בתשובה לדב אנשלוביץ, 16/01/09 23:19
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501442
אני לא יודעת מה אתה רוצה. חתנו על הסכם עם ארה"ב, חתמנו משהו עם מצרים, לפי דעתי אפשר לחתום גם עם צרפת ואנגליה אם הם מעוניינים. לזה קוראים חד צדדי? ואם מי בכלל אתה רוצה שנחתום עוד? מיקרונזיה?
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501448
הממשלה שלחה את החיילים להסתובב בעזה כדי לשנות את המצב הבטחוני בדרום. כך היא הצהירה עם יציאתה. מעניין את הסבתא שלי שהיא חתמה. היא הייתה יכולה לחתום גם עם מיקרונזיה, כפי שאמרת, וגם אתי ואתך, אבל לא אנחנו יורים את הטילים והחתימות האלה לא משפיעות כהוא זה על המצב שהיא באה לשנות.

את לא יודעת מה אני רוצה ? אמרתי זאת כמה פעמים. פעולה קרקעית שתשנה את המצב היא רק פעולה שבה שבים וכובשים כל סנטימטר בעזה ושולטים בו. אז שום טיל לא יירה משם. הפעולה הנוכחית לא רק שלא תשנה לטובה את המצב אלא תשנה אותו לרעה.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501479
אני מצע דב שתלך בעזמך, ברגל, תחצה ברגל את מחסום ארז ותשנה לבד את המצב הבטחוני בדרום. קדימה, תהיה רמבו. אבל למה על חשבוננו? ההסכם יכול היה להחתם גם לפני המלחמה ההרסנית הזאת כמו שכתבת בתגובה אחרת שלך, אז למה לא לנסות להגיע להסכם? למה ישראל חייבת להשתמש בכוח צבאי, שבעיני ובעיני ישראלים אחרים הוא ברירת מחדל בלבד ולא השפן הראשון שנשלף מהכובע?

אתה מסתכל על הפלסטינים רק דרך הכוונת, אינך מתייחס לתנאים ההיסטורים שיצרו את החמאס ושלאחר מכן העלו אותו לשלטון בעזה, אינך מתייחס לאשמתה של ישראל בסכסוך הזה. ישראל הפכה לילד המופרע של האזור. אם הבן שלך היה רב עם ילד אחר בכיתה על משהו והריב הזה היה נמשך, היית מציע לו ללכת מכות עם הילד הזה כל יום עד להכרעה?
פרדוקסלית, כוחה הצבאי העדיף של ישראל פועל נגדה. היא אינה מסוגלת לכונן מנגנונים מורכבים שאינם צבאיים, אינה משתמשת בפונקציות שישנן למדינות לפתרון סכסוכים אלא משתמשת, שוב, באגרוף. האגרוף הזה הורג והורס ואולי מרתיע אבל בתווך הארוך הוא יוצר עויינות ורצון, מצד הפלסטינים ולדעתי אתה יכול לצרף למשוואה מדינות נוספות, איסלאמיות ולא איסלאמיות. בנוסף, האגרוף הזה מכה ישירות גם בנו, הישראלים. ההגירה מישראל נובעת גם מיאוש מהמציאות כאןם ומחוסר היכולת של ההנהגה לתת תקווה לאזרחים. מלחמה כל שנתיים היא לא תקווה.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501489
אתה מוכן להסביר את הפסוקית "שבעיני ובעיני ישראלים אחרים הוא ברירת מחדל בלבד ולא השפן הראשון שנשלף מהכובע"?
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501494
בפסוקית הנחמדה שחיברתי התכוונתי לכך שלישראל יש אופציות נוספות לפעולה והבחירה החוזרת ונשנית בכוח צבאי לכלי לפתרון בעיות, אם מפני שזה מה שהאזרחים רוצים או מפני שזה פשוט יותר ובמילא החיילים יצייתו או מכל סיבה אחרת, אינה לגיטימית ולא צריכה להיות מובנת מאליה. לכל מנגנון יש ברירת מחדל, ברירה שהיא כביכול צפויה ומובנת מאליה. המונח מגיע מתחום המחשוב והתוכנה. השפן והכובע פשוט קפצו לי לראש ועכשיו, כשאני קורא את הפסוקית הזו, איני בטוח למה התכוונתי. אולי התכוונתי לאלמנט ההפתעה שכל כך חביב על הישראלים ובו ברק השתמש בפתיחת המלחמה. בשבילי זו כבר לא הפתעה, זה צפוי וידוע. הסכם הפסקת אש בר קיימא, שיכלול את פתיחת המעברים של עזה ויאפשר איכות חיים סבירה לתושבי הרצועה כמו גם לתושבי שדרות וישובים ישראלים אחרים שנמצאים בטווח הקאסמים, היה בגדר הפתעה עבורי.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501906
כרגע דיברתי עם ידיד ערבי שלי. הוא נתן בדיוק את אותו ניתוח כמו שלך, כמעט מלה במלה.לא יודעת אם זה מוצא חן בעיניך או מרגיז אותך, אבל נראה שאתם ממש מזדהים בעניין.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501907
מהו הניתוח של הידיד שלך? במה הוא דומה לזה של דב?
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501908
לא דומה, זהה. גם הוא טוען שלא היה כל טעם לצאת למלחמה הזאת אם לא כבשו בה את הרצועה מחדש וחיסלו את החמאס.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501453
אגב, כדי לחתום עם אנגליה על הסכם, בשביל מה צריך לצאת למבצע כה יקר במשאבים ובחיי אדם משני הצדדים ?
הם היו שמחים לחתום אתך גם ללא כל ההרס הזה.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501524
שכחתי להקליד את אייקון האירוניה. מצטערת.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501549
פעם ראשונה שקורה לי כאן שאני מפספס דבר כזה.
אני עונה על המון תגובות שנראות על פניהן כאירוניה, ובכל זאת מחבריהן לא התכוונו לאירוניה כלל.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501555
שני הדברים קורים גם לי. בעיקר השני.:)
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501631
*ב*פעם ראשונה קורה לי כאן...
___________
תסו"ש
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501684
*ה*ראשונה.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501743
אני לא בטוח שצריך לתקן את המשפט. אני משער שאני טועה, אבל ניסיתי לנתח את המשפט וזה מה שיצא לי:
נושא - נסתר (כאילו כתב - 'זו פעם ראשונה...')
נשוא שמני: פעם
לוואי (לא בטוח איזה): ראשונה
פסוקית לוואי: שקורה לי כאן שאני מפספס דבר כזה
..ניתוח הפסוקית:
..פסוקית נושא: שאני מפספס דבר כזה
..נשוא: קורה
..מושא: לי
..תאור מקום: כאן
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 501781
כאן המקום לוידוי קורע לב שירעיד את אמות הספים באייל: אין לי מושג. הידע שלי בלשון, שהספיק בצעירותי לציון טוב בבגרות (מלבד תחביר, הייתי טוב מאד גם בניקוד, שהיה אז חלק מחומר הבחינה), הולך ודועך עם השנים במקביל לירידה כללית בזכרון לטווח קצר‏1, בינוני וארוך.

מה שנותר עמי הוא אינטואיציה חסרת הצדקה והכלל הפשוט בו אני משתמש כשאני נתקל במשפטים שלא נשמעים נכון לאוזן הפנימית שלי: אני מציב "אשר" במקום "ש", ובמקרה שלנו נקבל: "פעם ראשונה אשר קורה לי כאן שאני מפספס דבר כזה". בלי להרבות מלל, זה לא משפט תקין תחבירית, ולכן הצעתי תיקון.

רציתי גם להוסיף כאן משהו לגבי הנושא במשפט, שהוא לטעמי הפסוקית "שאני מפספס דבר כזה" (שהרי זה מה שקורה) אבל דומני שאסור לנושא להופיע אחרי מילות יחס אלא אם כן אנחנו במבנה תחבירי מסוג "אסור לעשן", ואני לא יודע אם ה"ש" במקרה שלפנינו אקויולנטית ל"ל". איפה ברטוב, בלשן, טריליאן ודומיהם?

______________
1- בשלוש השניות שבין קריאת מספר טלפון לבין החיוג אני שוכח את המספר אלא אם כן אני ממלמל אותו בקול.
"וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה" 502490
על מילות חיבור חלים כללים שונים ממילות יחס, ויותר לא אוסיף מבעד אמות סיפי הרוטטות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים