בתשובה לשוקי שמאל, 25/09/08 12:25
ככל שאני רואה 491469
אינני חולק עליך שהמוטיבציה היא גורם חשוב ביותר.

אינני חולק עליך גם בכך שקנאות דתית אינה תנאי מספיק לצבא איכותי. אני חושב שבנסיבות הנכונות היא יכולה לסייע.
ככל שאני רואה 491501
ברוב הנסיבות קנאות דתית היא תנאי מספיק לצבא כושל. הקנאי הדתי נוטה לתפיסות מסוג "ה' ילחם לכם ואתם תחשו", מה שיכול להתבטא בחוסר הכנה ובחוסר זהירות. דוקא הדתי ה"מסורתי", אדם שהוא דתי מתוך קונפורמיזם ושמרנות חברתית הוא טיפוס מתאים יותר לשירות הצבאי (נטייה לפעולה במסגרות הירארכיות ולציות לסמכות). כל אלו הם כמובן הכללות גסות, אבל ההיסטוריה האנושית אינה מגלה יתרון מיוחד לקנאות דתית בשדה הקרב.

בהקשר הכללי של רוח האדם ושדה הקרב, מעניין לצטט את דבריו של גניאוס סווטוניוס פאולינוס לפני הקרב נגד בודיקה מלכת האיסינים. בקרב זה נלחמו חיילי רומא שהיו מרצחים שכירים ובוזזים מקצועיים כנגד הבריטונים שהתגייסו בהמוניהם כדי לנקום על כל עוולות הכיבוש הרומי של אנגליה. פאולינוס אמר (ע"פ טקיטוס):

"Ignore the racket made by these savages. There are more women than men in their ranks. They are not soldiers - they're not even properly equipped. We've beaten them before and when they see our weapons and feel our spirit, they'll crack. Stick together. Throw the javelins, then push forward: knock them down with your shields and finish them off with your swords. Forget about booty. Just win and you'll have the lot."[

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים