בתשובה לארז לנדוור, 08/03/09 15:32
בכל זאת יש בה משהו 505956
אתה כמובן צודק בשורה תחתונה, אבל אני מעדיף דמוקרטיה, אפילו אם זה אומר שהציבור המטומטם מכריע בשאלות קריטיות.
בכל זאת יש בה משהו 505957
אז אם כך צריכה להיות דמוקרטיה טהורה בכל דבר - רופאים, מהנדסים, קצינים בצבא ומנהלים בתעשייה צריכים להיבחר על סמך רוב קולות ולא לפי כישורים מקצועיים.
בכל זאת יש בה משהו 505990
לא ממש נראה שאתה או איציק "זה ש-‏60% בחרו במפלגות ימין - זו הכרעה בשאלה קריטית?" ש. מבינים מה זה דמוקרטיה. משטר ומדיניות זה דבר שצריך להיות בר החלפה, כולל לאופציות שאתה סבור (אופס, יודע) שהן הדרך לגהינום. לכפות מדיניות ע"י מעצמה זרה, בימ"ש, או כל גורם אחר - זו איוולת, גם אם אתה סבור (שוב נפלט לי, התכוונתי יודע) שהמדיניות הזו היא הדרך אל האושר.
בכל זאת יש בה משהו 505994
מה שאתה קורא לו ''כפיית מדיניות'' הוא ניהול מדיניות שנעשה בצורה נכונה יותר בשילוב גורמים שונים כמו בית משפט ליברלי ומעצמה ידידותית שכל התנהלותינו המדינית בעולם ממילא תלויה בה. כמובן שאי אפשר להשוות בין השניים - בית המשפט העליון הוא גוף ישראלי פנימי שגם לו חלק בניהול המדינה בצורה של ביקורת על החלטות ממשלה וחקיקות כנסת שאינם תואמים לחוקי יסוד של זכויות אדם ואילו ארה''ב משפיעה על מדינת ישראל כחלק מיחסי הגומלין של הפוליטיקה הבינלאומית, גם לשלילה - כמו בימי הנשיא הקודם.
בכל זאת יש בה משהו 506003
אתה מתבלבל בין דמוקרטיה ואוכלוקרטיה.
מצד שני דמוקרטיה זה לא "הציבור בוחר במי שיישם את המדיניות (הנכונה!) של ארז לנדוור ו/או איציק ש".
בכל זאת יש בה משהו 505959
איפה אתה רואה הכרעות של הציבור המטומטם? בבחירות הכלליות? אלו אינן הכרעות.מטמטמים את מוחו במבצעי שיווק, מטשטשים את הבעיות איתן הוא צריך להתמודד ועליהן הוא צריך להכריע. על אילו הכרעות בשאלות קריטיות אתה מדבר? זה ש 60%+ הצביעו בשביל ליברמן, ש"ס, האיחוד הלאומי, יהדות התורה, ליכוד - זו הכרעה באיזו שאלה קריטית?
בכל זאת יש בה משהו 506004
הבחירות הכלליות אלו בדיוק ההכרעות החשובות ביותר של הציבור (אחרי ההכרעה לגור בישראל ולא במקום אחר). זאת ההכרעה בשאלה הקריטית מי ינהיג את המדינה ובאיזו דרך. אם זאת לא שאלה קריטית, אז כנראה שאנחנו לא מדברים באותה השפה.

אתה מוכן, כשירות לציבור, להסביר לי ולשאר הקוראים איך אתה מצליח להתעלות מעל "מבצעי השיווק" שמטשטשים את הבעיות ומטמטמים את הציבור, ולבחור נכון? גם אני רוצה.
בכל זאת יש בה משהו 506027
לא תוכל וגם אני לא כי אין בשביל מי. המיפלגות הגדולות אינן מציגות דרך אלא מטשטשות אותה. היה לך מועמד שותק שמפלגתו מציעה שר בטחון, מועמדת שעוסקת בזאולוגיה, מועמד שאינני יודע מה הוא מנסה לשווק ומועמד שמשווק שנאת ערבים. אז מפלגה אחת שיווקה את מר כלכלה, שניה את מר בטחון, שלישית את מר נבוט ורביעית את שיווקה יונה.
בכל זאת יש בה משהו 506031
היו עוד כמה מפלגות
בכל זאת יש בה משהו 506034
נכון. התייחסתי ל''גדולות''.
בכל זאת יש בה משהו 506035
כלומר, רק הגדולות היו מטושטשות והאחרות לא.
בכל זאת יש בה משהו 506038
לאיחוד הלאומי היה מסר ברור ולא מטושטש; ליהדות התורה יש מסר ברור. לאחרות אין מסר מאד ברור. האם מה שכתבתי אינו מוסכם?
בכל זאת יש בה משהו 506046
מסכים בערך. לחמש הגדולות לא היה מסר. דווקא לקטנות (3-5 מנדטים, ואחת או שתיים שלא עברו) היה מסר מספיק ברור בשביל להכיל את תפיסת העולם של הבוחר המושכל.
בכל זאת יש בה משהו 506045
שכנעת אותי שדמוקרטיה היא שיטת ממשל גרועה.
עכשיו נסה לשכנע אותי שדיקטטורה שיפוטית נאורה היא שיטה יותר טובה (לי, לא לך).
בכל זאת יש בה משהו 506066
אינני מסכים לקביעה שלך שיש לנו כאן דיקטטורה שיפוטית נאורה ולכן גם לא אוכל לנסות למלא את בקשתך.
בכל זאת יש בה משהו 506083
עצם המושג "דיקטטורה שיפוטית" הוא דמגוגיה. בית המשפט העליון ממלא פונקציה של הגנה על זכויות אדם שבמדינות אחרות ממלאת חוקה או מסורת ליברלית (כמו בבריטניה) ואילו בישראל היא שנואה על רוב הפוליטיקאים וזרה לרוחם של רוב הישראלים אבל הכרחית לעצם המושג "דמוקרטיה". אלה המבקשים לשלול מבית המשפט את סמכויותיו כמהים בעצם למשהו כמו בית המשפט העליון האמריקאי של המאה ה19 ותחילת המאה ה20, אותו בית משפט שהכשיר עוולות כמו חוקי ההפרדה לשחורים (פסיקת "נפרד הוא שווה" מ1896) ושלילת זכויות עובדים.
בכל זאת יש בה משהו 506085
אז לבית המשפט העליון יש סמכות שבמדינות אחרות שייכת לחוקה/מסורת/פרלמנט/דיקטטור, אבל בגלל שהוא צודק בויכוח על זכויות אדם וזכויות עובדים לא כדאי לשלול אותה?
בכל זאת יש בה משהו 506087
לבית המשפט העליון יש עפ''י חוק סמכות שלטונית כאחד משלושת הרשויות. אם היה כאן הסדר חוקי של זכויות אדם ע''י חוקה או נבחרי ציבור שרואים את עצמם מחויבים לכך, לא היתה נדרשת התערבות של בית המשפט. מכיוון שזה לא כך, הוא נאלץ לכפות את סמכותו על שני גופי השלטון האחרים ובכך כביכול ''להתערב'' בעיסוקם ובתחומי סמכותם. במילים אחרות, המצב הישראלי הלא תקין הוא שהביא לאקטיביזם השיפוטי ולא להיפך.
בכל זאת יש בה משהו 506088
סבבה, בוא נתקן את המצב הזה ונפקיד את הנבחרים על נושא זכויות העובדים.
בכל זאת יש בה משהו 506094
המצב שבו בית המשפט לוקח לעצמו סמכויות חקיקה וביצוע הן בדיוק דיקטטורה שיפוטית. לגבי הנאורה, אני מסכים שמדובר בדמגוגיה. אני מתנצל.
בכל זאת יש בה משהו 506096
בית המשפט בישראל לקח על עצמו סמכויות חקיקה וביצוע? האמנם?
בכל זאת יש בה משהו 506110
בתי המשפט מתירים לעצמם לבטל חוקים של הכנסת או לפרשם בניגוד מוחלט לכוונת המחוקק.
בית המשפט העליון מרשה לעצמו להורות לממשלה להקצות כסף שלא על פי שיקוליה או על פי הנדרש בחוק.
בכל זאת יש בה משהו 506111
אם אני מבין נכון את תגובה 506083, יש לקונה בשיטת המשטר שלנו, שאין גוף שתפקידו להבטיח את זכויות העובדים, ובית המשפט רק ממלא את החסר.
בכל זאת יש בה משהו 506118
אם לעובדים יש זכויות, הרי שהן נגזרות מחוק כלשהו ואז בסמכות בית המשפט לדון במקרים של הפרתו. אם הזכויות האלו נגזרות מהחלטות עצמאיות של ועד העובדים, אז לבית המשפט אין מה לחפש שם.
בכל זאת יש בה משהו 506112
כמה חוקי כנסת ביטל בית המישפט? בית המישפט איננו מוסד שלטוני- חבל שצריך לחזור על כך שוב ושוב. מה שמייחד מוסד שלטוני ממוסד שיפוטי היא האפשרות ליזום. בית המשפט איננו יוזם ואיננו מוסמך לכך, אלא רק מגיב לתביעות, עתירות וכד'.
תפקידו של הבג"צ לתת סעד למי שנפגע מגוף שלטוני. אם הכנסת מחוקקת חוק שסותר חוק יסוד -לפעמים אפילו במודע, צריכה להיות אפשרות לציבור להתגונן. חקיקת חוק העומד בסתירה לחוק יסוד היא פעולה בלתי חוקית של מוסד שלטוני- במקרה הזה המוסד המחוקק. בסופו של דבר השופטים יצטרכו להתמודד עם החקיקה הסותרת הזאת בפסיקה במשפט. חקיקה כזאת מעמידה אותם במצב בלתי אפשרי בו יואשמו תמיד ב"יזמות" ופרשנות מפליגה. רוב ההתערבויות של בית המשפט העליון בחקיקת הכנסת יזומים על ידי הכנסת - הבג"צ נגרר לשם בכוח והרבה פעמים הוא נזהר מלפסוק ומבקש שוב ושוב מהכנסת לתקן את החוק.
בכל זאת יש בה משהו 506117
די בכך שבית משפט ביטל חוק אחד ויחיד כדי שיחרוג מסמכותו.
אם פונים לבג''ץ בעתירה שאינה מסמכותו, מן הדין שידחה אותה על הסף.
אם הכנסת מחוקקת חוק שסותר חוק יסוד, ובפרט במודע (החוק מציין במפורש שהוא חל אף על פי חוק היסוד) הרי שזאת זכותה של הכנסת ובסמכותה לחוקק כך.
בכל זאת יש בה משהו 506119
זו לא חריגה מסמכות, זו פרשנות רחבה של החוק (גם אם היא שונה והפוכה לכוונת המחוקק). כאמור, לבית המשפט העליון בשיבתו כבג''צ יש את הסמכות החוקית לנקוט בדרך זו והוא נאלץ לעשות כך בגלל שחוץ ממנו אין מי שידאג לזכויות המיעוט והחלשים. (אהרון ברק אמר לא פעם בתקופת כהונתו כנשיא בית המשפט העליון שהוא היה מעדיף שזה לא יהיה כך.)
בכל זאת יש בה משהו 506134
במקרה הזה צריכה הכנסת להכניס תיקון לחוק היסוד. ברוב של 3 ח"כים נגד 2 יכולה הכנסת לסתור חוקי יסוד בכל מיני חוקים ביזאריים?
בכל זאת יש בה משהו 506135
כל עוד לא חוקק חוק יסוד:החקיקה, כן.
בכל זאת יש בה משהו 506137
הקונספט של ''חוקי יסוד'' מקורו בהחלטת הכנסת הראשונה, לא בית המשפט המציא אותם, ולא הוא קובע איזה חוק יוגדר ככזה ואיזה לא.

נכון שהפרשנות שלהם כחוקים שעליונים על שאר החוקים היא פרשנות משפטית של בית המשפט העליון. אבל פרשנות כזו הזו היא בסמכותו, במיוחד כשהיא נשענת על החלטת הכנסת הנ''ל של הררי שמבהירה היטב מה היא ''כוונת המחוקק'' בבואו לחוקק חוקי-יסוד.
בכל זאת יש בה משהו 506114
מתי בית המשפט ביטל חוקים (שלא נגדו חוקי יסוד)?
מתי בית המשפט הורה לממשלה להקצות כספים (שלא על סמך חוקי יסוד, וחוק יסוד השפיטה בפרט)?
בכל זאת יש בה משהו 506116
הואיל ובית המשפט מפרש את חוקי היסוד, הביטולים האלה ניתנים לויכוח, מה גם שחוקי היסוד הם רק חלק ממערכת השיקולים בביטול חוק. כיוון שבכלל זה חוק יסוד השפיטה, הוא יכול טכנית להעניק לעצמו כוחות על?
בכל זאת יש בה משהו 506123
מתי קרה בדיוק משהו כזה (פעם שלישית שאני שואל)?
בכל זאת יש בה משהו 506126
דיון 2703
בכל זאת יש בה משהו 506128
זה לא מה ששאלתי...

אני אנסח את השאלה אחרת. טכנית הרמטכ"ל יכול מחר לשלוח טנקים לכנסת, טכנית מפקד המשטרה יכול מחר להורות לשוטרים שלו לעצור את התנועה בכניסה לכנסת. טכנית הכנסת יכולה מחר לחוקק חוק שמבטל את קיומו של בית המשפט העליון. טכנית, לכל ראשות יש כח מוחלט על האחרות. מעשית זה לא קורה, ולא יכול לקרות. באותו אופן, טכנית, גם בית המשפט יכול לבטל כל חוק שהוא רוצה בעזרת פרשנות מבלי לתת לאף אחד דין וחשבון באשר לסבירות של הפרשנות הזאת. למיטב ידיעתי, זה לא קרה ולא יכול לקרות בישראל. האם אני טועה? אם כן, איזה החלטה בדיוק קיבל בית המשפט בניגוד לחוקי היסוד?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים