בתשובה ליהונתן אורן, 15/05/09 15:56
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510846
ורק אלימותה הפחותה של החברה יכולה להתמודד עם אלימותו של הפרט.
נראה שהתש"חניק האלמוני (:? מאמין שיצר לב האדם טוב מנעוריו.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510848
מה, לא?
גם זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510850
לא יודע, ה''הוכחות'' שבידי הן בגדר אנקדוטות בלבד,(ומעשיות סבתא).
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510893
שאלת יצר האדם היא שאלה שסוציאליסטים שואלים את עצמם. הם כנראה רואים את האדם כמין יצור פרימיטיבי שיצרים חייתיים מנחים אותו וזקוק ליחס פטרוני כדי להתקדם. כמובן, לא ברור איך הם מסבירים שהאנושות בכל זאת התקדמה, גם לפני שרעיונותיהם הנאורים באו לעולם כדי לחלץ אותו מעצמו.

אשר לי, אני בכלל לא מייחס חשיבות לשאלת היצר, אני רואה את האדם כיצור רציונלי ופונה לשכל כשאני מציע אמנה חברתית עדיפה.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510903
אלו לא הרעיונות של הסוציאליסטים שבאו לחלץ את ההקאפיטליזם מעצמו; כדאי לא לדבר על האנושות בכללותה אלא על העולם המערבי.
מי שהעלה את הרעיונות הנאורים כדי לחלץ את הקפיטליזם מעצמו, היה הקפיטליזם עצמו לפני שהוא מתמוטט. לא החקיקה באנגליה של המאה ה-‏19 ולא הניו דיל- לא היו מהפכה סוציאליסטית. החלקים החושבים והאחראיים יותר של האליטות הקפיטליסטיות הבינו שאם רוצים לשמר את השיטה, צריך לוסת אותה. אגב,הניו דיל והמשכו בארה"ב לאחר מלחמת העולם השניה, חיסל את התנועות הסוציאליסטיות.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510907
זה כבר עניין של הגדרות. אני לא רואה בניו דיל חלק מהקפיטליזם, ואם בשבילך זה כן חלק מהקפיטליזם נצטרך למצוא מילה חדשה כדי לדבר על הדבר שאני מתכוון אליו, שכן הוא בהחלט לא כולל את הניו דיל...
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510918
ההתייחסות שלך לאדם כאדם רציונלי והיומרה שהאמנה שאתה מציע היא הפניה לשכל, משתמע מכך שפניות אחרות הן אמוציונליות. גישות שאתה מכנה "סוציאליסטיות" אינן פחות ראציונליות מהגישה שאתה מציע. לכל גישה יש את הראציו שלה. הראציו של הגישה שלך הוא החרות המחלטת של רצונו ומאמציו של האדם. אם נקח את הסיסמה של המהפכה הצרפתית (שהיתה בורגנית ביסודה)-חרות, שיוויון ואחווה: הבדלי הגישות לגבי החברה המודרנית הסתכמו ביחסים בין שלושת המושגים הללו. לגביך קיים רק מושג החרות הראשוני במובן השטחי ביותר שלו: חרות האדם לעשות כרצונו. מה עושים עם התנגשות הרצונות ומתי החרות שלי קיימת על חשבון החרות שלך -אינו בעל חשיבות לדעתך -כך נראה לי ותקן אותי אם אני טועה. החרות הזאת מסתכמת בחרות הקניין כמרכיב יסודי. האם אני בונה את הקניין שלי על חשבון החיים שלך (החיים כנראה אינם כניין בעיניך) -זה איננו חשוב. אם הייתי נוהג לטייל על חוף הים ובמסגרת שחרור המסגרות של הממשלה, התאפשר למישהו לקנות את החוף וכבר אינני יכול להכנס לתוכו: של מי החרות חשובה יותר? שלי לטייל על החוף או של מי שקנה את החוף? האם החרות קשורה רק באקט הרכישה?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510977
מהם השיקולים הרציונאליים שהובילו אותך לפתוח שירשורפלצת באייל ?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510981
אני לא פתחתי בשום דבר. הערתי הערה, הגיבו, הרגשתי שהאדיבות מחייבת שאשיב, ומשם הדברים התגלגלו להם. וחוץ מזה, מה אכפת לך?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510983
אתה יכול ללנקק להערה שאליה אתה מתכוון?

("מה אכפת לך" - זה מה שאמא לימדה אותך בשיעור אדיבות? :) )
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511047
התגובה הראשונה-ראשונה שהתייחסה להיותה של לשכת עורכי הדין גילדה.

לדעתי גם התגובה שלך הייתה קצת פחות מאדיבה...

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים