בתשובה להאייל האלמוני, 18/10/08 22:40
תהיות 493532
אינני בקי במתרחש שם. אבקש דוגמא ישראלית, אם אפשר.
תהיות 493540
"שם" זה גם "כאן", מייקרוסופט מוכרת גם בישראל, ומהווה מונופול גם בישראל. אבל, אם אתה מתעקש, אתה מוזמן לפתוח מתחרה לנשר (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A9%D7%A8_%D7%...)
תהיות 493543
ברגע שתבטל את ''היטל ההיצף'' על יבוא מלט, אני מתחייב אישית ''להציף'' את השוק בכמות מלט המספיקה לכל צרכי המשק בכמחצית מהמחיר הנוכחי.
תהיות 493544
טוב, קצת הגזמתי עם השליפה של ה 50%, תחליף את זה ב"מחיר נמוך מהמחיר אותו גובה המונופול של נשר היום".

"לאחר שנתיים של דיונים, קיבלה חברת נשר את מבוקשה: יבואני מלט מטורקיה יצטרכו לשלם היטל של 5.83 דולר לטון מלט, אלא אם כן יתחייבו בפני משרד התמ"ת על מחיר שלא יפגע בנשר; כך החליט השר אולמרט"

כפי שאמרתי - מונופולים משתמשים בממשלה הסוציאליסטית בשביל להגן על עצמם מתחרות. That's the way it's done.
תהיות 493549
וכשתסיים להתחרות בנשר ובמייקרוסופט, אתה מוזמן להתחרות גם בפסטה והבמבה של אסם, בפרצטמול של טבע, בקפה והשוקולד של עלית...
תהיות 493545
מפתאום לייבא? תייצר!
תהיות 493547
למה שאעשה דבר בלתי משתלם שכזה?

הסר את ההגנה הממשלתית מהמונופול, כך שיעמוד בתנאים שהצבתי, ואני אתחרה בו מייד ואגרוף סכום נאה. תודה.
תהיות 493550
למה? בגלל שהתחייבת. "והדרך בה הוא יעשה זאת היא ע"י שידול הממשלה לספק לו הגנה, כי זו הדרך היחידה אפשרית - בכל מצב אחר תמיד יקומו לא מתחרים. אם תביא לי דוגמא למונופול שגורף רווחי עתק על חשבון הציבור ללא הגנה ממשלתית ולא קמים לו מתחרים - אני מתחייב אישית להקים חברה שתתחרה בו." ייצרן המלט נשר הוא מונופול (בייצור מלט) שגורף רווחים "על חשבון הציבור" (מה שזה לא יהיה).
תהיות 493551
1.שים לב לדרישה "ללא הגנה ממשלתית". כפי שהדגמתי לפני שתי הודעות, זה ממש לא המצב במקרה זה.
2."להתחרות" = למכור את אותו מוצר, שאנשים יקנו אותו מרצונם, ולהרוויח כסף. אף אחד לא דיבר על ייצור מקומי ואני לא רואה שום סיבה למה שתדרוש כזה דבר.
תהיות 493552
"להתחרות" = למכור את אותו מוצר, *באותם תנאים*.
"הגנה ממשלתית" = הממשלה מאפשרת למונופול משהו שהיא אוסרת על אחרים.
גם לך ולנשר אסור לייבא מלט במחירים נמוכים.
תהיות 493553
מה זה "אותם תנאים"?
אם אני מספק תחלופה, ואנשים מוכנים לשלם תמורתה, ואני מרוויח - אז אני מתחרה לכל דבר ועניין.

הממשלה לא מאפשרת לי למכור את המלט שלי, שנמצא בחו"ל.

הקביעה מהם "מחירים נמוכים" נקבעת עפ"י הסכמות בין נשר לבין הממשלה. מה שאני רוצה לעשות זה בדיוק למכור את המלט שלי במחירים נמוכים, זה כל הרעיון, הממשלה מונעת זאת ממני, בשביל להגן על המונופול הקיים, המקורב לצלחת.
תהיות 493554
נו, באמת. הממשלה אוסרת עליך ועל נשר ליבא מלט, לשניכם יש בדיוק את אותם התנאים, הממשלה לא מגינה על נשר, ולא מגבילה אותך, אתה יכול לייצר כמה מלט שאתה רוצה ולמכור אותו באיזה מחיר שאתה רוצה, ונשר יכולה לייבא כמה שהיא רוצה, שניכם תשלמו את אותו מס ביבוא ואת אותו מס (הכנסה) בייצור. נשר בחרה לייצר ולא לייבא. אם הטענה שלך היתה נכונה, היא לא היתה מונופול, בגלל שהיו קמות חברות ייצור אחרות. בעצם, מה שאתה רוצה שהממשלה תשנה את התנאים, ולמעשה תקל עליך (היבואן) ותקשה על נשר (הייצרן). ונשר, כמו שראינו, היא לא המונופול היחיד שקיים, הזכרנו את מייקרוסופט (שאתה ''לא מכיר'' מה שמעורר את השאלה איפה חיית בעשור האחרון) את עלית ואת אוסם. לא קשה למצוא אחרים בארץ ובעולם.
תהיות 493557
אני לא רוצה שהממשלה תקל עלי ולא שתקשה עליהם.

הממשלה יצרה כללים מסויימים, תחת הלחץ של נשר, שמגנים על נשר - זו נקראת הגנה על המונופול של נשר. אני רוצה שהם יבטלו לחלוטין את הכללים ויתנו לנו להתחרות באופן חופשי.

הטענה שלי נכונה, אם בנוסף לכך הממשלה לא היתה מטילה הגבלות להגנת המונופול של נשר אז הוא היה נשבר מזמן והמלט פה היה נמכר במחיר נמוך בהרבה מהיום. לא בהכרח היו קמות חברות *ייצור* אחרות, אני מעולם לא דיברתי על ייצור דווקא. היו קמות חברות אחרות שהיו מוכרות לצרכן מלט במחירים זולים יותר ותופסות נתח שוק משמעותי. מה זה "היו קמות"....היו כאלה חברות! המדינה ריסקה אותן כדי להגן על המונופול ("להגן על העובדים") והן נסגרו.

אני מקווה שבתוך כמה חודשים ניפטר מההגנה הזו, ובעקבות כך כמה חודשים אחר-כך גם מהמונופול כולו:

לא ברור לי למה אתה קורא לעלית או לאוסם "מונופול" והאם אתה מדבר על תחום ספציפי או באופן כללי.
תהיות 493558
מדוע אף בנק מחו"ל לא נכנס לכאן? כי הממשלה אוסרת? לא. יש לך תמונה ורודה של אפשרויות של תחרות. כשאתה מתמודד מול ענק עם תזרים מזומנים מעולה ונחישות לא לאפשר למתחרים להכנס, אין לך הרבה סיכויים.
בקשר למעורבות הממשלתית לטובת תאגידים גדולים או מונופולים:
זהו הבסיס של הקפיטליזם המערבי; הממשלות הן חלק אימננטי מהמישחק הקפיטליסטי. אתה יכול לשמוע רטוריקה מתלהמת מפי בעלי ומנהלי תאגידי ענק, בזכות יציאת הממשלה ממעורבות במשק, אבל אותם פועלים הפוך למה שהם אומרים לגבי עצמם. המעצמה הקאפיטליסטית הראשית שרוממות השוק החופשי והסרת החסמים וההגבלות בגרונה, מכופפת את ידה של ממשלת ישראל כשרצתה לקנות איירבאס. שמעת פעם על מוסד שקוראים לו ראשי המשק? זהו לובי של הטייקונים בישראל בעלי השפעה עצומה על הממשלה . לא אחדש לך שהדיבורים מצידם הם על הסרת חסמים ואי מעורבות ממשלתית והפעולות של אינדיווידואלים מביניהם הפוכות לחלוטין. אני אחדש לך הרבה אם אומר שחלק גדול בתחרות מצד הגדולים, הוא לפגוע במתחרה ופחות לקדם את עצמך.
תהיות 493580
הממשלה אוסרת באופן מוחלטת על פתיחת בנקים חדשים בישראל כבר יותר מ 30 שנה. אני רוצה לפתוח בנק ולא נותנים לי.

אני לא שומע שום "רטוריקה מתלהמת מפי בעלי ומנהלי תאגידי ענק בזכות יציאת הממשלה ממעורבות במשק", בדיוק להפך! אני שומע רטוריקה מתלהמת מצידם *בזכות* התערבות הממשלה בתחום בו הם עוסקים בשם שלל סיסמאות כאלה ואחרות שבראשן "מניעת פיטורין".

ראה הדוגמא פה בפתיל ליד של מפעל נשק והיטל ההיצף. מנכ"ל ויו"ר המפעל עולים לרגל מידי כמה חודשים לשר האוצר, לא בשביל לבקש ממנו שידיר את רגליו מהתערבות בשוק המלט - אלא כדי לדרוש ממנו להגן עליהם מפני כל תחרות כדי "להגן על העובדים" שלהם.

כך גם עם חברת חשמל שמונעת הקמתן של תחנות כח פרטיות בכל מחיר.

כך עם בזק שטענה במשך שנים שטלפוניה זה "מונופול טבעי" ולא תיתכן תחרות בתחום זה (כמו שטוענים היום כלפי החשמל).

כך עם על-אל שבמשך שנים הפעילה כוח פוליטי ואיומי שביתות בשביל למנוע את פתיחת השמיים, ורק לאחר הפרטתה כוחה נחלש מספיק בשביל להעביר מהלך כזה (וגם אז ראינו אותם מנסים לשמור על ההגנה הממשלתית שלהם בכל מחיר).

ורשימת הדוגמאות עוד ארוכה. התאגידים המונופוליסטיים תמיד חיים ותמיד יחיו תחת הגנת הפוליטיקאים, ותמיד יתאמצו בכל כוחם לשמר ולהגדיל את ההגנה הזו. הקיום שלהם תלוי בכך.
תהיות 493583
לא היום אייל אלמוני, לא הכל התחיל מהיום. לא היה אחד מהמישפחות העשירות שלא קיטר על הרגולציות והמעורבות הרבה של הממשלה במשק. אתה צודק שהתאגידים הגדולים- לא רק המונופוליסטים-תמיד חיו ויחיו תחת הגנת הפוליטיקאים. אני רק הופך את סדר הדברים: הפוליטיקאים הם עושי דברם ולא להיפך.התפיסה שלך כפי שאני מבין אותה, היא שיש כלכלה שהיתה יכולה להתנהל יופי אם הפוליטיקאים לא היו מתערבים ומשבשים אותה. זאת התיאוריה -האמונה של הכלכלה הקלאסית והניאו קלאסית. אז לדעתי לא קיים דבר כזה. הכלכלה והפוליטיקה חיו תמיד בסימביוזה. מה שהשתנה זהו אופי הסימביוזה בגלל הגלובליזציה, זרימות ההון והאפשרויות להחריב כלכלה של מדינה ע"י "דבר השוק". בארה"ב תמיד הכלכלה ומערכת הפוליטית היו משולבות ומדיניות ארה"ב היתה תמיד מדיניות תאגידיה. גם בבריטניה וצרפת. לכן כל הדיבורים על פוליטיקאים המקדמים מונופולים ומשבשים את השוק החופשי, היא תיאוריה יפה שמטרתה להסוות את המצב האמיתי.זאת הסיבה שאדם סמית התנגד לתאגידים ולזרימות הון ממדינה עשירה לעניה.
תהיות 493630
איזה גופים רציניים ניסו להקים בנק בארץ וסורבו ? הדרישות הפורמליות הן די צנועות בשביל מוסד שכזה, נכון שהפתיחה מותנית בהרבה אישורים, אבל למיטב ידיעתי אף אחד עוד לא הלך בדרך הזו ולמעשה ניסה לקבל אותם (ביבי בזמנו ניסה להביא לכאן בנקים זרים, הם לא התלהבו מהשוק הפרטי כאן).
תהיות 493631
הדרישות הן לא "די צנועות", הן בלתי אפשרויות.

סתם דוגמא:

לרוב לא מגיעים בכלל לשלב הזה, כי ברור מראש שאין סיכוי.
תהיות 493633
בזמנו הוקם בתל אביב סניף של צ'ייס מנהטן ולאחר זמן הוא נסגר. כנראה שהבנקים מבחוץ לא ראו כאן אפשרות להרוויח הרבה. עיקר הרווח של הבנקים בא ממשקי הבית; בשביל זה צריך לפתוח סניפים ולהשקיע כסף. כדי להתחרות, הבנק החדש היה צריך לתת תנאים טובים יותר וכנראה שזה היה בעייתי בשבילו.
אוסף ספקולציות. 493643
יותר מזה: אתה מניח שהמצב החריג שיש בארץ בתחום העמלות הוא נורמלי וכזה שבנק איננו יכול להתחרות איתו, ומניח שישראל היא ייחודית לעומת, למשל, אסטוניה, שבה יש הרבה פחות אנשים ובערך עשרים בנקים בינ"ל. יש לך שני "כנראה" בשתי שורות, ואף לא ראיה אחת או נימוק שמצדיק את ה"כנראה".
אוסף ספקולציות. 493658
אינני מניח שום דבר. אתה חושב שזה בגלל שממשלת אסטוניה אינה מערימה קשיים על כניסת בנקים זרים כמו ממשלת ישראל. יתכן ובאסטוניה היה ואקום בנקאי לאחר הפירוק של בריה"מ. אצלנו אין ואקום כזה- בכל עיירה קטנה יש סניפים של ארבעה בנקים. ביקרתי באוקראינה בעיר בשם איוונופרנקובסק -סטניסלבוב בתקופה הפולנית; השתוממתי לראות שם המוני סניפי בנק. אני מניח -אולי אני טועה- שהעמלות והמירווחים שם גבוהים מאצלנו.
תהיות 493681
מצטער, לא מצאתי דוגמא בקישור, רק הבל פה של עיתונאי שלא יודע וזה לא מפריע לו לכתוב.
תהיות 493720
ולך יש מידע פנימי?

שתף אותנו נא.
תהיות 493721
טוב, אבל רק ביננו.

ל"חברת תוכנה ענקית"‏1 קוראים אמדוקס ואנשי הפיננסים הם בעיקר יהושע אגסי. אמנם פחות מסתורי מהידיעה המקורית, אבל לא כולנו נולדנו לכתוב ספרי מתח. אבל רגע, מה תגובתה של אמדוקס ? "החברה אינה קשורה עם שום קבוצת משקיעים בנוגע להקמת בנק אינטרנט בישראל.". ואיך נפתחת הידיעה ? "...פנתה בחודש שעבר", איזו מקריות שהתאריך הוא כחודש אחרי הידיעה הקודמת.

אז אולי זה בכל זאת לא המפקח הרשע ? לי הדרישות "עם זאת בבנק ישראל לא יתפשרו על דרישות סף שהקבוצה תצטרף להציג: תעודות יושר של השותפים הפרטיים, גילוי מלא של האחזקות העסקיות הנוספות של כל השותפים בקבוצה והתחייבות להשקעה של הון עצמי מינימלי בבנק החדש." נראות הגיוניות.

רוצה לדעת עוד על הקמת בנק בישראל ? הנה החוק http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/bank_ha...
ד"א, אף אחד לא מונע מבנק מחו"ל לפתוח בנוסף לסניף העסקי האחד בת"א גם דלפקון לפשוטי העם, שפועל בין שמונה לשמונה וחמישה ביום שלישי של ירח מלא, אבל זמין ברשת 24/7. אפילו אפשר לתת לאגסי וחבריו לכתוב את התוכנה שלהם, ושיצטרפו לקבוצה בתור שלוחה פרטית (בתנאי שהבנק יסכים לתת להם את מה שבנק ישראל לא נתן/לא ביקשו, אמון). רק מה ? לקבל הפקדות עוד אפשר ברשת, אבל מה לגבי לתת הלוואות ? מה עושים עם הכסף שהצטבר וצריך לקבל עליו ריבית ? קצת קשה להחליט דרך המסך למי ראוי לתת כסף ולמי לא, בהינתן שגם הקריטריונים הם ממוחשבים, ימצא מי שידע לעקוף אותם.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים