בתשובה לרון בן-יעקב, 31/12/01 18:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני יודע אם מקור הרעיון יפני או קוריאני, אולם אני התנסתי בחוויה לראשונה במסעדה קוריאנית בפילדלפיה. ההבדל: ירדן מציין בכתבה שהרטבים היו חומים-מלוחים (סויה?) ונבדלו זה מזה בעיקר בדרגת הסמיכות. במסעדה הקוריאנית בפילדלפיה עיקר החגיגה נסוב סביב מגוון של לפחות 10 רוטבים אקזוטיים שונים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבדל נוסף הוא שהמטבח היפני הוא כזה מוגבל ונע בקשת טעמים צרה, לפחות לחיך שמחפש ריגושים חריפים. המטבח הקוראני על רטביו הפיקנטיים, והדגש הגדול יותר על בשרים מספק גרויים כאלה. יש די הרבה מסעדות שמגדירות את עצמן כיפני-קוראני, כך שהן יכולות להגיש ליד הבשר קימצ'י חריף ופיקנטי וליד הסושי וואסבי חורך אפים ולבב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תזכיר לי את הכרוב הנוראי הזה. כמי שהתנסתה בארוחה כזו בסיאול, ושיני השום לא ניצלו בכלל אלא נאכלו חיות ורבות (מאוד!) עשיתי את שגיאת חיי ואמרתי מה דעתי על הקימצ'י באוזני המארחים. התשובה היתה, ואני מצטטת: את יכולה להפריד קוריאני מהוריו ומילדיו, אבל לעולם אל תנסי להפריד קוריאני מן הקימצ'י. לאחר שהסתיגותי מן המאכל הזה תורגמה לקוריאנית לרווחת קהל המארחים, נצפתה התקררות מרובה ביחס אלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגל המונדיאל, מתכון לקימצ'י, ושאר ירקות (ובשר) באדיבות גומבוץ סלע מYnet: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |