרתי) מיותר להשיג מטרות כתקיפת נקודות אסטרטגיות בתוך שדה תעופה שיכולות להיות מוגנות ע"י נ"מ יעיל, או תקיפת תחנת כוח חשמלית (נניח כמו זו שבחדרה) בשיטות המסוכנות והמסובכות מבחינת הכנת המשימה, כמו שנעשה בתקיפת הכור העיראקי. אני כמעט משוכנע לחלוטין שהיום לא היו עושים את זה כך.
מאז שהיינו בחייל האוויר התקדמנו מעט 485485
אני עדיין לא מסכים עם הסיפא שלך. אתה קובע מסקנה גורפת מדי לדעתי, ללא צורך. אני חושב שכל מטרה נבחנת לגופה, ובהחלט יכול להיות שיש מטרות, בהן שדות תעופה, מתקני דלק ותחנות כוח, אשר עשויות להיות מופצצות תוך שימוש בפצצות ברזל. אני מניח שההחלטה מתבססת על המודיעין שיש על המטרה (האם היא מוגנת על ידי נ''מ או לא, ובאיזו עוצמה), כמו גם אופיה (האם נדרשת פגיעה מדוייקת מאוד או שגם פגיעה מקורבת מספיקה).
מאז שהיינו בחייל האוויר התקדמנו מעט 485501
אולי מסקנתי גורפת. חבל להתווכח על כך.

אגב, נזכרתי שבזמנו הצליח חייל האוויר להשבית את מסלולי ההמראה בשדות התעופה המצריים, וזה נעשה ע'' פצצות ''טפשות'', אבל שיודעות לעשות בורות. נדמה לי ששוב עזר ויצמן הוא זה שסיפר בגאווה לאנשים שהיה קשה להם להאמין שפשוט הטייסים ירדו כוונו ופגעו . . .
אבל, כאמור, כפי שאמרתי, זה היה אז . . .
מאז שהיינו בחייל האוויר התקדמנו מעט 485515
אלה היו פצצות דורנדל (או גרסה מוקדמת שלהן). אפשר לקרוא עוד כאן: BLU-107_Durandal [Wikipedia].
מאז שהיינו בחייל האוויר התקדמנו מעט 623175
טעות בידך. דורנדל היא פצצה יותר מאוחרת.
במלחמת 6 הימים השתמשו ב"פצצות פיצוח מסלולים - פפ"מ" שתוכננו עבור תע"ש ע"י חברת מאטרה הצרפתית.
מאז שהיינו בחייל האוויר התקדמנו מעט 623177
לפי הערך בוויקיפדיה: אכן גרסה מוקדמת של פצצות הדורנדל.
סאלח שחאדה? 485487
סאלח שחאדה? 485498
כמובן. תודה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים