 |
אני חושב שזו דוגמה מעניינת. מצד אחד, צריך לזכור שחוקי החברות התפתחו לאורך זמן, והם משקפים תהליך הדרגתי של היפרדות בין קבוצות שונות של אנשים שיש להם השפעה הדדית זה על זה דרך הישות שנקראת "חברה". למשל, בעלי המניות הם קבוצת האנשים שרוצים להרוויח הרבה אם החברה תצליח, אבל מוכנים להפסיד את כל השקעתם אם תכשל. לעומתם, בעלי החוב מבקשים להרוויח סכום מסוים, ידוע מראש, אם החברה תצליח, אבל לקבל בחזרה חלק כלשהו מכספם אם תיפול.
כמובן שמושגים כמו כסף, השקעה, קניין וכו', הם קונבנציות שקיימות רק בראשיהם של אנשים, ורק העובדה שכולם מכבדים אותן נותנת להן את כוחן (בניגוד, נניח, לויטמין C, שיש לו חשיבות לגבינו בין אם נרצה ובין אם לא).
קבוצות נוספות שיש להן אינטרסים שקשורים לחברה הם העובדים, הספקים, הלקוחות, וספקולנטים המבצעים השקעות פיננסיות שתוצאותיהן תלויות במצבה של החברה.
עוד קבוצה מושפעת היא הממשלה, ודרכה הציבור כולו, דרך המיסים שהחברה משלמת לממשלה ושמחולקים אח"כ לציבור.
העובדים הם קבוצה מיוחדת בהקשר הזה, מפני שהחברה ממלאת עבורם צרכים נוספים, בלתי פיננסיים. כלומר הקשתות המתאימות להם אינן רק של רווח והפסד כספי, אלא כוללות גם השפעה על סטטוס, כבוד עצמי, בריאות, חיי חברה, חיי משפחה, וכו'. לו יכולנו להגביר את כוחו של העובד הבודד בשוק העבודה (למשל ע"י כלים שיתנו לו בכל רגע נתון מידע על אפשרויות העסקה אלטרנטיביות), ייתכן שהיחסים בין מעסיק למועסק היו הופכים שוויוניים יותר.
במילים אחרות, אולי היה רצוי שכל אדם ידע לא רק מהם הצמתים שהוא (כצומת בגרף) נמצא איתם בקשר כרגע, אלא גם מהם הצמתים הפוטנציאליים שהוא יכול להתקשר עמם.
כדי לקבל מושג על הפוטנציאל לשיפור, אפשר לחשוב על אתרי ההיכרויות הממוחשבים והמהפכה שהביאו לתחום, על ידי הגברת הקישוריות בין אנשים שהיו קודם לכן זרים.
וזו רק דוגמה אחת לאפשרויות שחשיבה במושגים של גרף יכולה להציף למודעות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש