בתשובה לאיציק ש., 25/01/09 14:02
בהיסטוריה 502466
1. אתה הבאת את פניית הפרושים לפומפמיוס כדוגמא לכך שהעם לא היה מעוניין בעצמאות מדינית. זה בבירור אינו נכון, והשאלה האם הם רצו שלטון או סתם השפעה אינה רלבנטית.
2. שתי מרידות גדולות מאוד בהפרש של 60 שנה , שאחריהם לא נותר מי שימרוד (אם לא סופרים את פולמוס קיטוס שכנראה היה באמצע). לא מאות כפי שאתה טוען. ההשוואה לתדירות המלחמות כיום היא אנרכוניזם.
3. ברור לכל מי שקורא שאתה לא רואה איך ההשקפה הפוליטית שלך קשורה לעניין. אבל משום מה לך ולארז חשוב מאוד להדגיש כיצד שהיהודים גלו והמירו דת מרצון בתהליך שלו והדרגתי שארך מאות שנים, ולפקפק בכל דבר הנוגע להשלכות של החורבן, הכיבוש הרומאי, ואובדן העצמאות המדינית והדתית. עדיין לא ירדת לסוף דעתי? חבל.
בהיסטוריה 502481
1. רוב ההיסטוריוגראפיה שאנחנו נחשפים אליה צמחה יחד עם הלאומיות היהודית המודרנית ששפטה אותה באופן קצת אנאכרוניסטי. "העצמאות היהודית" בתקופת החשמונאים היתה קצרה ורוויית מחלוקות פנימיות קשות ביותר. היא צמחה בתקופת הביניים הקצרה שבין ירידת הממלכות ההלניסטיות לבין הכיבוש הרומי. לומר שהעם רצה עצמאות מדינית? קרא את הספר של יוסף בן מתתיהו.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים