בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 25/09/08 8:34
ככל שאני רואה 491465
אבהיר שתי נקודות:

א. אני די בטוח שה"איכות" האנושית בצבא ארה"ב היא נמוכה יותר מאשר בצה"ל לפי כל קריטריון שניתן לבחור (IQ, קב"א, מבחנים פסיכו-טכניים, מדדים חברתיים). השאלה היא שאלת הביצועים. לדעתי המגוייסים הללו הם מספיק טובים לצרכים של ארה"ב ולבטח יותר טובים ממגוייסי וייטנאם שאולי היו "איכותיים" יותר אך גוייסו בניגוד לרצונם.

ב. התיזה שלי כוללת את ההנחה שהשאלה אם המגוייס התגייס מרצונו או בניגוד לרצונו היא קריטית יותר לאיכות ביצועיו מאשר הקב"א או ה-IQ שלו. (אני גם לא שותף להערכתך את הביצועים של הטאליבן, החמאס וחבריהם. השווה את הביצועים של צבא השהידים האיראני וצבא השכירים האמריקני מול צבאו של סאדאם חוסיין למשל).
ככל שאני רואה 491469
אינני חולק עליך שהמוטיבציה היא גורם חשוב ביותר.

אינני חולק עליך גם בכך שקנאות דתית אינה תנאי מספיק לצבא איכותי. אני חושב שבנסיבות הנכונות היא יכולה לסייע.
ככל שאני רואה 491501
ברוב הנסיבות קנאות דתית היא תנאי מספיק לצבא כושל. הקנאי הדתי נוטה לתפיסות מסוג "ה' ילחם לכם ואתם תחשו", מה שיכול להתבטא בחוסר הכנה ובחוסר זהירות. דוקא הדתי ה"מסורתי", אדם שהוא דתי מתוך קונפורמיזם ושמרנות חברתית הוא טיפוס מתאים יותר לשירות הצבאי (נטייה לפעולה במסגרות הירארכיות ולציות לסמכות). כל אלו הם כמובן הכללות גסות, אבל ההיסטוריה האנושית אינה מגלה יתרון מיוחד לקנאות דתית בשדה הקרב.

בהקשר הכללי של רוח האדם ושדה הקרב, מעניין לצטט את דבריו של גניאוס סווטוניוס פאולינוס לפני הקרב נגד בודיקה מלכת האיסינים. בקרב זה נלחמו חיילי רומא שהיו מרצחים שכירים ובוזזים מקצועיים כנגד הבריטונים שהתגייסו בהמוניהם כדי לנקום על כל עוולות הכיבוש הרומי של אנגליה. פאולינוס אמר (ע"פ טקיטוס):

"Ignore the racket made by these savages. There are more women than men in their ranks. They are not soldiers - they're not even properly equipped. We've beaten them before and when they see our weapons and feel our spirit, they'll crack. Stick together. Throw the javelins, then push forward: knock them down with your shields and finish them off with your swords. Forget about booty. Just win and you'll have the lot."[
ככל שאני רואה 491562
אינך יכול להשוות את מגוייסי וייטנאם למגוייסים היום. המגוייסים היום אינם משרתים בוייטנאם והשרות בעיראק אינו דומה לשרות בוייטנאם. אני מסכים שמגוייסים מרצונם אמורים לפתור את בעיית המוטיבציה- בגלל זה בוטל הדראפט בארה''ב. אני מניח שגם אם היה הצבא של היום בוייטנאם, היו האמריקאים מתחילים להתקל בבעיית מוטיבציה קשה. אני חוזר על מה שכתבתי קודם שהעיסוק של חייל לוחם איננו דומה לכל עיסוק אחר וכל דיום בעיסוק הזה בהשוואה לעיסוקים אחרים הוא מוטעה. רוב המתגייסים היום ליחידות הלוחמות, אינם מתגייסים מתוך תאוות רצח והמחשבה שהנה יוכלו להרוג באופן לגאלי. למכונת הגיוס של הצבא האמריקאי יש קשיים לא מעטים בשכנוע צעירים להתגייס,והיא צריכה להשתמש בשיטות מאד אגרסיביות של שיווק כדי לעמוד בצרכי הגיוס.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים