בתשובה לרון בן-יעקב, 01/01/09 22:19
יש לי שאלה אליך. 499901
אני לא חושב שהמונח ''בעיה'' רומז על קיומו של פיתרון. אני חושב על שתי בעיות קלאסיות, בעית האומללות האנושית ובעיית המחסור (בכלכלה), שמי שמזכיר אותן לרוב לא חושב על קיומו של פיתרון.
יש לי שאלה אליך. 500166
במחשבה נוספת, אולי זה שמשתמשים במלה "בעיה" לתאור שני המקרים שתיארת לא אומר שמדובר במקרים ששייכים לאותו תחום.

בעית האומללות מדברת על מצב קיומי שתלוי במצב נפשי. זהו גם מצב די אבסטרקטי משום שלא ניתן לבודד ולכמת אותו, את גורמיו, את דרכי ההתמודדות איתו וכו'. זהו מין "קונדיציה הומנה".

בעית המחסור בכלכלה תלויה בעיקרה בגורמים חיצוניים לאדם, אובייקטיביים וחומריים. למשל, יש כאלה שאומרים שכמות המזון המיוצרת בעולם הגיעה עוד בשנות ה-‏1970 לרמה כזו שאין שום סיבה שאדם אחד ימות ברעב ולכן הפתרון לבעיית המחסור נמצא בהשג ידינו (רק צריך להגבר על מיכשולים פוליטיים, אידאולוגיים פעוטים, שלא לדבר על מאזני רווח והפסד).
יש לי שאלה אליך. 500204
בוודאי שאלו שני מקרים שלא שייכים לאותו תחום. בגלל זה בחרתי בהם. רציתי להדגים שהשימוש במלה ''בעיה'' לא רומז לקיומו של פיתרון.
יש לי שאלה אליך. 500230
בדיוק. אבל המשמעות עולה לא מהמובן המילוני של המילה אלא מהקשריה. ז"א "בעית האושר" מתארת מצב מופשט ואילו "בעית המחסור" מתארת מצב מציאותי, ולכן מה שנרמז (מה שאנחנו עשויים להבין) לא תלוי רק במלה המסוימת אלא בהקשרה. אני לא חושב שצריך לבדוק את הכיוון הזה: לא ניתן לקבוע חוקיות על הקשר בין השימוש במלה "בעיה" לבין "פתרון" נרמז, אלא קשר בין שימוש מסוים במלה ומה שהיא מעוררת בנו.
יש לי שאלה אליך. 500231
''אני לא חושב שצריך'' צ''ל ''אני חושב שצריך''.
יש לי שאלה אליך. 500298
בסדר, אז אני חוזר לתגובה 499838, שם פקפקת בתקפותה של המלה "בעיה" לתאור מה שיש בין הישראלים לפסלטינים; אמרת שהשימוש במונח הזה רומז לקיום פתרון. אז אני חולק עליך: רבים וטובים חושבים שיש פתרון, רבים וטובים חושבים שאין פתרון, ואלו גם אלו ישתמשו ללא היסוס במונח "בעיה", ובצדק לטעמי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים