בתשובה לאיציק ש., 29/09/08 15:43
חוק ההסדרים 491937
אני יודע למי קוראים נערי האוצר. מה שאף אחד עוד לא הסביר פה, זה מדוע תולים את חוק ההסדרים בנערי האוצר ולא בפוליטיקאים שקבעו את מסגרת התקציב ולא הגיעו להסכמה באשר לסעיפיו כך שלא יחרגו מהמסגרת שהם עצמם קבעו.
חוק ההסדרים 491941
א. גם קביעת מיסגרת התקציב נעשית תוך מערכת איומים ולחצים על:
"תגובת השווקים" אם לא נעמוד ברמת הגרעון של 1.7% כלומר גרעון0% אם מחשבים את הגידול הטבעי והקופסאות.
ב. http://www.shelly.org.il/wp/wp-content/uploads/2008/... עבור בבקשה על חוק ההסדרים וראה האם אין בסעיפיו משום קידום תפיסת עולם של האוצר -תוך סינון ה"עיזים" שלא תמיד קל לאתר.
חוק ההסדרים 491953
א. אני מקבל את העובדה שהשרים מפחדים מ"תגובות השווקים". האמת בשבועיים האחרונים, גם אני. אני לא מאמין שנערי האוצר גורמים לשווקים להצדיק את תחזיותיהם. הם, לכל היותר, נותנים תחזית קודרת ומאיימת. אבל מי שמחליט אם הוא נבהל ממנה זה שרי הממשלה. אז למה אתה נטפל דווקא לנערי האוצר ולא לשרים שנבהלים מהפחדותיהם?

ב.למה כולם נותנים לי שיעורי בית ותירגול נוסף? בלי לעבור על כל זה אני מקבל את דעתך שחוק ההסדרים מקדם השקפת עולם ניאו-ליבראלית.

עכשיו אני שואל (בפעם האין ספור): מי הם אלו שמאשרים את החוק הזה ולמה אתה לא מאשים אותם?
חוק ההסדרים 491961
ועכשיו אני חוזר בפעם האין ספור: אני כן מאשים את הפוליטיקאים במצב. זה איננו מתיר לאלו שאמורים להיות הדרג המיקצועי, לשמש כאידאולוגים ומנחי דרך. זה איננו מתיר למשרד האוצר לנצל את חולשת המערכת הפוליטית בכלל והפוליטיקאים כפרטים-בפרט,ולנהל את כולם ניהול פוליטי. אגב, גם המערכת הצבאית עושה את זה. לדעתי מי שעוסק בפעילות פוליטית (במיקרה הזה פקידי האוצר) צריכים להחשף ולהיות מוכנים חטוף התקפות אישיות ושמיות. ברגע שהם פועלים בהחבא בלי להסתכן, זה איננו תקין ומראה על חולשה ציבורית של כולנו.
שוב הש''ג אשם 491996
תודה רבה.

אתה מאשים את הפוליטיקאים אבל תקרא את התגובות שלך בדיון הזה ותראה על מי אתה (ודרור) מוציא את זעמך. קיטונות של רותחין על נערי האוצר והודאה בדוחק שגם שר האוצר אשם.

אתה מסרב להתייחס לעניין האחריות שחזר ועלה פה. מי ממונה על מי? מי מתיר לנערי האוצר לפעול כפי שהם פועלים ובידי מי הסמכות לאסור זאת? אתה יודע שהמפתח נמצא בידי שר האוצר והממשלה ובכל זאת אתה מעדיף לבקר ולהעניש את הש"ג במשרד האוצר בגלל שהוא עושה מה שהממונים עליו התירו לו לעשות.

ובגלל שאתה לא היחיד שעושה זאת, אני שואל את עצמי מדוע. מדוע מי שמתנגד למצב הנוכחי מעדיף לבקר את הדרג המקצועי ולא את הדרג האחראי?

הספקולציה שלי היא שאתה לא יכול להשלים עם העובדה שבעשרים השנים האחרונות נבחרו שרי אוצר ניאו-ליבראליים (גם מהעבודה וגם מהליכוד). ממש כשם שקיצוני הימין לא יכולים להשלים עם העובדה שנבחרים ראשי ממשלה עם נטיה קלה לשלום. מה שאתם - בקצוות - באמת רוצים זה שיחליפו לכם את העם ככה שיבחר לפי דעתכם. אבל כשזה לא מסתייע, הביקורת עוברת לדרג המקצועי - אלו משתסעים בצבא והאחרים משתלחים בפקידים. לפעמים מדהים כמה שהקצוות דומים.
שוב הש''ג אשם 492009
אני מסכים איתך לגבי הפוליטיקאים. הבעיה היא שגם אם יבחר היום שר אוצר שאיננו ניאו ליבראלי, יהיה לו קשה לעבוד מול מערכת סיביל סרביס התפקדת כמערכת פוליטית לכל דבר ועניין. לכן לדעתי אם המערכת הזאת פועלת כמערכת פוליטית, היא צריכה לקבל טיפול פוליטי ולא לחסות תחת מסך ההגנה של ''השרות הציבורי האובייקטיבי והמיקצועי ונטול הפניות, העושה רק מה שהמערכת הפוליטית אומרת לו''. אם אתה פקיד שנוהג כפוליטיקאי, אז היה מוכן לשלם את המחיר של היחשפות כפוליטיקאי. מה שאני דורש מפקידי האוצר איננו בא במקום מה שאני חושב על הפוליטיקה הניאו ליבראלית. מהם הציבור צריך לדרוש לחזור ולהיות פקידים. מהפוליטיקאים צריך לדרוש לקחת אחריות ולא להאשים את האוצר. אני מקווה שהסברתי את עצמי נכון. אנימאשים את הפוליטיקאים -השרים שהם נותנים לשר האוצר וחבר פקידיו לגמד אותם ולהפכם לאימפוטנטים.
שוב הש''ג אשם 492073
אכן הבהרת את עמדך ועכשיו אני יכול להבין אותה ולהביע את התנגדותי:

===>"הבעיה היא שגם אם יבחר היום שר אוצר שאיננו ניאו ליבראלי...".
למה שלא נחכה ונראה?
בפעם האחרונה שכבר נבחר מישהו שיכול היה לבקש את משרד האוצר, כדי להחליף את פקידיו ומדיניותו, הוא נמנע מלעשות זאת. לדעתי הוא הבין שהביקורת הקיצונית ישימה רק כביקורת - באופוזיציה. היא לא מיועדת להיות חלופה מעשית.

אם שרי האוצר הם באמת ניאו-ליברלים, כפי שנראה גם לך, אז פקידי האוצר שמבצעים ומדבררים את המדיניות הזו צריכים לקבל פרס העובד המצטיין. יתר על כן, אם אתה הייתה נקלע למשרד האוצר - וכאדם כנה פועל על פי מצפונך וממילא בניגוד לשר הממונה - היה צורך לפטר אותך. אבל כל עוד אתה עושה מה שאתה מאמין בו וגם בהתאם לנבחרים הממונים עליך, אשריך.

אם הפוליטיקאים כ"כ אימפוטנטים עד שאין ביכולתם להגיע להסכמה על התקציב, אז על פקידי האוצר - תחת פיקוחו של השר - לסייע בכל דרך חוקית לסגירת התקציב וקידום אישורו.
שוב הש''ג אשם 492085
לא ממש הבנת את דברי וזה כמובן באשמתי.
"אם הפוליטיקאים כ"כ אימפוטנטים עד שאין ביכולתם להגיע להסכמה על התקציב, אז על פקידי האוצר - תחת פיקוחו של השר - לסייע בכל דרך חוקית לסגירת התקציב וקידום אישורו."
הפוליטיקאים אינם יכולים להגיע להסכמה על התקציב כי הם נותנים לאוצר לתמרן אותם. האימפוטנציה שלהם נובעת מחוסר יכולתם ונחישותם להתמודד עם האוצר ולעמוד על שלהם ולא בגלל שאינם מסוגלים להגיע להסכמה על התקציב; הם אינם רוצים לרקוד על פי החליל של האוצר ואז האוצר טוען שהם אינם מסוגלים להגיע להסכמה עימו על התקציב. הם מקבלים הצעות שאי אפשר לסרב להן אחרת יוגשו דרך חוק ההסדרים. במילים "לעמוד על שלהם" אני מתכוון, לדאוג לכך שרק הם וצוות מישרדם יעסוק בעניינים הנתונים לאחריותם. הם רואים שפקידי האוצר מנהלים חלק גדול ממשרדם דרך חוק ההסדרים ואינם עושים מאומה - מוחלים על כבודם. נא לקרוא את הצעת המחליטים שהבאתי כאן. במדינה נורמאלית היו השרים מפוצצים את הממשלה במצב כזה בו אנשי האוצר מביאים שינויים מיבניים בתקשורת, בבריאות, ברווחה ןכן'.
שוב הש''ג אשם 492144
===>"ואז האוצר טוען שהם אינם מסוגלים להגיע להסכמה עימו על התקציב."

אני מדבר על הסכמה בין הפוליטיקאים לבין עצמם ולא בין הפוליטיקאים למשרד האוצר. אם הפוליטיקאים היו מגיעים בינהם להסכמה על סעיפי התקציב, בלי לחרוג ממסגרת התקציב (שהם עצמם קבעו/אישרו) לא היה צורך בחוק ההסדרים וב"מניפולציות" של נערי האוצר.

===>"במדינה נורמאלית היו השרים מפוצצים את הממשלה במצב כזה "
אבל כאן הם לא. וזה יכול להיות מאחת משתי סיבות:
1. רוב הפוליטיקאים סבורים שחוק ההסדרים הוא טוב - או לפחות הרע במיעוטו. במקרה כזה אין לך אלא להתלונן על העם שבחר אותם. בעקיפין, זה למעשה מה שאתה עושה.

2. הם דבקים בכסאותיהם ולא רוצים לפוצץ ממשלה שמנהלת את ענייני המדינה בניגוד למצפונם. במקרה כזה צריך להחליף אותם בבחירות הבאות. אבל אם גם בבחירות הקודמות וגם באלו שלפניהן נבחרו פוליטיקאים כאלו, אני חושש שאין במי להחליף אותם, אלא אם כן תרוץ אתה לכנסת ותנסה לשנות מבפנים. אבל זו נראית לי אופציה תיאורתית בלבד, מאותה סיבה שמבקר מסעדות לעולם לא יהיה שף - הוא לא יודע לבשל.
שוב הש''ג אשם 492151
הפוך. רוב הפוליטיקאים מודים שחוק ההסדרים הוא יצור מנוגד לכל הליך דמוקרטי תקין. בית המישפט סבור כך אך בנטייתו להמעיט בהתערבות ברשות המחוקקת, הוא רק הביע את דעתו. מדוע אם כן הפוליטיקאים אינם מבטלים אותו? שאלה טובה. חוק ההסדרים לפעמים מקצר את הדרך למעשי החקיקה. במקום לדון בחוק מסויים,] דנים באוסף של מאה סעיפים שלמעשה כל אחד מהם הוא חוק לכשעצמו.
לא הבנתי את עניין מבקר המיסעדות.
בעצם מה בדיוק אתה רוצה ממני?
שוב הש''ג אשם 492164
מה הפוך?
===>"רוב הפוליטיקאים מודים שחוק ההסדרים הוא יצור מנוגד לכל הליך דמוקרטי תקין"
בעניין הזה אני (ולדעתי גם שרי האוצר) מזדהה איתך ועם רוב הפוליטיקאים. היה עדיף לו הם היו מסוגלים להגיע לתקציב מוסכם בלי חוק ההסדרים. אבל כל עוד זה לא מתאפשר, צריך את חוק ההסדרים, כי מדינה בלי תקציב היא יצור גרוע ואנטי-דמוקרטי יותר.

הסיבה שבפוליטיקה הישראלית מתקשים להגיע להסכמה, קשורה במבנה החברתי, השסוע והבלתי מתפשר שהיא מייצגת. זו פוליטיקה של מגזרים יריבים (של תפוש כפי יכולתך) במקום של שותפים מתפשרים. אפשר לפתוח דיון בשורשיהן של הסיבות הללו, אבל בכל מקרה הן עמוקות וכבדות מכדי לתלות אותן בשעיר לעזעזל בדמות קבוצת פקידים כזו או אחרת.

===>"מה בעצם אתה רוצה ממני?"
ממך אישית - כמובן כלום. להפך, אני מודה לך על ההזדמנות לחדד את עמדתי.
שוב הש''ג אשם 492165
לידיעתך הרבה, אין קשר בין חוק ההסדרים לבין האפשרות להגיע להסכמות על התקציב. החלק הפרובלמטי ביותר והקשה ביותר להעברה בתקציב הוא חוק ההסדרים כי דרכו מנסים אנשי האוצר להעביר כל מיני רפורמות שאין עליהן הסכמות. רק דרך חוק ההסדרים וכל מיני טריקים של הפרד ומשול, הטעיות, הסתרות, ניסוחים מעורפלים וסתם רמאויות, הם מצליחים להעביר חוקים. למשל בועדת הכספים הוסכם שהפנסיה של הנשים תהיה מגיל 62. אנשי האוצר הסכימו אבל לאחר ההצבעה הסתבר שהם הכניסו לספר התקציב את המיספר-‏65. השאלה המיתממת "למה לא בדקתם" הסתירה רמאות לשמה.
לאחר מרתון ההצבעות אי אפשר לעקוב האם מישהו משנה הסכמות. הפרקטיקה הזאת של האוצר נתפסת בעיניהם כלגיטימית אך כל נושא ונותן עם האוצר בענייני שכר יספר לך על הפרקטיקה הזאת.אם אתה זוכר את התרגיל לפני כ-‏5-6 שנים של דחיית החזרי המע"מ בשבועיים-מסוף השנה לתחילת השנה שאחר כך. רוב העיתונאיים הכלכליים כתבו שזהו תרגיל לגיטימי מה שהראה על הרמה אליה הגענו ביחס לאתיקה של ההתנהלות. דברים על גבול הרמאות נראים לגיטימיים. אני זוכר איך עיכבו לנו תשלומים כי התזרים היה בנוי על החזרי מע"מ.
שוב הש''ג אשם 492184
===> "...כל מיני טריקים של הפרד ומשול, הטעיות, הסתרות, ניסוחים מעורפלים וסתם רמאויות, הם מצליחים להעביר חוקים..."

זה נשמע מבוסס ממש כמו הפרוטוקולים של זקני ציון.

אבל אני לא יכול להתייחס לסיפורים כאלו ברצינות.

אגב, אני בטוח שאתה מכיר גם את אחותם של פקידי האוצר. מה היא עושה לפרנסתה?
שוב הש''ג אשם 492209
לאחר ההעמקה זאת אני מאחל לך כל טוב. אני רואה שנפגעת אישית בשם האוצר.
שוב הש''ג אשם 492296
ידעתי שבסוף יאשימו אותי, שאחותי האישית היא פקידה באוצר.
ולא יעזור לי שאין לי בכלל אחות.
שוב הש''ג אשם 492308
בלי אחות נפגעת אישית.
שוב הש''ג אשם 492115
ודייק: קיתונות של רותחין.
שוב הש''ג אשם 492143
תודה.
זה לא אני, זה בגלל נערי האוצר שמנעו גם אז - כשהייתי תלמיד - מספיק תקציבים להוראת העברית.
שוב הש''ג אשם 492123
מה אומר ומה אוסיף? אין לי מה להוסיף כי לא תקבל את דברי על הדרג הפוליטי. נדמה לי שמה שאתה טוען הוא שאין פקידים גרועים-יש שרים גרועים, על מישקל: אין חיילים גרועים -יש מפקדים גרועים. פשטני מאד. כתבתי לא פעם שהמערכת הפוליטית אשמה במצב אז מה? הטענות שלך מזכירות לי טענות של פושעים שהסביבה בה גדלו אשמה.
שוב הש''ג אשם 492142
התוספת מיותרת. כבר קיבלתי את דבריך על הפוליטיקאים - שהם אחראים למצב בין שהוא לטעמינו ובין שלא.

===>"נדמה לי שמה שאתה טוען הוא שאין פקידים גרועים-יש שרים גרועים".
לא. זה לא מה שאני טוען. אני טוען שיש פקידים גרועים - כאלו שפועלים בניגוד להוראות ולמדיניות של השר הממונה עליהם. פקידים כאלו צריך לפטר לאלתר. ושר שלא עושה זאת הוא שר גרוע..

אלא שבכל הביקורת שלך על פקידי האוצר לא נאמר שהם פועלים בניגוד למדיניות השר הממונה עליהם. להפך - אתה אומר שהשרים עצמם הם ניאו-ליבראלים ושחוק ההסדרים (שנערי האוצר עיצבו) הוא על דעת שרי האוצר הממונים.

בתנאים כאלו, אני טוען, אין שר אוצר גרוע ואין פקידי אוצר גרועים. כולם עושים את עבודתם נאמנה. רק מה, זה לא לטעמך.
שוב הש''ג אשם 492152
ודאי שזה לא לטעמי. אני חושב שמיצינו את הדיון ביננו כי הוא מתנהל בקווים מקבילים. שר האוצר ופקידיו פועלים בראש אחד. הבעיה היא ששר האוצר איננו שר הבריאות והפנים והתקשורת והרווחה והמסחר והתעשיה וכו'. אבל הוא למעשה כן. כפוליטיקאי הוא נהנה מאד מהעוצמה שבידיו. אינני מבין מדוע חבריו השרים מוותרים לו. קראת מה שכתבתי? אינני מבין מדוע חבריו השרים מאפשרים לו את זה. נדמה לי ששאתה מתייחס למעט מחאות שלהם כאילו" השרים אינם מסכימים על התקציב ולכן לאוצר אין ברירה והוא מביא את חוק ההסדרים". הבנתי אותך נכון?
שוב הש''ג אשם 492163
===>" נדמה לי ששאתה מתייחס למעט מחאות שלהם כאילו" השרים אינם מסכימים על התקציב ולכן לאוצר אין ברירה והוא מביא את חוק ההסדרים" הבנתי אותך נכון?".
כן. זה בדיוק איך שאני רואה את הדברים.

לצורך הדוגמה, נניח שיש לנו רק משרד הבריאות ומשרד החינוך. שני השרים מפרטים את צרכיהם ויוצא שכל אחד צריך יותר ממחצית התקציב. הם דנים ומתווכחים בינהם אבל לא מצליחים להגיע להסכמה כי כל סעיף חינוך הוא קריטי וכל סעיף בריאות הוא עניין של חיים ומוות.

במקרה כזה (כמו בריב פשוט בין שני ילדים על צעצוע אחד) צריך צד שלישי שיפסוק איך לחלק את התקציב כך שסכום חלקיו לא יהיה גדול ממנו. זה יכול להיות בית משפט, או ועדת כספים, או ראש ממשלה או שר אוצר. מי שזה יהיה, ימצא את עצמו מתערב בענייני חינוך (כי, למשל, הוא יבטל את סעיף "מחשב לכל ילד") וגם בענייני בריאות (כי למשל הוא יבטל את סעיף הכשרת "הלימה תרבותית" לרופאים).

במערכת שלנו הצד השלישי הזה הוא שר האוצר ואנשיו (בגיבוי הממשלה והעומד בראשה). לדעתי זו בחירה טובה כי אלו אנשים נבחרים ואנחנו יכולים להחליף אותם.
שוב הש''ג אשם 492218
המציאות קצת יותר מורכבת. חוץ מהשרים ופקידי האוצר קיימים גם גורמים חיצוניים בעלי אינטרסים שונים ומשונים, נקרא להם לוביסטים.
עכשיו, נניח שלוביסט מסוים מנסה להעביר תקציב למוסד מסוים (או הטבות למגזר ספציפי או שינויים בפיקוח רגולטורי וכד'). הלוביסט לא מצליח לשכנע את השר הממונה (אולי כי לוביסט אחר הפעיל לחץ מנוגד חזק יותר) ולכן הולך לפקידי האוצר ומצליח להכניס את התקציב (הטבה, שינוי) לתוך חוק ההסדרים. עכשיו, השר הממונה נמצא בעמדה בה הוא צריך להתאמץ כדי להוריד את החוק אליו הוא התנגד מלכתחילה ולעתים קרובות מוותר כי 'התקציב חייב לעבור' וכי אם הוא יעשה בעיות בנוגע לסעיף הזה עלולים לפגוע בסעיפים אחרים שחשובים לו (או יותר נכון למפלגתו).

בסופו של דבר בעזרת חוק ההסדרים העבירו שינויים רבים, ללא דיון בכנסת וללא חשיפה לתקשורת ואפשרות לדיון ציבורי בנושא. להזכירכם, 'מסלול עוקף חקיקה' לא היתה מטרתו הראשונית של חוק ההסדרים וניצולה של פרצה בחוקי התקציב להעברת סעיפים שלא מצליחים לעבור במסלול הרגיל אינה תורמת לדמוקרטיה.

אגב, לא הבנתי איך בחירה בין סעיפי תקציב שונים קשורה לחוק ההסדרים. כולם מכניסים עיזים לתקציב וכולם רבים על הסעיפים בתקציב שחשובים להם עד לסיום זמן הפציעות ובסוף מגיעים להסכם זה או אחר. הדבר נערך כך עוד לפני שחוק ההסדרים הגיע לממדים המפלצתיים שלו היום והיה עובד באותה צורה גם בלעדיו
שוב הש''ג אשם 492295
===>"המציאות קצת יותר מורכבת. חוץ מהשרים ופקידי האוצר קיימים גם גורמים חיצוניים בעלי אינטרסים שונים ומשונים, נקרא להם לוביסטים."

כמובן שיש לוביסטים שמנסים להשפיע על התקציב בכל דרך אפשרית, ולפעמים אפילו באמצעות שוחד או "קשרים" עם נערי האוצר. זה נכון בכל מערכת, כולל באוצר - עם או בלי חוק ההסדרים. הדרך היחידה להימנע מסכנה כזו באופן מוחלט היא ששר האוצר יעשה את כל המלאכה בעצמו - בלי פקידים, מזכירים, נהגים ויועצים. כמובן שזה בלתי אפשרי ולכן עלינו לקחת את הסיכון של שחיתות במערכת ולהלחם בו.

===>"כולם מכניסים עיזים לתקציב ... הדבר נערך כך עוד לפני שחוק ההסדרים הגיע לממדים המפלצתיים שלו היום והיה עובד באותה צורה גם בלעדיו".
להבנתי, הבעיה היא שחלק מהעיזים הוכנסו בצורה של חוק ותיקונם או שינויים חייב לקבל מעמד של חוק.
לדוגמה (באדיבות וויקי): "בחוק ההסדרים לשנת 2008, למשל, הוראה הקובעת כי תקציב הקרן לקליטת חיילים משוחררים יוגדל ב-‏50 מיליון ש"ח, ולא ב-‏80 מיליון ש"ח, כפי שקובע חוק קליטת חיילים משוחררים. בחוק ההסדרים לשנת 2006 נקבעו הוראות לעניין גובה הארנונה בשנה זו".

כפי שנאמר כאן כבר הרבה פעמים, היה עדיף אילו דנו בכל אחד מהחוקים הללו בנפרד ומגיעים להסכמה כזו שהסה"כ יתאים למסגרת התקציב. בזה הפוליטיקאים נכשלים. ולכן "בסוף זמן פציעות" הם צריכים להחליט: או ללכת הבייתה, או לאשר את התקציב עם חוק ההסדרים.

והם אכן אלו שמחליטים. פוליטיקה זה אומנות האפשר. כשנראה לפוליטיקאי מסויים שבאו מים עד נפש וזה כבר לא אפשרי, אז הוא פורש - ראה ש"ס וקצבאות הילדים.
שוב הש''ג אשם 492299
קראתי את תגובתך ועדיין לא הבנתי למה צריך את חוק ההסדרים.

האם ללא חוק ההסדרים התקציב לא היה מאושר? האם אנחנו רוצים לעודד 'מחטפים' של חוקים?

נ.ב - לאחר עיון בויקי, אני משוכנע בדעתי עוד יותר. מעבר לפרק הביקורת המשכנע, נראה לי שגם במקרה זה, תקנות חירום שנשארות גם לאחר סיום תקופת החירום נשארות בסופו של דבר דרך לבצע 'פוילע שטיקים' ותו לא.
שוב הש''ג אשם 492335
מאחר שאתה לא אומר מה לא ברור, אין לי ברירה אלא לנחש. אני אנסה לפשט יותר.

ראשית יש להבחין בין "צריך" לבין "ראוי". אני מקווה שכבר ברור שגם בעיני החוק הזה איננו ראוי ומוטב היה לו היו מסתדרים בלעדיו. אבל הפוליטיקאים שלנו לא מסתדרים בלעדיו ולכן צריך את חוק ההסדרים.

שנית, כדי להבהיר: לאור הדוגמה מלמעלה נניח שמסגרת התקציב עומדת על 60 מיליון, ויש רק סעיף תקציבי אחד - קליטת חילים משוחררים (להלן קח"מ). אלא שקיים חוק שהכנסת חוקקה בתחילת השנה שמקציב 80 מיליון בשנה לקח"מ. אין טעם להעביר תקציב של 60 מיליון כשיודעים שהחוק מחייב הוצאה של 80 מיליון.

עכשיו יש שתי אפשרויות: או לפרוץ את מסגרת התקציב או לשנות את חוק קח"מ. כדי לשנות את החוק צריך דיונים, ועדות, שלוש קריאות וכו'. אבל חברי הכנסת - ואפילו חברי הקואליציה לבדם - לא מצליחים להגיע להסכמה, עד שמושיבים אותם על פצצה מתקתקת. בלילה האחרון הם צריכים להחליט, או לפזר את הכנסת (ולהחזיר את המכונית) או לאשר את החוק. בד"כ הם מאשרים (כי מכונית זה לא הולך ברגל). עכשיו, את הסיפור על חוק קח"מ תכפיל בכמה עשרות חוקים ותמצא את חוק ההסדרים.

אתה שואל "צריך את זה?" - בערך כמו שצריך כימוטרפיה. אני לא צריך את זה, אבל מי שיש לו סרטן, עלול למות בלי זה.

אני יכול לדמין מצב שבו הפוליטיקאים שלנו יגיעו להסכמה בלי חוק ההסדרים. זה צריך להיות מצב שהקואליציה נשלטת על ידי מפלגה אחת (כמו שהיה עד 1977) ולכן יש משמעת קואליציונית בין כל השרים. היום זה לא בטוח אפילו אם מיפלגת העבודה, הליכוד או קדימה יקבלו 61 מנדטים. צריך מפלגה ממושמעת - כמו של ליברמן - כדי שהשרים בה יגיעו להסכמה. אבל אם אני צריך לבחור בין ישראל ביתנו עם 61 מנדטים לבין חוק ההסדרים...טוב, אתה בטח יודע מה אני מעדיף.

בכל מקרה, מה שחשוב להבין בכל הסיפור, זה שהפיתרון לבעיה לא נמצא בבג"ץ, וגם לא אצל הש"ג, ולא אצל פקידי האוצר ולא אצל המיזנונאי שם. היחידים שיכולים לעשות משהו כדי להיפטר מהחוק המכוער הזה, הם אלו שמחוקקים אותו כל שנה - ואין בלתם.
שוב הש''ג אשם 492309
עדיין חוק ההסדרים הוא פוילה שטיק מקורי שלנו ואינו קיים באף מקום. גם לא קראתי באף מקום שמישהו הציע לאמץ את השיטה. חוק ההסדרים נוצר רק לצורך העברת התכנית לייצוב המשק של שנת 1985.לא היתה שום כוונה שזה יהפוך להסדר קבע. אני חוזר שוב: רק בגלל הרתיעה של שופטי הבג"ץ מלקבל החלטה המבטלת את החוק ולהסתפק בגינויו, הוא עדיין קיים. מבחינה מישפטית , דינו של החוק הזה היה להתבטל. יש עוד דברים במינהל דמוקרטי תקין שהיה נוח יותר לעקוף.אני באמת לא מבין אותך, המסביר, מדוע אתה מתעקש להיות פרקליטו של השטן.
שוב הש''ג אשם 492312
זה גם אינו תפקידם של שופטי בג''ץ. חוק ההסדרים הוא ''חוקי אבל מסריח''. הוא עובר את כל שלבי החקיקה כיאות, לכאורה.

אם רוב חברי הכנסת החליטו לחוקק חוק רע, זה אינו תפקידו של בג''ץ (או של הממשלה) לפסול אותו.

כל שנה יש ליותר מדי חברי כנסת אינטרס שהחוק הזה יעבור. והוא עובר.
שוב הש''ג אשם 492334
טוב, נעזוב לרגע את חוק ההסדרים, מי אחראי להיותו, ולמה הוא טוב/רע בפרספקטיבה על שלושת רשויות המדינה.

נתמקד בפקידי האוצר ובסיפור קטן על 5 מיליון ש"ח בלבד.

ח"כ כהן ממרצ, ועוד אחד(ת?) שלא זוכרת, העבירו חוק בכנסת המחייב את האוצר לתקצב כל שנה 5 מיליון ש"ח לטובת חברות הדיור הציבורי. עמידר כאלה. כדי להתקין על גגות הבתים דודי שמש לטובת חשבון החשמל של הדיירים. כ-‏2000 דודים בשנה. מה שיחסוך למשק ולמסכנים מהדיור הציבורי ממוצע צריכה של 1.2 מיליון קוט"ש בשנה. במצטבר תוך 6 שנים כל ההשקעה חוזרת.

אבל האוצר הקציב ב-‏2007 רק 500 אלף ש"ח להתקנת 150 דודים בלבד. למה? כי ככה בא לו. בניגוד מפורש לחוק. ונשאלת גם שאלה קטנה - הכיצד דוד שמש במימון האוצר עולה יותר מ-‏2300 ש"ח ליחידה.
שוב הש''ג אשם 492340
לשאלתך האחרונה: למדינה יש כיסים עמוקים, וכל הספקים יודעים את זה. יתר על כן, כשאת הולכת לקנות דוד שמש, את לא חייבת לקנות אותו בכל מחיר. לעומת זאת ח"כ כהן ושות' האלמוני/ת כבר חתמו על צ'ק ע"ס 5 מליון ש"ח. מבחינת הדודאים, הכסף כבר בכיס שלהם. הם רק צריכים למקסם את הרווח.

לגבי יתר הסיפור, באמת שיש צורך ביותר פרטים כדי להתייחס אליו. פרטים כגון הנהלים לפיהם אמור היה הכסף להיות מועבר, לידי מי ובאיזה שלב. הסיפור עשוי להיות משהו כמו "חברות הדיור הציבורי לא קיימו מכרזים כדין ולכן לא עמדו בדרישות התקנות שהותקנו לפי החוק ולכן לא היו זכאיות לכסף". את ה"ניגוד מפורש לחוק" צריך ומעניין להראות.
שוב הש''ג אשם 492345
א. יש מי שאמור להוציא מיכרז לדודים ולכן הכסף איננו אצל אף אחד.
ב. הזכרתי כבר במקום אחר את השיטה שלא לאשר תקני כ''א לפעילות שאושר לה תקציב. לפעילויות מסוג זה קראתי פוילה שטיק. כבר אינני זוכר דוגמאות, אך סיפרו על כל מיני התניות שלפעמים מכניסים אנשי האוצר שהופכים את הכסף למשהו כמו א''י בשביל משה.
סתם הערות על דודים: 492346
1. מנסיון, קולט שמש טוב עלול לעלות (כולל התקנה) לא רחוק מ-‏2000 ש"ח, תלוי בדגם. בהתחשב בכך שמן-הסתם עבודה כזו כוללת גם פה ושם החלפת דוד המקולקל, ולא רק קולט, הרי ש-‏2300 ש"ח זה מחיר לא מופרך. בהתחשב בהיכרותי עם 'עמידר' ומערכת השיפוצים הלא-יעילה שלה, הרי שזה חתיכת מחיר מציאה. הייתי מאמין שהם יצליחו להוציא יותר.
2. הערה טכנית - יש הבדל אם זה חוסך 'למסכנים' או 'למשק'. מבחינת האוצר, מן הסתם, כיוון שהכסף הזה לא חוזר בצורת מיסים, זה לא 'מכסה את ההשקעה'. לא אומר שלא ראוי להשקיע, אבל אם הכסף יוצא מכיס אחד וחוסך לכיס אחר, אז זה לא 'מכסה את ההשקעה'.
3. שוב, אין לי מושג מאיפה החישוב של 6 שנים להחזרת ההשקעה. דוד שמש ממוצע יחזיר את ההשקעה בקולט - אפילו אם הוא עולה 2300 ש"ח - תוך כחצי מהזמן הזה. מן הסתם הם מתבססים על חישוב של שעת הפעלה בממוצע ליום, אבל שוב לדעתי זה חישוב לא נכון. משפחה עם שני ילדים, דוד חשמל בינוני וכלים לשטוף, עלולה לגלות במהירות שגם שעה של חימום לא מספיקה לה.
סתם הערות על דודים: 492438
1. כפי שציינת, מחיר דוד-שמש + קולטים עומד על כ-‏2000 שקלים לגודל בינוני-גבוה (150 ליטר). המדינה שילמה כ-‏3400 ש"ח ליחידה (בגודל קטן - 80 ליטר). כרגיל בגופים ציבוריים וחברות ממשלתיות השחיתות עובדת שעות נוספות, תרתי משמע.

2. הרעיון אמור לחסוך מיליוני קוט"ש למשק האנרגיה לאורך השנים, ומכאן למשק המדינה. כמו שעון קיץ. במקביל זה חוסך למסכנים ביותר באוכלוסייה עשרות ומאות שקלים בחודש בחשבון החשמל. כסף שיוכל לעבור לשימושים אלמנטריים אחרים ולהגביר את רווחתם.

3. חישוביי מבוססי שמרנות וזהירות. כנראה שנתוניך קרובים יותר למציאות. במיוחד כשמדובר במשפחות מרובות ילדים בדיור הציבורי.
סתם הערות על דודים: 492450
סביר להניח שהוצא מכרז בנושא (אם לא, תעתרי לבג"ץ, יש חובה להוציא מכרז להוציא מקרים מסויימים) והתקבלה הצעה. אם את יכולה לספק את זה בפחות, נסי להשתתף במכרז הבא‏1.

1 אם כי את עלולה לגלות שהוא מכיל כל מני סעיפים לא נעימים כמו אחריות בבית הלקוח ליותר מדי שנים, או לא בדיוק בנוי כפי שחשבת ולא כל הכסף הולך לדודים. בכלל המדינה נוטה להוציא לספקים את המיץ במכרזים כאלו.
סתם הערות על דודים: 492482
מכרזים בחברות ממשלתיות הם בדיחה (על חשבוננו) גרועה. תשאלי אחד, אשר כהן, ראש אגף הרכש בחברת החשמל ואחראי על המכרזים המקומיים והבינ"ל. תוכלי לפגוש אותו ביום הביקורים בכלא במהלך 6 השנים הקרובות. ותפסו אותו רק על כמה מיליונים עלובים מקרב עשרות רבות אותן גנב ובהן שוחד.
שוב הש''ג אשם 492444
שאלה היפותטית בנוגע לחלק האחרון של התגובה:
האם אפשר לתבוע את משרד האוצר על עבירה על "חוק יסוד: הממשלה" סעיף 1 ו־3(הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה.; הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת.)?
או בצורה יותר כוללת, האם אפשר לתבוע את הממשלה ומוסדותיה בנוגע לאי־מילוי/ביצוע חוק?
שוב הש''ג אשם 492480
מלבד ידע כללי חסרה לי השכלה ספציפית במשפטים.

במקרה ראיתי היום כי ארגון "יש דין" הגיש תביעה משפטית נגד המדינה בעניין אי-פינוי מאחז http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3605602,00.h...
אולי גוף כמו "הקשת המזרחית" יכול לפעול בצורה דומה (או בבג"ץ) בנושא דודי השמש ואי מילוי מצוות החוק ע"י האוצר.
שוב הש''ג אשם 492489
אם עורכי דין מהמעלה הראשונה שבד''כ משרתים את בעלי ההון, היו מתגייסים לנושא - אני משער שהיו מצליחים להוציא צווים מהבג''ץ או לפחות אמירות, שאם הדברים לא יסודרו-יגיע הצו.
שוב הש''ג אשם 492495
היה איזה ענין כשבקשו מבג''ץ שיכריע בנושא הגדרת ''קיום בכבוד'' או משהו דומה והענין נפל.
שוב הש''ג אשם 492503
רק דליה דורנר תמכה בבקשה מבין השופטים. אם רם כספי, ועוד כמה כאלה היו באים לייצג את העניין, יתכן ודליה דורנר לא היתה לבדה.
שוב הש''ג אשם 492508
אתה קצת מזלזל בשופטי בג''ץ אם אתה סבור שהם היו נופלים לרגליו של רם כספי כאילו היו אנשי רשות החברות הממשלתיות. רוב שופטי בג''ץ מתענינים באג'נדה ליברלית ולא חברתית, וחופש מעניין אותם הרבה יותר משוויון. אם היית מגיע לדיון כזה בביה''ד לעבודה אולי המצב היה שונה.
שוב הש''ג אשם 492510
המילה ''חופש'' איננה מתאימה כאן.אינני מתכוון רק לדיון הספציפי הזה. אני מתכוון לתמיכה של מי מהם במדיניות שונה.
שוב הש''ג אשם 492517
הם באמת לא תומכים במדיניות שונה, ומה שיותר חשוב - הנושא כולו לא בוער בעצמותיהם. בוודאי לא באותה עוצמה שבה בוער בעצמותיהם נושא זכויות הפרט. בכל מקרה, זה לא בגלל רמתם של הפרקליטים העומדים מולם; קשה לי לזכור מקרה שבו פרקליט טוב הצליח באמת לשכנע את השופטים לקבל קו שהוא שונה משמעותית מהקו שהיית מנחש מראש לפני הדיון שהם יאחזו בו. אלה אנשים רציניים עם דעות מגובשות, וכספי ודומיו לא מפחידים אותם ולא מלהיבים אותם.
שוב הש''ג אשם 492522
אם כספי ודומיו היו מדברים על קיום בכבוד, היתה מתחילה תזוזה
גם אצל השופטים.
שוב הש''ג אשם 492525
ואם ברוך מרזל היה בא לבית המשפט לשכנע את השופטים שכל מטרת גדר ההפרדה היא גזל אדמות הפלסטינים ושיש לסגת לאלתר מכל השטחים הכבושים ולאפשר שיבת פליטים אולי הם גם היו פוסקים בעד הפלסטינים בנעלין.
שוב הש''ג אשם 492538
אינני מדבר על מקרה נקודתי- אני מדבר על תהליך של שינוי הדרגתי .

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים