בתשובה לאיציק ש., 23/09/08 7:24
למען הדיוק ההיסטורי 491102
("משוגעים, רדו מהגג")

ולעצם העניין: עליית שכר במגזר הציבורי מחייבת את הממשלה להשיג יותר כסף לתשלום המשכורות. מאיפה הוא יבוא אם לא מהדפסה?
למען הדיוק ההיסטורי 491109
מי דיבר רק על המיגזר הציבורי? האם הכלכלנים דיברו רק על המיגזר הציבורי? חוץ מזה הכסף למשכורות במיגזר הציבורי בא ממיסים. המילה "מיגזר ציבורי" היא דמגוגית בגלל שהיא כללית ומיצרפית- "האיש השמן שיושב על גבו של האיש הרזה". להוסיף תקנים למישטרה פירושו ישר הדפסת כסף? הוספת תקני שופטים פירושו הדפסת כסף? יש גם דרך של שינוי דגשים ולא בהכרח המיגזר הציבורי הוא האוייב של כלכלה בריאה וכרוך בהדפסת כסף ואינפלציה.
למען הדיוק ההיסטורי 491118
הממשלה אינה אחראית על השכר במגזר הפרטי (למעט שכר מינימום שאאז''נ לא היה קיים בתקופת הורוביץ). על השאר לא אגיב, ברשותך.
למען הדיוק ההיסטורי 491120
הממשלה אולי אינה אחראית *ישירות* על השכר במגזר הפרטי, אבל בעקיפין, כש*כל* רמת שכר שהמגזר הפרטי בוחר לשלם לבכיריו מוכרת כהוצאה פטורה ממס של המעסיק - ודאי שיש לה אחריות מסוימת.
למען הדיוק ההיסטורי 491122
מאחר ומס חברות נמוך מהמס השולי של המשתכרים הבכירים, מוטב לממשלה למסות את משכורתם של הבכירים ולא את החברה המשלמת להם. כל שקל שהחברה תחליט להפחית משכר בכיריה אם הוא לא ייחשב להוצאה מוכרת, יכניס לקופת האוצר בערך חצי ממה שהכניס כששולם כמשכורת. אפשר, כמובן, להעלות את מס החברות אבל זה כבר דיון אחר.
למען הדיוק ההיסטורי 491190
למעשה, חוקי המס מנסים ליצור שוויון, כך שמס חברות + מס על דיווידנדים = מס הכנסה לשכירים.
כך עובד בכיר לא יוכל להתחמק מתשלום מס ע"י רישום הרווחים כרווחי חברת אחזקות בבעלותו ומשיכתם כדיוודנד. יש כמובן יתרונות אחרים לרישום רווחים בחברת אחזקות (דחיית מס וקיזוז הפסדים לצורך מס, לדוגמה).
למען הדיוק ההיסטורי 491201
אפילו כך הטענה המקורית של האלמוני אינה מחזיקה מים, אבל ההערה שלך בסוגריים אינה שולית, ובגלל מקלטי מס שונים ומשונים המדינה יוצאת נשכרת מבחינת המיסוי מהגדלת משכורות הבכירים.
למען הדיוק ההיסטורי 491256
בתשובה לכל שאלותיך, כן. הממשלה יכולה להרחיב רק את המגזר הציבורי (קל וחומר בשוק פתוח). הוספת תקנים תבוא על חשבון מיסים נוספים או הדפסת כסף, מה שגורר אינפלציה (שזה סוג של מס). בכל מקרה, בהעדר אבטלה גבוהה, כל שקל של השקעה ממשלתית דוחק שקל של השקעה פרטית.
למען הדיוק ההיסטורי 491302
"כל שקל של השקעה ממשלתית דוחק שקל של השקעה פרטית":זו טענה דתית שאינה עומדת במבחן המציאות. מסתבר שבחשבון הכולל של השקעות של גורמי חוץ בישראל לעומת גורמים ישראלים בחו"ל, המאזן נוטה לטובת יציאת ההון.זו טענה דומה לטענה של נתניהו שהורדת מיסים מגבירה את הצמיחה (רצוי להוריד מחשבון הצמיחה את ההתנפחויות למיניהן שהיום מתפוצצות בארה"ב); על פי מאזן זרימת ההון, לפחות חלק מההורדה במיסים הלך להשקעות בבועת הנדל"ן בחו"ל. אם למשל, חסכה הממשלה לאורך שנים בתקנים לאכיפת חוק שכר המינימום- על פי תפיסתך הלך הכסף להשקעות פרטיות. על פי תפיסתי, נגרע הכסף מסך כל הפעילות המישקית בישראל כי לאנשים היה פחות כסף להוציא.
למען הדיוק ההיסטורי 491405
לא הבנת דבר וחצי דבר ממה שכתבתי, אבל אין לי כוונה להעביר כאן קורס בכלכלה. סליחה ושלום.
למען הדיוק ההיסטורי 491564
כן, כי נעדרתי משעור מסויים במבוא לכלכלה.
למען הדיוק ההיסטורי 491617
סליחה, שכחתי. לא הבנתי את דבריך כי נעדרתי משעורי התיאולוגיה במשך סימסטר שלם. עכשיו זה הזמן לקרוא הרבה ולראות אך כל מה שלא הבנתי מדבריך מתערער.
למען הדיוק ההיסטורי 491618
היזהר, רשמנו לך יותר מדי היעדרויות.
למען הדיוק ההיסטורי 491635
היו הצגות יומיות מעולות.
למען הדיוק ההיסטורי 491645
ואתה מודה בזה בלי בושה? גועל נפש! לפינה מיד.
למען הדיוק ההיסטורי 491115
יותר כסף אפשר להשיג מהדפסה, ממיסוי או מהלוואות. במצבים שונים כל אחת מהשיטות האלה עשויה להיות נחוצה ומועילה.
למען הדיוק ההיסטורי 491116
העלאת שכר יחד עם העלאת המיסוי לא נשמעת כמו צעד חכם במיוחד. למרות שאפשר לחלק קצת אחרת את ההעלאות והמיסוי, השרות הציבורי הוא רחב היקף במידה שקשה להעלות את המס הנגבה באופן משמעותי בלי העלאת המיסוי בשכבות שמהוות את רוב עובדיו. הלואות אינן אלא זריקת הבעיה לשנים הבאות, כפי שהמדינה הבינה כשהגיע זמן הפדיון של כל אותם מלווי חובה שהיו מקובלים פעם.
למען הדיוק ההיסטורי 491144
לכל דבר יש מקום וזמן מתאימים לו. אם אתה רוצה, למשל, למשוך אנשים טובים להוראה ואתה רוצה להעלות את שכר המורים באופן משמעותי אז תצטרך לבחור בין העלאת מסים להדפסת כסף - אני הייתי בוחר בהעלאת מסים. אם אתה במלחמה או מיתון עמוק יתכן ששווה לך לשקול הלוואה אותה תוכל להחזיר כשתהיה במצב יותר טוב. למדינה יש ארגז כלים, ולא יהיה נבון לזרוק איזשהו כלי לפח גם אם ב-‏99% מהמצבים אין לו שימוש.
למען הדיוק ההיסטורי 491167
מסכים לחלוטין, אבל חשבתי שמדובר על העלאה גורפת לעובדי המגזר הציבורי (תוספת יוקר, תוספת ‏16.08% וכאלה).
____________
1- חידה: מי יכול להעלות בדעתו איך התקבל המספר המשונה 6.08%.
למען הדיוק ההיסטורי 491185
אלו חישובי שחיקה. תוספת היוקר הרי היא חלקית מאד. תוספת היוקר לא היתה שלמה גם בזמן האינפלציה על פי ההסכם עם ההיסתדרות. הסיבה היתה שההסתדרות קיבלה את ההפרש כתמיכה בגרעון של קרנות הפנסיה שלה.
למען הדיוק ההיסטורי 491196
כן, ו...?
למען הדיוק ההיסטורי 491276
גם העלאה גורפת היא לעתים נחוצה אם אתה רוצה לשמר את איכותו של כוח האדם. בגדול, כל עוד השכר של עובדי המדינה לא עולה בקצב מהיר יותר מהשכר הממוצע במשק לא תצטרך להעלות מסים כדי לממן את התוספת.
למען הדיוק ההיסטורי 491308
אני לא מתייחס לשאלה אם העלאה גורפת נחוצה, מועילה, מזיקה או חסרת חשיבות, אני מתייחס רק לשאלה אחת ספציפית, וגם טריויאלית למדי: העלאה גורפת של השכר הציבורי דורשת מקורות מימון, ובמרבית המקרים המקורות האלה הם הדפסת כסף. המשפט השני שלך פשוט לא נכון כפי שנוסח (דוגמא: השכר הממוצע יכול לעלות בגלל העלאת שכר המינימום, מה שלא משפיע בכלל על המס הנגבה).
למען הדיוק ההיסטורי 491322
לכן הוספתי בראשו את ה-''בגדול'', או ''בקירוב ראשון'' אם אתה מעדיף. אתה יכול מצדי להחליף את הממוצע בחציון או בכל מדד אחר דומה שיעשה את הניסוח יותר מדויק - אם הייתי רוצה דיוק מתמטי הייתי הולך יחד עם הברמנית לעשות דוקטורט בכלכלה. אגב, שכר מינימום שעולה גורר גם עליה של דרגות השכר שמעליו, וגם מקבלי שכר מינימום משלמים מסים (אמנם בשעור לא גדול).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים