בתשובה לסמיילי, 16/08/08 22:01
מקרה פרטי 488070
אני באמת רוצה לצאת מהמעגל הזה באופן שיספק אותך. לכן אנסה שוב להצביע על שתי הנקודות שלדעתי מחזירות אותנו פנימה:

א. העובדות שעליהן אתה נשען בשאלתך אינן מקובלות עלי כעובדות.
אני לא יודע איך בדיוק מתנהלים הבנקים או "תמיר פישמן" וכו', אבל לא נראה לי נכון לומר שהם תחת פיקוח ממשלתי (ובטח לא שבחרו בזאת) - בהקשר של נושא הדיון.
למיטב הבנתי המציאות הקיימת היא שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים/חב-השקעות במה להשקיע. לך לאתרים של קרנות הנאמנות שלהם, שם יצהירו בפניך ש-X% מושקע באג"ח ו-Y% מושקע במניות - ובתוך המגבלות הללו הכל נתון לשיקול דעתו של מנהל הקרן. אפילו התפרסם שבנק הפועלים השקיע די הרבה במשכנאות סאב-פריים והפסיד שם. אף פקיד לא אמר להם שזה לא סולידי מספיק.
לכל היותר (וגם את זה אינני יודע) המדינה נותנת להם רשיון לפעול כבנק או כחברת השקעות, אבל בשום אופן לא מפקחת על השקעותיהם ולא מגדירה עבורם מה זה סולידי.
בגלל שאני לא מסוגל לענות על שאלה שמתבססת על עובדות שאינני מקבל, אנחנו במעגל.

ב. גם אם הייתי מקבל את העובדות הנ"ל, אני חושב שהן אינן רלוונטיות לטענה שלי.
נגיד שאתה צודק ו"תמיר פישמן" ביקשו (התחננו) שהממשלה תפקח עליהם כך שיקפידו להשקיע במה שנראה לפקידי הממשלה סולידי. ונגיד גם שמותר לכל אחד לפתוח חברת השקעות בלי פיקוח ממשלתי.
ונגיד גם שכל האנשים משקיעים מרצונם רק בתמיר פישמן, בגלל שפקדי הממשלה מפקחים שם שההשקעות יהיו סולידיות לטעמם.

במקרה היפוטתי כזה, אין לי טענות - כי מותר למי שרוצה לפתוח חב' השקעות. ובזה דייני.
ואשר לשאלתך, במקרה היפוטתי כזה, תשובתי היא כן! כל האנשים הם אהבלים כי הם סומכים על פקידי ממשלה שיבחרו עבורם השקעות ולא הולכים למקום אחר שבו מותר למומחי השקעות לעשות את עבודתם.
אבל כאמור, זה לא רלוונטי לטענה שלי שאומרת ש*צריך* לתת לכל אחד להשקיע את כספו כרצונו. (אני מקווה שאתה מבין שהטענה הזאת עומדת בעינה בין שזה המצב ובין שלא).

בגלל שהשלאה נשענת על עובדות לא רלוונטיות, אני לא יכול לענות עליה לשביעות רצונך - ואנחנו שוב במעגל.
מקרה פרטי 488074
אתה עושה הפרדה מלאכותית בין פקידי הממשלה ל''מומחי השקעות''. היום הפקיד שהוא גם כלכלן הוא מה שציירת- פקיד ממשלתי, ומחר תמצא אותו כמומחה השקעות.
מקרה פרטי 488082
א. ברור שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים (ולעניינינו, תמיר פישמן הם בדיוק כמו בנק) במה להשקיע, אף אחד לא אומר אחרת, ואף אחד לא רוצה שיהיה אחרת. מה שיש זה פיקוח ממשלתי על אופי ההשקעה (אגרות חוב, מניות, מטבע חוץ...), וכל הבנקים (ושוב, לעניינינו תמיר פישמן זה בנק) שקוראים להשקעות שהם מוכרים ''השקעות סולידיות'', עומדים בתנאים האלה, ועושים את זה מתוך בחירה.

ב. נו, בסדק, כל האנשים הם אהבלים. בשביל לצאת מהמעגל אשמח אם תסביר לי מה גורם להם להיות אהבלים.
מקרה פרטי 488084
אולי יש סדק במעגל.

א.
==>"ברור שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים במה להשקיע... ואף אחד לא רוצה שיהיה אחרת".
בתנאים אלו אין לי וויכוח עם אף אחד.
היה נדמה לי שיש מישהו שרוצה שיהיה אחרת. אם אין כזה אז זהו זה!

ב.לפי א' הם כבר לא אהבלים ולכן אין צורך להסביר מה גורם להם להיות אהבלים.
מה שגרם להם להיות אהבלים קודם זו ההיפותזה השגויה שפקידי הממשלה אומרים לבנקים (ולתמיר פישמן) במה להשקיע.

אני חושב שאני רואה אור.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים