בתשובה לשוקי שמאל, 06/11/08 18:33
מבט שני 494917
איך בדיוק מפילים את שלטון האייטולות? תקיפה אמריקאית או ישראלית עלולה לאחד את האיראנים מאחורי האייטולות. להשמיד את התשתית הגרעינית של איראן בהפצצות מהאויר כנראה לא כל כך אפשרי. כדי להחליף את שלטון האייטולות צריך לכבוש את איראן, להקים שם מימשל חדש ולתמוך בו עד שיתחזק- עיראק מספר 2. צריך להיות אידיוט גדול כדי לנסות לעשות את זה.
מבט שני 494922
שים לב להבדל: להפיל משטר, קל באופן יחסי. *להחליף* אותו במשטר ידידותי זה סיפור אחר.
מבט שני 494925
כדי שהמישטר ישאר נפול, צריך לשלוט במדינה וזהו כבר החלק שאתה מכנה אותו ''קשה''.
מבט שני 494966
אתה עושה את הטעות השגורה של אי הבדלה בין עיראק לאיראן. איראן הרבה יותר הומוגנית מעירק, יותר עירונית ופחות שבטית. יש בה מעמד ביניים עירוני חזק וצבא בעל מסורת של מקצועיות ואי תלות פוליטית. אפילו שלטון האימים של סאדאם חוסיין לא הצליח לשלוט בכל חלקי עיראק וחלקים שלמים של עיראק היו נתונים בזמן שלטונו במרד גלוי או נסתר. באיראן לעומת זאת לא התקשה השלטון הדתי לעקור משורש תנועות דיסידנטיות כמו המוג'הדין חאלכ השמאלני ולקיים שלטון מלא ויציב על אף עוינות של חלקים גדולים בציבור (אולי הרוב) ועל אף המצב הקשה בזמן מלחמת איראן-עיראק.
לסיכום, בניגוד לעירק, החלק הבעייתי יהיה הנחתת מכת הלם על השלטון ועל המשמרות המהפכנים הנושאים אותו. ברגע שהשלטון הזה יופל ושלטון אחר יתפוס את מקומו, המצב יהיה שונה מאוד מעירק.
א. השלטון החדש לא יתקשה כל כך לבסס את שלטונו (בעזרת הצבא הישן).
ב. לאמריקאים תהיה השפעה מועטה למדי על הכיוון של השלטון החדש הזה.
צריך לכן לשער שלא יהיה טעם של ממש בשהות ממושכת של כוחות כיבוש על אדמת איראן. מה שצריך לחשוש ממנו הוא הסתבכות במאבק ההתחלתי עם המשמרות המהפכניים וריבוי אבידות ופחות ממה שיקרה לאחר שהשלטון הנוכחי יופל.
כל זה הוא כמובן בבחינת השערות וסברות, אך אינו מפוקפק מההנחה כי סדנא דארעא חד הוא ועירק ואיראן הם היינו הך.
מבט שני 494997
לא הייתיט בונה על ההערכה המלומדת שלך אם הייתי אמור לקבל החלטה. גם לפני הפלישה לעיראק היו הערכות מלומדות, פתרונות ותכניות מגירה. כשישבנו בארוחת צהריים ודיסקסנו את המילחמה כשרק פרצה, אמרתי שקל לכבוש וקשה לשלוט או להשליט ממשלה רצויה. כל השולחן התנפל עלי. איראן היא אמנם מדינה שונה אך לא יותר קלה לעיקול (האמריקאים דוקא בנו על המבנה של עיראק שיאפשר להם לשחק בין העדות ולשלוט. אין לאמריקאים שום צ'אנס
לבצע את מה שאמרת; הדבר נובע בעיקר מכך שבעיראק היה יחס חיובי יחסית לפולשים-כמשחררים. אם הם היו נסוגים ישר, הם היו קונים את עולמם אצל העיראקים. הבעיה היתה שמטרת המילחמה לא היתה להפיל את סדאם אלא להשתלט על עיראק ולבצע בה טרנספורמציה כזאת שתתן בידי תאגידים אמריקאים את השליטה על המדינה. העוינות לאמריקאים באיראן היא בסיסית ובלתי תלויה באחמדינג'ד. העוינות קיימת משנת 53 כשהאמריקאים הדיחו את מוסאדק והביאו את השאה.
מבט שני 495009
א. ברשותך אצטנע ואומר שלא "הייתי בונה על ההערכות המלומדות" של שנינו גם יחד. אחרי הכל מה יש לנו מלבד "הערכות מלומדות". ארוחות הצהריים בהם אנו מדסקסים את הנהגת העולם למרבה הצער אינן הישיבות בהן מתוכננים "פתרונות ותכניות מגירה" ונחתכים הדברים באמת.

ב. לא נראה לי שחלקת על אף אחת מן העובדות שהבאתי כמסייעות להערכתי המלומדת. לצערי איני יכול להשיב לך כגמולך. למעשה איני מסכים עם רוב העובדות שלך.

ג. "קל לכבוש [את עיראק]" - לא מסכים. המערכת הצבאית האמריקאית שקמה את עצמה מן החורבות של וייטנאם בדי עמל ובעירק גם שיחק לה המזל לא מעט בדמות אוילותו ואפסותו של שלטון הרודן שם. כיבוש עירק במלחמת המפרץ ה-II בכוחות קטנים מאוד (משהו כמו 6-8 דיוזיות) היה מבצע צבאי למופת (ע"ע מלחמת לבנון II).

ד. "וקשה לשלוט או להשליט ממשלה רצויה" - סה"כ נראה שארה"ב עושה זאת ובמחיר סביר למדי. בנתונים של עירק שהזכרתי קודם, מידת שלטונה (למעשה אי-שלטונה) של ממשלת עירק אינו בבחינת חידוש בלתי צפוי.

ה. "האמריקאים דוקא בנו על המבנה של עיראק שיאפשר להם לשחק בין העדות ולשלוט" - האמריקאים בנו על קיומה של אופוזיציה עירקית (שלא היתה ולא נבראה) שתאפשר להם לממש את האינטרסים המיידים שלהם (נפט, בסיס יבשתי מול איראן ובטחון למפרציות). רק מטורפים מעוניינים לשלוט בחבורות שבטיות נוסח עירק או עזה. האם אתה בטוח שאתה לא עושה השלכה ממדיניותם של ליברמן ושבט המתנחלים אל מסדרונות הפנטגון והסטייט דפרטמנט. אפשר אולי לקנות את לידתו מחדש של בוש הבן אבל עדיין לא שמעתי שקולין פאואל או גב' רייס משתייכים לחוג הזה.

ו. "אין לאמריקאים שום צ'אנס" - ימים יגידו. "עיניים להם ולא יראו" אינו בהכרח מתיחס לאמריקאים בלבד.

ז. "בעיראק היה יחס חיובי יחסית לפולשים-כמשחררים" - זה מה שהאמריקאים חשבו וטעו. לא היה. הסונים פחדו ופוחדים משלטון שיעי יותר מאשר משלטון סאדאם, השיעים הם חלק מן ההתנערות האיסלמית הפונדמנטליסטית והסכסוך היסטורי עם המערב והמרד הכושל שלהם מול סאדאם לא סייע. הכורדים כתמיד הם "משענת קנה רצוץ". בנתונים האלו האמריקאים מסתדרים לא רע בעירק.

ח. "מטרת המילחמה ... היתה ... להשתלט על עיראק ולבצע בה טרנספורמציה כזאת שתתן בידי תאגידים אמריקאים את השליטה על המדינה." - התאגידים רוצים להרויח כסף ממכירת נשק ונפט, זה נכון. לשלוט במובן של תיווך בין שיעים, סונים וכורדים וחינוך לדמוקרטיה ממש לא בתחום שלהם. אם אתה חושב שהתאגידים מאמינים שממשל דמוקרטי בעירק ישרת בהכרח את האינטרסים שלהם, איך אתה מסביר את ההיסטוריה הארוכה שלהם בתמיכה במשטרים לא דמוקרטיים? המטרה היא פציפיקציה של השטח. במטרה זו אין משום פסול, אלא אם אתה חסיד של "ערבי טוב זה ערבי מת" ו"ככל שיירבו, כן ייטב".

ט. "עוינות לאמריקאים באיראן היא בסיסית ובלתי תלויה באחמדינג'ד." - למעשה החברה האיראנית היא אחת החברות הידידותיות ביותר לארה"ב בכל העולם השלישי. הגלות האיראנית הגדולה ביותר היא בארה"ב ומספר הסטודנטים האיראניים וממוצא איראני בארה"ב הוא גדול מאד. אפילו שלטון האייטולות חוזר ומצהיר על אהדתו לעמה של אמריקה ומנסה לסייג את עוינותו לחוגים היהודיים-ציוניים בבית הלבן. סטודנטים איראנים קיצוניים החזיקו ב-‏52 דיפלומטים ואנשי CIA במשך 450 יום ולא פגעו באיש מהם. באיראן היה רגע היסטורי של התעוררות קנאות דתית וריאקציה דתית. אני מנחש שרבע מאה של שלטון תאוקרטי הצליחו לכבות את התבערה ההיא.

י. "העוינות קיימת משנת 53 כשהאמריקאים הדיחו את מוסאדק והביאו את השאה." - האמריקאים (והבריטים) הביאו את השאח כמובן ללא קשר למוסאדק אלא קודם לכן (בגלל הפרו-גרמניות של אביו). מוסאדאק השמאלי היה אפיזודה בהיסטוריה האיראנית. הוא ייצג את האינטרסים של מעמד בינוני איראני חדש שסלד מן האוטוקרטיה של השאח והברית שלו עם האימפריאליזם התאגידי. המעמד הזה העדיף ברית עם הפונדמנטליזם האיסלמי של השכבות העניות ע"פ המשך שלטון השאח והמהפכה הלבנה שלו. בינתיים נראה שהם הספיקו להתחרט על כך. באיראן של היום אין לשמאל השפעה של ממש כפי שמוכיחה הקלות היחסית שבה הצליחה הרפובליקה האיסלמית לנפנף את המוג'האדין חאלכ. בקיצור זהו העבר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים