בתשובה לארז לנדוור, 13/01/09 8:34
מבוא בדמגוגיה 501077
אין לי אלא לחזור ולומר: זו האמת לאמיתה.
מבוא בדמגוגיה 501085
האמנם? בוא נראה:" מדינת ישראל אינה מעודדת וממריצה כלל את בעלי השטחים ה"כבושים" לשוב לארצם ולמולדתם" - שני עמים יושבים באותה כיברת ארץ והרצון לטרנספר אחד מהם אינו שונה מהרצון ההפוך בקרב אותו עם.
"ומנגד מאפשרת ל*אויביה* לגור בלב לבה." כאמור לערבים הפלסטינים יש גם זכות על הארץ הזאת ואלה מהם שמתגוררים בתוך המדינה ראויים לזכויות אזרח שוות.
"בהיותם חלוצים אמיצים, השמים את נפשם מנגד בכך שהם מתגוררים בסמיכות לאויביהם" - בתולדות הציונות לא היה שום ישוב חלוצי שהסתמך על הגנה של כח צבאי ובא אליו בדרישות וטענות והתייחס בזילזול ובאלימות לחייליו. גם אין הם ראויים לשבח על האזור שבו בחרו לגור מכיוון שכוונתם היא לנשל את תושביו מזכויותיהם וזיקתם למקום ולהביא לסיפוח.
מבוא בדמגוגיה 501095
השיח בינינו לא יוביל, להערכתי, לשום מקום, משום שסביר להניח, שקיימת בינינו מחלוקת על מושגי היסוד שבבסיס הדברים.
מעבר לכך, המחלוקת בינינו נוגעת מן הסתם גם לאופן יישום הערכים והעקרונות. תמיד חשבתי, שהסמול מסרב להיות מציאותי ואינו מצליח להבין, כי אנחנו חייבים לכלכל בתבונה את התנהגותנו ולהתאימה לזמן ולמרחב שבו אנו חיים כמו לטיבתם של אויבינו ותרבותם, אם ברצוננו לשרוד כאן לאורך זמן.
מבוא בדמגוגיה 501106
או שאתה מנהל דיון או התנצחות שנושקת בתעמולה. השימוש במושג סמול, מראה שזו האפשרות השניה.
מבוא בדמגוגיה 501117
האפשרות השלישית היא הנכונה: אני די מיואש מהסמול.
מבוא בדמגוגיה 501123
ובכל זאת, אני אעריך אם תכתוב שמאל ולא סמול. קצת כבוד למתדיינים האחרים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים