 |
נכון, ולכן כשאני אומרת "פרקטיקה" אני לא מתכוונת רק להופעה בבתי משפט. "פרקטיקה" היא גם היכולת לנסח חוזה, או לרשום דירה בטאבו, או לרשום חברה.
מן הסתם השאלה איזה יכולות יהיו לך אחרי ההתמחות קשורה בשאלה איפה התמחית. מי שהתמחה בפרקליטות מחוז פלילית לא ידע בסוף ההתמחות איך רושמים חברה, ומי שהתמחה בלשכה משפטית של ארגון זכויות אדם אולי יידע איך מגישים עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים אבל ספק אם יידע לכתוב חוזה. אנד יט - כשלעצמי הרגשתי שעצם העבודה שאני "מתחככת" בעבודה המשפטית עצמה, שלא במסגרת תיאורטית, מלמדת אותי דברים שונים בתכלית מאלו שלמדתי באוניברסיטה. האם כל מה שעשיתי בהתמחות היה מועיל ומחכים? כמובן שלא. אבל גם הדברים המשעממים (סידור תיק מוצגים, הדרך שבה צריך להעביר חומרים לצד שכנגד, אופן כתיבת בקשה - ולו הפשוטה כמו בקשת דחיית דיון - בדרך המתאימה ביותר) הם דברים שבסופו של דבר צריך לדעת אותם.
נכון שהיום אני עדיין לא יודעת לכתוב חוזה וגם לא הייתי ממהרת לשלוח אותי להתייצב בפני שופט, אבל אין לי ספק שהיום אני יודעת טוב בהרבה איך לגשת לכל אחד מהדברים האלה, איפה להתחיל ומה עושים הלאה. נכון, אפשר לבטל את ההתמחות ולהשאיר לבוסים של עורכי הדין הצעירים את התפקיד הזה. האם זה הפתרון המיטבי? אני בכלל לא בטוחה. היה משהו מאד נוח בעובדה שהסטטוס שלי היה ברור - אני כאן על תקן מתלמדת.
לא הבנתי את ההשוואה לנהגים - בשביל לקבל רשיון אתה נדרש לעבור מבחן תיאורטי, ועיקר הלימודים הם במבחן המעשי. אתה *לא יכול* לגשת לטסט לפני שעברת 28 שיעורי נהיגה לכל הפחות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש