בתשובה לנועה ו, 22/11/08 11:42
20.3 496816
את התשובה השנייה לא הבנתי (בעיקר - נניח שכן, אז?). התשובה הראשונה יותר יפה, כי היא מעגלית. לקרוא למשקל נמוך, אפילו נמוך מאוד, "תת משקל", הוא להדביק לתכונה נייטרלית על-פניה תווית של בעיה. בדיוק על זה אני שואל, מה הבעיה.
20.3 496892
יש אינדיקציות מסויימות שמשקל נמוך מדי קשור להפחתת היעילות של המערכת החיסונית (אם כי עכש''י לא נמצא קשר סיבתי).
20.3 496924
ולהארכה בתוחלת החיים.
20.3 496934
המעטה באכילה מאפיינת אריכות חיים.
20.3 496946
אין ספק שזה הוכיח את עצמו באושוויץ.
20.3 496981
ככל הידוע לי זה לא נכון.

סימוכין:

(דגדגן: "Underweight and obesity, particularly higher levels of obesity, were associated with increased mortality relative to the normal weight category.")

התועלת בהוספת קלוריות ריקות רק כדי להעלות במשקל איננה נגזרת מהממצאים, אבל אם הייתי בתת משקל אני חושב שהייתי נותן לאותן קלוריות צ'אנס (חוכמה קטנה מאד, אני אוהב מאכלים משמינים).
20.3 497196
השאלה האם הגבלה קלורית מאריכה חיים בבני אדם היא שאלה פתוחה למיטב ידיעתי. יש כמה עדויות עקיפות לכאן ולכאן.

לגבי המצגת (קישור ראשון), הטעות המתודולוגית לדעתי (בהקשר לשאלה שלנו) היא שהחוקר בודק את תוחלת החיים של אנשים זקנים ובתת משקל. זו לא אינדיקציה טובה מספיק לצריכת הקלוריות שלהם בגיל צעיר יותר, אלא יכול להיות סימפטום של בעיה כל שהיא.

הבעיה הזו נפתרת חלקית במאמר (קישור שני), אבל עדיין יש התייחסות למשקל (ליתר דיוק BMI) ולא לצריכת קלוריות. הנטיה הגנטית לרזון (ובמקרה של רזון קיצוני, אני מניח שגנטיקה היא הסיבה העיקרית, ואנורקסיה רק מזנבת בשוליים) לא בהכרח מקבילה לצריכה מופחתת של קלוריות. להפך, רוב האנשים הרזים שאני מכיר הם בעלי חילוף חומרים מהיר, אורך חיים פעיל יחסית ולכן גורמים לעצמם הרבה נזקים בגלל מטבוליזם גבוה. להבדיל, אדם רגיל שרועב יהיה פחות פעיל, ויגן על הדנ"א המסכן שלו בעצלנותו (אני קצת מגזים, מדובר גם בהרבה מנגוני הגנה שמופעלים).

בקופים זה כנראה עובד
"Although 81% of the monkeys in the study are still alive, preliminary evidence suggests that CR will have beneficial effects on morbidity and mortality."
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12543259
גם בזבובים, חולדות, עכברים (רוב הסוגים) ותולעים. אני לא חושב שאנחנו כל כך מיוחדים בהקשר הזה, ולכן מניח שזה יעבוד גם אצלנו.

מסקנה: אם אתה רזה באופן טבעי, זה גנטי ורע לך, תתאמץ להשמין. אם אתה במשקל נורמלי, תתאמץ לרזות, אולי זה יאריך את חייך (די ידפוק, אבל יאריך). בכל מקרה הכל לא בסדר.
20.3 497221
צ''ל אורח.
20.3 497376
לא בדיוק משקל נמוך, אבל קשור:

(דגדגן:

"mice with a calorie-restricted diet were more likely to die during the first few days of infection than mice with a normal diet")
20.3 496953
התשובה הראשונה פשוטה מאוד: כשבבלוטת התריס מתרחשת פעילות יתר, והיא מייצרת עודף גדול של טירואיד, חילוף החומרים מואץ יותר ויותר, יחד עם הרבה מאוד בעיות אחרות (כמו למשל התפרקות השרירים, מצבי רוח מוטרפים ועוד מרעין בישין קשים מאוד). במקרה זה המשקל הנמוך מעיד על בעיה כבדה מאוד.
20.3 497143
והאם צריכת קלוריות מוגברת תאט את בלוטת התריס?
(כלומר, האם דיאטת ההשמנה מטפלת בבעיה, או בסימפטום?)
20.3 497145
ממש לא. צריכת קלוריות מוגברת אפילו לא מטפלת בסימפטום: נהפוך הוא, היא עצמה אחד הסימפטומים.
20.3 497149
ממש לא. אבל אם לא תצרוך הרבה קלוריות, לא ישאר ממך הרבה.

(יש טיפול תרופתי לעניין. וכששום דבר אחר לא עוזר - מוציאים מכלל פעולה את בלוטת התריס, ומשלימים את פעולתה באמצעות כדורים. תשמח שזו מחלה של נשים, בעיקר. 8 נשים על כל גבר).
20.3 497158
לצערי אני שווה שמונה נשים.
20.3 497163
משתתפת בצערך.
20.3 497167
כלומר? משקלך שווה למשקלן המצטבר של שמוה נשים?
20.3 497180
תודה. השאלה הבאה: האם יש דרך קלה לאבחן את הבעיה הזו? האם זה סביר לרשום למישהו רזה מאוד דיאטת השמנה, רק למקרה שיש לו היפר-תריסומיה?
20.3 497222
א. למעשה זה להיפך - יכול להיות מאוד מצב שבו מישהו רזה מאוד בא לבקש הפניה לדיאטנית דרך קופת חולים, ושולחים אותו לבדוק את זה, כצעד ראשון.
ב. לא רושמים ''דיאטת השמנה'' במקרה של יתר פעילות. כן ממליצים לאכול ארוחות רבות ועשירות (כלומר - לאכול טוב ובהרבה ארוחות קטנות לאורך היום), ולנוח הרבה (מה שאתה מאוד רוצה לעשות, כי אתה עייף. ככה זה כשהמערכות שלך עובדות כל הזמן).
ג. מאבחנים את זה בקלות. בדיקת דם פשוטה. ואולטרא-סאונד של בלוטת התריס במקרה הצורך.
20.3 497231
לסיומת: לא אולטראסאונד אלא צילום רנטגן לאחר הזרקת יוד רדיואקטיבי לגוף.
20.3 497260
לא תמיד.
20.3 497308
בהחלט אולטרסאונד. זה מה שעשו לי. אבל כמובן, בדיקת דם פשוטה מספיקה גם היא.
20.3 497309
לי לא המליצו על ארוחות רבות ועשירות אלא על מנוחה: נראה לי שהרופא הניח מראש שאני עושה כך (ואם כן, הוא צדק). הוא רק לחץ לחסל לי את הבלוטה מיד, אבל אני התעקשתי על טיפו לתרופתי.
20.3 497311
צודקת. לחסל תמיד אפשר.
20.3 497316
בדיוק. מה גם שאז זה יהיה באמת אסון אם יחסרו תרופות או שאשכח לקחת אותן.
20.3 497094
שתי אנקדוטות שלא מוכיחות כלום, אבל אולי תעניינה אותך:
1. מכר שלי מתאפיין כל חייו באחוזי שומן נמוכים להחריד. הוא מנסה באופן קבוע להעלות אותם, מצליח מעט, ואז בתקופה קצרה של חוסר שימת לב (בעיקר בתקופות לחוצות) הוא מוריד את המשקל שהוסיף. הסיבה למאמציו היא שלטענתו, כשהוא רזה מדי, הוא מרגיש חלש, עייף, מתקשה להתרכז ועצבני.

2. בכל ראיון עם באדי בילדר, למשל הראיון האחרון עם אלי האנה שנערך לפני חודשים ספורים באחד ממוספי הסופ"ש של עיתון מוביל, ניתן לקרוא את תלונות המרואיין על הקושי שבשמירה על אחוזי שומן אינפרה-נמוכים, כמו אלו שנדרשים לקראת תחרויות מקצועיות בתחום. לטענתם, הדבר מלווה בסימפטומים המזכירים את אלו שמתוארים ע"י אותו מכר מסעיף 1.
20.3 497151
תודה. 2 לא מפתיע אותי, 1 יותר - אם התחושה שלו מבוססת, אז זה מה שחיפשתי (ולאותה דיאטנית עומדת לפחות זכות הספק). אבל זה ממש דורש מחקר מדעי, כי עדות של אדם על עצמו בדברים כאלה היא מאוד לא אמינה, וראה אינספור עדויות של אנשים להצלחתם של טיפולי רפואה אלטרנטיבית עליהם. ההבדל בין 2 ל-‏1 הוא שב-‏2 הם פועלים בניגוד לתחושות הטבעיות שלהם, וב-‏1 הוא פועל (כשהוא לא מתאמץ להשמין) בהתאם לתחושה. זה שהתאבון הטבעי של רבים מאיתנו טועה לכיוון עודף אכילה, זה ידוע וקל להסבר. טעות של התאבון הטבעי לכיוון השני היא בוודאי נדירה יותר, וגם יותר קשה להסבר.
20.3 497156
הטעות לכיוון השני איננה קשה כל כך להסבר: אהבה נכזבת. הרצון לחיים קצת הולך לאיבוד.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים